הלוואות בתנאים נוחים/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
רוב המפעלים הקטנים שהמדינה מציעה להם סיוע באמצעות ערבות לקבלת הלוואות ארוכות טווח מהבנקים לרכישת ציוד ייצור חדש - לא יכולים לקבל אותו. הסיבה: הם אינם עומדים בקריטריונים שנקבעו על ידי המדינה עצמה.
לפי נתונים שמסרה התאחדות המלאכה והתעשייה ל"גלובס", מעל 90% מהמפעלים הקטנים בישראל לא נגישים כלל לאחד מכלי הסיוע שגיבשו משרד האוצר ומשרד הכלכלה והתעשייה - שנועד להעלות בין השאר את פריון העבודה.
מדובר בהלוואות שמוצעות למפעלים קטנים באמצעות המערכת הבנקאית ובערבות המדינה, לרכש של מכונות יצור חדשות באופן שייעל תהליכי יצור ויעלה את רמת הפריון. אלא שהמדינה מעמידה למפעלים אלה תנאי שהם לא יכולים לעמוד בו: להוכיח כי הם מקיימים מחזור כספי שנתי של לפחות 25 מיליון שקל.
לפי נתוני התאחדות המלאכה והתעשייה, הרוב המוחלט של המפעלים הקטנים מקיימים מחזור שנתי שאינו עולה על 5 מיליון שקל.
בפני מצב זה, עומד גם מפעל שקוף פלסט, שעוסק ביצור מוצרי פלסטיק בדרום תל אביב. המפעל מעסיק 5 עובדים, מבקש להרחיב את יצורו על פי תכנית צמיחה שגיבש, אך בשל התנאי שנקבע במשרדי הממשלה - אינו יכול לקבל מהבנקים הלוואה לרכש ציוד חדש בערבות המדינה. "תנאי סף אלה מהווים אפליה בלתי עניינית בין עסקים קטנים ובינוניים", כתבה בימים האחרונים מנהלת הפיתוח העסקי בחברה, ליאת שנער למנהל הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה, רן קויתי. "תנאי הסף שנקבעו מדירים, הלכה למעשה, את העסקים הקטנים מקבלת אשראי לצמיחה מהסוכנות וזאת למרות שלא קיים כל שוני מהותי אמיתי בין סוגי העסקים לעניין יכולתם לצמוח".
שקוף פלסט הוקם לפני כ-20 שנה כבית מלאכה קטן, מקיים כיום מחזור פעילות שהיקפו כ-3.5 מיליון שקל בשנה. "כל עוד ההלוואות לרכישת ציוד שיעלו את רמת הפריון שלנו נשענות על הונו של בעל העסק, הדבר יהווה חסם להתפתחותו הטכנולוגית ולהגדלת הפריון של העובדים", כתבה שנער לקויתי. "למרות שלשקוף פלסט יכולת צמיחה מוכחת, ולמרות שהתכנית העסקית להתרחבות מלמדת על גידול פוטנציאלי משמעותי בהכנסותיה וברווחיה, הוא לא יכולה לעשות את 'קפיצת המדרגה' שכן הבטוחות האישיות שיכול בעל העסק להעמיד - מוגבלות. בדיוק לצורך זה נועד מסלול הסיוע האמור, אך הוא נמנע משקוף פלסט כי מחזור העסקים קטן מ-25 מיליון שקל בשנה. האם יש בכך היגיון?"
ליאת גור, מנכ"לית משותפת להתאחדות המלאכה והתעשייה שמובילה את המאבק לביטול המגבלה שקבעה המדינה, אמרה ל"גלובס": "המדינה מתעלמת מ-93% מהעסקים היצרניים במשק המבקשים ליהנות מכלי הסיוע שהיא מעניקה. מאות מיליוני שקלים מחולקים מדי שנה לקומץ של עסקים גדולים כי זה נוח, קל וגם נעים יותר לתת למקורבים ולמקושרים בעוד שמאות אלפי עסקים קטנים נאבקים על הישרדותם. המשק הישראלי מפספס צמיחה באחוזים רבים".
לדברי גור, בשל האפליה במתן הסיוע, שנועד להקל על מחנק האשראי שמעיק במיוחד על התעשייה והעסקים הקטנים "הפריון נפגע, הפערים והריכוזיות בחברה ובמשק גדלים - וחוסר התחרותיות ממשיך לשלוט בכלכלת ישראל".
מסקר שעשתה התאחדות המלאכה והתעשייה המתייחס לשנת 2016, בקרב 67% מהתעשיות הקטנות לא נרשמה באותה שנה צמיחה; 82% מעסקים אלה לא דיווחו על שיפור בפעילותם העסקית; 63% מהם לא מייצאים ו-65% מהם נאנקים מבעיית המחסור בכוח אדם מקצועי. בהתאחדות קושרים מצב זה להדרתם לכאורה של העסקים הקטנים מתכניות מימון ותמיכה שמציעה המדינה, להטבות מס ולתכניות יעוץ וחונכות.
התאחדות התעשייה והמלאכה מייצגת כ-24 אלף עסקים קטנים ברחבי הארץ.
מגזר זה מתלונן על קושי רב בקבלת אשראי בתנאי החזר אטרקטיביים מהמערכת הבנקאית, שמצדה קובעת עבורם החזרים בשיעורי ריבית גבוהים מאלה שהיא מציעה לחברות גדולות.
בעקבות פניית "גלובס" בנושא, הורה שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן למנהל הסוכנות לעסקים קטנים, קויתי ולמנכ"ל משרדו שי רינסקי לפעול לבדיקת התלונות.
לדברי קויתי, בין משרד הכלכלה לבין האוצר מתנהל שיח בנושא, במטרה לשנות את התקנות באופן שיאפשר לעסקים ולמפעלים קטנים גישה למסלול הסיוע לקבלת ההלוואות: "אנחנו לא חושבים שצריך להגביל את מתן הערבויות למחזור כספי מינימלי ואנו דנים עם אגף החשב הכללי באוצר על הסרת המגבלה שהוצבה. מדובר בערבות שאינה תלויה במחזור הכספי של העסק, אלא בסוג המכונה או הציוד שהוא רוכש ובכושר החזר ההלוואה של אותו עסק. אני מזהה במשרד האוצר פתיחות בנושא ואני מעריך שבתוך מספר שבועות המגבלה הזאת תוסר".