גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הרשות מונעת משרלטנים פעילות אבל גופים הגונים נפגעים"

ההגבלות של רשות ני"ע דוחפות את קרנות ההשקעה הקבוצתיות לבורסה בת"א אבל ליזמים יש ביקורת

על רקע סביבת הריבית האפסית, והאתגר לאתר אפיקי השקעה ש"יעבדו" עבור הכסף, במקום פיקדונות השוכבים בבנק ואינם מניבים תשואה, הולכים ומתרבים היקפי הגיוסים שמבצעות החברות בבורסה בתל אביב - הן באמצעות אג"ח, והן באמצעות מניות - הנפקות שנהנות שבדרך כלל מביקושים גבוהים במיוחד.

לצד אפיקי הגיוס המסורתיים בבורסה, צומח בתקופה האחרונה אפיק חדש של גיוס הון מידי הציבור, באמצעות מימון המונים שמבצעות קרנות השקעה בנדל"ן, המגייסות את הכסף לטובת פרויקטים בדרך של פרסום תשקיף - במה שנראה כתחילתו של טרנד העשוי להתגבר בתקופה הקרובה.

עד כה, תוך פחות מחצי שנה, אותן קרנות שהגיעו לבורסה בת"א (אולם אינן נסחרות) נהנות מהצלחה ניכרת בגיוסים שהן מבצעות, הבאה לידי ביטוי בהבטחת סכומי הגיוס בתוך שעות ספורות מפתיחת המכרז. בסך הכול גייסו אותן קרנות עד היום כ-100 מיליון שקל בארבע הנפקות, וגיוסים נוספים - בהיקפים של כמה עשרות מיליוני שקלים כל אחד - עומדים על הפרק.

שניים מאותם גיוסים ציבוריים ביצעה חלוצת הקרנות במתכונת זו - קרן הגשמה של אבי כץ (יזם רשת בתי הקפה והמרכולים "קופיקס") וחנן שמש, שגייסה בתחילת השנה כ-32 מיליון שקל (כ-7 מיליון ליש"ט) עבור פרויקט נדל"ן יזמי בלונדון, ובחודש שעבר גייסה כ-27 מיליון שקל נוספים (כ-7 מיליון דולר) לפרויקט מסחרי בארה"ב.

הגשמה, אשר הוקמה בשנת 2009, היטיבה לזהות צורך של משקיעים פרטיים קטנים ליטול חלק בהשקעות ריאליות בתחום הנדל"ן, המטרה לנסות ולייצר תשואות נאות בעולם של ריביות אפסיות. מתשקיף הקרן עלה, כי עד היום - כשמונה שנים לאחר הקמתה - היא גייסה למעלה מ-2 מיליארד שקל וביצעה 250 השקעות, רובן ככולן בנדל"ן בארץ ובחו"ל, בפרויקטים בהיקף כולל של 10.5 מיליארד שקל.

אחרי הגשמה הייתה זו קרן אינטו, של המייסד והמנכ"ל ערן רוט ודב קוטלר, אשר גייסה באפריל כ-17 מיליון שקל (4.5 מיליון דולר) לפרויקט הקמת מעונות סטודנטים בארה"ב.

האחרונה להצטרף הייתה קרן האפ (HAP) של ניר אמזל, אמיר חסיד וערן פולק, שגייסה מוקדם יותר החודש כ-25 מיליון שקל (כ-7 מיליון דולר) המיועדים להקמת מגדל מגורים בארה"ב.

על הפרק כבר עומדת הנפקה שלישית שמקדמת הגשמה בימים אלה, המבקשת לגייס כ-31 מיליון שקל (קרוב ל-9 מיליון דולר) למימון רכישה והשבחה של קומפלקס מגורים בארה"ב. ככל הידוע, קרנות נוספות מגבשות בימים אלה תשקיפים לקראת גיוסים שיתבצעו בהמשך השנה, ובסך הכול מדובר על עשרות מיזמים נוספים, עיקרם בתחום הנדל"ן בחו"ל.

