גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עסק חי במחשכים

למה הדיווח החצי שנתי - במקום הרבעוני - פוגע במשקיעים?

דוחות כספיים/צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
דוחות כספיים/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בתחילת החודש התפטרה עינת צפריר מתפקידה כדירקטורית בחברת קדימהסטם, המתמחה בטכנולוגיה של תאי גזע, בין היתר בפיתוח תרופה לטיפול במחלת ניוון שרירים ובסכרת. טוב. אירוע כזה מתרחש לא מעט, אבל לרוב עזיבות של דירקטורים נעשות יחסית בשקט, תחת ההסבר "לפי מיטב ידיעת התאגיד, הפרישה אינה כרוכה בנסיבות שיש להביאן לידיעת המחזיקים בני"ע של התאגיד". כאן זה היה שונה.

צפריר הסבירה כי עזיבתה באה על רקע מצבה הפיננסי הקשה של החברה וחוסר הדיווח על מצב זה למשקיעים. "הסיבה לסיום כהונתי היא שהחברה לא דיווחה כי היא במצב פיננסי קשה, וזקוקה באופן מיידי למימון נוסף לצורך המשך פעילותה כ'עסק חי'", מסרה, "ואם לא תצליח לגייס מימון נוסף, קיים חשש ממשי שהחברה לא תוכל להמשיך לפעול, מה שעלול להביא להפסקת פעילותה בזמן הקרוב".

האם זה ייתכן? האם החברה במצב פיננסי בעייתי, ואכן יש סכנה להמשך פעילותה כ"עסק חי"? נו, התשובה ודאי בדוחות הכספיים. אבל...אופס, אין דוחות לרבעון הראשון. רשות ניירות ערך החליטה כי היא מקלה על החברות הקטנות ומכבידה על המשקיעים, כשקבעה כי חברות עד גודל מסוים יכולות לדווח במתכונת חצי שנתית - רק דוח חצי שנתי ודוח שנתי. משהו כמו 150 חברות קפצו על ההזדמנות ואמרו למשקיעים בשפה פשוטה: "אתם לא מעניינים אותנו", וכך נוצר מצב שחברות במצב פיננסי בעייתי מתחמקות מדיווח רבעוני.

הדיווח הרבעוני הוא המינימום שבמינימום לחברות במצב רגיש, ומדובר על עשרות חברות כאלו ואף יותר- כמעט כל החברות בתעשיית הביוטק שנסחרת כאן הן חברות שחיות מהיד לפה - מגיוס לגיוס, כשמדי פעם זה לא מצליח, ואז החברה נעלמת מהנוף הבורסאי. זה טיב הביזנס שלהן, ודווקא החברות הללו יכולות לא לדווח למשקיעים על מצבן הפיננסי.

מוטב מאוחר מפעמיים בשנה

אז נכון, הכוונה של רשות ני"ע הייתה טובה - להוריד את הנטל מהחברות הקטנות שטובעות בים הרגולציה, לחסוך להן בהוצאות על הדיווח הרבעוני. אבל דווקא כאן נמצא המזור לבעיות - בוויתור על הדוחות שכל כך חשובים למשקיעים? האם לא ברור שהאינטרס של המשקיעים כאן הוא קריטי, ועולה משמעותית על התועלת של החברות בביטול הדוחות?

קדימהסטם היא רק דוגמה. דוגמה למצב שבו אנחנו פשוט לא יודעים מה קורה בחברה. גם כך הדוחות הכספיים מתפרסמים חודשים אחרי סוף התקופה המדווחת - חודשים אחרי הרבעון או סוף השנה (ורוב החברות מפרסמות בשבוע האחרון ואפילו בימים האחרונים המותרים). כלומר, לרוב היינו מקבלים מידע בסוף מאי על מה שקרה בחודשים ינואר-מארס (רבעון ראשון) - זה היסטוריה. השינויים העסקיים, הפיננסיים והתזרימיים בפירמות הם בסדרי גודל של ימים, אז לקבל מידע חודשיים אחרי סגירת התקופה? זה לא אידיאלי, אבל זה מה שיש.

