עסק חי במחשכים
בתחילת החודש התפטרה עינת צפריר מתפקידה כדירקטורית בחברת קדימהסטם, המתמחה בטכנולוגיה של תאי גזע, בין היתר בפיתוח תרופה לטיפול במחלת ניוון שרירים ובסכרת. טוב. אירוע כזה מתרחש לא מעט, אבל לרוב עזיבות של דירקטורים נעשות יחסית בשקט, תחת ההסבר "לפי מיטב ידיעת התאגיד, הפרישה אינה כרוכה בנסיבות שיש להביאן לידיעת המחזיקים בני"ע של התאגיד". כאן זה היה שונה.
צפריר הסבירה כי עזיבתה באה על רקע מצבה הפיננסי הקשה של החברה וחוסר הדיווח על מצב זה למשקיעים. "הסיבה לסיום כהונתי היא שהחברה לא דיווחה כי היא במצב פיננסי קשה, וזקוקה באופן מיידי למימון נוסף לצורך המשך פעילותה כ'עסק חי'", מסרה, "ואם לא תצליח לגייס מימון נוסף, קיים חשש ממשי שהחברה לא תוכל להמשיך לפעול, מה שעלול להביא להפסקת פעילותה בזמן הקרוב".
האם זה ייתכן? האם החברה במצב פיננסי בעייתי, ואכן יש סכנה להמשך פעילותה כ"עסק חי"? נו, התשובה ודאי בדוחות הכספיים. אבל...אופס, אין דוחות לרבעון הראשון. רשות ניירות ערך החליטה כי היא מקלה על החברות הקטנות ומכבידה על המשקיעים, כשקבעה כי חברות עד גודל מסוים יכולות לדווח במתכונת חצי שנתית - רק דוח חצי שנתי ודוח שנתי. משהו כמו 150 חברות קפצו על ההזדמנות ואמרו למשקיעים בשפה פשוטה: "אתם לא מעניינים אותנו", וכך נוצר מצב שחברות במצב פיננסי בעייתי מתחמקות מדיווח רבעוני.
הדיווח הרבעוני הוא המינימום שבמינימום לחברות במצב רגיש, ומדובר על עשרות חברות כאלו ואף יותר- כמעט כל החברות בתעשיית הביוטק שנסחרת כאן הן חברות שחיות מהיד לפה - מגיוס לגיוס, כשמדי פעם זה לא מצליח, ואז החברה נעלמת מהנוף הבורסאי. זה טיב הביזנס שלהן, ודווקא החברות הללו יכולות לא לדווח למשקיעים על מצבן הפיננסי.
מוטב מאוחר מפעמיים בשנה
אז נכון, הכוונה של רשות ני"ע הייתה טובה - להוריד את הנטל מהחברות הקטנות שטובעות בים הרגולציה, לחסוך להן בהוצאות על הדיווח הרבעוני. אבל דווקא כאן נמצא המזור לבעיות - בוויתור על הדוחות שכל כך חשובים למשקיעים? האם לא ברור שהאינטרס של המשקיעים כאן הוא קריטי, ועולה משמעותית על התועלת של החברות בביטול הדוחות?
קדימהסטם היא רק דוגמה. דוגמה למצב שבו אנחנו פשוט לא יודעים מה קורה בחברה. גם כך הדוחות הכספיים מתפרסמים חודשים אחרי סוף התקופה המדווחת - חודשים אחרי הרבעון או סוף השנה (ורוב החברות מפרסמות בשבוע האחרון ואפילו בימים האחרונים המותרים). כלומר, לרוב היינו מקבלים מידע בסוף מאי על מה שקרה בחודשים ינואר-מארס (רבעון ראשון) - זה היסטוריה. השינויים העסקיים, הפיננסיים והתזרימיים בפירמות הם בסדרי גודל של ימים, אז לקבל מידע חודשיים אחרי סגירת התקופה? זה לא אידיאלי, אבל זה מה שיש.
עכשיו גם את זה אין. עכשיו אנחנו נקבל באוגוסט מידע על מה שהיה בינואר עד יוני. בזמן הזה חברות יכולות להיכנס למצב פיננסי בעייתי, ואפילו לא נדע על כך.
