גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניצנים של תקווה: יוון סוגרת את תיבת הפנדורה שלה

לאחר יישום רפורמות קשות, יוון אמנם עוד מדשדשת אך מתאוששת במבט קדימה ■ אירופה וקרן המטבע הבינלאומית מתעמתות סביב השאלה, האם צעדי הצנע שננקטו הביאו את היוונים לקצה גבול היכולת, או שיש לדרוש מהם יותר

אלכסיס ציפראס / צילום: בלומברג
אלכסיס ציפראס / צילום: בלומברג

מאז פרוץ המשבר היווני, שליווה את אירופה בשנים האחרונות, יוון עשתה כברת דרך משמעותית מבחינת איזון והבראת כלכלתה החולה. מי זוכר שבינואר 2015 כשמפלגתו של אלכסיס ציפראס, ראש הממשלה, זכתה בבחירות, היא והתחייבה לסיים את משטר הצנע ואף איימה לצאת מגוש האירו.

בפועל, ציפראס הראה גמישות רבה מול האירופים וקרן המטבע הבינלאומית (ה-IMF), מתוך ההבנה שאם ילך להתנגשות חזיתית, יוון רק תפסיד מזה. כך יוון נאלצה לעבור תהליך קשה של רפורמות כמעט בכל תחומי הכלכלה, פיחות פנימי (במלים פשוטות, ירידת שכר), מלחמה בשחיתות ועוד.

ציפראס הצליח להעביר לא מעט רפורמות משמעותיות בתמורה לסיוע, ואלו גזרו על היוונים שנים קשות עם קיצוצים דרמטיים בפנסיות וברווחה, פיטורים המוניים וירידת שכר דרמטית. כדי לסבר את האוזן, מ-2011 ועד היום השכר ביוון נחתך בכ-30% ושיעור האבטלה עלה עד לכמעט 28% בשיא, והיום הוא עומד על 22.5%. כפי שהמספרים מספרים, עדיין קשה לראות את האור בקצה המנהרה, אך הנתונים גם מראים שיפור ניכר בנתוני מפתח שיבססו את ההתאוששות.

למרות כל הקיצוצים, דינמיקת החוב היווני תמיד הייתה בעייתית, גם לאחר התספורות. לראיה, יחס החוב-תוצר של יוון עומד כיום על יותר מ-180% תוצר לעומת כ-140% תוצר ב-2010 ו-89% תוצר לפני עשור. הגידול לא נבע רק מחוסר שליטה בגירעון בשנים הקשות, אלא גם בשל ההתכווצות הדרמטית בתוצר היווני. כדי להמחיש עד כמה עמוק המיתון היווני, צריך רק להסתכל על מספר העסקים הפעילים ביוון. כ-250 אלף מתוך מיליון חברות יווניות שפעלו ב-2010 הכריזו על פשיטת רגל על רקע הירידה בביקוש המקומי.

העלאת מסים? ביוון?

למרות שהדרך עבור הכלכלה היוונית עוד ארוכה, כבר ניתן לראות ניצנים של תקווה. הכלכלה היוונית יצאה ממיתון רב שנים כשצמחה ב-2016 ב-0.3% ולפי הערכות ה-OECD, היא צפויה לצמוח ביותר מ-1% ב-2017 וזאת על רקע שיפור בביקוש המקומי ובהשקעות במשק, כמו גם עלייה ביצוא שנתמכת מהשיפור בסביבה הגלובלית. בנוסף, נראה שהיוונים מצליחים אט אט להשתלט על הבורות התקציביים כשהם סיימו את 2016 עם עודף ראשוני (בנטרול תשלומי חוב) בתקציב של 3.8% תוצר, כאשר היעד שנקבע לה במסגרת תוכנית הסיוע עמד על 0.5% תוצר בלבד. השיפור הדרמטי נבע הן מהקיצוץ הדרמטי בהוצאות אך גם בשל שיפור משמעותי בגביית המסים, מנהג שבלשון המעטה, לא היה ממש מושרש בכלכלה היוונית.

אז בהחלט ניתן לומר ש-2016 הייתה שנת מפנה מוצלחת בעבור ניסיונות ההתאוששות של הכלכלה היוונית, אך מצבה עדיין קריטי. הבעיה היא שכיום יוון סובלת מ"עייפות" בגזרת הרפורמות המכבידות. כלומר, ההערכות הן שאזרחי יוון הגיעו לקצה בכל הנוגע ליכולת שלהם לספוג עוד מהלומות והחשש הוא שהכבדה נוספת תעורר את ההמון הזועם ותאלץ את הממשלה ללכת לבחירות.

חשוב לומר, השאלה לגבי הכבדה נוספת של רפורמות וקיצוצים מצד האירופאים כתנאי להמשך הסיוע, היא מפתח קריטי להמשך ההתאוששות והייתה נקודת מחלוקת עיקרית בין ה-IMF לאירופאים במהלך השבועות האחרונים. מצד אחד, ב-IMF מאמינים שיוון הגיעה לגבול יכולתה והם דוחקים באירופאים להציע ליוון הקלות בתנאי הסיוע. האירופאים מצידם, בהובלת גרמניה, התעקשו על הכבדה נוספת כתנאי להמשך הסיוע וזאת למרות שלכאורה יוון עמדה ביעדים שהוגדרו לה.