עכשיו גם את זה אין. עכשיו אנחנו נקבל באוגוסט מידע על מה שהיה בינואר עד יוני. בזמן הזה חברות יכולות להיכנס למצב פיננסי בעייתי, ואפילו לא נדע על כך.

ההתפטרות של הדירקטורית צפריר מקדימהסטם הפילה את מניית החברה, אך החברה פרסמה צפירת הרגעה והסבירה כי הבעלים הביעו נכונות להמשיך ולתמוך בה ולהזרים 2.1 מיליון שקל. האם זה יספיק? לכמה זמן זה בעצם? החברה לא מסרה, אבל הדגישה את כוונתם של הבעלים להמשיך ולתמוך בקדימהסטם כפי שעשו בעבר. "בשנתיים האחרונות השקיעו בעלי עניין בחברה, כולל השקעה זו, סך של כ-13 מיליון שקל. כמו כן, בעלי העניין הביעו את נכונותם וכוונתם להמשיך ולתמוך בחברה לצורך פעילותה השוטפת, וכן הביעו את אמונם המלא בהנהלתה", נמסר. "החברה רואה בהתקשרות עם המשקיעים באופן של הנפקה הפרטית, ובכוונתם להמשיך לתמוך בחברה - הבעת אמון בה".

הכל טוב ויפה, אבל אין לנו באמת נתונים לדעת האם הכספים האלו יספיקו וימנעו מצב של הידרדרות פיננסית, שממנו חששה הדירקטורית. כן יש לנו אינדיקציות כי החברה במצב פיננסי לא מזהיר, במילים עדינות. בסוף חודש מאי דיווחה קדימהסטם כי בעל שליטה מעמיד לה ערבות בנקאית בסך של חצי מיליון שקל. אם לחברה היה כסף היא לא הייתה צריכה את הערבות הזו. באותו יום, אגב, החברה דיווחה כי היא לא תפרסם דוח לרבעון הראשון אלא תדווח במתכונת חצי שנתית. שני הדיווחים האלו נראים מנותקים, אבל הם קשורים קשר חזק - הערבות שנלקחה רק מחזקת את הצורך בדוחות כספיים רבעוניים.

האם נגמר לחברה הכסף?

על כל פנים, כדי לקבל את האינדיקציה הכי טובה חזרנו לדוח האחרון של קדימהסטם - הדוח השנתי של 2016. הוא אמנם מדבר על העבר, ולא בטוח שקצב צריכת המזומנים בעתיד יהיה כבעבר, ובכל זאת, השנה הקודמת מהווה אינדיקציה מסוימת לשנה הנוכחית. זאת ועוד - מהמאזן של סוף 2016 נוכל לגזור את יתרות המזומנים והנזילות של החברה.

ובכן, הדוח השנתי הכולל (לרבות תיאור עסקי התאגיד ודוח הדירקטוריון) חושף (באופן לא מפתיע) כי החברה בצרות פיננסיות. המזומנים שלה מסתכמים בהיקף כולל של 944 אלף שקל בלבד, וכן יש לה מזומנים משועבדים (למטרה ספציפית) בסך של 585 אלף שקל, ויש לה אשראי לזמן קצר מבנקים (ואחרים) בסך 1.9 מיליון שקל; ההתחייבויות לספקים ונותני שירותים הן בסך של 6 מיליון שקל; חובות לזכאים - 2 מיליון שקל. ההון החוזר של החברה - נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות, הוא שלילי - מינוס 8 מיליון שקל. המשמעות היא שהחברה צריכה מימון דחוף, אחרת לא ברור אם תוכל לשלם את החובות שלה לזמן הקצר, וזה עוד מבלי להתייחס להוצאות השוטפות שלה.

בהמשך התגלה גירעון בהון העצמי (ההתחייבויות עולות על הונה העצמי) בסך של 8.5 מיליון שקל. וזה עוד לא הכל - קיימת הערת "עסק חי" בדוח המבקר, כלומר כבר בסוף 2016 נקבע כי יש חשש גדול שהחברה לא תסיים את השנה הקרובה. ובמצב עניינים שכזה, אסור לתת לחברות שלא לדווח למשקיעים על מצבן. דמיינו שבנק שמלווה לחברה כסף - והיא במצב של הערת "עסק חי" - לא יקבל מידע שוטף ממנה. בפועל הוא כמובן דורש, ומקבל (אפילו בכל שבוע).

אז אנא - החזירו את הדוחות הרבעוניים, לפחות במתכונת חלקית, ולפחות במקרים מסוימים כמו מצב פיננסי בעייתי. המשקיעים חייבים את המידע הזה!

*** הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו

החברה תחת מיקרוסקופ

עוד כתבות

נבות בר, מנכ''ל קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

קיסטון בוחנת הצטרפות לעסקת הענק לרכישת הוט מובייל

לגלובס נודע כי רגע לפני השלמת העסקה נבחנת אפשרות לשינויים בבעלות העתידית, קיסטון צפויה, ככל הנראה, לחבור לדלק ישראל ברכישת חברת הסלולר תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● אם המגעים יבשילו, על פי הערכות, קיסטון תחליף את בית ההשקעות מור

אמנון שעשוע, בני אפשטיין, אמיר פנוש / צילום: עומר הכהן, יח''צ, נטי לוי

הישראלית שזינקה ב-17% - והמומחים חושבים שזו רק ההתחלה

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדקום זינקה במעל 20% לשיא של מעל שבע שנים, כאשר ברקע, קבוצת בעלי מניות מבקשים להדיח את רוב חברי הדירקטוריון ● מובילאיי קפצה בשיעור דו־ספרתי לאחר הדוחות הכספיים ● וסיוה קפצה על רקע הסנטימנט החיובי בשוק השבבים

ברק בנסקי, אורי פז ורונית אשד לוי, בפאנל משותף / צילום: שלומי יוסף

נדל"ן באי ודאות: בחירה סלקטיבית של פרויקטים, יתרון דווקא לפריפריה

המשנה למנכ"ל כלל ביטוח ברק בנסקי, מנכ"לית אפריקה ישראל מגורים רונית אשד-לוי ומייסד מכלול מימון אורי פז התכנסו לדון בעתיד שוק הדיור בכנס "עושים לונג על ישראל" בשיתוף כלל ביטוח ● להערכתם, הפריפריה צפויה להוביל את הביקושים, מחירי הדירות יחזרו לעלות בקרוב, והמדינה חייבת לדאוג לתחום השכירות לטווח ארוך

תנובה / צילום: שלומי יוסף

בדרך לביהמ"ש העליון: המאבק בין תנובה למייסדי חברת פסטה ריקו מסלים

ערעור שהוגש לבית המשפט העליון נגד תנובה מציג שורת טענות להתנהלות ממושכת שנועדה, לכאורה, לעכב את השלמת רכישת יתרת המניות ולהימנע מתשלום של עשרות מיליוני שקלים לבעלי פסטה ריקו ● לטענת המייסדים, גם רכיבים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לא שולמו עד כה ● תנובה: "הליכים אלה, שהם יזמו בנוגע לתוצאותיה הכספיות של החברה, הם שעיכבו את הליך הערכת השווי"

יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח, בכנס ההשקעות של גלובס / צילום: תמר מצפי

יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים: "השקעה בישראל היא חלק מהמחויבות של הגופים המוסדיים"

נוה התייחס בכנס "עושים לונג על ישראל" בשיתוף כלל ביטוח לחוזק של הכלכלה הישראלית והאטרקטיביות שלה: "האתגרים הם לטווח קצר, וככל שהולכים לטווח זמן רחוק יותר, רואים הזדמנות השקעה שמוכיחה את הרווחיות שלה" ● וגם: שלושה סקטורים מומלצים להשקעה, ומה עומד מאחורי הזינוק של מניות הביטוח

המוסד לביטוח לאומי / צילום: Shutterstock, KiyechkaSo

עכשיו זה סופי: מכרז הענק בסיעוד עבר את המשוכה המשפטית

בית המשפט העליון דחה שישה ערעורים שהגישו חברות ועמותות סיעוד נגד המכרז של הביטוח הלאומי ● המערערות תקפו כמעט כל היבט במכרז - החל מאופן פרסומו, דרך תנאי הסף ואמות המידה לדירוג איכות, וכלה בתעריפים שנקבעו