בהקשר זה עלה שמן של קרן אינבו - שבראשה עומדת עמליה שכטר שעבדה בעבר בהגשמה, ואשר נשיאה הוא עופר עיני, לשעבר יו"ר ההסתדרות - ושל קרן של יזם קבוצות הרכישה דרור הלוי, שהקים פלטפורמה להשקעות משותפות לנדל"ן בארה"ב, אם כי אלה טרם הגישו תשקיף.

היעדר פיקוח רגולטורי על קרנות ההשקעה הקבוצתיות (לא רק בנדל"ן) במרוצת השנים יצר מצב שבו שיטת גיוס הכסף לפרויקטים, שבה פעלו קרנות ההשקעה השיתופיות, הייתה איגוד של עד 35 משקיעים לפרויקט בודד, מה שאפשר להן לעקוף באופן חוקי את הצורך בהגשת תשקיף לרשות ניירות ערך.

לצד קרנות לגיטימיות קמו להן קרנות כושלות, ואף כאלה אשר הונו את המשקיעים וגרמו הפסדים כבדים. רשות ני"ע, אשר זיהתה את הפרצה הרגולטורית, החלה בתקופה האחרונה להקשיח את הפיקוח על הקרנות הללו, ולמעשה דחפה אותן לבצע את מהלכי הגיוס באמצעות תשקיף הנפקה לציבור.

"החוק מאחור ביחס לעולם"

הגיוסים באמצעות תשקיף לציבור, מתחילת 2017, מקורם בשינויים רגולטוריים שהובילה הרשות ואשר במסגרתם תוקן החוק הנוגע לאפשרות לבצע הנפקה פרטית שלא כפופה לחוק ני"ע, שקבע כי חברה המעוניינת לבצע גיוס הון פרטי יכולה להציע לעד 35 משקיעים בלבד לקחת בו חלק. זאת לעומת המצב הקודם, שאפשר לפרסם את ההצעה לכלל הציבור, אולם הגביל את כמות המשקיעים בפועל למספר דומה (35).

ההחמרה בחוק, וההגבלה על מספר הניצעים שאליהם אפשר לפנות, שינתה את המציאות שבה פעלו קרנות ההשקעה הקבוצתיות, שהבינו כי אחת האלטרנטיבות המרכזיות לגייס הון לפרויקטים הוא באמצעות פרסום תשקיף בבורסה בת"א.

צריך לציין כי למרות שהתשקיף מפורסם לציבור, ועומד בדרישות רשות ני"ע, הרי שבשל היקפי הגיוס המצומצמים יחסית, והעובדה שהקרנות מגייסות כשותפויות עבור פרויקט נדל"ן ספציפי, תקנון הבורסה לא מאפשר להן להירשם למסחר.

השינוי הרגולטורי יצר אפשרות חדשה, שעליה מברכים היזמים, אך לצד זאת יש להם גם ביקורת על ההגבלות, הלא מעטות לראייתם. ערן רוט, מייסד ומנכ"ל אינטו, אומר כי "פרסום תשקיף הוא מהלך ראשון וחיובי, ובכל מה שקשור לפתיחת הענף לפרסום תשקיפים יש לי רק מחמאות לרשות. זה צעד מבורך, אבל אנחנו קוראים לרשות להסדיר את החוק, כי הביקושים גדולים והחוק נמצא מאחור ביחס למצב בעולם".

לדברי רוט, "הרשות רוצה למנוע משרלטנים פעילות, אבל מצד שני, גופים מקצועיים, הגונים שעובדים בהתאם לחוק נפגעים, כי יש להם קושי אדיר לשווק את המוצר שלהם. תשקיף זה משהו שלוקח הרבה זמן להכין ועולה הרבה כסף. בעסקאות נדל"ן היזם פונה אלינו 45-60 יום לפני שהוא צריך את הכסף, והכנת תשקיף אחד יכולה לקחת 3-4 חודשים. לכן אנחנו מקיימים דו-שיח עם הרשות בניסיון לשנות את המצב, ולנסות להוציא תשקיפים במועדים קצרים יותר, באמצעות זמני תגובה יותר קצרים של הרשות, באמצעות הקלות שיינתנו לנו ועוד".

למרות היקפי הגיוס המצומצמים יחסית שמבצעות הקרנות, הנפקות אלה לא מתאימות לכל אחד, ודורשות הון עצמי משמעותי כדי לקחת בהן חלק. כך לדוגמה, הסכום שביקשה הגשמה עבור יחידת השתתפות בהנפקת הנכס שלה בלונדון היה 20 אלף ליש"ט (יותר מ-90 אלף שקל), ו-20 אלף דולר (יותר מ-70 אלף שקל) בהנפקת הנכס בארה"ב.

מחירה של יחידת השתתפות בהנפקה של אינטו עמד על 12.5 אלף דולר (כ-45 אלף שקל) והמחיר הנדרש לקבלת חלק בגיוס של האפ עמד על 25 אלף דולר (קרוב ל-90 אלף שקל). לדברי רוט, "השקעה שכזו לא מתאימה לכל אחד, אבל לדוגמה, מישהו שיש לו תיק נכסים בהיקף של כ-500 אלף שקל, יכול לגוון אותו ולהפנות כ-100 אלף שקל אלינו".

- מי המשקיעים שמגיעים אליכם?

רוט: "מי שמגיע אלינו הם משקיעים ישראלים, שמבינים שהיום, צריך לגוון את תיק ההשקעות לא רק כדי להגדיל את ההון שלהם, אלא אפילו כדי לשמר אותו, וההמלצה שלנו היא להפנות כ-10%-20% להשקעות אלטרנטיביות, ולבצע את הגיוון איתנו".

לדבריו, "ה'טייפ קאסט' של המשקיעים שהשתתפו בגיוס שביצענו באמצעות תשקיף דומה לזה שלקח חלק בהשקעות קודמות. בעזרת התשקיף הרחבנו את מעגל המשקיעים שלנו - חלקם היו חדשים וחלקם קיימים".

עוד הוא אומר, כי "חלק מאותם משקיעים הגיעו ממאגר המשקיעים שלנו, שכבר השתתפו בהשקעות קודמות שביצענו, וחלקם בעקבות פרסום התשקיף, שבמסגרתו אנחנו יכולים לחשוף את נתוני העסקה - מה שהופך את מלאכת השיווק קלה יותר. כשמציגים בתשקיף את כל פרטי הנכס, ואת הנתונים הכספיים, עם היתר של רשות ני"ע, זה מגדיל את האמון ומגדיל את ביטחון המשקיעים".

- מה לגבי הסיכון בהשקעה בקרנות מסוג זה?

רוט מציין, כי "משקיע שנכנס אלינו להשקעה מבין שבכל עסקה קיימים סיכונים - כמו סיכוני שוק, סיכוני תפעול ועוד. אבל אנחנו מבצעים בדיקות נאותות מקיפות, ועושים הכל כדי לצמצם את הסיכונים.

"יש סיכון בפעילות, אבל אנחנו לא רואים אותו כגבוה יותר מלהשקיע במניית טבע. השקעה שכזו לא מתאימה לאלמנות ויתומים, אבל אנחנו מהווים אלטרנטיבה מצוינת לאנשים שעבדו קשה וחסכו כסף שערכו נשחק".

"הגנה על המשקיעים"

עו"ד צפנת מזר, מנהלת היחידה למימון עסקים קטנים ובינוניים במחלקת תאגידים ברשות ני"ע, מסבירה כי "הוראות חוק ני"ע וחוק החברות הן אמנם נטל על החברות המנפיקות, אבל הן משיגות את המטרה העיקרית שלהן, והיא הגנה על המשקיעים".

