גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צנזורה מכובסת: הקוד האתי של כשר - טעות שמחירה גבוה

יישום הנחות היסוד של כותב הקוד עלול להוביל ליצירת חברה של מתחמים מקצועיים סגורים ■ המלצות כשר אינן ישימות לשיח האקדמי המתקדם בחברה מתוקנת המבקשת חיים, אלא במחיר החנקתם

אוניברסיטת בר אילן / צילום: איל יצהר
אוניברסיטת בר אילן / צילום: איל יצהר

החודש התפרסם "הקוד האתי לאקדמיה", ששר החינוך נפתלי בנט הזמין מפרופ' אסא כשר. כשר ממליץ לאסור על מרצים באקדמיה להביע בשיעוריהם דעה אישית בנושאים פוליטיים ובנושאים שבמחלוקת ציבורית. המלצות שמעוררות תמיהות ושאלות.

כפרופסור לפילוסופיה ותיק ומנוסה, אסא כשר ודאי מודע לעמדה שלפיה בהצגת השקפות ותיאוריות לא תיתכן הפרדה מוחלטת בין פוליטיקה לבין תיאוריות אקדמיות. כיצד ניתן ללמד את תורת השוק החופשי ולא להידרש להסבר מוחשי מחברת ימינו אנו, שידגים אפשרות לפתיחת השוק ללא בקרות עד כדי פראות וניצול בחסות השלטון?

האם ניתן לברר, ללא התייחסות לעולם החברתי שבו חיים התלמיד והמורה כאחד, את השאלה, כיצד ניתן לאבחן היעדר בקרה אחראי מתהליך שהוא בלתי-אחראי ואפילו פלילי? פילוסופיה של מדעי החברה, תיאוריה כלכלית, מדעי המדינה, פוליטיקה ונושאים נוספים הם מרחבים הכרחיים לדיון פורה בשאלות כגון אלה.

הקוד האתי המוצע מניח את ההיפך, ודורש הפרדה חדה בין דעות המרצה לבין תיאוריות אקדמיות. מכיוון שמדובר בדעותיו של הוגה-דעות חתן פרס ישראל, דעות שיכולות להשפיע על ההוראה והחינוך האקדמיים בישראל בתחומי החברה, הכלכלה והפוליטיקה, ראוי שנקדיש דיון בהנחות היסוד שלהן, במטרה להסביר אותן ולהציע להן חלופות ביקורתיות.

בשנים האחרונות, הציע כשר קודים אתיים נפרדים למקצועות ולעיסוקים שונים. לדעתנו, כשר אינו מעוניין בהכרח בכפיית קודים אתיים על-ידי רשויות השלטון. לדבריו, האתיקה צריכה להיות מיושמת על-ידי מוסדות כל מקצוע ומקצוע, באמצעות ועדות המורכבות מאנשי המוסד המקצועי עצמו. לדעתנו, כאשר כשר מפנה גישה זו לאקדמיה, הוא מנסה להתמודד באמצעות קוד אתי עם טענה שעולה לעיתים באקדמיה בתחום מדעי הרוח והחברה, והיא, שלא ניתן להפריד באופן חד בין תיאוריות ותפיסות מקצועיות לבין פוליטיקה.

הטענה הזו יוצרת בעיה: אם תפיסת המציאות המקצועית תישאר מושפעת מתפיסות פוליטיות, מה ערך המקצועיות של איש-המקצוע? כיצד נוכל לשמור על החברה מפני התפרקות, כשמחלוקות פוליטיות גורמות לכך שלא נוכל להסכים אפילו על המציאות החברתית, כלומר, על עובדות הדיון? בחלקים מסוימים באקדמיה, הקושי לספק מענה לשאלות אלה מתבטא בטענה ש"הכול פוליטיקה". במציאות כזו, התלמיד עלול להיוותר נתון בכף שרירות כוחנית בלבד, בבחינת "כל דאלים גבר". כשר מבקש לפתור את הבעיה באמצעות שימור המציאות המקצועית בנפרד מהפוליטית.

האסטרטגיה של כשר היא לתחום מסגרות של פעילות מקצועית. לכל מסגרת - מטרה: על הרופא לרפא, על איש הצבא להגן על המדינה, על איש האקדמיה לעסוק במחקר ובהעברת הידע לדור הבא. כל מסגרת מקצועית נושאת עימה גם מסורת ופרקטיקות ייחודיות לשם השגת המטרה.

על-פי כשר, אדם מחוץ לתחום המקצוע, זה שלא עבר את תהליכי ההתמקצעות, אינו יכול להבין, ולא כל שכן לבקר, את אנשי-המקצוע; לפיכך, אתיקה היא עניין פנימי למקצוע - "אתיקה מקצועית". כך מגן כשר על הפעילות המקצועית מהשפעה פוליטית חיצונית. עם זאת, האסטרטגיה עובדת לשני הכיוונים: כשם שאין להרשות לפוליטיקאים התערבות בתחומים מקצועיים, כך אין להרשות לאנשי-המקצוע לערב פוליטיקה בענייני המקצוע, פן נאבד את החומות שבנינו לשמירת הפרקטיקות והערכים הייחודיים של כל תחום ותחום.

