גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פלוג: יש בארץ שתי כלכלות; 9% מהעובדים מושכים את האחרים

לפי ניתוח של בנק ישראל, רוב השכירים במשק מועסקים במשרות שהשכר והפריון בהם נמוך, ורק מעט מושקע במו"פ של תעשיות שאינן היי-טק

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר
קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

כלכלת ישראל היא למעשה שתי כלכלות שונות שהפערים ביניהן הולכים וגדלים, כך עולה מניתוח שערך בנק ישראל ויוצג הערב (ב') בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, שתציג את הממצאים, ממשילה את ישראל לרכבת שיש לה קטר חדיש ומתקדם שמושך קרונות מיושנים ומקרטעים.

יו"ר הכנס ומנכ"ל Start-Up Nation Central, פרופ' יוג'ין קנדל, אמר כי "התזה של הכנס - שתי כלכלות, חברה אחת - מתאימה מאוד לישראל. לדבריו, שתי הכלכלות - כלכלת ההיי-טק והתעשייה המסורתית - שונות לגמרי. על כלכלה אחת אנחנו חייבים להתחרות בעולם והיא יכולה להיעלם מפה בקלות, כי יש הרבה כוחות שמושכים אותה מחוץ לישראל, ואילו הכלכלה השנייה היא הרבה יותר מקומית.

שתי הכלכלות הן בעלות צורכי רגולציה, מימון, וכוח אדם שונים לחלוטין. מטרת הכנס היא להביא לתחושה של דחיפות במציאת הפתרונות, והמשימה הקשה ביותר היא ליצור שתי כלכלות צומחות עם חברה אחת, שיש לה אמון בכך ששני החלקים הם שלם אחד".

הקטר החדיש שעליו מדברת פלוג הוא סקטור ההיי-טק הישראלי, הכולל כ-5,000 חברות סטארט-אפ המתאפיינות בחדשנות ובדינמיות, המקנות לישראל דירוג גבוה במדדי החדשנות הבינלאומיים; היא מתאפיינת בשיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לתעשייה, בתעשיית הון סיכון מפותחת ועוד. תורמים לכך האתגרים העומדים בפני ישראל, לדוגמה האיומים הביטחוניים, שהיו זרז ליצירת תעשיית הסייבר, או איום המחסור במים, שהוביל לפיתוח טכנולוגיית הטפטוף, ההתפלה או השימוש במים מושבים, שכיום הם מקור ידע בכל העולם.

רוב עובדי ההיי-טק - במרכז

על פי הנתונים, ישראל מובילה בשיעור המועסקים בענפי ההיי-טק - כ-9%, יותר מכפול מהחציון במדינות OECD; בהשקעות הון סיכון כאחוז מהתוצר ובערך המוסף של ענפי טכנולוגיית המידע מתוך התוצר - הן בסחורות והן בשירותים.

כמעט מחצית מהמועסקים בהיי-טק הם בענפי התכנות והייעוץ בתחום המחשבים; כרבע מועסקים בתחום ייצור מחשבים ומכשור אלקטרוני ואופטי, קרוב ל-15% במחקר מדעי ופיתוח, והיתר בשירותי תקשורת, ייצור תרופות, שירותי מידע ועוד.

המועסקים בהיי-טק, ברובם הגדול, גרים ועובדים במרכז הארץ. במחוז המרכז, שבו מתרכזים רוב המועסקים בענף, הם מגיעים ל-15% מסך העובדים. משקל משרות ההיי-טק בת"א ובמרכז נותר יציב, כ-60%, ב-20 השנים האחרונות.

ואולם בנאומה הערב צפויה פלוג להדגיש כי "למרות שאנחנו שיאני העולם במשקלם בתעסוקה, הרי שהם מהווים רק 9% ממספר השכירים במשק". 90% המועסקים האחרים הם הקרונות החבוטים והמיושנים במשל הרכבת של נגידת בנק ישראל. הם מועסקים בענפים עם שכר נמוך יותר, ובולט המספר הגדול יחסית של עובדים בענפי האירוח והמזון, המינהל והתמיכה, שבהם השכר נמוך וגם פריון העבודה נמוך.

ההשקעה במחקר ופיתוח, הגבוהה בישראל במונחי תוצר ביחס למדינות אחרות, מרוכזת בענפי ההיי-טק, המוצרים והשירותים, ורק מעט מושקע במחקר ופיתוח בתעשיות שאינן היי-טק.

הרשות לחדשנות (לשעבר המדען הראשי) מפעילה מסלול תמיכות במו"פ בתעשייה מסורתית לפיתוחים חדשים בתעשיית הייצור ולשדרוג תהליכי הייצור, אבל בשנים האחרונות מענקיה לתעשייה מסורתית עומדים על 5% בלבד מסך המענקים.

בנוסף מציינים בבנק ישראל כי "ההשקעה הנמוכה יחסית בתשתיות על ידי הממשלה, והרגולציה המכבידה והבלתי יעילה, תורמות לכך שגם ההשקעה הפרטית במכונות ובציוד נמוכה יחסית. גורם זה, מעבר לכך שהוא מגביל את פוטנציאל הצמיחה העתידית בגלל מגבלת גורם הייצור, גם מונע אימוץ טכנולוגיה מתקדמת המגולמת בציוד חדש".

