גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכשלונות של שטייניץ

שוק הגז: סדרי העדיפויות צריכים להשתנות

אסדת קידוח / צילום: רויטרס
אסדת קידוח / צילום: רויטרס

אף שאין לישראל שוקי יצוא לגז הטבעי, משרד האנרגיה ממשיך להשקיע מאמצים במכרז חיפושי הגז בים, ההולך מדחי אל דחי. ביום חמישי האחרון הודיע המשרד כי הוחלט לדחות (שוב) את מועד הגשת ההצעות במכרז ל-15 בנובמבר, כאילו זה ישנה את העובדה שיש בעולם עודף היצע עצום של גז טבעי, או את שוליותה של ישראל בתמונה הכוללת.

המועד המקורי להגשת ההצעות במכרז, שהושק בקול תרועה רמה בנובמבר האחרון, היה 21 באפריל, אך בפברואר הודיע שר האנרגיה יובל שטייניץ, כי "לאור בקשות חוזרות אלינו והיענות רבה", הוחלט לדחות את המועד ל-10 ביולי. במציאות, אז כמו היום, מספר החברות הצפויות להתמודד הוא בין 1 ל-3, והיחידה שמצהירה על כך בפומבי היא אנרג'יאן היוונית. יש אגב מי שטוען כי גם אם רק שתי חברות יחפשו בפועל, זאת תהיה התחלה טובה מספיק לשלב זה.

הקשיים במציאת שוק יצוא למאגר לוויתן מרמזים כי ייתכן שכמעט כל כמות הגז הטבעי מהמאגר תשמש את השוק הישראלי. יחד עם מאגרי תמר וכריש-תנין יש למשק הישראלי קרוב ל-1,000 מיליארד מ"ק (BCM) גז טבעי, כמות שבתרחיש אופטימי של מיצוי מלא וצריכת 20 BCM בשנה בממוצע, מספיקה ל-50 שנות צריכה. המשק הישראלי יכול להסתדר היטב גם ללא שדות גז נוספים.

מיצוי מלא של הביקושים לגז כולל הקמת כמה תחנות כוח מונעות בגז, חיבור שכונות מגורים לרשת החלוקה, ובעיקר הסבת התעשייה והתחבורה הכבדה להנעה בגז, בעיקר משאיות. על פי תחזית הביקושים של משרד האנרגיה לגז טבעי, בשנת 2040 יצרכו בכל המשק 25 BCM, ומהם 3.6 בתעשייה ו-4 בתחבורה.

גם אם תיפתר בסופו של דבר סוגיית היצוא באופן חיובי, ואפילו אם יימצאו כאן בתוך כמה שנים עוד כמה מאגרים שההפקה מהם כדאית כלכלית, ניהול שקול של סדרי עדיפויות וסיכונים צריך לחייב את השר שטייניץ להשקיע כמעט מאה אחוז מהזמן שהוא מקדיש לגז הטבעי לפיתוח המשק הישראלי, כולל טיפול בסוגיית המחיר.

יותר מדי זמן ונסיעות לחו"ל בוזבזו על מכרז החיפושים ועל צינור הגז המדומיין לאירופה, כשבמקביל נרשם כישלון בקצב הטמעת הגז הטבעי בתעשייה ובתחבורה הכבדה, במחירים כלכליים ובריאותיים כבדים. ב-2015 העריך ארגון הבריאות העולמי את הנזק הכלכלי שנגרם לישראל מהזיהום ביותר מ-20 מיליארד שקל.

בדיון שהתקיים השבוע בוועדת הכלכלה של הכנסת, אמר השר להגנת הסביבה זאב אלקין כי בישראל מתים מדי שנה 2,200 אנשים מזיהום אוויר, מחציתם בגלל זיהום מתחבורה. אלפים רבים נוספים לוקים מדי שנה בקרוב למאה מחלות הנגרמות מזיהום, רבות מהן מקצרות חיים. הבעיה הקשה ביותר היא בערים, בהן אחראית התחבורה ל-80%-90% מהזיהום, בעיקר האוטובוסים והמשאיות מונעי הדיזל.

ועדת צמח לבחינת יצוא הגז הטבעי העריכה שבשנת 2020 ייסעו בכבישי ישראל 49 אלף רכבים מונעי גז טבעי, ותחנות התדלוק הראשונות היו אמורות להיפתח בשנה שעברה. נכון לעכשיו הפיגור בלוח הזמנים הוא של 4-5 שנים לפחות ועל פי ההתנהלות הוא רק ימשיך לגדול.

במשרדי האוצר והאנרגיה מתנהלים כאילו הזמן פועל לטובתנו. בכל הקשור להטמעת הגז בתחבורה, בעיקר במשאיות ואוטובוסים בין-עירוניים (באוטובוסים העירוניים עדיפה בהרבה הנעה חשמלית), נכנע שטייניץ למשרד האוצר, שבשל נקודת מבט צרה בזבז חצי שנה על התעקשות לקבוע את הבלו על הגז הטבעי הדחוס על 2.34 שקלים לק"ג. לאחר ביקורת ציבורית הסכים לאחרונה המשרד להתפשר על 2 שקלים, אך צו הבלו עדיין לא מגיע לוועדת הכספים. גורמים המעורבים בתחום סבורים שהסיבה לכך היא תמיכת חברי הוועדה בבלו מקסימלי של עד 1.5 שקלים לק"ג עד 2030, כדי להפוך את ההשקעות הגדולות בתחנות תדלוק ובציי הרכב לכדאיות. לשם השוואה, בהולנד עומד הבלו על כשקל, בגרמניה כ-75 אגורות, ובאוסטריה, צרפת, ספרד ואיטליה על פחות מ-40 אגורות.

