גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עסק חי במחשכים

למה הדיווח החצי שנתי - במקום הרבעוני - פוגע במשקיעים?

דוחות כספיים/צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
דוחות כספיים/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בתחילת החודש התפטרה עינת צפריר מתפקידה כדירקטורית בחברת קדימהסטם, המתמחה בטכנולוגיה של תאי גזע, בין היתר בפיתוח תרופה לטיפול במחלת ניוון שרירים ובסכרת. טוב. אירוע כזה מתרחש לא מעט, אבל לרוב עזיבות של דירקטורים נעשות יחסית בשקט, תחת ההסבר "לפי מיטב ידיעת התאגיד, הפרישה אינה כרוכה בנסיבות שיש להביאן לידיעת המחזיקים בני"ע של התאגיד". כאן זה היה שונה.

צפריר הסבירה כי עזיבתה באה על רקע מצבה הפיננסי הקשה של החברה וחוסר הדיווח על מצב זה למשקיעים. "הסיבה לסיום כהונתי היא שהחברה לא דיווחה כי היא במצב פיננסי קשה, וזקוקה באופן מיידי למימון נוסף לצורך המשך פעילותה כ'עסק חי'", מסרה, "ואם לא תצליח לגייס מימון נוסף, קיים חשש ממשי שהחברה לא תוכל להמשיך לפעול, מה שעלול להביא להפסקת פעילותה בזמן הקרוב".

האם זה ייתכן? האם החברה במצב פיננסי בעייתי, ואכן יש סכנה להמשך פעילותה כ"עסק חי"? נו, התשובה ודאי בדוחות הכספיים. אבל...אופס, אין דוחות לרבעון הראשון. רשות ניירות ערך החליטה כי היא מקלה על החברות הקטנות ומכבידה על המשקיעים, כשקבעה כי חברות עד גודל מסוים יכולות לדווח במתכונת חצי שנתית - רק דוח חצי שנתי ודוח שנתי. משהו כמו 150 חברות קפצו על ההזדמנות ואמרו למשקיעים בשפה פשוטה: "אתם לא מעניינים אותנו", וכך נוצר מצב שחברות במצב פיננסי בעייתי מתחמקות מדיווח רבעוני.

הדיווח הרבעוני הוא המינימום שבמינימום לחברות במצב רגיש, ומדובר על עשרות חברות כאלו ואף יותר- כמעט כל החברות בתעשיית הביוטק שנסחרת כאן הן חברות שחיות מהיד לפה - מגיוס לגיוס, כשמדי פעם זה לא מצליח, ואז החברה נעלמת מהנוף הבורסאי. זה טיב הביזנס שלהן, ודווקא החברות הללו יכולות לא לדווח למשקיעים על מצבן הפיננסי.

מוטב מאוחר מפעמיים בשנה

אז נכון, הכוונה של רשות ני"ע הייתה טובה - להוריד את הנטל מהחברות הקטנות שטובעות בים הרגולציה, לחסוך להן בהוצאות על הדיווח הרבעוני. אבל דווקא כאן נמצא המזור לבעיות - בוויתור על הדוחות שכל כך חשובים למשקיעים? האם לא ברור שהאינטרס של המשקיעים כאן הוא קריטי, ועולה משמעותית על התועלת של החברות בביטול הדוחות?

קדימהסטם היא רק דוגמה. דוגמה למצב שבו אנחנו פשוט לא יודעים מה קורה בחברה. גם כך הדוחות הכספיים מתפרסמים חודשים אחרי סוף התקופה המדווחת - חודשים אחרי הרבעון או סוף השנה (ורוב החברות מפרסמות בשבוע האחרון ואפילו בימים האחרונים המותרים). כלומר, לרוב היינו מקבלים מידע בסוף מאי על מה שקרה בחודשים ינואר-מארס (רבעון ראשון) - זה היסטוריה. השינויים העסקיים, הפיננסיים והתזרימיים בפירמות הם בסדרי גודל של ימים, אז לקבל מידע חודשיים אחרי סגירת התקופה? זה לא אידיאלי, אבל זה מה שיש.

עכשיו גם את זה אין. עכשיו אנחנו נקבל באוגוסט מידע על מה שהיה בינואר עד יוני. בזמן הזה חברות יכולות להיכנס למצב פיננסי בעייתי, ואפילו לא נדע על כך.

