במשך שנים רבות הייתה באור-עקיבא תקווה שיום אחד יקרה נס, והעיר הקטנה תאוחד עם יישוב הווילות העשיר שמעבר לכביש. לפני עשור בדיוק, ביולי 2007, נדמה היה שזה קורה: ועדת השרים לעניני חקיקה אישרה את הצעת החוק של יו"ר השדולה החברתית בכנסת, חבר הכנסת אליהו גבאי (האיחוד הלאומי-מפד"ל) לאחד את אור-עקיבא וקיסריה. גבאי הסביר אז כי "מדינת ישראל חייבת לפעול לקירוב הפערים הקיימים כיום באוכלוסיות השונות במדינה. לא ייתכן מצב שבו אוכלוסיות מסוימות ממדרות את עצמן משאר הציבור, ולא ייתכן שיקומו יישובים אשר כל ייחודם והאפשרות להצטרף אליהן הינו הרמה הסוציו-אקונומית של הגרים בה".
בפועל, זה כמובן לא קרה. הממשלה תמכה, המשנה ליועמ"ש לממשלה תמך, ועשירי קיסריה הצליחו לבלום את המהלך. אבל בימים אלה הושלמו הפרוצדורות לתכנונה של שכונת הענק אור-ים בקצה הדרומי של אור-עקיבא, מול קיסריה (מעבר לכביש 2), ויש כאלה שיגידו שדה-פקטו, האיחוד המיוחל אכן מתממש.
בעלת הקרקע והיזמית היא הקרן לפיתוח קיסריה, שכחלק מאסטרטגיית קידום הפרויקט מסבירה שהתוכנית "תהווה שינוי ופריצת דרך לאופייה של אור-עקיבא, לעתידה ולמצבה הסוציו-אקונומי". ראש עיריית אור-עקיבא הכריז שהשכונה תהיה "פרויקט הדגל של אור-עקיבא". בפועל, כפי שניתחנו כאן לפני מספר חודשים, ההכנסות משיווק הקרקע ליזמים יגיעו לקיסריה, והן צפויות לעמוד על סכום עתק של כמיליארד שקל, שחלקם מיועד לביצוע עבודות הפיתוח בשכונה החדשה.
בכל מקרה, גם המדינה (רשות מקרקעי ישראל) מערימה בינתיים קשיים על שיווק הקרקע ליזמים, בעיקר בנוגע למחלוקת כמה מהדירות ישווקו במסגרת 'מחיר למשתכן'.
אשכול 4
אור-עקיבא הוקמה בשנת 1951 כמעברה לעולים מרומניה ומצפון אפריקה. הצמיחה הגדולה של היישוב התחילה עם העלייה מברית המועצות לשעבר, בשנות ה-90, כשבתוך 10 שנים גדלה אוכלוסיית היישוב מ-8,000 איש ל-16 אלף איש. על פי נתוני למ"ס, באור-עקיבא מתגוררים כעת כ-17 אלף איש. העיר ממוקמת באשכול 4, מתוך 10, בדירוג חברתי-כלכלי, השכר החודשי הממוצע של שכיר נמוך באופן משמעותי מהממוצע הארצי, ועל פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, ביישוב יש 1.4% מקבלי קצבת אבטלה, שזה כמעט פי 2 מהממוצע הארצי.
לאור זאת, קל להבין עד כמה גדולות הציפיות מהשכונה החדשה, גם אם בפועל מי שאמון על הקמתה היא האחות העשירה ממערב. השכונה החדשה ממוקמת בשטח מאורך וצר בין הכבישים 4 ל-2, וליד צומת פל ים. עד לאחרונה היה השטח בייעוד חקלאי. גודל האתר הוא כ-1,060 דונם, בערך כגודלה של שכונת רמת אביב ג' בת"א. בשכונה מתוכננות 3,480 יחידות דיור (בכל אור-עקיבא יש היום 5,450 יח"ד), שמתוכן כ-350 צמודי קרקע, והשאר בבנייה רוויה. על התוכנית של שכונת אור-ים חתום המשרד החיפאי הוותיק גורדון אדריכלים.
כשמסתכלים על מרכיבי השכונה נדמה שיש בה את כל המרכיבים שמוכרחים, לפחות על פי הספר, להיות בכל שכונה חדשה: תמהיל הדירות מגוון ויאפשר, כך על פי היזמים, "הגירה פנימית בתוך השכונה"; בשכונה יהיה רוב לבנייה "מרקמית" (9 קומות), אבל תהיה גם בנייה צמודת קרקע ובנייה גבוהה (15 קומות); בשכונה יהיו ארבעה מרכזי מסחר ותעסוקה, שימוקמו במקומות שונים לאורך הרחוב הראשי; יהיו בה בי"ס יסודיים וגני ילדים ובתי כנסת; באמצע השכונה ולאורכה מתוכנן פארק שמשמר חלק מעצי האקליפטוס והחרוב הוותיקים, ובקצותיו שני אזורי איגום, שיאפשרו למי גשם לחלחל.
הרחבה אוטונומית
ההדמיות מרשימות, אבל מטריד שהשכונה החדשה מתנהגת כמו עוד שכונת הרחבה שמנותקת מהעיר הוותיקה ומשמשת לשינה. זו לא תהיה קיסריה ולא תהיה אור-עקיבא. גם תרומתה לאור-עקיבא הוותיקה לגמרי לא ברורה.
- איך קורה שיש שטח של הברון רוטשילד באמצע אור-עקיבא?
רן אורן, הסמנכ"ל לתכנון, ייזום ופיתוח עסקי של החברה לפיתוח קיסריה: "עד קום המדינה היו בבעלותו של הברון רוטשילד 550 אלף דונם. הוא העביר 520 אלף דונם לתושבי המושבות (זכרון יעקב, ראשל"צ, גדרה ועוד), ואת השאר מנהלת החברה לפיתוח קיסריה. לקרן יש הסכם עם מדינת ישראל שהקרקעות יישארו ברשות הברון עד שנת 2148. האתר של שכונת אור-ים היה 'no man's land' עד לפני ארבע שנים. הקרן יזמה את שינוי יעוד הקרקע ובזכותה היא בשטח המוניציפלי של אור-עקיבא".
- הייתה פה הזדמנות לאיחוד היסטורי של קיסריה ואור-עקיבא.
"זה DNA שונה של תכנון אורבני. בקיסריה יש צפיפות של 4 יח"ד לדונם ובאור יהודה 10 יח"ד. שכונת אור-ים היא בדיוק הקישור שבין קיסריה לבין אור-עקיבא. היה לנו חשוב לייצר קישור, ולא קיטוע, או ניתוק".
- אולי בגלל שהדימוי של אור-עקיבא לא ממש אטרקטיבי?
"תרשה לי לחלוק עליך. מי שמכיר את אור-עקיבא רואה לאן היא רצה ופורצת. אור-ים היא המכפיל כוח של אור-עקיבא. היא תאפשר לעיר לתת פול גז. קיבלנו החלטה מודעת להתחיל את הפיתוח מצפון לדרום, ולא להפך".
- לא חששתם מיצירת עוד שכונה פרברית?
"הרציו שלנו בבסיס התוכנית היה להתחבר לשלד הישן של העיר הבנויה. הקשר הישיר הוא באמצעות השצ"פ ומוסדות החינוך ושני הרחובות המקשרים - רח' השקמים ורח' דוד המלך. באופן כללי, הרצון שלנו היה שכל אחד יוכל ליהנות ממה שמתאים לו. שטחי המסחר הם בחלק המערבי, מבני הציבור מפוזרים כמקבצים בכל המתחמים והפארק הליניארי רץ מצפון לדרום, אבל יש אונות לקיוסקים ובתי קפה ויש חדירות לתוך השכונה. לא שכחנו את עירוב השימושים. זה לא שאני עובד בת"א וחוזר לעלטה באור-ים. יש מענה להטרוגניות של צרכים".
ראש עיריית אור-עקיבא, יעקב אדרי, מסר: "השכונה היא המשך פיזי ישיר של אור-עקיבא כלפי דרום. השכונה מרווחת ויש בה מענה לקהל הרחב ולזוגות צעירים (דירות קטנות, בינוניות וגדולות). השכונה לא מנותקת אלא להפך, נדאג לאינטגרציה מלאה, כפי שאנחנו נוהגים עם השכונה הצפונית החדשה".