מה עם תחנות התדלוק?

"דעתי מאוד ברורה", אמר באפריל האחרון השר שטייניץ ל"גלובס". "כשרוצים לעודד מהלך כזה, עדיף לא לקחת מס ל-10 או 12 שנים לפחות. הרי ממילא אנחנו ממסים את הגז הטבעי במקור. בואו נשאיר את המחיר הנמוך יחסית למהפך תחבורתי, כי הבריאות של אזרחי ישראל חשובה; אם אפשר לחסוך מאות או אלפי חיי אדם, זה שווה כמה מיליארדים לאורך עשר השנים הבאות".

שטייניץ חזר היום בוועידת האנרגיה והכלכלה על מחויבות משרדו לבריאות הציבור, וקשה שלא להאמין לו. אלא שהוא אינו צופה מהצד והאחריות עליו. אם אינו מצליח להפעיל כוח פוליטי כדי לכופף את פקידי האוצר, יש לו עוד אפשרויות. למשל, להאיץ את הסיוע להקמת תחנות תדלוק מונעות גז, שבלעדיהן הענף לא יתקדם. כבר באוקטובר שעבר הכריז משרד האנרגיה כי הוא מקצה 65 מיליון שקל לעידוד הקמת התחנות, אלא שאפילו המכרז בנושא עדיין לא יצא.

"הם לא מבינים במה הם עוסקים", אומר גורם בתחום על הממשלה. "מה הם רצו לעשות? לפרסם כך שיינתן מענק בגובה מסוים כאשר התחנה כבר עובדת, לחלק את זה ל-40-50 תחנות. זה קשקוש גמור, במקום לקחת 65 מיליון שקל ופשוט להקים 15 תחנות בכל הארץ שייצרו את הביקושים. ככה עובדים בעולם, כך עשו בקנדה. פה כולם אובר חכמים. זאת חוכמה של פקידים שלא עשו שום דבר בחיים שלהם חוץ מלהיות פקידים".

כשלים בחיבור המפעלים

גם בתחום חיבור הגז למפעלי התעשייה נשמעות תלונות. מנהל רשות הגז אלכסנדר ורשבסקי אמר היום שעד כה חוברו 87 מפעלים ועד סוף השנה יחוברו 30 נוספים. נתונים אלה טובים בהרבה מהנתונים בדוח המבקר מנובמבר האחרון, שציין כי עד פברואר בשנה שעברה התחברו 17 מפעלים בלבד, אך יזמים בתחום מציינים כי מפעלים רבים הרשומים כמחוברים אינם צורכים עדיין בפועל.

שלושה גורמים שונים בענף התלוננו בשבוע האחרון על שורת כשלים: דרישות בטיחות חסרות תקדים של רשות הגז הן בפריסת הצנרת והן בחיבור למפעלים, הגורמות לעלויות גבוהות של בין 30% בגרסה אחת למאות אחוזים בגרסה אחרת, ומקשות על פיתוח התחום. בנוסף סובלים המפעלים ובעלי זיכיונות החלוקה מקושי להשיג אישורים סטטוטוריים להנחת התשתיות. בעיה נוספת היא עיכובים בחלוקת מענקי העידוד לחיבור מפעלים.

ויש עניין נוסף: גורמים עסקיים שונים, הרחוקים מאוד מהפרופיל הסוציולוגי והפוליטי של מתנגדי מתווה הגז, חוזרים וטוענים בשיחות פרטיות כי מחיר הגז הטבעי בישראל גבוה מדי. לא פעם נשמעת הטענה כי מחיר של 3 דולר ליחידת חום היה משיא גם הוא לשותפויות רווחים נאים.

כפי שטוען שטייניץ בכל הזדמנות, מתווה הגז אכן הניע את השוק וסייע לעצור את הבזבוז שגרם השימוש בסולר ובמזוט, אך בכל הקשור למחיר הוא כישלון. דוח BP על שוק האנרגיה הגלובלי ב-2016 מגלה שזאת הייתה שנה נוספת של ירידת מחירים משמעותית במחירי הגז הטבעי בעולם, לאחר השיאים של 2012-2014.

בבריטניה ירד מחיר הגז הטבעי מ-6.53 דולר ליחידת חום ב-2015 ל-4.69 בשנה שעברה, בארה"ב ירד המחיר באופן מתון יותר, מ-2.6 דולר ל-2.46 דולר, ובקנדה ירד המחיר מ-2 דולר ליחידת חום ב-2015 ל-1.55 דולר ליחידת חום.

על רקע ההיצע העודף של גז בעולם וגם בישראל, ועל רקע הביקושים המוגבלים במשק הישראלי, גם בתרחיש של מיצוי מלא של הפוטנציאל, וגם לאחר כניסת אנרג'יאן לשו' ב-2021, לא תהיה בישראל תחרות משוכללת על מחיר הגז. במציאות הזאת היה ראוי שהשר יעסוק במציאת דרכים לתיקון המצב, במקום בניסיונות שכנוע חסרי שחר בכך שאין בעיה.

עוד כתבות

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"