קובי מימון / צילום: שלומי יוסף
"אני הייתי הבעלים והמנכ"ל של קבוצת יהלום ומספר חברות נוספות, שכולן יחד היוו את 'קבוצת יהלום'. שלוש חברות בקבוצת יהלום עבדו בהיקפים גדולים מאד עם חברת נצב"א אחזקות, שידועה בשוק ההון כקבוצת אקויטל-יואל-איירפורט סיטי-נצב"א-תמח"ת-תפוז-שרגד-ישראמקו-פוליגון נדל"ן, ועוד שלל חברות פרטיות בבעלותם של מר חיים צוף (כבעלים רשמי) ומר יעקב (קובי) מימון, כבעל שליטה בפועל. כל החברות שמפורטות לעיל נשלטות באופן ישיר ולא רשמי על-ידי מר יעקב (קובי) מימון ועושי דברו, אשר משמשים כחותמת גומי, כאשר לא משנה באיזה תחום כלכלי עובדות החברות, בין אם מדובר בתחום האנרגיה או הנדל"ן או המלונאות או תמונות שמן או בנייה או ייזום או אינטרנט".
כך מצהיר בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב שי כהן, בעליה ומנהלה של חברת יהלום חניונים, במסגרת הליך משפטי אותו הוא מנהל מול חברת איירפורט סיטי, במסגרתו הוא מאיים למוטט את החומות שבנה איש העסקים קובי מימון בינו לבין מרבית החברות בקבוצת אקויטל-יואל-ישראמקו, החולשת על נכסים רבים, החל בנדל"ן וכלה בנכסי אנרגיה.
מימון טוען זה שנים כי אינו הבעלים של החברות בקבוצה, וכי היה או הינו שכיר בלבד במרבית החברות המיוחסות לו. ואולם, במסגרת התצהיר של כהן, שטוען כי שימש כאיש סודו ויד-ימינו של מימון במשך עשור, הוא טוען כי "הקבוצה מנוהלת באופן בלעדי על-ידי קובי מימון", וכי "הוא זה אשר קובע את הכללים, שואל את השאלות וגם עונה על את התשובות, ולא בדיוק 'מייעץ' כפי שהוא מגדיר את עצמו או מוגדר על-ידי בעלי התפקידים בקבוצה, שהם למעשה 'בובות על חוט', המנצלים את מעמדם ואת עמדת הכוח שלהם ועושקים את הציבור".
כהן מעלה טענות חמורות בתצהירו, על "מעלליהם של אותם 'בובות על חוט' בחברות ציבוריות", אשר לטענתו "החסרים כל אמת מידה ניהולית".
התצהיר הוגש כתגובה לבקשת פירוק שהגישה חברת איירפורט סיטי כנגד חברת יהלום חניונים שבבעלותו, העוסקת בתחום ניהול ואחזקת חניוני רכב, בטענה כי יהלום אינה מסוגלת לפרוע חוב בסך כ-400 אלף שקל (שתפח לכ-570 אלף שקל עם ריביות והצמדה) בגין דמי שכירות של חניון בפארק העסקים "איירפורט סיטי" ליד נתב"ג.
כהן פותח את תגובתו לבקשת הפירוק בהצהרה כי אינו מתנגד לפירוק, ואולם לטענתו יהלום אינה חייבת דבר לאיירפורט סיטי, אלא להיפך - איירפורט סיטי היא זו אשר לה יש חוב ליהלום. ואולם, החובות של כמה מאות אלפי השקלים הנטענים אינם הסיפור האמיתי של התצהיר, כי אם הטענות החמורות שמטיח כהן במימון ובסובבים אותו, ו"חשיפת" מימון לכאורה כבעל השליטה בחברות אשר לבעלותן הוא מתכחש.
