גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זה הזמן לאג"ח מדינה ל-100 שנה

אבל זה לא קורה, בגלל גורמי המקצוע שלא סומכים על שר האוצר וחוששים שהכסף ילך לדילים פוליטיים ■ למדריך השקעה במניות

משה כחלון / צילום: יוסי אלוני
משה כחלון / צילום: יוסי אלוני

"אכן בני אלים. ומה הפלא? בעלי הבית. כאן נשמו את נשימתם הראשונה, כאן ינקו את העברית, כאן, באדמה הזאת, התערו שורשיהם, על סלעיה דילגו ובמרחביה שעטו. הכל שלהם".

הפיסקה מתוך "תרנגול כפרות", שכתב הסופר אלי עמיר, מתארת את תחושותיו של גיבור הספר, נורי המגיע מהמעברה, כלפי בני הקיבוצים.

מבחינה כלכלית, אנשי החשב הכללי ובנק ישראל מתנהלים לא פעם בפטרונות כלפי שרי האוצר הנבחרים, מתוך תחושה שהם אנשי המקצוע, שיודעים מה הכי טוב, ושרי האוצר הם רק קישוט שנמצא ברקע.

במקרה של שר האוצר הנוכחי משה כחלון, יש תחושה שהוא נע בחופשיות במגרש הפוליטי, עם תוכניות כמו "נטו משפחה" ועוד. אבל בכל מה שנוגע להחלטות כלכליות בתחום סמכותו, שלהן יכולה להיות השפעה משמעותית יותר מכל תוכנית פוליטית, הוא מעדיף להימנע. אז בשדה הפוליטי משה כחלון יודע להתנהל, אבל נדמה שבשדה המקצועי, שבו העובדים הם תחת אחריותו, פשוט לא סופרים אותו.

הפוליטיקה הקטנה מאחורי ניהול החוב

שר האוצר אחראי על ניהול נכון של התקציב, לוודא שיש מספיק מקורות לכל ההוצאות של הממשלה - לרבות הוצאות ביטחון, חינוך, העברות כתוצאה מהסכמות פוליטיות וכיו"ב. אולם מעבר ליכולת לבצע התאמה בין הכנסות הממשלה ממסים אל מול ההוצאות הצפויות, שר האוצר צריך גם לדאוג שישראל מנהלת באופן נכון את החוב שלה, כך שלא נגיע למצב שהמדינה לא מסוגלת לשרת את חובותיה ונזקקת לגבירים מחו"ל שיסייעו לנו, כפי שהיה בשנות ה-80.

חלק מניהול נכון של חוב הוא האופן שבו פורסים אותו. כך לדוגמה, אם רכשנו דירה ולקחנו משכנתא של מיליון שקל לתקופה של 25 שנה, ההחזר החודשי יעמוד על כ-5,500 שקל בחודש. אך אם נפרוס את אותה המשכנתא לתקופה של שנה בלבד, ההחזר החודשי יעמוד על כ-84 אלף שקל.

מובן שאם ניקח משכנתא לתקופה קצרה יותר, נשלם ריבית נמוכה יותר, אבל יש סיכוי גבוה שבכלל לא נוכל לעמוד בתשלום החודשי של המשכנתא.

מהמקרה הפרטי של המשכנתא, נעבור לניהול החוב של מדינה. ישראל מנהלת חוב כולל של כ-607 מיליארד שקל (בשקל ומט"ח) שצפוי להיפרע במהלך שלושים השנים הקרובות, בעוד שהמקור הכספי לפירעונות של החוב יגיע בעיקרו מגיוס של חוב חדש.

בגין החוב הזה, ישראל תשלם כ-132 מיליארד שקל של ריבית במהלך שלושים השנים הבאות, והריבית הממוצעת שמשלמת ישראל על כלל החוב שלה עומדת על כ-3.4%.

המבנה הנוכחי של לוח הסילוקין של החוב מציג תמונה שלפיה כ-40% מהחוב צפוי להיפרע בשלוש השנים הקרובות (כ-240 מיליארד דולר), עוד כ-50% בשנים 2020 עד 2027, והיתרה, של 10% בלבד, החל בשנת 2027.

ניהול החוב באופן הזה מייצר מצב שכל הזמן בטווח הקצר יש הרבה חוב להחזיר, ואין כמעט גמישות בניהול של תקציב המדינה, משום שבכל רגע נתון יש 80-100 מיליארד שקל שצריך לפרוע בכל אחת משלוש השנים הקרובות, מה שלא מאפשר השקעות משמעותיות בפרויקטים לאומיים דוגמת חינוך ותשתיות.

במילים אחרות - הממשלה חייבת לשמור על משמעת תקציבית, אחרת מדינת ישראל תתקשה לגייס חוב חדש כדי לפרוע את החוב שצפוי להיפרע בעוד זמן קצר.

ניהול אחר של החוב

אבל אפשר גם אחרת. אפשר לנהל את החוב באופן כזה שבו מרבית פירעונות החוב יהיו בעוד שנים רבות, ואז לשר האוצר תהיה גמישות רבה יותר בניהול התקציב, וביכולת להפנות משאבים לפרויקטים לאומיים.

איך אפשר לעשות את זה? משנים את האופן שבו מתנהל החוב של ישראל, ובמקום לפרוע את החוב שצפוי להיפדות בשנים הקרובות באמצעות הנפקת איגרות חוב לתקופה של שנה עד שלוש שנים, להנפיק חוב ארוך - ארוך ככל הניתן.

מדינות רבות למדו את השיטה, והתחילו להנפיק חוב לתקופה של 100 שנים. החיסרון הוא שעל חוב למאה שנים משלמים ריבית גבוהה יותר מאשר על חוב לשנה. היתרון הוא שזה מעניק מרווח נשימה עצום למדינה מבחינת הקצאת משאבים לפרויקטים נוספים מעבר לשירות החוב.

נוסף על כך, אם מתעלמים מההיבטים החשבונאיים שמצריך רישום של כלל החוב במאזן הממשלתי, ומתייחסים לת'כלס - חוב שצריך להחזיר בעוד מאה שנה מקביל לחוב שלא צריך להחזיר אף פעם. או אז מדובר הלכה למעשה רק בתשלום ריבית על החוב.

נניח למשל שישראל תחליט להנפיק רק 10% מהחוב שלה למאה שנים. מדובר על 60 מיליארד דולר, שבמקום להחזירם בשנים הקרובות נצטרך להחזירם בעוד מאה שנים; ומי יודע? יכול להיות שעד אז יגיע המשיח, וכבר לא נצטרך להחזיר כלום.

יהיה כמובן תשלום ריבית כנגד הנפקה של 60 מיליארד שקל למאה שנים, אך הוא יעמוד ככל הנראה על כ-4% או 2.4 מיליארד שקל בשנה, שייכנסו להוצאה קבועה במאה השנים הבאות, כנגד 60 מיליארד השקלים שנקבל עכשיו.

מה גם שבכל מקרה, הנפקה של 60 מיליארד שקל תצטרך להיעשות, והשאלה היא רק לאיזו תקופה. רק תחשבו על מה שאפשר לעשות עם 60 מיליארד שקל. בזמן ששוקלים אם להקים מחלף או לא בגלל כמה עשרות מיליוני שקלים, בזמן ששוקלים האם להשקיע בחינוך וביום לימודים ארוך בגלל כמה עשרות מיליוני שקלים - רק לחשוב מה אפשר היה לעשות עם כמעט 60 מיליארד שקלים.

חוב למאה שנים זה כמו מניה

מבחינה מהותית, הנפקת חוב של מדינה לתקופה של מאה שנים, מקבילה לכך שיש מניה שנקראת מדינת ישראל, שמשלמת דיבידנד קבוע. היתרון המשמעותי בהנפקה לתקופה ארוכה הוא שניתן לתעל את הכסף להשקעות אסטרטגיות.

אם הכסף יופנה להשקעות שיתרמו לצמיחה ולצמצום הפערים, הרי שזו השקעה מצוינת, שתחזיר את עצמה בריבית דריבית, מעצם העובדה שהשכר יעלה והאזרחים ישלמו יותר מסים, הרבה יותר מה-2.4 מיליארד בשנה שיעלה לנו לקבל 60 מיליארד שקל היום.

נניח, רק נניח, שהכסף ישמש להרחבת נתיבי תחבורה, לתשתיות תחבורה ציבורית איכותיות ובתדירות גבוהה, ליום לימודים ארוך שיאפשר להורים לעבוד בצורה נאותה ולתלמידים להיות במסגרת לימודית במקום להסתובב ברחובות, לגני ילדים מסובסדים מגיל 0, שיאפשרו לאימהות ולאבות לחזור לעבודה ללא השיקול הכלכלי של האם כדאי בכלל לחזור לעבודה רק כדי שכל המשכורת תלך לגנים ומטפלות.

אבל כל אלו הם רק חלומות באספמיה. כל זה לא יקרה משום שגורמי המקצוע לא סומכים, פשוט לא סומכים, על שר האוצר - ששם יושקע הכסף; הם חוששים שאם ניתן לשר אוצר מתנה של 60 מיליארד שקל, היא תופנה לטובת הפוליטיקאים תחת טובת הציבור. מאחר שהם לא סומכים על כחלון, אנחנו ממשיכים לקרוא כותרות על פרויקטים לאומיים שלא יוצאים לפועל בגלל מחזור תקציבי.

ומה לגבי העולם?

למרות שישראל היא אומת סטארט-אפ, בכל מה שקשור להנפקות של חוב לזמן ארוך אנחנו ממש לא נמציא את הגלגל. לבלגיה איגרת חוב שנפדית ב-2116 וכך גם לאירלנד. למקסיקו חוב בהיקף של כ-20 מיליארד דולר לתקופה של 25 שנים ומעלה, מתוכו כ-8 מיליארד דולר לתקופה של 100 שנים.

לאוסטריה, לסין, לפיליפינים, לספרד ולמדינות רבות נוספות יש איגרות חוב שהונפקו לתקופה של 50 שנה ויותר. לבריטניה יש איגרות חוב מסוג קונסול (איגרות שלא נפדות אף פעם) שהונפקו לפני כמעט 300 שנים, ועדיין נסחרות בשוק.

בתחילת השבוע, אפילו ארגנטינה הנפיקה חוב למאה שנים, בהיקף של כ-10 מיליארד שקל - ומדובר בארגנטינה, שהיא חדלת פירעון סדרתית. אפילו לחברת החשמל הישראלית יש איגרת חוב שנפדית רק בשנת 2096. אז למה לא להנפיק איגרות ארוכות גם לישראל?

כחלון, תוביל 100 שנים לטובת ישראל

הנפקה למאה שנים - מעבר ליתרונות הכלכליים - גם טומנת בחובה אמירה פוליטית חשובה. בתקופה שבה מדינות רבות מתייחסות אלינו כאל נטע זר, שסופו להיעלם מהמרחב של המזרח התיכון, הנפקת איגרות חוב למאה שנים הן אמירה שמבחינה כלכלית מקבילה בחשיבותה להעברת שגרירויות לירושלים.

שלא לדבר על כך שזה תהליך שמציג את היציאה ממצב של הסתמכות על הגביר, למצב של מעצמה שמגייסת חוב למאה שנים. ולמי שתוהה למה נעשה השימוש במונח גביר, זה מכיוון שמתוך כ-600 מיליארד שקל של חוב, כ-40 מיליארד שקל הם יגרות חוב בערבות ממשלת ארה"ב. אנחנו כבר לא בתקופת קום המדינה, וגם לא בתקופת ההיפר-אינפלציה של שנות השמונים. הגיע הזמן לשדר שאנחנו מעצמה כלכלית בכל התחומים.

למי שחושש שהנפקת חוב למאה שנים תציג תמונת מצב כאילו ישראל משלמת ריבית גבוהה על החוב שלה - יש פתרון אלגנטי, והוא האפשרות להנפיק חוב של ישראל למאה שנים, ולהוסיף מנגנון שמאפשר למדינה לפרוע את החוב החל בשנת 2027.

הנפקה באופן הזה גם תוזיל את עלויות המימון, כי מצד אחד מנפיקים למאה שנים, ומצד שני, בשווקים הפיננסיים האיגרת תזכה להתייחסות כאילו זו איגרת לעשר שנים.

שר האוצר כחלון, אתה כבר מזמן לא נורי מהמעברה, ופקידי האוצר רחוקים מלהיות בני אלים. בסמכותך ומחובתך לעשות את מה שטוב לעם ישראל: אתה הוא שר האוצר הנבחר, לא הם. ולחבריי מבנק ישראל וממשרד החשב הכללי - גם אם אתם בטוחים שהנפקה שכזו היא טעות מרה - הרי שיש לכם 100 שנים לתקן אותה.

■ הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

אגח ארוכות של מדינות שונות והתשואה

לוח הסילוקין של ישראל

עוד כתבות

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

טסלה 3 / צילום: יח''צ

טסלה מורידה את מחירי הדגמים בישראל. כמה הם יעלו?

כחלק ממהלך גלובלי של החברה, שהחל בסוף השבוע בארצות הברית, טסלה מוזילה את המחירים של דגמי טסלה 3 וטסלה S ● במקביל, סימנים ראשונים לכך שהקיצוץ הגלובלי בכוח האדם עליו הכריזה טסלה החודש, מגיע גם לישראל

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המפקח על הביטוח עושה סדר וקובע כללים ברורים לבעלי שליטה לקבלת היתר אחזקה

עמית גל, ממלא מקום הממונה על שוק ההון, מציג מתווה שיאפשר לקרנות הזרות ששולטות בחברת הביטוח הפניקס למכור את השליטה בה בחלקים ● הקרנות סנטרברידג וגלאטין רכשו את אחזקותיהן בחברה ב-2019, ומאז הוכפל שווי הקבוצה

גילון בק, ריצ'רד פרנסיס, אייל פסו / צילום: תמר מצפי, אלעד מלכה, Gauzy

בדרך לנאסד"ק: הישראלית שמאמינה שהשוק הזה יגיע ל-124 מיליארד דולר ב-2028

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● גאוזי, יצרנית הזכוכית החכמה מתל אביב בדרך לנאסד"ק ● טבע משנה את אופן דיווח התוצאות שלה על בסיס גיאוגרפי ● וסנסטאר, חברת הפורטפוליו של קרן פימי הציגה תוצאות חלשות לרבעון

ג'רמי סוארד (משמאל) ועידו גונן, מייסדים משותפים Exodigo / צילום: Exodigo

עשרות יוצאי מודיעין ויחידות הנדסה התקבצו לסטארט-אפ אחד, כדי לפצח את הסוד

שירות מיפוי תת הקרקע של הסטארט-אפ הישראלי יכול לעלות מאות אלפי דולרים, אך הלקוחות מפחדים יותר מהלא נודע: "תמיד יש הפתעות באדמה" • אחרי שגלגלה מיליוני דולרים מהרנטגן התת קרקעי, אקסודיגו חולמת גם על התרחבות למיפוי אסטרואידים וירחים • וגם: איך מתפקדים כש-75% מעובדי החברה מגויסים למילואים, ולמה מדובר בעצם בשוק בלתי מוגבל? ● הסטארט-אפים המבטיחים

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העלית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

מגמה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קופצות

הנאסד"ק קופץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● הנפט נסחר בירידות ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● הערב אחרי נעילת המסחר בוול סטריט יפורסמו דוחות טסלה

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה חיובית בוול סטריט; טסלה איבדה כ-3%, אנבידיה עלתה בכ-4.3%

בורסות ארה"ב נצבעו ירוק ● מדד ההנג סנג זינק בכ-1.7% ● טסלה ירדה לאחר שפורסם כי הורידה את מחירי הרכבים החשמליים שלה ברחבי העולם; המניה ירדה מתחילת השנה בכ-40% ● ירידות במחירי הנפט והזהב ● האג"ח הממשלתיות בארה"ב נסחרו בעליות

הירידות הנוכחיות מגיעות אחרי שנה ורבע חלומיות למשקיעים בשווקים בחו''ל / צילום: Shutterstock

אפריל האדום: וול סטריט יורדת בחדות, וזה מה שצפוי לקרות לחיסכון שלכם ולשקל

הבורסה האמריקאית פתחה את 2024 בסערה עם תשואות מרשימות במדדים המובילים ● אלא שכעת הקערה התהפכה, ומתחילת אפריל נמחקה יותר מחצי מהתשואה ● מי החוסכים הישראליים שייפגעו במיוחד, ומהן ההשלכות של המגמה השלילית על שער הדולר?

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בתל אביב: מדד ת"א בנקים 5 זינק בכ-4%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.1% ות"א 90 הוסיף לערכו כ-1.4% ● הדולר חצה רף של 3.8 שקלים ונחלש חזרה בסוף השבוע ● S&P הודיעו על הורדת הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● הסיכויים להפחתת ריבית בישראל וארה"ב הולכים ומתרחקים ● בעוד שבישראל יתקיים שבוע מסחר מקוצר לרגל החג, בוול סטריט יפרסמו דוחות כמה מענקיות הטכנולוגיה המשתייכות לשבע המופלאות

איסמאעיל הנייה / צילום: ap, Lebanese Official Government

מומחים מסבירים: אלו הסיבות שבגללן בכירי חמאס שוקלים לעזוב את קטאר

בסוף השבוע האחרון, התפרסמו דיווחים על כך שההנהגה הפוליטית של חמאס שוקלת לעזוב את קטאר ולהעתיק את בסיסה לעומאן או לטורקיה ● שני חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי מסבירים מה עומד מאחורי הדיווחים, ואיך הדבר קשור לתפקיד שממלאת קטר במשא ומתן לשחרור החטופים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

נוסעת באל על הגישה בקשה לתביעה ייצוגית על מושב שלא ניתן להטייה. מה נקבע?

חברה שניהלה שנים תביעה על מיליונים נגד יס, הגישו סיכומים באורך חריג. השופטת קבעה כי התביעה תוכרע בלעדיהם ● גבר סירב לבדיקת אבהות כדי להתחמק ממזונות, האשה פנתה לביהמ"ש ● אושרה תביעה יצוגית נגד אל על

בעולם מתפעלים מישראל: "הראתה שהיא יכולה לתקוף מתי שהיא רוצה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בוושינגטון פוסט מתפעלים מהמתקפה שמיוחסת לישראל באיראן, ובאיראן מנסים להקטין את האפקט שלה וגם: אייפ"ק פותח בקמפיין נגד פוליטיקאים אנטי-ישראלים בבחירות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

הסופרקמפיוטר של חברת Cerebras בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

סריבראס, יצרנית "השבב הגדול בעולם", בה מושקעים מייסדי OpenAI וכן ישראלים ואמירותים רבים, מתקדמת להנפקה ● בינתיים היא גייסה 723 מיליון דולר

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

צילום: Eduardo Munoz Alvarez (AP) (עיבוד תמונה)

הטעויות הנפוצות שמשקיעים עושים בהשקעה באג"ח ממשלתיות

בוול סטריט ג'ורנל מרחיבים על הטעויות הנפוצות של משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ● להערכתם, הטעות הנפוצה ביותר היא בהשקעה בקרנות אג"חיות שנסחרות בתנודתיות ● במקביל הם מסבירים כי כיום, תשואות האג"ח הממשלתיות קצרות הטווח אטרקטיביות יותר מאשר ארוכות הטווח