לא הסיוע האחרון

לבסוף, בפגישת שרי האוצר שהתקיימה בשבוע שעבר, הוחלט שיוון תקבל את החלק הבא בסיוע שלה בסך 8.5 מיליארד אירו ביחד עם התחייבות מצד שרי האוצר שיוון תוכל להמשיך ולשרת את החוב שלה גם בעתיד. בהסכם שהושג, נקבע מתווה עתידי להקלה בחוב מצד האירופאים ביחד עם תנאים מקלים יותר מבחינת יעדי הגירעון של הממשלה כתלות בנתוני הצמיחה של יוון בפועל.

מהלך זה צפוי להקל משמעותית על הכלכלה היוונית בהמשך. למרות האופטימיות, חשוב לציין שתוכנית הסיוע הנוכחית, שעתידה להסתיים באמצע 2018, כנראה לא תהיה האחרונה, שכן רוב הסיכויים הם שיוון עדיין לא תוכל לגייס חוב בשווקים באופן עצמאי בעוד שנה מהיום.

עם זאת, אירופה של היום שונה מאירופה של השנים האחרונות - גוש האירו נמצא בעיצומה של צמיחה כלכלית מהירה עם ירידה בשיעורי האבטלה, בריטניה יוצאת מהאיחוד, וההנהגה הפוליטית שונה. צירוף נסיבות אלו מוביל למסקנה שהיום יותר מתמיד האירופאים ישאפו לגוש אירופאי חזק יותר ומאוחד יותר. המשמעות עבור יוון היא שהאור בקצה המנהרה שלה הולך ומתקרב.

המניה המומלצת: Dynagas LNG Partners LP

חג הגז

יוון, המוקפת ים, ממוקמת על ציר מרכזי, שמייצר יתרון אסטרטגי וטיפח לאורך שנים רבות את ענף ההובלה הימית. תחום זה הינו רחב והוא חווה עליות וירידות בהתאם לסייקלים הכלכליים. בבורסה היוונית נסחרות חברות רבות בתחום, אך נראה לנו כי בתקופה הנוכחית יש לשים דגש דווקא על ההובלה הימית בתחום הגז, תת-ענף שבולט לחיוב בשנים האחרונות על רקע הגידול וההתפתחות של תחום הגז באזורנו לצד הגידול בביקושים, שצפוי להימשך גם בעתיד הקרוב. זאת, נוכח רמות המחיר ביחס לפתרונות אנרגיה אחרים, כשהגז בהגדרה הינו ירוק יותר מאחר שהוא פחות מזהם.

Dynagas LNG Partners LP היא חברה המתמחה בהובלה ימית בתחום הגז הטבעי והנוזלי (LNG). צי החברה כולל שש נושאות LNG, עם כושר נשיאה מצרפי של כ-913,980 מ"ק. החברה פועלת ונותנת שירותים ליצרניות אנרגיה בינלאומיות. העסקאות מתבצעות תחת חוזים רב שנתיים, המספקים תזרימי מזומנים יציבים ומבטיחים ניצולת גבוהה של המתקנים והמובילים.

הביקושים להובלת גז גדלים ופוגשים היצע הדוק מהצד השני. אלו מובילים לעלייה בתעריפי ההובלה הימית של גז. כיום ישנן הערכות לעלייה של כ-30% בתעריפים במהלך 2017 (YOY).

החברה רשמה בשנים האחרונות צמיחה דו-ספרתית בממוצע במכירות, כשבחמש שנים האחרונות היא יותר מהכפילה את מכירותיה. שיעור הרווחיות הגולמית עלה, בין היתר ובעיקר לנוכח העלייה בתעריפי הובלת הגז, על רקע העלייה בביקושים והמורכבות בהובלת גז, שדורשת חברות מתמחות ולכן מגבילה את ההיצע. הרווחיות התפעולית גם עלתה, אם כי בקצב מתון יותר. הכנסות החברה ב-2016 הסתכמו בכ-170 מיליון דולר, היא רשמה רווח תפעולי של 67 מיליון דולר ו-EBITDA של 132 מיליון דולר. למרות הפוטנציאל הכלכלי הקיים בהשקעה, חשוב לציין שבחברה קיים סיכון פיננסי הנובע מרמת המינוף שלה - כ-62% מסך המאזן, כשהחוב נטו ביחס לתזרים מפעילות שוטפת עומד על כ-4.7. המינוף הגבוה נובע כמובן מהצורך בהשקעות הגבוהות, שכן מדובר בענף מוטה השקעות הוניות. שינוי בתעריפים או לחילופין עלייה בריביות, עשויים כמובן להעלות את הסיכון הפיננסי בחברה. עם זאת נציין, שלמרות רמת המינוף הגבוהה, עדיין מדובר ברמת מינוף סבירה בהשוואה לענף.

הכותבים הם מנהל מחלקת מאקרו, מערך המחקר והאסטרטגיה בפסגות ומנהלת מחלקת מחקר ברוקראז' בבית ההשקעות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע

פריסת החוב היווני

עוד כתבות

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה הלוהטת בעולם רכשה אותם: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● "לעובדים היה קשה לתפקד דווקא כשהבינה המלאכותית התפוצצה"

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לבינלאומיות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

ימי הזוהר מאחוריה? הקרן של משקיע העל דועכת

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

ח'ליל אל-חיה, בכיר בזרוע המדינית של חמאס שלקח חלק במשא ומתן לעסקה, במהלך ראיון לסוכנות הידיעות AP / צילום: Associated Press, Khalil Hamra

בכיר חמאס ל-AP: חמאס תניח את נשקה אם תקום מדינה פלסטינית

חבר הזרוע המדינית של חמאס, ח'ליל אל-חיה, קרא להקים מדינה פלסטינית בגבולות 67 • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • אחרי פרסום הסרטון: מחאה בירושלים להחזרת החטופים • עדכונים בולטים

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם