נוהל הגילוי מרצון של רשות המסים, שאפשר לישראלים לדווח על הונם המועלם, "השחור", ולשלם את המס בגינו בלי להיות חשופים להליך פלילי, הסתיים ב-31 בדצמבר 2016, כשברשות מסמנים אותו כהצלחה מסחררת. יותר מ-25 מיליארד שקל חבויים נחשפו במסגרת כ-7,400 בקשות ל'גילוי מרצון', וצפי גביית המס עומד על כ-3-4 מיליארד שקל.
עם תוצאות כאלה, ברור מדוע הודיעה רשות המסים לאחרונה כי היא פועלת לחידושו של הנוהל. גורמים שונים ברשות המסים, בהם מנהל רשות המסים עצמו, חשפו בשבועות האחרונים, כי הרשות פועלת מול משרד המשפטים ופרקליטות המדינה לחידוש הוראות השעה שהופעלו במסגרת הנוהל הקודם, שלפיהן ניתן היה להגיש בקשות אנונימיות ובקשות בנוהל מקוצר.
אומדנים שנערכו מצביעים על כך שהכלכלה השחורה בישראל מהווה מעל 20% מהתוצר - נתון המשקף אובדן הכנסות בהיקף של כ-40-50 מיליארדי שקל מדי שנה לקופת המדינה. למנהל רשות המסים, משה אשר, ברור, אם כן, כי לא חסרות כספות וחשבונות סודיים וערימות של מזומנים של ישראלים המועלמים מתחת לרדאר שך הרשות.
הגם שהנוהל החדש טרם גובש סופית, על-פי הצהרות של פקידת שומה גוש דן, רו"ח איריס עומר, מהעת האחרונה, הנוהל החדש יתפרסם בספטמבר 2017, והוא יכלול, כבעבר, מסלול אנונימי, שימשוך שוב את כל מי שטרם הספיק לדווח על רכושו במסגרת הנוהל הקודם. ברשות המסים ובאוצר מעריכים כי מדובר בעשרות אלפי אזרחים, שאוחזים ברכוש ובנכסים בשווי עשרות מיליארדי שקלים ברחבי העולם.
איסוף מסמכים
רגע לפני שהנוהל החדש מפורסם, נותן עו"ד קובי גולדמן, ממשרד גולדמן ושות', טיפים לבעלי הכסף השחור, שרוצים לחשוף את הונם, איך להיערך לקראת הפרסום. "אזרחים רבים טרם הספיקו להיערך להליך הגילוי, שכולל איסוף מסמכים רבים, עדויות ואישורים, שבאמצעותם ניתן היה להכשיר את הונם. אמנם, הנוהל הקודם הוארך פעמיים, אך במונחים של איסוף חומר במסגרת היערכות לחשיפת הון עתק, מספר החודשים שבהם הנוהל היה קיים, לא איפשר לאזרחים לגשת אליו, ורבים החמיצו את ההזדמנות להכשיר את הונם תוך תשלום מס מינימלי", אומר עו"ד גולדמן.
לדבריו, "אף שהנוהל החדש טרם פורסם, מומלץ להתחיל ו'להתארגן' כבר כעת, ולהיות מוכנים לרגע שבו תיפתח שוב האפשרות להכשיר את ההון. זאת, על-מנת להגיש גילוי מוצלח עם הסיכויים הגדולים ביותר לקבלתו ולאישורו במינימום מס וללא הסתכנות בהליך פלילי".
אז מה הטיפים שלך?
עו"ד גולדמן: "נקודת המוצא והנחת העבודה היא שעל-מנת להצליח בנוהל יש לספר את סיפור המקרה באמינות גבוהה, תוך גיבוי מסמכים ואישורים. זמן ממוצע לאיסוף מסמכים לצורך הבקשה הוא כשלושה חודשים לפחות. יש לקחת בחשבון שגם לאחר הגשת הבקשה, זמן הטיפול בה ארוך. לכן מוטב להגיש את הבקשה מיד עם פתיחתה של האפשרות".
אילו מסמכים רלוונטיים?
"דוחות מטעם הבנקים לשנים האחרונות. יש חשיבות לשיוך הכספים והתשואה לשנה ספציפית, ולכן יש לוודא לבקש מהבנקים אישורים בנוסח ובדרך שהיא לאחר ייעוץ ובדיקה. בגילויים גדולים הדבר יכול להגיע לעשרות מסמכים, ובהם חוזים ומסמכים של עסקאות מקרקעין ומסמכים על העברת מקרקעין, הכרוכים בפנייה לרשויות בכל מדינה, לרבות רישום המקרקעין ומיסוי המקרקעין".
מסמכים רלבנטיים נוספים הם מסמכי ירושות וצוואות, פסקי בוררות או החלטות משפטיות ושיפוטיות, הכרוכות בפנייה לארכיונים ומאגרי מידע משפטיים במדינות השונות, לרבות מסמכים היסטוריים ועתיקים. כך, גם מסמכים מתוך נאמנויות, שלעתים לוקח שבועות וחודשים רבים לאתרם. "לעתים מדובר בנאמנויות עתירות ממון של מספר דמויות, ויש קושי 'לצבוע' את הרכוש של הלקוח", מסביר עו"ד גולדמן את הקשיים המחייבים היערכות מוקדמת.
עבודת נמלים
בנוסף, אומר עו"ד גולדמן, במקרים שונים נדרשים מסמכים המוכיחים תושבות ממשרדי הפנים ורישומי האוכלוסין של המדינות השונות. "גם כאן יש לבצע זאת די זמן מראש ותוך הדרכה והנחיה, שכן לאלמנט התושבות חשיבות מכרעת בחובת המס והדיווח", הוא אומר.
עוד מסביר עו"ד גולדמן, כי ישנם מסמכים ואישורים שונים מתחומים רבים שעשויה להיות להם השפעה מכרעת על החבות במס, שמשמעותה מאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים. "כל גילוי על-פי נסיבותיו וכל סיפור והיבטיו. לכן, חובה לתכנן מראש ולהבין מה נדרש בכל תיק. לעתים המציאות עולה על כל דמיון", הוא אומר. "למשל, ישנם סיפורים רבים על-רקע מלחמת העולם השנייה מהסבא ומהסבתא. יש לאתר מסמכים אותנטיים, וישנם גופים וארגונים מיוחדים שקמו לצורך איתור מסמכים, שמנפיקים אישורים על כספים ורכוש של ניצולי שואה, כמו גם מוזיאונים, ארכיונים ואוצרי אומנות".
אולם, מבהיר גולדמן, "גם אם מסמכים היסטוריים קיימים והם בנמצא, הם ללתים לא יהיו קבילים ויהיה צורך בחוות דעת מומחה שיאשר את האותנטיות של המסמכים. יש מסמכים שיש צורך באימות או בחוות דעת מומחה באשר לטיבם, ויש כאלה שלא". טיפ נוסף של עו"ד גולדמן, הוא לשים לב ללוחות הזמנים הנקובים על כל המסמכים, כיוון ש"בכל המסמכים יש חשיבות לשיוך השנים והזמנים".
עו"ד גולדמן מזהיר בנוסף מחשיפה "בטעות" של ההון במסגרת משפטית אחרת, שאינה הליך גילוי מרצון. "הליך הגילוי מרצון מותנה בהיעדר הליכים קודמים או מידע שהיה בידי רשויות המס טרם הגשת הבקשה לגילוי מרצון. לכן, יש להיזהר מפתיחת הליכים משפטיים שעשויים למנוע את הגילוי", הוא אומר.
הטיפ האחרון של עו"ד גולדמן הוא לא למהר ו"להתנדב" לשלם מס. "במקרים רבים למעשה כלל אין חבות מס בישראל", הוא אומר. "מומלץ להיערך מראש בטרם הגשת הבקשה לעריכת חישובי ותכנוני המס הרלוונטיים בהתאם למסמכים שיתקבלו, חישובים אלו יכולים לארוך זמן רב מאוד כאשר מדובר בחשבונות בנק בחו"ל, בהם התנהלו במהלך השנים מאות עסקאות של קניות ומכירות ניירות-ערך, ומדובר בעבודת נמלים סבוכה במיוחד כאשר נסגרו ונפתחו מספר חשבונות בנק בתקופת הגילוי. חישובים מקיפים ועיבוד הנתונים מראש, יסייעו לדעת ולתכנן מראש כיצד לפנות לגבי ההכנסות שבגילוי בצורה הנכונה והמיטבית עבור הנישום, בהתאם לחוק, לפסיקה ולאמנות המס הרלוונטיות".
"טיפים" להיערכות לנוהל גילוי מרצון
איסוף דוחות מטעם הבנקים לאחר ייעוץ ובדיקה
איסוף מסמכים של עסקאות מקרקעין ומסמכים על העברת מקרקעין, הכרוכים בפנייה לרשויות בכל מדינה, לרבות רישום המקרקעין ומיסוי המקרקעין
איסוף מסמכי ירושות וצוואות, נאמנויות, פסקי בוררות או החלטות משפטיות ושיפוטיות, הכרוכות בפנייה לארכיונים ומאגרי מידע משפטיים במדינות השונות, לרבות מסמכים היסטוריים ועתיקים
איסוף מסמכים המוכיחים תושבות ממשרדי הפנים ורישומי האוכלוסין של המדינות השונות, בהם מוחזקים החשבונות הסודיים
במקרה הצורך - המצאת אישורים על כספים ורכוש של ניצולי שואה. זאת, לעתים בליווי חוות דעת מומחה לצורך אימות המסמך
לשים לב ללוחות הזמנים הנקובים על כל המסמכים, כיוון ש"בכל המסמכים יש חשיבות לשיוך השנים והזמנים"
להיזהר מחשיפה "בטעות" של ההון במסגרת משפטית אחרת שאינה הליך הגילוי מרצון. זאת, משום שכניסה להליך של רשות המסים מותנית בהיעדר הליכים קודמים או מידע שהיה בידי רשויות המס טרם הגשת הבקשה לגילוי מרצון
לא "להתנדב" לשלם מס - במקרים רבים אין כלל חבות מס בישראל, לכן מומלץ להיערך מראש בטרם הגשת הבקשה לגילוי מרצון לעריכת חישובי ותכנוני המס הרלוונטיים בהתאם למסמכים