מימון מתנהל בעסקיו, כמו גם בחייו הפרטיים, תחת מעטה כבד של חשאיות, ומי שנחשב ל"פנים" ול"פה" שלו ברוב עסקיו הוא שותפו וחבר ילדותו, חיים צוף. הליכים שונים שהתנהלו בבתי המשפט, במסגרתם נעשו ניסיונות לחשוף את רכושו של מימון, כשלו. בין היתר נכשלה בכך זוגתו לשעבר של המיליארדר קובי מימון, כרמלה וילנסקי, שניהלה נגדו תביעה לחלוקת רכוש, אשר הסתיימה בקביעה כי היא אינה זכאית למחצית מרכושו של הטייקון החשאי בעקבות הסכם פירוד עליו חתמו. פרטי המחלוקת המלאים בין השניים, והיקף הרכוש, היו חסויים ואולם לבקשת "גלובס" הותר לפרסום פרט שחשף טפח ממעורבותו של מימון בישראמקו - מהסכם הפירוד עלה, כי בשנת 2010, בעת פרידתו מזוגתו לשעבר, נקבע כי מימון יישאר הבעלים של מניותיו בחברת ישראמקו - חברה אשר הוא מכחיש בעלות עליה.
בתצהירו של כהן, מבקש זה להסיר את כל הערפל האופף את מימון. "בתצהירי זה אפרוש את פועלו של האיש - קובי מימון - תחת זהויות ונסיבות שונות ומשונות וכמחליף כובעים סידרתי, בארץ ובחו"ל", פותח כהן את תצהירו ומוסיף: "מתצהירי זה ונספחיו אפשר לגלות את קצה הקרחון של התעלומה ששמה יעקב (קובי) מימון, שלמרות היותו 'טייקון' ענק הוא תמיד מאחורי הקלעים ולא נחשף, וזאת למרות העובדה שהחברות בשליטתו חייבות מיליארדי שקלים לציבור המשקיעים בשוק ההון, בין היתר קרנות פנסיה, חברות השקעות וכדומה".
לטענתו, "שיטת פעילותו של קובי מימון 'הטייקון העלום', זה שלא רשום על שמו שום דבר, תיחשף בתצהיר, כאשר המוטיבים החוזרים על עצמם הם: עקיצת ספקים, עקיצת רשויות המס, נגיבה של כספי ציבור, עסקאות בעלי עניין, קשר פסול של הון שלון, פינוי בכוח של עסקים אשר שוכרים שטחי מסחר בנכסי הקבוצה, ו-"החרמה" של ציוד ללא צווי בית משפט וללא דין או דיין.
לטענתו, "אנשים כאלה אשר אין חוק מעליהם עושים שימוש פסול בבית המשפט, אך כשנוח להם מצפצפים על החוק. הקורטוב הזה יחד עם קופה ציבורית אשר מייצרת מאות מיליוני שקלים בשנה ואף מיליארדים, מחזקים את הגוף הכי חזק במדינת ישראל שהוא לא המדינה בעצמה".
על בקשת הפירוק של חברת יהלום שבבעלות כהן חתום פריאל אטיאס, מנכ"ל נצב"א ואיירפורט סיטי, אך לטענת כהן הוא משמש כשלוחו של מימון. "אני מכיר את מר אטיאס רק בגלל היכות מוקדמת שלי עם קובי מימון אשר היה באופן רשמי יו"ר הקבוצה עד שנת 2010, וכן מהיכרותי המוקדמת עם היו"ר הנוכחי של הקבוצה מר חיים צוף", כותב כהן בתצהיר.
לטענת כהן, הוא מכיר את מימון ואת צוף משנת 2004, והיחסים ביניהם לדבריו היו קרובים מאוד. "במשך 10 שנים שימשתי כאיש סודו ויד-ימינו (של מימון, א' ל"ו), וכן נציגו בארץ (בנושאים עסקיים ופרטיים), וכל תפקיד אחר הנדרש עבור קובי מימון, כולל השגחה צמודה או מה שנקרא בעגה מקצועית 'הפרד ומשול' מול חותם התצהיר בבקשה, מר אטיאס.
