שדה סולארי בערבה / צילום: רויטרס
"זה כל כך 2015". אם בני דור המילניום היו מנהלים את משק האנרגיה בישראל, זאת הייתה תגובתם למאבקים המגיעים בימים אלה לשיא במשולש שבין חברת החשמל, יצרני החשמל הפרטיים והממשלה. היום הגישו היצרנים הפרטיים עתירה לבג"ץ נגד פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בתחילת מאי, שהתירה לעובדי חברת החשמל לנקוט עיצומים על רקע הרפורמה בחברה, שעיקרה הוצאת הייצור מידיה וצמצום מספר העובדים בכ-3,000.
בהמשך לפסיקת בית הדין הארצי, הודיע בשבוע שעבר ועד עובדי חברת החשמל על עיצומים שיפגעו בממשקי העבודה עם יצרני החשמל הפרטיים, כולל בהעברת תשלומים, וכן ביחידה לניהול המערכת. בית הדין המחוזי לעבודה בחיפה פסל אמנם את העיצום הנוגע להעברת התשלומים, אך אישר להמשיך בעיצומים אחרים, כל עוד הם אינם פוגעים באספקת החשמל הסדירה.
עילת העיצומים היא החלטת שר האנרגיה יובל שטייניץ מסוף מאי, להוציא למגזר הפרטי את המכרז להקמת תחנת כוח מונעת גז בת כ-700 מגה-ואט, שתאפשר לסגור את יחידות הפחם הקטלניות 1-4 בחדרה למשך שנה-שנתיים. הקמת תחנת כוח נוספת בהיקף דומה, שתאפשר את סגירת 1-4 לטווח הארוך, עדיין עשויה להגיע לחברת החשמל, אם הוועד יירתם לביצוע רפורמה מוסכמת, אף שהפעלתה של תחנה כזאת צפויה להימסר גם היא, לאחר סיום ההקמה, למגזר הפרטי.
יו"ר חברת החשמל, יפתח רון-טל, חוזר ואומר בהופעותיו הפומביות כי תחנות הכוח הגדולות שיוקמו בשנים הקרובות צריכות להיות האחרונות שיוקמו בישראל, משום שהעידן החדש יתאפיין ברשתות מבוזרות המתבססות על ייצור מקומי ואגירת חשמל בסוללות. המכרז הסולארי האחרון, נזכיר, נסגר במחיר של 19.9 אגורות לקוט"ש - נמוך ממה שיכולים להציע גם היום היצרנים הפרטיים בטורבינות מונעות גז, ועל פי המגמה העולמית, הוא יכול לרדת גם ל-12 אגורות אם הממשלה תאפשר זאת.
20% חיסכון
בשיחות רקע מודים גורמים שונים בענף האנרגיה, כי ההתפתחות המואצת בטכנולוגיות ובמחירי האגירה בסוללות יכולה לאפשר מעבר לרשת שמייצרת בעיקר אנרגיות מתחדשות, כפי שקורה בגרמניה (86% מתחדשות בשיא), בדנמרק (ייצור של 140% בשיא) ובעוד מדינות. מגבלת השטח הנדרש לאנרגיות מתחדשות ניתנת לפתרון הן בהתקנה על גגות, והן באיתור שטחים מתאימים בנגב ובניית רשת הולכה מעגלית, ההופכת את מיקום תחנות הכוח לפחות משמעותית.
השוק הסולארי בישראל בשל לפריצה, וגם בממשלה מבינים זאת. לאחרונה הורה מנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב לחברות שתחת אחריותו, להיערך להתקנת פאנלים סולאריים בשטחיהן, כדי לחסוך כ-20% בהוצאות החשמל שלהן. על פי תחשיבי יוגב, הרווח הנקי לכל מ"ר פאנלים סולאריים שיתקינו החברות הממשלתיות יכול להגיע ל-1,000 שקל על פני 25 שנה.
