נתי סיידוף / צילום: יח"צ
בתום יממה של ספירת קולות, פנה אמש נאמן סדרות האג"ח של חברת אפריקה ישראל לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בבקשה למתן הוראות ביחס לרוב הנדרש בקביעת תוצאות ההצבעה של מחזיקי האג"ח בקשר עם הסדר החוב בחברה. פניית הנאמן הייתה צפויה, ונבעה מכך שאף אחת משלוש ההצעות שעמדו להצבעה, לא זכתה לרוב מכריע של לפחות 75% מבין המצביעים בכל אחת מהסדרות.
בהצבעה הראשונה קיבלה ההצעה של שלושה ממחזיקי האג"ח הגדולים להשתלט על אפריקה ישראל ולפרק אותה, תמיכה שנעה בין 36% מהמצביעים בסדרה כ"ז לבין 26% בלבד בסדרה כ"ו, ובסך הכל 31% בספירת כלל קולות המצביעים. שאר המצביעים העניקו רוב גדול להצעה שלפיה יש להכניס בעל שליטה חדש לחברה.
לפיכך, הצעת הפירוק תרד כנראה לחלוטין מסדר היום, ועל בית המשפט יהיה כעת להכריע בין שתי הצעות ההשקעה - זו של קבוצת האחים סיידוף וזו של מוטי בן משה ולב לבייב, בעל השליטה הנוכחי. על פי התוצאות שפרסם אתמול הנאמן, זכתה הצעתה של קבוצת סיידוף לרוב של כ-58% מכלל המצביעים בשלוש הסדרות השונות והיא צפויה לכן לזכות ברוח גבית בעת הדיון בבית המשפט.
רוב לסיידוף בשתי סדרות אג"ח
לאפריקה ישראל שלוש סדרות אג"ח בהיקף כולל של 2.66 מיליארד שקל במונחי ע"נ (היקף החוב עצמו מסתכם ב-2.9 מיליארד שקל). הסדרה הגדולה מבין השלוש היא כ"ו, והיקפה מסתכם ב-1.311 מיליארד שקל ע"נ. הסדרה השנייה בגודלה היא כ"ז, והיקפה הוא 1.015 מיליארד שקל ע"נ, ואילו הסדרה השלישית מסתכמת ב-331 מיליון שקל ע"נ בלבד.
מעיון בתוצאות ההצבעה עולה כי בסדרה כ"ו הגדולה דווקא זכתה הצעתם של בן משה ולבייב לרוב של 53.4% מקולות המצביעים בסדרה, בזכות תמיכה של מחזיקי אג"ח שברשותם אג"ח בהיקף של 460 מיליון שקל ע"נ. קבוצת סיידוף קיבלה בסדרה זו תמיכה ממחזיקים שברשותם 402 מיליון שקל ע"נ, ובסך הכל 46.6% מקולות המצביעים בסדרה.
עם זאת, בשתי הסדרות האחרות זכתה הצעתה של קבוצת סיידוף ברוב גדול יותר. בסדרה כ"ז קיבלה הצעת סיידוף תמיכה של מחזיקים שברשותם אג"ח בהיקף של 558 מיליון שקל ע"נ (68.7% מהסדרה), בעוד שבלבייב ובן משה תמכו מחזיקים שברשותם אג"ח בהיקף של 253 מיליון שקל ע"נ בלבד. בסדרה כ"ח הקטנה זכתה הצעת סיידוף לרוב של 61%, בזכות תמיכה של מחזיקים שברשותם 136 מיליון שקל ע"נ של אג"ח כ"ח.
לפיכך, הצעתה של קבוצת סיידוף זכתה לרוב קולות המצביעים, הן במקרה שסופרים את קולות שלוש הסדרות יחדיו, והן במקרה שנקבע כי כל נאמן יצביע באסיפת הנושים לפי הכרעת הרוב בסדרה שלו (סדרות כ"ז ו-כ"ח יחדיו גדולות במקצת מסדרה כ"ו). עם זאת, לדיון בבית המשפט יוגשו כנראה בקשות והתנגדויות מגורמים שונים הקשורים לתהליך, ולכן הסיפור עוד רחוק מסיום.
כך למשל, עשוי בעל השליטה הנוכחי, לב לבייב, להתנגד להצעת הסדר שאינה כוללת אותו, כשגם יחסה של אפריקה ישראל להצבעות עדיין אינו ידוע.
בקבוצת האחים סיידוף מיהרו אמש לברך על תוצאות ההצבעה. בתגובה לתוצאות אמר מנהל פיתוח העסקים של הקבוצה, תמיר כהן, כי תוצאות ההצבעה משקפות את האמון שנתנו מחזיקי האג"ח בקבוצת סיידוף, וכי הקבוצה נחושה להשלים את העסקה ולהחזיר את אפריקה ישראל לימי הזוהר שלה מהר ככל הניתן.
במקביל, דיווחו דוברי קבוצת סיידוף כי בעל השליטה בקבוצה, נתי סיידוף, הגיע אמש לישראל, והוא צפוי לערוך פגישות עם מחזיקי האג"ח המרכזיים כדי להציג להם את תוכניותיו המפורטות להבראת החברה.
אפריקה תהפוך לחברה פרטית?