ההתפטרות של הדירקטורית צפריר מקדימהסטם הפילה את מניית החברה, אך החברה פרסמה צפירת הרגעה והסבירה כי הבעלים הביעו נכונות להמשיך ולתמוך בה ולהזרים 2.1 מיליון שקל. האם זה יספיק? לכמה זמן זה בעצם? החברה לא מסרה, אבל הדגישה את כוונתם של הבעלים להמשיך ולתמוך בקדימהסטם כפי שעשו בעבר. "בשנתיים האחרונות השקיעו בעלי עניין בחברה, כולל השקעה זו, סך של כ-13 מיליון שקל. כמו כן, בעלי העניין הביעו את נכונותם וכוונתם להמשיך ולתמוך בחברה לצורך פעילותה השוטפת, וכן הביעו את אמונם המלא בהנהלתה", נמסר. "החברה רואה בהתקשרות עם המשקיעים באופן של הנפקה הפרטית, ובכוונתם להמשיך לתמוך בחברה - הבעת אמון בה".
הכל טוב ויפה, אבל אין לנו באמת נתונים לדעת האם הכספים האלו יספיקו וימנעו מצב של הידרדרות פיננסית, שממנו חששה הדירקטורית. כן יש לנו אינדיקציות כי החברה במצב פיננסי לא מזהיר, במילים עדינות. בסוף חודש מאי דיווחה קדימהסטם כי בעל שליטה מעמיד לה ערבות בנקאית בסך של חצי מיליון שקל. אם לחברה היה כסף היא לא הייתה צריכה את הערבות הזו. באותו יום, אגב, החברה דיווחה כי היא לא תפרסם דוח לרבעון הראשון אלא תדווח במתכונת חצי שנתית. שני הדיווחים האלו נראים מנותקים, אבל הם קשורים קשר חזק - הערבות שנלקחה רק מחזקת את הצורך בדוחות כספיים רבעוניים.
האם נגמר לחברה הכסף?
על כל פנים, כדי לקבל את האינדיקציה הכי טובה חזרנו לדוח האחרון של קדימהסטם - הדוח השנתי של 2016. הוא אמנם מדבר על העבר, ולא בטוח שקצב צריכת המזומנים בעתיד יהיה כבעבר, ובכל זאת, השנה הקודמת מהווה אינדיקציה מסוימת לשנה הנוכחית. זאת ועוד - מהמאזן של סוף 2016 נוכל לגזור את יתרות המזומנים והנזילות של החברה.
ובכן, הדוח השנתי הכולל (לרבות תיאור עסקי התאגיד ודוח הדירקטוריון) חושף (באופן לא מפתיע) כי החברה בצרות פיננסיות. המזומנים שלה מסתכמים בהיקף כולל של 944 אלף שקל בלבד, וכן יש לה מזומנים משועבדים (למטרה ספציפית) בסך של 585 אלף שקל, ויש לה אשראי לזמן קצר מבנקים (ואחרים) בסך 1.9 מיליון שקל; ההתחייבויות לספקים ונותני שירותים הן בסך של 6 מיליון שקל; חובות לזכאים - 2 מיליון שקל. ההון החוזר של החברה - נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות, הוא שלילי - מינוס 8 מיליון שקל. המשמעות היא שהחברה צריכה מימון דחוף, אחרת לא ברור אם תוכל לשלם את החובות שלה לזמן הקצר, וזה עוד מבלי להתייחס להוצאות השוטפות שלה.
בהמשך התגלה גירעון בהון העצמי (ההתחייבויות עולות על הונה העצמי) בסך של 8.5 מיליון שקל. וזה עוד לא הכל - קיימת הערת "עסק חי" בדוח המבקר, כלומר כבר בסוף 2016 נקבע כי יש חשש גדול שהחברה לא תסיים את השנה הקרובה. ובמצב עניינים שכזה, אסור לתת לחברות שלא לדווח למשקיעים על מצבן. דמיינו שבנק שמלווה לחברה כסף - והיא במצב של הערת "עסק חי" - לא יקבל מידע שוטף ממנה. בפועל הוא כמובן דורש, ומקבל (אפילו בכל שבוע).
אז אנא - החזירו את הדוחות הרבעוניים, לפחות במתכונת חלקית, ולפחות במקרים מסוימים כמו מצב פיננסי בעייתי. המשקיעים חייבים את המידע הזה!
*** הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו
