שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, חתם בימים האחרונים על שורה של תקנות חדשות שצפויות להקל על חברות ביטחוניות ישראליות לפעול ביחד בשווקים ברחבי העולם שעליהם הן בדרך כלל מתחרות. מתוקף התקנות החדשות, החברות ייהנו משורה של הקלות רגולטוריות שיאפשרו להן לשתף פעולה במסגרת מכרזים המתפרסמים בעולם - ולגשת אליהם יחדיו. עד כה, חברות שביקשו לשתף פעולה במכרזים כאלה, נדרשו להליכים ממושכים ולקבלת היתרים מיוחדים ממשרד הביטחון ומהרשות להגבלים עסקיים.
התקנות גובשו בתום עבודת מטה שנעשתה ברשות ההגבלים העסקיים, שבראשות הממונה מיכל הלפרין, ובמשרד הביטחון.
אישור התקנות בידי השר כהן עשוי להביא את הקץ לתחרות העזה שליוותה בעבר חלק ממכרזי הרכש של מדינות בעולם, עת מספר חברות ביטחוניות ישראליות שפועלות באותו עולם תוכן - התחרו עליהם.
חלק ניכר מהעסקאות הביטחוניות שעליהן מתמודדות חברות ישראליות בעולם מסתכם בסכומים משמעותיים של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים. לא אחת, על מכרזים כאלה התמודדו חברות כמו התעשייה האווירית ואלביט מערכות, הנחשבות למובילות עולמיות בתחום המטוסים הבלתי מאוישים (מל"טים).
בכמה מקרים בעבר, התחרות העזה בין שתי החברות הובילה להאשמות הדדיות ביניהן. אחד המכרזים, שהתקיים לפני כשלוש שנים בפולין, הסתיים בשערורייה ודרש את התערבות משרד הביטחון: שתי החברות התחרו על מכירת מל"טים בכ-50 מיליון דולר לצבא פולין, וההליך לווה בחילופי האשמות קשות אודות תקינותו וכשירותו. בעקבות טענות אלה, סגן שר ההגנה הפולני, ולדימיר סקשיפצ'ק, נאלץ להתפטר מתפקידו.
הפרשה הסעירה באותם הימים את העיתונות בפולין והדיה הגיעו עד לישראל: מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, האלוף (במיל') דן הראל, הגיב על כך באופן חריג כשהטיל על אלביט מערכות והתעשייה האווירית סנקציה נדירה של שלילת רישיונות היצוא שלהן לפולין למשך חודשים ארוכים. גורמים ביטחוניים הסבירו אז את הסנקציות, החמורות בהיקפן, בכך ש"היה חשש לנזק אמיתי ליחסים שבין ישראל לפולין".
לדברי גורמים ממשלתיים, "זאת בדיוק הסיטואציה שהתקנות החדשות אמורות למנוע: ששתי חברות ישראליות טובות נאבקות אחת בשנייה תוך השלכת רפש - ובסופו של דבר חברה זרה זוכה באותו מכרז. הגיע הזמן שהחברות ילמדו לעבוד ביחד - בלי 'ללכלך' אחת על השנייה בשביל לזכות במכרז. לישראל יש אינטרס גדול בכך שהחברות הביטחוניות ימכרו בעולם, ירוויחו כסף וישקיעו במחקר ופיתוח שיאפשר מענה לצרכים הביטחוניים של המדינה".
ב-2016 הסתכם היצוא הביטחוני של ישראל בכ-6.5 מיליארד דולר ועל פי הערכות, ב-2017 הוא עשוי לגדול-, בזכות שורה של עסקאות משמעותיות שעשתה התעשייה האווירית בהודו.
שר הכלכלה, כהן אמר ל"גלובס" כי "התקנות נועדו להקל על החברות ולשתף פעולה ביניהן, ובכך להגדיל את סיכוייהן לזכות במכרזים בעולם. צעד זה יסייע רבות לחברות המייצאות".
יש לציין כי אחד התנאים שהציבה רשות ההגבלים העסקיים לקראת גיבוש התקנות החדשות הוא ששיתופי הפעולה שלהן בעולם לא יובילו לפגיעה בתחרות שהן מקיימות ביניהם בתוך השוק הישראלי.
בתוך כך, בימים האחרונים חתמו השר כהן ושר האוצר משה כחלון על תקנות שאמורות להקל על התעשיות הקטנות והבינוניות - המספקות רכיבים הקשורים לתהליכי הייצור שמקיימות חברות גדולות שמייצאות. מתוקף התקנות החדשות, החברות הגדולות יהיו חייבות לספק לתעשיות הקטנות והבינוניות אישורים על מידת חלקן בתהליך הייצור של המוצר המוגמר וזאת כדי שאלה יוכלו ליהנות מהטבות מס או מענקים-בהיותן "יצואנים עקיפים".
בהתאחדות התעשיינים אמרו כי עד כה התקשו חברות אלה לקבל את האישורים האמורים מהיצואנים הישירים, אישורים שיכלו לזכות אותן בהטבות, ואף נאלצו לשלם למדינה מס חברות מלא. לדברי נשיא ההתאחדות, שרגא ברוש, התקנה החדשה תיטיב עם מאות חברות קטנות ובינוניות במשק.