תמיר כהן התראיין בשבוע שעבר ל"גלובס" וסיפר כי קבוצת סיידוף פעילה כבר 40 שנה בשוק הנדל"ן האמריקאי, וכי כיום היא מחזיקה בנכסים מניבים ובקרקעות בשווי של כמה מיליארדי דולרים הפרוסים בכל רחבי ארה"ב. הצעת הסדר החוב של סיידוף, כמו גם הצעתם של בן משה (בעל השליטה בקבוצת אלון רבוע כחול) ולבייב, מתבססת על ביטול המניות הקיימות של אפריקה ישראל והקצאת מניות חדשות לקבוצת סיידוף, שיהוו 100% ממניות אפריקה ישראל. בתמורה תזרים קבוצת סיידוף לאפריקה ישראל 485 מיליון שקל, שישמשו לפירעון חלק מהחוב למחזיקי האג"ח. נוסף על כך, יקבלו המחזיקים 1.6 מיליארד שקל באג"ח חדשות של אפריקה ישראל, הטבות נוספות שהוערכו על ידי קבוצת סיידוף בשווי של 125 מיליון שקל, וכן את מלוא זכויות התביעה נגד נושאי משרה בהווה ובעבר באפריקה ישראל (ובהם גם לבייב, שמכהן כיו"ר החברה). סך כל התמורה מוערכת ב-2.21 מיליארד שקל - כלומר, "תספורת" של 24% על החוב הקיים.
בריאיון עמו הסביר כהן כי קבוצת סיידוף הגישה את הצעתה הראשונה בקשר לאפריקה ישראל, "עוד לפני שהחברה היתה בדיפולט, לפני מינוי הנציגות ולפני מינוי בנקאי ההשקעות". וכשנשאל למי הוגשו ההצעות - לחברה או לבעל השליטה - השיב: "הצענו כל מיני הצעות שהיו יכולות להביא לעסקה מהירה, עם איזושהי מחיקת חוב, אבל כאלה שהיו מיטיבות עם כולם."
בערך באותה תקופה נקלעה לקשיים קבוצת נדל"ן גדולה נוספת, כלכלית ירושלים, שספגה אף היא מכה קשה בעקבות המשבר הכלכלי ברוסיה. בשלב מסוים, ולאחר שכלכלית כבר השלימה גיוסי הון שייצבו את מצבה, הגישה קבוצת סיידוף הצעת רכישה למניות חברה זו, שלא נענתה.
כהן חשף את הרציונל שעמד מאחורי אותה הצעה. "בגלל שכלכלית ירושלים היתה באותה תקופה במצוקה קשה, התוכנית שלנו היתה לקנות גם את אפריקה ישראל וגם את כלכלית ירושלים, ולחבר אותן. מבחינה עסקית, ההיגיון היה לקחת חברה עם צבר קרקעות גדול ולחבר אותה עם חברה יזמית שיודעת לבנות ולפתח, וככה ליצור מפלצת", אמר.
תוכנית זו לא יצאה כאמור לפועל, אבל גם כך, כהן מאמין כי אחד היתרונות המרכזיים של קבוצת אפריקה ישראל הוא הסינרגיה בין החברות השונות, ולכן אין בכוונתם לפרק את אפריקה ישראל או למכור חלקים ממנה. "אנחנו מחפשים לנהל את העסק, להשביח אותו, להציף לו ערך ואולי להכניס אותו למקומות שהוא לא נמצא בהם, כדי לבנות עסק טוב יותר", הוא הסביר.
כשנשאל מי ינהל את אפריקה ישראל ביום שאחרי ההסדר, הדגיש כהן: "אנחנו בקשר ובמגעים עם כמה וכמה אנשים ממובילי שוק ההון וענף הנדל"ן בישראל, ובמידת הצורך נחבר אותם אלינו. הניהול של החברות הבנות בקבוצה הוא טוב".
אם תזכה לבסוף הצעתה של קבוצת סיידוף, הרי שאפריקה ישראל תהפוך לחברה פרטית, אבל תישאר חברה מדווחת בבורסה בזכות איגרות החוב החדשות שתנפיק ושימשיכו להיסחר. כהן הבהיר אז כי קבוצת סיידוף תדע להתמודד עם המעבר לאור הזרקורים, אבל זאת רק עד תום חיי האג"ח שיונפקו בהסדר.
"הגם שקבוצת סיידוף היא משפחתית, הרי שבגלל שמדובר בחברה שבאופן מעשי עובדת ביבשת שלה (צפון אמריקה, ע"כ), היא חייבת להתנהל עם מדיניות ארגונית כמו ציבורית", הסביר אז כהן. "אי אפשר לנהל חנות מכולת עם היקף נכסים כזה ובפריסה גיאוגרפית כזאת. אגב, ההבדל העסקי בין לוס אנג'לס לניו יורק, מבחינת חוקי הנדל"ן, הוא לא פחות מההבדל בין לוס אנג'לס לישראל. יש הרבה פקטורים ששונים ממדינה למדינה גם בתוך ארה"ב".
עם זאת, כהן הוסיף אז: "אנחנו פועלים בסביבה פרטית, ונשאף לפעול בסביבה כזאת. יהיה לנו יותר נוח להפוך את החברה ממדווחת לפרטית. אם לא יהיה צורך לגייס עוד חוב (מעבר לאג"ח שיונפקו בהסדר, ע"כ), אז לא נגייס אותו".
הצעת קבוצת סיידוף
485 מיליון שקל במזומן
1.6 מיליארד שקל בהנפקת אג"ח (ריבית 4% צמוד, מח"מ 4.9 שנים)
הטבות נוספות שמוערכות בשווי של 125 מ' ש'
זכויות תביעה נגד נושאי משרה בשווי פוטנציאלי משמעותי
סה"כ שווי מוערך: 2.21 מיליארד שקל
שיעור תספורת למחזיקי האג"ח: 24%
הצעת בן משה (85%) ולבייב (15%)
450 מיליון שקל במזומן
1.49 מיליארד שקל באג"ח (ריבית 4.5% צמוד, מח"מ 4 שנים)
הטבות נוספות שמוערכות בשווי של 240 מ' ש'
סה"כ שווי מוערך: 2.18 מיליארד שקל
שיעור תספורת למחזיקי האג"ח: 25%