מחסור חמור בעובדים מיומנים

גם המיומנויות הבלתי מספקות בכל התחומים של כוח האדם בישראל, לרבות בתחום פתרון הבעיות בסביבה דיגיטלית, מהוות חסם הן בפני התפתחות והתרחבות ענפי ההיי-טק והן בפני יכולתם של שאר הענפים לאמץ טכנולוגיה מתקדמת. דבר זה מצטרף למחסור החמור בעובדים בעלי הכשרה טכנולוגית בכל הרמות - מטכנאים ועד מהנדסים.

הכלכלה הדואלית שעליה מדברת הנגידה פלוג מתבטאת בכך שפערי השכר בישראל הם הגבוהים במדינות המפותחות והם משקפים בראש ובראשונה את האי-שוויון במיומנויות כפי שהן נמדדות במבחן PIAAC של OECD.

בעקבות התרומה הנמוכה יחסית של הממשלה לצמצום ולהקטנת האי-שוויון, הפערים בהכנסה הפנויה של משקי בית בישראל גבוהים ביחס למדינות המפותחות.

"השינוי בהקצאת האג"ח המיועדות לחוסכים לפנסיה יפגע בקצבאות של מקבלי השכר הנמוך"

השינוי בהקצאת האג"ח המיועדות לחוסכים לפנסיה יגרום פגיעה קשה בקצבאות הפנסיה של מקבלי שכר נמוך, כך קובעים פרופ' איתן ששינסקי מהאוניברסיטה העברית וד"ר עידו קאליר, מומחה לפנסיה ולחיסכון ארוך טווח מהקריה האקדמית אונו. בנייר עבודה שהוצג היום בכנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה, מציעים ששינסקי וקאליר לחלק את האג"ח המיועדות בהתאם לרמת ההכנסה ולא רק בהתאם לגיל של החוסכים. על פי המודלים שהציגו, הצעתם של ששינסקי וקאליר תגדיל את הקצבה החציונית הצפויה של מי ששכרו החודשי עומד על 5,000 שקל מ-3,324 שקל עד ל-3,642 שקל, בתרחיש המרבי.

האג"ח המיועדות הן אגרות חוב שמנפיקה המדינה בריבית של 4.86% צמודה למדד. כיום רשאים קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים לרכוש אג"ח מיועדות באופן שחלקן לא יעלה על 30% מהתיק של החוסכים לפנסיה, ללא קשר לגילם או להכנסתם. בעקבות עבודת ועדה בראשות מנכ"ל האוצר שי באב"ד, הוחלט לשנות את אופן ההקצאה של האג"ח המיועדות בהתאם לגיל החוסכים. על פי המתווה, שיעור האג"ח המיועדות לצעירים יירד ל-15% בעוד כ-20 שנה ויתאפס לחלוטין בעוד 30 שנה. במקביל יגדל בהדרגה חלקם של הפנסיונרים כך שיעמוד בסיום התהליך על 60% מהתיק וחלקם של חוסכים בגילאי 50-67 יישאר על 30%.

ששינסקי וקאליר מציינים כי ירידת סביבת הריביות בשנים האחרונות גרמה לכך שהתשואה של האג"ח המיועדות - שנותרה ללא שינוי - משמשת לא רק עוגן של תשואה קבועה אלא גם סובסידיה משמעותית לעמיתים. בהשוואה לאג"ח ממשלתי רגיל מאותו מח"מ, מציעה כיום האג"ח הייעודית תשואה עודפת שנתית של 2.66% שהיא סובסידיה לכל דבר.

ככל שהשכר הפנסיוני גבוה יותר כך גדל גם מרכיב הסבסוד. משום כך כותבים ששינסקי וקאליר כי "אנו מעריכים כי אם המתווה ימומש כמות שהוא, הדבר עלול לפגוע פגיעה קשה בקצבאות הפנסיה של מקבלי השכר הנמוך".

הצעתם של ששינסקי וקאליר מבוססת על שני תרחישים בעלות תקציבית כוללת זהה: אג"ח בתשואה של 4.86% ואג"ח בתשואה של 4% עם הוספת רכיב ההכנסה כשיקול שווה משקל לגיל בהקצאת האג"ח. באופן זה, לדוגמה, יוכלו חוסכים מתחת לגיל 50 בעלי שכר נמוך לקבל עד 32% אג"ח מיועדות (באג"ח של 4.86%) או 39.6% (באג"ח של 4%) לעומת אפס לפי המתווה הנוכחי. בקרב חוסכים בגיל 50 ומעלה יעמוד שיור האג"ח על 44% או 55% (אם התשואה תרד ל-4%) בעוד שבקרב בעלי הכנסה גבוהה שיעור ההקצאה יירד ל-24.3% ו-18.3% (בתשואה הנמוכה).

עוד כתבות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; מניית נייס מזנקת ב-12%, דיר ב-11%

נאסד"ק יורד ב-0.5% ● ירידות באירופה ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"