ההתפטרות של הדירקטורית צפריר מקדימהסטם הפילה את מניית החברה, אך החברה פרסמה צפירת הרגעה והסבירה כי הבעלים הביעו נכונות להמשיך ולתמוך בה ולהזרים 2.1 מיליון שקל. האם זה יספיק? לכמה זמן זה בעצם? החברה לא מסרה, אבל הדגישה את כוונתם של הבעלים להמשיך ולתמוך בקדימהסטם כפי שעשו בעבר. "בשנתיים האחרונות השקיעו בעלי עניין בחברה, כולל השקעה זו, סך של כ-13 מיליון שקל. כמו כן, בעלי העניין הביעו את נכונותם וכוונתם להמשיך ולתמוך בחברה לצורך פעילותה השוטפת, וכן הביעו את אמונם המלא בהנהלתה", נמסר. "החברה רואה בהתקשרות עם המשקיעים באופן של הנפקה הפרטית, ובכוונתם להמשיך לתמוך בחברה - הבעת אמון בה".

הכל טוב ויפה, אבל אין לנו באמת נתונים לדעת האם הכספים האלו יספיקו וימנעו מצב של הידרדרות פיננסית, שממנו חששה הדירקטורית. כן יש לנו אינדיקציות כי החברה במצב פיננסי לא מזהיר, במילים עדינות. בסוף חודש מאי דיווחה קדימהסטם כי בעל שליטה מעמיד לה ערבות בנקאית בסך של חצי מיליון שקל. אם לחברה היה כסף היא לא הייתה צריכה את הערבות הזו. באותו יום, אגב, החברה דיווחה כי היא לא תפרסם דוח לרבעון הראשון אלא תדווח במתכונת חצי שנתית. שני הדיווחים האלו נראים מנותקים, אבל הם קשורים קשר חזק - הערבות שנלקחה רק מחזקת את הצורך בדוחות כספיים רבעוניים.

האם נגמר לחברה הכסף?

על כל פנים, כדי לקבל את האינדיקציה הכי טובה חזרנו לדוח האחרון של קדימהסטם - הדוח השנתי של 2016. הוא אמנם מדבר על העבר, ולא בטוח שקצב צריכת המזומנים בעתיד יהיה כבעבר, ובכל זאת, השנה הקודמת מהווה אינדיקציה מסוימת לשנה הנוכחית. זאת ועוד - מהמאזן של סוף 2016 נוכל לגזור את יתרות המזומנים והנזילות של החברה.

ובכן, הדוח השנתי הכולל (לרבות תיאור עסקי התאגיד ודוח הדירקטוריון) חושף (באופן לא מפתיע) כי החברה בצרות פיננסיות. המזומנים שלה מסתכמים בהיקף כולל של 944 אלף שקל בלבד, וכן יש לה מזומנים משועבדים (למטרה ספציפית) בסך של 585 אלף שקל, ויש לה אשראי לזמן קצר מבנקים (ואחרים) בסך 1.9 מיליון שקל; ההתחייבויות לספקים ונותני שירותים הן בסך של 6 מיליון שקל; חובות לזכאים - 2 מיליון שקל. ההון החוזר של החברה - נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות, הוא שלילי - מינוס 8 מיליון שקל. המשמעות היא שהחברה צריכה מימון דחוף, אחרת לא ברור אם תוכל לשלם את החובות שלה לזמן הקצר, וזה עוד מבלי להתייחס להוצאות השוטפות שלה.

בהמשך התגלה גירעון בהון העצמי (ההתחייבויות עולות על הונה העצמי) בסך של 8.5 מיליון שקל. וזה עוד לא הכל - קיימת הערת "עסק חי" בדוח המבקר, כלומר כבר בסוף 2016 נקבע כי יש חשש גדול שהחברה לא תסיים את השנה הקרובה. ובמצב עניינים שכזה, אסור לתת לחברות שלא לדווח למשקיעים על מצבן. דמיינו שבנק שמלווה לחברה כסף - והיא במצב של הערת "עסק חי" - לא יקבל מידע שוטף ממנה. בפועל הוא כמובן דורש, ומקבל (אפילו בכל שבוע).

אז אנא - החזירו את הדוחות הרבעוניים, לפחות במתכונת חלקית, ולפחות במקרים מסוימים כמו מצב פיננסי בעייתי. המשקיעים חייבים את המידע הזה!

*** הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו

החברה תחת מיקרוסקופ

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, והשתיים שנופלות

נאסד"ק יורד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר מזנקת לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?