"תחילת ההיכרות שלנו (קובי מימון, מר צוף ואנוכי) הייתי בעת ששימשתי כמנהל האבטחה הממלכתי, באוניה אשר הייתה בבעלותו של קובי מימון (פורמלית הוחזקה הבעלות על-ידי מר גיל הוד, שבעקבות מעורבותו בפרשת קווי אשראי, נמלט מישראל בשנת 2009). לאחר מכן האוניה עברה לבעלותה של החברה הציבורית נפטא, הושכרה לחברה פרטית, ולאחר שפעילותה של האוניה נעצרה והחברה המפעילה של האוניה פשטה את הרגל, כמובן בריסוק מכוון על-ידי קובי מימון. תרגיל זה פגע במאות משפחות".
ואולם, לטענת כהן, לאחר התרסקותה של חברת התיירות, האוניה שוב נקנתה בעקיפין על-ידי קובי מימון ונשלחה למשחטת ברזל בטורקיה. "כל זאת לאחר שבאופן אישי דאגתי שכל חלקי הפנים שלה יגיעו לפי בחירתו של קובי מימון לאן אשר ידרוש - אם זה לציבורי ואם זה לפרטי, להעביר את הציוד לאישור מכון התקנים וכדומה. רכוש זה שווה מיליונים רבים אשר בפועל נגזלו מאותן משפחות שלא קיבלו שכר מחברת ההפעלה של האוניה", נכתב בתצהיר.
כהן מוסיף וטוען בתצהיר, כי קבוצת אקויטל-יואל-ישראמקו "היא איום ישיר של שלטון החוק", ומצויה בעיצומם של כמה הליכי חקירה, אשר במסגרתם הוא מסר עדות לטענתו. "לכלל החברות המהוללות יש מכנה משותף אחד ומעניין, כולן כולל כולן קשורות לקובי מימון אם במישרין ו/או בעקיפין. כלל בעלי התפקידים הינם עושי דברו של קובי מימון, למרות שבדילול אינו מחזיק שליטה מוחלטת באף חברה. הקבוצה הזאת היא בדיוק המודל לחוק השטחת הפירמידות אשר נועד להפסיק את העובדה שקבוצות שליטה עושות בכסף ציבורי ככל העולה על רוחן, כאשר הן מחזיקות שליטה זעומה", נכתב בתצהיר.
עוד לטענתו, כיום הקבוצה נמצאת בתהליך רישום של קומה בפירמידה בארה"ב, מאחר שאם ייערך מיזוג נוסף בישראל הם ידללו ויאבדו את השליטה האפקטיבית בקבוצה או לחילופין יאלצו להפקיד סכומי-עתק על-מנת לשמור על השליטה. כהן מזכיר גם את חקירתו של מנהל הכספים של הקבוצה, מוטי בן ארי, על-ידי רשות ניירות ערך בחשד לשימוש פסול במידע פנים בפרשת "חיים כץ", כאשר לטענתו החשדות התעוררו "כתוצאה מהמיזוג הקודם - בין איירפורט סיטי לבין נצב"א".
לדברי כהן, את מה שעולה מתצהירו ראוי להעביר לחקירה ברשות לניירות ערך, רשויות המס השונות ומשטרת ישראל.
עוד בהמשך התצהיר טוען כהן כי לא ברור לו למה חברת איירפורט סיטי מבקשת לפרק את יהלום חניונים לאחר שלטענתו, מנכ"ל נצב"א ואיירפורט סיטי פריאל אטיאס, יחד עם בנו יעקב אביעד אטיאס וקובי מימון, כבר השתלט על יהלום. כלל בני משפחתו של אטיאס, נטען, עובדים רק בחברות אשר קשורות עם החברות הציבוריות בהן "אבא" ממלא תפקיד.
עוד נטען בתצהיר כי "מתוך אסטרטגיה ברורה לא מחלקים בקבוצה כסף לציבור אף פעם וכל זאת על-מנת לשמור על פרופיל נמוך ושאף אחד לא יפריע למהלכים 'מתחת לרדאר' שבהם דמי הניהול נמוכים אבל הקומבינות במיליארדים". "אטיאס", נטען, "מרוויח לכל היותר שכר של רבע או פחות ממקביליו בחברות אחרות, אך נהנה מהיכולת לבצע עסקאות אפילות עם הציבור במעמד צד אחד, ללא דין וללא דיין! או יותר נכון על חשבון הציבור. במקרה של יהלום חניונים על חשבון הציבור, על חשבוני ולטובת בני משפחתו".