לדבריה, "באמצעות התשקיף, למשקיעים מהציבור עומד כל המידע שצריך להיות בפניהם לצורך קבלת החלטת השקעה, ולחברה ולדירקטורים יש אחריות כספית כלפי אותם משקיעים אם התשקיף כולל מידע מטעה, והם יכולים לעמוד בפני דין פלילי".

מזר מוסיפה, כי "התיקון בחוק העביר את החברות מהעולם הפרטי לציבורי, וזו הדרך הנכונה לפעול לדעת רשות ני"ע, כאשר רוצים להציע הצעות השקעה לציבור".

עוד מציינת מזר, כי "החוק לא מגביל את החברות לגייס את הכסף לפרויקט ספציפי. אך מההיבט הרגולטורי, העובדה שאותן חברות מבצעות הנפקות קטנות יחסית לפרויקט ספציפי, מאפשרת להן ליהנות מהקלות מסוימות לגיוסים מסוג זה - הן יכולות ליהנות מהקלות גילוי שיש לתאגידים קטנים, ובעיקר מהיכולת לפרסם דוחות כספיים חצי-שנתיים, ולקבל הקלות שונות בתחומי ממשל תאגידי. המבנה העסקי של אותן חברות גם יוצר תשקיף פשוט יחסית, מאחר שהוא מתייחס לפרויקט אחד ספציפי".

מזר מסבירה, כי "החברות האלה אינן יכולות להירשם למסחר בבורסה, מכיוון שהיקפי הגיוס שלהן נמוכים, והן מאוגדות כשותפויות, שתקנון הבורסה אינו מאפשר רישום שלהן למסחר".

בעניין הדרישות שמעמידה הרשות לאותן חברות אומרת מזר, כי "החוק הוא מעין מסלול של 1 או 0 - או שזו חברה פרטית, שהציעה לעד 35 משקיעים לקחת חלק בהשקעה, או שהיא הציעה ליותר מכך, ואז כל הוראות החוק חלות עליה.

"רשות ני"ע מודעת לכך שהדיכוטומיה הזו אינה אידיאלית, ובשנים האחרונות הובילה חקיקה של מסלולי ביניים - בעיקר הקלות משמעותיות לחברות קטנות ולחברות שמנפיקות לראשונה (וגם המיזמים נהנים מכך). גם העבודה של הרשות ושל הצוות הבינמשרדי לבדיקת הקמת בורסה משנית לתאגידים קטנים, שנמצאת בעיצומה, היא חלק מאותה מגמה, ובמסגרתה יבחנו אילו הקלות רגולטוריות ניתן יהיה לתת לחברות שייסחרו בבורסה המשנית".

לדבריה, "אנחנו מודעים לכך שיש לאותן שותפויות מאפיינים ייחודיים, ושומעים טענות שלפיהן החקיקה הקיימת לא מתאימה להנפקות מהסוג הזה באופן מלא, ואנו בוחנים האם קיים צורך ליזום תיקוני חקיקה בנדון.

"יחד עם זאת, היזמים שרוצים להנפיק עכשיו, צריכים לקחת בחשבון שהם כפופים להוראות החוק הקיים כיום, ושגם בהתאם להוראות החוק הקיים הרשות מעמידה לאותן שותפויות לא מעט הקלות - הקלות בדיווח, הקלות בחובות הממשל התאגידי, הקלות במהלך שנות הפעילות הראשונות והקלות פרוצדורליות בהליכי בדיקת התשקיף על-ידי הרשות.

הרשות יוצאת מנקודת הנחה, שיש צורך באיזון מתאים בין החלת רגולציה, שתגן באופן המיטבי על המשקיעים מצד אחד, ומצד שני כזו שלא תייצר עלויות כבדות מדי וחוסר כדאיות עסקית, שימנעו מהחברות לבצע את הגיוסים בדרך המלך של פרסום תשקיף".

גיוסי הון

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%