סיגל רגב, יו''ר קבוצת דנאל, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

סיגל רגב, יו"ר דנאל: מנוע הצמיחה הבא הוא לא רק בהייטק ובשוק ההון, הוא בהון האנושי

בכנס "עושים לונג על ישראל" של גלובס אמרה סיגל רגב, יו"ר קבוצת דנאל, כי "העתיד נמצא בשילוב נכון בהון האנושי: בהשתתפות כוח אדם, בסקילס ובטכנולוגיה" ● לדבריה, "אני אוהבת משברים, כי שם אני חיה - זה משהו שגורם לי להתפתח ולגדול"

הקוטג' ברחוב הלח''י בגדרה

הייתם משלמים 5.5 מיליון שקל לבית עם 8 חדרים ומרתף בגודל של עוד דירה?

לבית יש 8 חדרים ב־2.5 קומות ובשטח רשום של 242 מ"ר ● זו אחת העסקאות הגבוהות ביישוב בשנה האחרונה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

השכן הפך את חדר האשפה לדירה ונתבע. מה קבע בית המשפט?

סטארט־אפ יפצה ב־10,000 שקל מועמד שהעסקתו בוטלה ברגע האחרון ● מה קבע ביהמ"ש ביחס לבן 80 שעשה שימוש ברכוש משותף במשך 50 שנה? ● והאם שופטת שביקרה את אחד מהצדדים בדיון צריכה להיפסל? ● 3 פסקי דין בשבוע

ד''ר שמואל אברמזון, כלכלן ראשי, משרד האוצר, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

הכלכלן הראשי: "אנחנו מתעשרים בכל שנה"

ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר, התייחס לחוזקות של הכלכלה הישראלית בכנס "עושים לונג על ישראל": "נהיה פה המון המון כסף שהוא בסוף המניע של הצמיחה העתידית שלנו" ● "על אף הסיכונים בשל המלחמה והמצב הגאו-פוליטי, יש גם הזמנות לאפסייד מאוד משמעותי"

הרב נתן אלנתן / צילום: רז רוגובסקי

יו"ר מטה התכנון הלאומי הרב נתן אלנתן פורש מתפקידו

אלנתן שימש בתפקיד מאז פברואר 2023, ופורש בשל עניינים אישיים ● מדובר במשרת אמון של שר הפנים, אך מאחר שכרגע אין שר קבוע במשרד - לא ברור מי יחליט על המחליף, ומתי

יאיר לפיד ונפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע''מ

בנט ולפיד בהצהרה משותפת: "צעד גדול לתיקון המדינה, אבל ממש לא האחרון"

ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה התייצבו לראשונה מול המצלמות אחרי האיחוד לרשימה אחת - ביחד ● "ללפיד ולי דעות שונות במגוון נושאים ואנחנו לא מסתירים את זה, אנחנו גאים בזה", אמר בנט ● ההתחייבויות הראשונות לציבור אם יקימו ממשלה, והמסר לאיזנקוט: "גדי, דלתנו פתוחה גם עבורך"

אלונה בר-און, מו''ל גלובס, בכנס ההשקעות של גלובס / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און: "הסיכון במשק אמיתי, אבל גם החוסן אמיתי. שוק ההון, ההייטק והשקל מוכיחים זאת"

"השאלה היא לא אם ישראל מסוכנת, אלא אם היא מתומחרת נכון" - כך אמרה היום מו"ל גלובס אלונה בר און בכנס "עושים לונג על ישראל" ● "המטרה שלנו היא לייצר ערך לקוראים, למשקיעים ולמקבלי ההחלטות. אנו לא אמורים להיות שונים מאנשי הפיננסים ומהאופן שבו הם עובדים"

ד''ר נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

נבות בר: "מי שישלוט באנרגיה, בקרקע ובדאטה יעצב את עתיד הכלכלה"

מנכ"ל ומייסד קרן קיסטון, ד"ר נבות בר, העריך בכנס "עושים לונג על ישראל" שהפתרון למשבר התחבורה הציבורית עובר דרך אגד שבשליטת הקרן – ומכוון לכך שאוטובוס יגיע כל 5 דקות ● על התחום ה"לוהט" של הדאטה סנטרס אמר: "הסתערנו ראשונים על התעשיות החמות"

קרן כהן-חזון, מנכ''לית תורפז, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

קרן כהן-חזון: "נבנה את אחת מעשר החברות הגדולות בעולם בתחום. כבוד הוא לי שזה יוצא מישראל"

קרן כהן-חזון, מנכ"לית תורפז, סיפרה בכנס "עושים לונג על ישראל" על האתגרים שעמם מתמודדת תעשייה ישראלית בזירה הבינלאומית: "אני מייצרת איזון. גם אם הם באים אנטי, הם הופכים להיות פרו" ● עוד שיתפה על אסטרטגיית הצמיחה הגלובלית של החברה ועל המחויבות שלה להשאיר את הלב, את ההנהלה ואת המטה של החברה בישראל

רובע 3, תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי שכונות בתל אביב שבהן מחירי הדירות עלו במיוחד

ניתוח נתוני הלמ"ס מגלה כי פערי המחיר בין תל אביב לערים השכנות הולכים וקטנים מאז 2023 ● בדיקה שערכה לשכת השמאים מלמדת שהמחירים בדרום העיר מתקרבים לאלו שבצפון, וכי ברובע 4 המחירים מדשדשים

מאור מלול, עומר אדם ונסים גאון / צילום: עידן כהן, שי פרנקו

עסקת ענק ל"ענן" של מאור מלול ועומר אדם מגלמת שווי של 3 מיליארד שקל לחברה

חברת הניאו-ענן קרוסו, אחת מענקיות הענן הגדולות בארה"ב ומי שאחראית על בניית פרויקט המחשוב "סטארגייט", שכרה שטח בחוות השרתים של "ענן", כחלק מכניסה ראשונה לפעילות בינה מלאכותית בישראל

רן פוליאקין ז''ל / צילום: איל יצהר

תביעה של 50 מיליון שקל נגד יורשיו של יזם ההייטק: "מכל החלומות - לא נשאר דבר"

67 בעלי מניות מיעוט בחברת סיקס AI הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה נגד יורשי בעל השליטה בחברה, רן פוליאקין ז"ל ● לטענת התובעים הם השקיעו בחברה סכום מצטבר של כ-50 מיליון שקל, אך חודש לאחר מותו של פוליאקין הם עודכנו שקופת החברה התרוקנה: "שורה של מעשי הטעיה וגזל חמורים" ● עו"ד אלון פומרנץ, המייצג את יורשי פוליאקין: "תביעה מופרכת וחסרת שחר"

מיזוג בין דלתא ויונייטד / צילום: Shutterstock

היוזמה שתביא להקמת חברת התעופה הגדולה בעולם מפצלת את הבית הלבן

מנכ"ל יונייטד העלה אפשרות למיזוג בין יונייטד איירליינס לאמריקן איירליינס, כשברקע הזינוק במחיר הדלק ● שר התחבורה האמריקאי רמז על תמיכה, אולם נשיא ארה"ב הביע הסתייגות ● המהלך מייצר "חברת דגל" שתתחרה בחברות מאסיה, אבל גם עלול להגדיל ריכוזיות

הגר בן עזרא / צילום: בן עמי קרן

הגר בן עזרא תחליף את אטל מולכו-פיליבה כמנכ״לית פמי

קבוצת שירותי הבריאות פמי, המעניקה שירותי בריאות למוסדות שונים בישראל הודיעה על חילופים בצמרת ההנהלה ● הגר בן עזרא תחליף את אטל מולכו-פיליביה בתפקיד המנכ"לית ● מולכו-פילבה נחשבת למי שמיקדה את החברה, בשבתקופתה גדלה החברה כך שסיפקה שירותים רפואיים לכ-2 מיליון איש