גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עסק חי במחשכים

למה הדיווח החצי שנתי - במקום הרבעוני - פוגע במשקיעים?

דוחות כספיים/צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
דוחות כספיים/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בתחילת החודש התפטרה עינת צפריר מתפקידה כדירקטורית בחברת קדימהסטם, המתמחה בטכנולוגיה של תאי גזע, בין היתר בפיתוח תרופה לטיפול במחלת ניוון שרירים ובסכרת. טוב. אירוע כזה מתרחש לא מעט, אבל לרוב עזיבות של דירקטורים נעשות יחסית בשקט, תחת ההסבר "לפי מיטב ידיעת התאגיד, הפרישה אינה כרוכה בנסיבות שיש להביאן לידיעת המחזיקים בני"ע של התאגיד". כאן זה היה שונה.

צפריר הסבירה כי עזיבתה באה על רקע מצבה הפיננסי הקשה של החברה וחוסר הדיווח על מצב זה למשקיעים. "הסיבה לסיום כהונתי היא שהחברה לא דיווחה כי היא במצב פיננסי קשה, וזקוקה באופן מיידי למימון נוסף לצורך המשך פעילותה כ'עסק חי'", מסרה, "ואם לא תצליח לגייס מימון נוסף, קיים חשש ממשי שהחברה לא תוכל להמשיך לפעול, מה שעלול להביא להפסקת פעילותה בזמן הקרוב".

האם זה ייתכן? האם החברה במצב פיננסי בעייתי, ואכן יש סכנה להמשך פעילותה כ"עסק חי"? נו, התשובה ודאי בדוחות הכספיים. אבל...אופס, אין דוחות לרבעון הראשון. רשות ניירות ערך החליטה כי היא מקלה על החברות הקטנות ומכבידה על המשקיעים, כשקבעה כי חברות עד גודל מסוים יכולות לדווח במתכונת חצי שנתית - רק דוח חצי שנתי ודוח שנתי. משהו כמו 150 חברות קפצו על ההזדמנות ואמרו למשקיעים בשפה פשוטה: "אתם לא מעניינים אותנו", וכך נוצר מצב שחברות במצב פיננסי בעייתי מתחמקות מדיווח רבעוני.

הדיווח הרבעוני הוא המינימום שבמינימום לחברות במצב רגיש, ומדובר על עשרות חברות כאלו ואף יותר- כמעט כל החברות בתעשיית הביוטק שנסחרת כאן הן חברות שחיות מהיד לפה - מגיוס לגיוס, כשמדי פעם זה לא מצליח, ואז החברה נעלמת מהנוף הבורסאי. זה טיב הביזנס שלהן, ודווקא החברות הללו יכולות לא לדווח למשקיעים על מצבן הפיננסי.

מוטב מאוחר מפעמיים בשנה

אז נכון, הכוונה של רשות ני"ע הייתה טובה - להוריד את הנטל מהחברות הקטנות שטובעות בים הרגולציה, לחסוך להן בהוצאות על הדיווח הרבעוני. אבל דווקא כאן נמצא המזור לבעיות - בוויתור על הדוחות שכל כך חשובים למשקיעים? האם לא ברור שהאינטרס של המשקיעים כאן הוא קריטי, ועולה משמעותית על התועלת של החברות בביטול הדוחות?

קדימהסטם היא רק דוגמה. דוגמה למצב שבו אנחנו פשוט לא יודעים מה קורה בחברה. גם כך הדוחות הכספיים מתפרסמים חודשים אחרי סוף התקופה המדווחת - חודשים אחרי הרבעון או סוף השנה (ורוב החברות מפרסמות בשבוע האחרון ואפילו בימים האחרונים המותרים). כלומר, לרוב היינו מקבלים מידע בסוף מאי על מה שקרה בחודשים ינואר-מארס (רבעון ראשון) - זה היסטוריה. השינויים העסקיים, הפיננסיים והתזרימיים בפירמות הם בסדרי גודל של ימים, אז לקבל מידע חודשיים אחרי סגירת התקופה? זה לא אידיאלי, אבל זה מה שיש.

