גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פלוג: יש בארץ שתי כלכלות; 9% מהעובדים מושכים את האחרים

לפי ניתוח של בנק ישראל, רוב השכירים במשק מועסקים במשרות שהשכר והפריון בהם נמוך, ורק מעט מושקע במו"פ של תעשיות שאינן היי-טק

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר
קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

כלכלת ישראל היא למעשה שתי כלכלות שונות שהפערים ביניהן הולכים וגדלים, כך עולה מניתוח שערך בנק ישראל ויוצג הערב (ב') בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, שתציג את הממצאים, ממשילה את ישראל לרכבת שיש לה קטר חדיש ומתקדם שמושך קרונות מיושנים ומקרטעים.

יו"ר הכנס ומנכ"ל Start-Up Nation Central, פרופ' יוג'ין קנדל, אמר כי "התזה של הכנס - שתי כלכלות, חברה אחת - מתאימה מאוד לישראל. לדבריו, שתי הכלכלות - כלכלת ההיי-טק והתעשייה המסורתית - שונות לגמרי. על כלכלה אחת אנחנו חייבים להתחרות בעולם והיא יכולה להיעלם מפה בקלות, כי יש הרבה כוחות שמושכים אותה מחוץ לישראל, ואילו הכלכלה השנייה היא הרבה יותר מקומית.

שתי הכלכלות הן בעלות צורכי רגולציה, מימון, וכוח אדם שונים לחלוטין. מטרת הכנס היא להביא לתחושה של דחיפות במציאת הפתרונות, והמשימה הקשה ביותר היא ליצור שתי כלכלות צומחות עם חברה אחת, שיש לה אמון בכך ששני החלקים הם שלם אחד".

הקטר החדיש שעליו מדברת פלוג הוא סקטור ההיי-טק הישראלי, הכולל כ-5,000 חברות סטארט-אפ המתאפיינות בחדשנות ובדינמיות, המקנות לישראל דירוג גבוה במדדי החדשנות הבינלאומיים; היא מתאפיינת בשיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לתעשייה, בתעשיית הון סיכון מפותחת ועוד. תורמים לכך האתגרים העומדים בפני ישראל, לדוגמה האיומים הביטחוניים, שהיו זרז ליצירת תעשיית הסייבר, או איום המחסור במים, שהוביל לפיתוח טכנולוגיית הטפטוף, ההתפלה או השימוש במים מושבים, שכיום הם מקור ידע בכל העולם.

רוב עובדי ההיי-טק - במרכז

על פי הנתונים, ישראל מובילה בשיעור המועסקים בענפי ההיי-טק - כ-9%, יותר מכפול מהחציון במדינות OECD; בהשקעות הון סיכון כאחוז מהתוצר ובערך המוסף של ענפי טכנולוגיית המידע מתוך התוצר - הן בסחורות והן בשירותים.

כמעט מחצית מהמועסקים בהיי-טק הם בענפי התכנות והייעוץ בתחום המחשבים; כרבע מועסקים בתחום ייצור מחשבים ומכשור אלקטרוני ואופטי, קרוב ל-15% במחקר מדעי ופיתוח, והיתר בשירותי תקשורת, ייצור תרופות, שירותי מידע ועוד.

המועסקים בהיי-טק, ברובם הגדול, גרים ועובדים במרכז הארץ. במחוז המרכז, שבו מתרכזים רוב המועסקים בענף, הם מגיעים ל-15% מסך העובדים. משקל משרות ההיי-טק בת"א ובמרכז נותר יציב, כ-60%, ב-20 השנים האחרונות.

ואולם בנאומה הערב צפויה פלוג להדגיש כי "למרות שאנחנו שיאני העולם במשקלם בתעסוקה, הרי שהם מהווים רק 9% ממספר השכירים במשק". 90% המועסקים האחרים הם הקרונות החבוטים והמיושנים במשל הרכבת של נגידת בנק ישראל. הם מועסקים בענפים עם שכר נמוך יותר, ובולט המספר הגדול יחסית של עובדים בענפי האירוח והמזון, המינהל והתמיכה, שבהם השכר נמוך וגם פריון העבודה נמוך.

ההשקעה במחקר ופיתוח, הגבוהה בישראל במונחי תוצר ביחס למדינות אחרות, מרוכזת בענפי ההיי-טק, המוצרים והשירותים, ורק מעט מושקע במחקר ופיתוח בתעשיות שאינן היי-טק.

הרשות לחדשנות (לשעבר המדען הראשי) מפעילה מסלול תמיכות במו"פ בתעשייה מסורתית לפיתוחים חדשים בתעשיית הייצור ולשדרוג תהליכי הייצור, אבל בשנים האחרונות מענקיה לתעשייה מסורתית עומדים על 5% בלבד מסך המענקים.

בנוסף מציינים בבנק ישראל כי "ההשקעה הנמוכה יחסית בתשתיות על ידי הממשלה, והרגולציה המכבידה והבלתי יעילה, תורמות לכך שגם ההשקעה הפרטית במכונות ובציוד נמוכה יחסית. גורם זה, מעבר לכך שהוא מגביל את פוטנציאל הצמיחה העתידית בגלל מגבלת גורם הייצור, גם מונע אימוץ טכנולוגיה מתקדמת המגולמת בציוד חדש".