יישום הנחות היסוד של כשר עלול להוביל ליצירת חברה של מתחמים מקצועיים סגורים, שבהם טכנוקרטים מבצעים את עבודתם המקצועית. האסטרטגיה של כשר מנסה להבטיח שהמבנה החברתי יישמר באמצעות היציבות והוודאות שמביא איתן מבנה חברתי-מקצועי סדור. ואכן, סעיף שלם בקוד האתי שכשר מציע לאקדמיה עוסק ב"שמירה על הדיסציפלינה היחידתית וגבולותיה".

אמנם אנשי-המקצוע מקבלים הגנה, אך זו עלולה לשעבד אותם לשומרי החומות המקצועיים. מכאן, שההתחברות, המתוארת לעתים כנלהבת, של כשר לבעלי-כוח (צה"ל, שר החינוך) אינה בהכרח הסיבה להשקפותיו, אולי להיפך - היא תוצאה של השקפות אלה. בעלי-הכוח בכל תחום מקצועי הם "שומרי החומות", שיכולים לשמור על גבולות המקצוע בטוהרתו, ולפיכך גם להציל את החברה (והמקצוע) מסכנה של התפרקות כללית.

לדעתנו, כשר טועה טעות שמחירה עלול להיות גבוה. אם האסטרטגיה שלו תמומש היא תיצור עולם אקדמי-מקצועי מבודד ומלאכותי. בימינו, הגבולות המקצועיים הולכים ומשתלבים אלה באלה. המציאות המקצועית כוללת שיתופים בינתחומיים, פלורליזם תוך-תחומי ושת"פים מקצועיים בין-מוסדיים (תעשייה-אקדמיה, רפואה-תעשייה ועוד). למציאות כזו ראויה הזהרת קוהלת: "אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח".

האסטרטגיה של תיחום וסגירות חוסמת את האפשרות להעמיד לביקורת פתוחה את ההנחות המקצועיות המקובלות. כך נחסמת ההזדמנות ללמוד באמצעות ביקורת ולתקן טעויות, גם כשהביקורת מגיעה מתחומים שלכאורה נראים חוץ-מקצועיים, כמו התחום החברתי-פוליטי. דיון חופשי ופנייה למציאות חוץ-מקצועית פותחים לנו הזדמנויות לבחון את תוצאות היישום של התיאוריות האקדמיות, וכך לבקר ולשפר את רעיונותינו. לדעתנו, המלצות כשר אינן ישימות לשיח האקדמי המתקדם בחברה מתוקנת המבקשת חיים, אלא במחיר החנקתם.

האם איננו צריכים לדאוג שפתיחות-יתר מקצועית תביא להרס המקצוע או המרקם החברתי-תרבותי? הסכנה קיימת, ואין זו טעות לפנות לתחום האתיקה בעת חיפוש פתרון לבעיה. אך בתחום האקדמי, די בדאגה ובאכפתיות מוסריות כלפי הזולת והחברה, מתוך סובלנות ופתיחות לביקורת. מידות אלה יכולות, בעת ובעונה אחת, הן להישען על מסורת המרקם החברתי והן לקדם אותו.

לאנשי האקדמיה תפקיד כמחנכים המחויבים לציבור תלמידיהם ולחברתם. על יסוד המידות האמורות, הם יכולים ונדרשים לאמץ מודל אישי של אחריות, מחויבות ומעורבות ברמות חברתיות שונות - מהקהילה האקדמית ועד הרמה הפוליטית. ואם יובעו דעותיהם, הן יוצגו במרחב המקצועי באופן המאפשר דיון מכבד. המלצות אלה הן תנאים מינימליים לעידוד אנשי האקדמיה להתפתחות כמחנכים מחויבים לערכים. ערכים, שאם יוצגו לתלמידיהם, יהיה זה כחלק מדיון רב-תחומי ביקורתי וכבסיס לפעולה אישית וחברתית.

■ נתנאל לאור הוא פסיכיאטר ופילוסוף; יהונתן אורן הוא חוקר ומרצה. 

עוד כתבות

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

כותרות העיתונים בעולם

המחקר שקובע: ישראל היא "נכס אסטרטגי שאין לו תחליף"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן על השיחות: "אנחנו רואים אופק חיובי"

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

אפקט איראן? עלייה בחיפוש השכרה וסאבלטים עם ממ"ד

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

בית האיכרים בת''א שיעבור מ-FIVERR לקייטו נטוורקס / צילום: איל יצהר

ב-6,400 מ"ר: קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב בת"א

חברת קייטו נטוורקס תחליף את Fiverr בבית האיכרים בת"א, בעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● העליון קיבל את העמדה של דניה סיבוס בעתירה נגד הלמ"ס ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"