בימים אלה יוצאת עיריית כפר סבא במבצע לתושבים והיא מציעה ליווי מקיף להקמת מתקנים סולאריים על גגות באמצעות החברה הכלכלית שלה. העירייה השיגה מבנק מרכנתיל הלוואות בטווח שבין פריים 1.4% לפריים 3%. במקרים חריגים יהיו הריביות גבוהות יותר, אך בכל מקרה לא יותר מפריים 4.5%. באתר שהוקם לצורך הפרויקט מודגש כי התקנת הפאנלים כדאית כלכלית וכי מדובר בתרומה חשובה לאיכות האוויר בעיר.
גם אצל החברות הפרטיות המתקינות פאנלים סולאריים על גגות הופכת התובנה שהסדרי המימון עשויים להיות הגורם המכריע. אחת החברות הללו, אנרפוינט, הגיעה לאחרונה להסדר עם cal על הלוואות של עד 100 אלף שקל לעשר שנים, בריבית שמתחילה בפריים 2.6%. על פי תחשיבי החברה, משפחה ממוצעת יכולה לחסוך 5,000 שקל בשנה, ולשלם פחות על חשמל מהחודש הראשון להתקנה.
אפיק נוסף ההופך את הקמת התחנות הגדולות לבלתי מוצדקת הוא ההתייעלות האנרגטית. מדי שבוע מתפרסמות הודעות על פרויקטים בתחום במיליוני שקלים, ונראה שיעד הממשלה להגיע לחיסכון של 17% עד 2030 לעומת מצב עסקים כרגיל אפשרי. היצרנים הפרטיים טוענים שההשקעות הנדרשות בתחום עד 2030 - כ-25 מיליארד שקל - מעידות שהתוכנית לא תצא לפועל, אלא שהם לא מזכירים תשואה של כ-300% על הוצאות אלה.
שלשום, למשל, מסרה געש תאורה על החלפת 100 אלף גופי תאורה ומעבר לנורות לד (LED) ב-9 בתי חולים, בהם פוריה, אסף הרופא, הלל יפה וזיו. עלות הפרויקט היא 20 מיליון שקל, והוא צפוי לחסוך 60% מההוצאות על תאורה בבתי החולים. המהלך הוא חלק מתוכנית "שמיים כחולים" להתייעלות אנרגטית בבתי החולים, שלפי פרסומים כוללת גם החלפת מערכות אוורור, מיזוג וחימום בהיקף כולל של מאה מיליון שקל.
בונוסים להתייעלות
לפי מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידור, פיילוט התייעלות שנערך במשרד האוצר מלמד שאפשר לצמצם את צריכת החשמל במשרדי הממשלה בעד 30%. הפיילוט נתן רוח גבית חזקה לתוכנית של המשרד עם אגף החשב הכללי, להכשרת ממוני התייעלות אנרגטית במשרדי הממשלה, שיתומרצו באמצעות בונוסים על הצלחות. משרדי הממשלה הם חלק משמעותי במגזר הציבורי-מסחרי, שצורך 30% מהחשמל במשק.
לצד תוכנית ההתייעלות המקיפה שחשף משרד האנרגיה בתחילת השנה, פועלת גם הטכנולוגיה לטובת התחום. חברות המבצעות אופטימיזציה של צריכת החשמל הופכות יותר ויותר משמעותיות, ומאפשרות לבצע אירועי ביקוש-תגובה בזמן אמת החוסכים בהקמת תחנות כוח. ד"ר נועה רושין רימיני, מייסדת Grid4C שהפכה בזמן קצר למובילה עולמית בענף, אומרת כי "הבינה המלאכותית מייצרת מקור חדש של אנרגיה".
באירועי ביקוש-תגובה ניתן להפחית מרחוק את צריכת החשמל אצל לקוחות שהסכימו לכך ומתוגמלים על כך, ובכך לגלח את השיא ואת הצורך ברזרבה. ההפחתה נעשית באמצעות מונים חכמים המותקנים אצל לקוחות אלה, יהיו פרטיים או מסחריים. היכולת הזאת חשובה במיוחד בישראל בשנים הקרובות, לנוכח קיומה כבר כעת של רזרבת ייצור משמעותית של יותר מ-20%, העולה פעם אחר פעם בטיעוני חברת החשמל נגד היצרנים הפרטיים.