מחסור חמור בעובדים מיומנים

גם המיומנויות הבלתי מספקות בכל התחומים של כוח האדם בישראל, לרבות בתחום פתרון הבעיות בסביבה דיגיטלית, מהוות חסם הן בפני התפתחות והתרחבות ענפי ההיי-טק והן בפני יכולתם של שאר הענפים לאמץ טכנולוגיה מתקדמת. דבר זה מצטרף למחסור החמור בעובדים בעלי הכשרה טכנולוגית בכל הרמות - מטכנאים ועד מהנדסים.

הכלכלה הדואלית שעליה מדברת הנגידה פלוג מתבטאת בכך שפערי השכר בישראל הם הגבוהים במדינות המפותחות והם משקפים בראש ובראשונה את האי-שוויון במיומנויות כפי שהן נמדדות במבחן PIAAC של OECD.

בעקבות התרומה הנמוכה יחסית של הממשלה לצמצום ולהקטנת האי-שוויון, הפערים בהכנסה הפנויה של משקי בית בישראל גבוהים ביחס למדינות המפותחות.

"השינוי בהקצאת האג"ח המיועדות לחוסכים לפנסיה יפגע בקצבאות של מקבלי השכר הנמוך"

השינוי בהקצאת האג"ח המיועדות לחוסכים לפנסיה יגרום פגיעה קשה בקצבאות הפנסיה של מקבלי שכר נמוך, כך קובעים פרופ' איתן ששינסקי מהאוניברסיטה העברית וד"ר עידו קאליר, מומחה לפנסיה ולחיסכון ארוך טווח מהקריה האקדמית אונו. בנייר עבודה שהוצג היום בכנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה, מציעים ששינסקי וקאליר לחלק את האג"ח המיועדות בהתאם לרמת ההכנסה ולא רק בהתאם לגיל של החוסכים. על פי המודלים שהציגו, הצעתם של ששינסקי וקאליר תגדיל את הקצבה החציונית הצפויה של מי ששכרו החודשי עומד על 5,000 שקל מ-3,324 שקל עד ל-3,642 שקל, בתרחיש המרבי.

האג"ח המיועדות הן אגרות חוב שמנפיקה המדינה בריבית של 4.86% צמודה למדד. כיום רשאים קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים לרכוש אג"ח מיועדות באופן שחלקן לא יעלה על 30% מהתיק של החוסכים לפנסיה, ללא קשר לגילם או להכנסתם. בעקבות עבודת ועדה בראשות מנכ"ל האוצר שי באב"ד, הוחלט לשנות את אופן ההקצאה של האג"ח המיועדות בהתאם לגיל החוסכים. על פי המתווה, שיעור האג"ח המיועדות לצעירים יירד ל-15% בעוד כ-20 שנה ויתאפס לחלוטין בעוד 30 שנה. במקביל יגדל בהדרגה חלקם של הפנסיונרים כך שיעמוד בסיום התהליך על 60% מהתיק וחלקם של חוסכים בגילאי 50-67 יישאר על 30%.

ששינסקי וקאליר מציינים כי ירידת סביבת הריביות בשנים האחרונות גרמה לכך שהתשואה של האג"ח המיועדות - שנותרה ללא שינוי - משמשת לא רק עוגן של תשואה קבועה אלא גם סובסידיה משמעותית לעמיתים. בהשוואה לאג"ח ממשלתי רגיל מאותו מח"מ, מציעה כיום האג"ח הייעודית תשואה עודפת שנתית של 2.66% שהיא סובסידיה לכל דבר.

ככל שהשכר הפנסיוני גבוה יותר כך גדל גם מרכיב הסבסוד. משום כך כותבים ששינסקי וקאליר כי "אנו מעריכים כי אם המתווה ימומש כמות שהוא, הדבר עלול לפגוע פגיעה קשה בקצבאות הפנסיה של מקבלי השכר הנמוך".

הצעתם של ששינסקי וקאליר מבוססת על שני תרחישים בעלות תקציבית כוללת זהה: אג"ח בתשואה של 4.86% ואג"ח בתשואה של 4% עם הוספת רכיב ההכנסה כשיקול שווה משקל לגיל בהקצאת האג"ח. באופן זה, לדוגמה, יוכלו חוסכים מתחת לגיל 50 בעלי שכר נמוך לקבל עד 32% אג"ח מיועדות (באג"ח של 4.86%) או 39.6% (באג"ח של 4%) לעומת אפס לפי המתווה הנוכחי. בקרב חוסכים בגיל 50 ומעלה יעמוד שיור האג"ח על 44% או 55% (אם התשואה תרד ל-4%) בעוד שבקרב בעלי הכנסה גבוהה שיעור ההקצאה יירד ל-24.3% ו-18.3% (בתשואה הנמוכה).

עוד כתבות

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

הדגם שחוגג חמש שנים על הכביש וממשיך להיות רלוונטי

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בבורסת תל אביב; מניית נייס עולה ב-3%

המניות הדואליות חוזרות בפערים קטנים ● הבוקר: ירידות באסיה, עליות קטנות בחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ויורד מתחת ל-3.13 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● אמזון עקפה את וולמארט והפכה לחברה הגדולה בעולם לפי הכנסות ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

CNN: תקיפה של ארה"ב באיראן אינה צפויה בקרוב

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"