עכשיו גם את זה אין. עכשיו אנחנו נקבל באוגוסט מידע על מה שהיה בינואר עד יוני. בזמן הזה חברות יכולות להיכנס למצב פיננסי בעייתי, ואפילו לא נדע על כך.

ההתפטרות של הדירקטורית צפריר מקדימהסטם הפילה את מניית החברה, אך החברה פרסמה צפירת הרגעה והסבירה כי הבעלים הביעו נכונות להמשיך ולתמוך בה ולהזרים 2.1 מיליון שקל. האם זה יספיק? לכמה זמן זה בעצם? החברה לא מסרה, אבל הדגישה את כוונתם של הבעלים להמשיך ולתמוך בקדימהסטם כפי שעשו בעבר. "בשנתיים האחרונות השקיעו בעלי עניין בחברה, כולל השקעה זו, סך של כ-13 מיליון שקל. כמו כן, בעלי העניין הביעו את נכונותם וכוונתם להמשיך ולתמוך בחברה לצורך פעילותה השוטפת, וכן הביעו את אמונם המלא בהנהלתה", נמסר. "החברה רואה בהתקשרות עם המשקיעים באופן של הנפקה הפרטית, ובכוונתם להמשיך לתמוך בחברה - הבעת אמון בה".

הכל טוב ויפה, אבל אין לנו באמת נתונים לדעת האם הכספים האלו יספיקו וימנעו מצב של הידרדרות פיננסית, שממנו חששה הדירקטורית. כן יש לנו אינדיקציות כי החברה במצב פיננסי לא מזהיר, במילים עדינות. בסוף חודש מאי דיווחה קדימהסטם כי בעל שליטה מעמיד לה ערבות בנקאית בסך של חצי מיליון שקל. אם לחברה היה כסף היא לא הייתה צריכה את הערבות הזו. באותו יום, אגב, החברה דיווחה כי היא לא תפרסם דוח לרבעון הראשון אלא תדווח במתכונת חצי שנתית. שני הדיווחים האלו נראים מנותקים, אבל הם קשורים קשר חזק - הערבות שנלקחה רק מחזקת את הצורך בדוחות כספיים רבעוניים.

האם נגמר לחברה הכסף?

על כל פנים, כדי לקבל את האינדיקציה הכי טובה חזרנו לדוח האחרון של קדימהסטם - הדוח השנתי של 2016. הוא אמנם מדבר על העבר, ולא בטוח שקצב צריכת המזומנים בעתיד יהיה כבעבר, ובכל זאת, השנה הקודמת מהווה אינדיקציה מסוימת לשנה הנוכחית. זאת ועוד - מהמאזן של סוף 2016 נוכל לגזור את יתרות המזומנים והנזילות של החברה.

ובכן, הדוח השנתי הכולל (לרבות תיאור עסקי התאגיד ודוח הדירקטוריון) חושף (באופן לא מפתיע) כי החברה בצרות פיננסיות. המזומנים שלה מסתכמים בהיקף כולל של 944 אלף שקל בלבד, וכן יש לה מזומנים משועבדים (למטרה ספציפית) בסך של 585 אלף שקל, ויש לה אשראי לזמן קצר מבנקים (ואחרים) בסך 1.9 מיליון שקל; ההתחייבויות לספקים ונותני שירותים הן בסך של 6 מיליון שקל; חובות לזכאים - 2 מיליון שקל. ההון החוזר של החברה - נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות, הוא שלילי - מינוס 8 מיליון שקל. המשמעות היא שהחברה צריכה מימון דחוף, אחרת לא ברור אם תוכל לשלם את החובות שלה לזמן הקצר, וזה עוד מבלי להתייחס להוצאות השוטפות שלה.

בהמשך התגלה גירעון בהון העצמי (ההתחייבויות עולות על הונה העצמי) בסך של 8.5 מיליון שקל. וזה עוד לא הכל - קיימת הערת "עסק חי" בדוח המבקר, כלומר כבר בסוף 2016 נקבע כי יש חשש גדול שהחברה לא תסיים את השנה הקרובה. ובמצב עניינים שכזה, אסור לתת לחברות שלא לדווח למשקיעים על מצבן. דמיינו שבנק שמלווה לחברה כסף - והיא במצב של הערת "עסק חי" - לא יקבל מידע שוטף ממנה. בפועל הוא כמובן דורש, ומקבל (אפילו בכל שבוע).

אז אנא - החזירו את הדוחות הרבעוניים, לפחות במתכונת חלקית, ולפחות במקרים מסוימים כמו מצב פיננסי בעייתי. המשקיעים חייבים את המידע הזה!

*** הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו

החברה תחת מיקרוסקופ

עוד כתבות

גרינלנד / אילוסטרציה: ap, Evgeniy Maloletka

התוכנית האירופית: להציב חיילים מהיבשת בגרינלנד נגד השתלטות טראמפ

לאחר שהנשיא האמריקאי החריף את הרטוריקה בנושא גרינלנד בימים האחרונים, מדינות אירופה שוקלות לשלוח חיילים למדינה ● ראש ממשלת בריטניה שוחח על כך עם מנהיגים נוספים, בגרמניה פוליטיקאים ואנשי ציבור קוראים לבצע את המהלך ובדנמרק איימו על סופה של נאט"ו: "הנשיא האמריקאי שינה את כללי המשחק"

שר המשפטים יריב לוין וח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים דווקא כן מגביר ודאות

תיקון חוק החוזים אינו מושלם, אך הביקורת עליו מתעלמת מהתמונה המלאה ● הוא אומנם לא מבטל את שיקול-הדעת של השופטים, אך עושה סדר בריבוי הגישות שלהם לפרשנות, מגביל עמימות ומאפשר לצדדים לדעת מראש כיצד חוזיהם ייבחנו

עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

מה קורה בגוף בזמן השינה - ואיך זה מאפשר לנבא 130 מחלות

OpenAI תשיק גרסה ייעודית של ChatGPT למענה על שאלות רפואיות. המחיר: ויתור על הפרטיות ● חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מראים שלילה אחד של שינה יכול לנבא עשרות מחלות ברמות דיוק של 80% ומעלה ● באייר מקימה בישראל מעבדה שתדמה מתקפות סייבר על מפעלי תרופות, וחברות ישראליות מציגות פריצות דרך – מטיפול ואבחון סרטן ועד "אינקובטור חיבוק" לפגים ● השבוע בביומד

קוטג' עם 7 חדרים בקריית גת

תושב חוץ קנה בית בקריית גת במחיר גבוה במיוחד

קוטג' בעל 7 חדרים בשכונת כרמי גת בקריית גת נרכש תמורת 5.18 מיליון שקל ● זוהי העסקה השנייה בגובהה בעיר, ולגלובס נודע כי הרוכש הוא תושב חוץ מארה"ב ● "יש ביקושים לצמודי קרקע בקריית גת, אבל בני המקום לא משלמים מחירים בסדרי גודל כאלה"

רועי ורמוס, מבעלי קרן נוקד קפיטל / צילום: שלומי יוסף

העסקה של רועי ורמוס וחגי בדש: נוקד תרכוש את מלוא הבעלות בבית השקעות פורטה

נוקד קפיטל, מנהלת קרנות הגידור הגדולה בישראל, רכשה עוד 52% מבית ההשקעות פורטה בעסקת החלפת מניות

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

חד קרן חדש בסייבר: טורק מגייסת לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר

חברת הסייבר מתל אביב מגייסת 140 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר בהובלת קרן ההון סיכון האמריקאית מרלין ונצ'רס

התותח הישראלי החדש שיודע להתמודד עם האיום האיראני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מגזין אמריקאי טוען שהתותח החדש של אלביט יכול לתת מענה לטילים מאיראן, האם המחאה באיראן יכולה להפיל את המשטר, וישראל וחמאס בדרך לעימות נוסף • כותרות העיתונים בעולם

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● ירידות בחוזים בוול סטריט בצל פתיחת החקירה הפלילית נגד יו"ר הפד, טראמפ: "לא ידעתי על זה" ● מיטב: מעדיפים מניות ואג"ח ממשלתיות על פני אג"ח חברות ● השבוע יפורסמו נתוני אינפלציה בישראל ובארה"ב ● בועה או לא בועה? התשובות של קתי וודס, ג'יימי דיימון ועוד כמה מהבכירים בוול סטריט, ומה מלמדת היסטוריית הבועות ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

סמי סגול, בעל השליטה לשעבר בכתר / צילום: יח''צ

ההכנסה הפסיבית של התעשיין הוותיק: מאחורי האקזיט הנדל"ני של סמי סגול

כמו משפחת ורטהיימר לפניו, גם סגול שמר בידיו נכסי נדל"ן פרטיים, המושכרים לפעילות התעשייתית שמכר שנים קודם לכן ● כעת הוא מוכר אותם ביותר מחצי מיליארד שקל לוילאר

ליאור סגל, מנכ''ל וממייסדי עין שלישית / צילום: יקיר שוקרון

הענקית מהאמירויות אישרה רכישת 30% מהחברה הביטחונית מישראל

הקונגלומרט הביטחוני האמירותי אדג' אישר את רכישת החברה הביטחונית הישראלית עין שלישית, בעסקה שנסגרה בינואר אשתקד ● האסיפה הכללית של החברה צפויה להתכנס ב־15 בפברואר כדי לאשר את מתווה העסקה הסופי

בניין ידיעות אחרונות בראשון לציון / צילום: כדיה לוי

הקיצוצים במערכות החדשות: פיטורים בידיעות אחרונות, 46 פורשים מרצון ב-i24NEWS

בידיעות אחרונות עוברים לשלב השני בהסכם שנחתם לפני כשנה וחצי ומתכוונים לקצץ כ-18 עובדים ● 46 עובדים ב-i24NEWS החליטו לפרוש מרצון לאחר שבערוץ הודיעו על החלפת הבעלים ● האירועים האחרונים מעידים: שינויים עמוקים עוברים על שוק התקשורת בישראל

ייצור באנרגיה מתחדשת / אילוסטרציה: Shutterstock

"לא הגענו לשיא": במזרחי טפחות בטוחים שיש הזדמנות במניות האלו

מדדי האנרגיה זינקו בעשרות אחוזים ב־2025, ובמזרחי טפחות סבורים כי ראלי האנרגיה רחוק ממיצוי ● בבנק מצביעים על יציבות שותפויות הגז, דיבידנדים גבוהים וביקושי שיא לחשמל – וממליצים על חברות נבחרות בארץ ובעולם

ירידת מחירים בענף הרכב/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי צילום: יוסי כהן

מצ'רי ועד סקודה וטסלה: ענף הרכב מציג ירידת מחירים חריגה

ענף הרכב הישראלי מתחיל את 2026 עם ירידה במחירי המחירון הרשמיים של דגמים חדשים רבים ● זאת, בניגוד למגמה הרווחת זה שנים ● משערי המטבע והלחץ הרגולטורי ועד לצונאמי התקינה הסיני: אלו הכוחות שהשפיעו על היבואנים

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

מכמעט 30 מיליארד שקל ל־6 מיליארד: האם טרנד ה-S&P 500 חלף?