לטענת כהן, ההשלמה לשכרו הנמוך של אטיאס, ניתנת בדמות סידורים מפנקים לחברות ילדיו, השייכות בפועל לקובי מימון עצמו, כאשר ילדיו של אטיאס משמעים רק כמעטפת אישית של קובי מימון.
עוד לטענת כהן ההתרסקות הפיננסית שלו נבעה מסיבה אחת והיא: "ביקשתי לפרוש מהעסקים המשותפים עם מר קובי מימון, ולסיים את כל תפקידי בחייו". בקשתו "לפרוש", טוען כהן, לא התקבלה יפה, בלשון המעטה, ומאז הוא סופג איומים והפחדות. "החל מחודש אוגוסט 2014 ועד היום, מר אטיאס וקובי מימון שלחו לי שליחים אשר בין היתר איימו עלי בצורות שונות ומשונות, איומים ברצח, הרס כלכלי, הרס אישי, הרס התא המשפחתי והמון איומים אשר לא קשורים לליבת הסכסוך שלנו... מר אטיאס הגדיל לעשות בחודש יוני 2016 והזמין למשרדו את המעסיק שלי, מר מאיר דברת, והעביר לו מסר, לצערו מתועד, בו הוא מנסה לסחוט אותי באיומים על רקע צנעת הפרט".
את טענותיו בתצהיר מגבה כהן בעשרות מסמכים, תמלילי שיחות והקלטות שצירף לתצהיר, ובסך-הכל מעל 600 עמודי נספחים שצורפו לתגובתו לבקשת הפירוק.
הקשר הכחלוני
ואיך אפשר לדבר על קובי מימון מבלי להזכיר את חברו הקרוב, שר האוצר משה כחלון. גם שי כהן לא מתאפק ומתייחס בתצהירו גם ליחסים הקרובים בין מימון לשר האוצר, אשר לטענתו גורמים לשר האוצר להתעלם מטענות חמורות שהוא מעלה כנגד חברו הקרוב.
כחלון, חברו הקרוב של מימון מזה 17 שנים העיד לפני מספר שנים בבית המשפט לענייני משפחה במסגרת ההליך שניהלה נגד מימון זוגתו לשעבר כרמלה וילנסקי לחלוקת רכוש, ואמר בין היתר, כי קובי מימון שהוא מכיר אינו שכיר, אלא עומד בראש קונצרן חברות. בתצהירו מתייחס כהן לעדות זו של שר האוצר וכותב: "שר האוצר מר משה כחלון הגדיר את קובי מימון כראש קבוצת שליטה ואין מי שיכול לאשר זאת יותר טוב ממני. מערכת היחסים בין שר האוצר כחלון וקובי מימון היא מערכת סימביוטית. השר כחלון מודע בדיוק מי האיש ומה פועלו גם בגזרה הפלילית. זה שהשר כחלון טוען שקובי מימון הוא דברים אחרים זה שקר מוחלט. ראוי שישאלו את השר כחלון ברצינות את השאלות הנכונות והוא גם יענה עליהן. הרי השר כחלון בתוקף תפקידו ממונה גם על הרשות לניירות ערך וגם על רשויות המס. הפלא ופלא שתיהן מחפשות את החבר האישי שלו".
עוד כותב כהן על כחלון, כי "אני אישית אמרתי לשר האוצר כחלון את הדברים שלכאורה הוא לא ידע על חברו הטוב, כלומר שקובי מימון הוא העבריין הכלכלי הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. השר כחלון במקום להתחיל חקירה על ממצאים שקיבל ממני מילא פיו מים וניתק את הקשר המצוין שלנו".
מלשכת שר האוצר נמסר: "הניסיון לשרבב את שמו של שר האוצר לסכסוך עסקי המתנהל בבית המשפט בכדי ליצור כותרות הוא מיותר ומצער. תוכן הדברים אינו ראוי לתגובה".