בשנה האחרונה אכזבו מסלולי ה-S&P 500 עם תשואת חסר גדולה מול השוק הישראלי ● התוצאה: כסף חדש הפסיק לזרום ● ובכל זאת, יש הבדל גדול בין התנהגות החוסכים בגמל ובפנסיה - מה הסיבה לכך, והאם דווקא עכשיו כדאי להגדיל חשיפה למדד המניות המוכר בעולם

הפגנת תמיכה במחאה האיראנית במדריד / צילום: Reuters

המעורבות של מאסק והגיבוי הטורקי המפתיע: הגורמים שעשויים להכריע לאן תלך המחאה באיראן

עם 52% אינפלציה, יותר מ-2,000 נרצחים וניתוק מוחלט של התקשורת, משטר האייתוללות נלחם על חייו ● בזמן שטראמפ מאיים לתקוף ומאסק מסייע בהפצת התמונות בעולם, אנקרה מתייצבת במפתיע לצד חמינאי ● האם הפעם זה ייגמר אחרת מגל המחאה הקודם?

פרופילים מזויפים ואזהרות מנוכלים. ההונאות ברשת לא מפסיקות להשתכלל

המהלך של רשות ניירות ערך למאבק בתופעת ההונאות הפיננסיות ברשת

הונאות ההשקעה תפסו תאוצה בשנה האחרונה, כאשר מתחזים לשמות כמו אמיר ירון וגילעד אלטשולר שטפו את הרשתות ● לגלובס נודע כי רשות ני"ע בדרך לקידום חקיקה שתקנה לה סמכות להסיר תכנים כוזבים ● החשש: המהלך עלול להיתקע עם הכניסה לשנת בחירות

החזיתות של אנבידיה / צילום: Shutterstock

סדקים בחומה: כך מנסות גוגל ומטא לשחרר את עולם ה־AI מהתלות באנבידיה

הדומיננטיות של אנבידיה נשענת על שילוב עוצמתי בין חומרה מתקדמת למערכת הפעלה שהפכה לסטנדרט בתעשייה ● כעת, שתי ענקיות טכנולוגיה משלבות כוחות כדי ליצור חלופת תוכנה שתשחרר את המפתחים מהתלות היקרה ● האם הן יצליחו לשנות את יחסי הכוחות בשוק? ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד

עמי לוטבק / צילום: עומר הכהן

בסמוך ליקב בנימינה: מייסד WIZ השלים רכישת מגרשים ב־28 מיליון שקל, כולל ההשבחה

לגלובס נודע כי בעסקה המרכזית, שבה רכש עמי לוטבק מחצית ממגרש שפוצל ואושרה בו תוכנית ל־4 קוטג'ים, התחייב הרוכש לשלם גם את היטל ההשבחה שחל על המוכר ● בסך הכול רכשו לוטבק ואשתו רות שני מגרשים צמודים שעליהם שלושה בתים, במסגרת שלוש עסקאות שנמשכו יותר משנתיים

צורי דבוש / צילום: מורג ביטון

הצטרפות בדקה ה־90 ועתירה לביהמ"ש: המרוץ על התאחדות התעשיינים

בסוף החודש יתקיימו הבחירות להתאחדות התעשיינים - ומניצחון בטוח של מתמודד יחיד הפכו לעימות משפטי עם העתירה לשינוי שיטת ההצבעה ● ברקע: המאבק בממשלה על היטל ההיצף

מצב השווקים / צילום: Shutterstock

המניות החביבות על האנליסטים לשנה החדשה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

אפקט העליות בשוק המניות: הצעירים לא חוששים כמעט מהפסדים ● בנקי השקעות מובילים בארה"ב מזהים הזדמנויות ל-2026 ● 10 המניות שסומנו כהכי גרועות בת"א והפתיעו את המשקיעים ● ההמלצה המדהימה של בנק אוף אמריקה למניות הבנקים הישראליים ● וגם: למה האנליסט האופטימי מוטרד?