ענבל סירוקין וניר דרור / צילום: איל יצהר
מה גרם לניר דרור ואלון בלאט להקים מרפאה לטיפול בקשישים, ומדוע מרחף מעל המקום ריח מתקתק? הכול התחיל בגלל מצוקה אישית. "היו לי בעיות שינה וקצת מצב-רוח", אומר בלאט, "חבר המליץ לי על קנאביס. הייתי בנקאי השקעות, כך שברגע הראשון התנגדתי, אך ברגע שהפסקתי להתנגד וראיתי כי טוב, התחלתי גם להסתכל על התחום מהפן העסקי.
"גרתי אז בלוס אנג'לס, ואני עדיין גר שם, אולם קריאה מהירה לימדה אותי שישראל היא מעצמה בתחום. היה קל לראות שההתאמה של הקנביס לאוכלוסייה הגריאטרית היא אופטימלית".
דרור הוא בן דוד שני וחבר טוב של בלאט. דרור היה עו"ד מתחום המיזוגים והרכישות, שהקים גם סטארט-אפ בתחום הפרסום האינטרנטי. "כשסבא וסבתא שלי חלו, ראיתי את המצוקה שלהם, ליוויתי אותם לרופאים ובדיקות בלי לקבל את המענה הראוי. מה עושים במקרה כזה? בעיקר מתעצבנים. אבל אני הכרתי את הפעילות של אלון, ופתאום הרעיון הזה הפך להיות מאוד אישי עבורי", אומר דרור.
השניים החלו לשתף פעולה עם ענבל סירוקין, שהייתה בעבר האחות הראשית של "תיקון עולם", אחת מחוות הקנאביס המובילות בישראל. "אני עוסקת בתחום הקנאביס מזה עשור", מספרת סירוקין. היא זאת שהובילה את ניסוי הקנאביס בבית האבות בנען, שהתפרסם בתקשורת. "התוצאות ריגשו אותי ואת העולם כולו", היא מספרת, "אבל אז גם הבנתי שצריך להתייחס לחומר הזה כתרופה". היא הקימה את מרפאת האחיות הראשונה לתחום הקנאביס, שלימדה את המטופלים כיצד לעשן, ביצעה התאמה של זנים מסוימים למחלות מסוימות על בסיס פידבקים מהמטופלים וגיבשה הנחיות לגבי המינונים הרצויים.
השלושה הקימו יחד את ניאמדיק (Niamedic), קליניקת "One stop shop" לטיפול הוליסטי בקשישים, עם התמחות בתחום הקנאביס. בנוסף ניאמדיק מבצעת מחקר בתחום הקנאביס.
"מעורר תיאבון"
למה קנאביס מתאים במיוחד למבוגרים? בלאט: "קנאביס מעורר תיאבון וקשישים לעיתים קרובות חסרי תיאבון. הוא מאפשר לשפר את מצב הרוח ולישון היטב - שתי תועלות חשובות עבור הקשישים. יכול להיות שהוא עלול להפריע לעבוד אך למבוגרים זה פחות משנה. החשוב ביותר הוא שקנאביס אמור לעזור בבת אחת לכמה תסמונות רפואיות לרבות כאב, דיכאון, חוסר תיאבון, עצבנות, חוסר שינה והתכווצויות שרירים לא רצוניות. החומר יכול להוות פתרון של תרופה אחת, עבור מטופלים שנוטלים היום מגוון רחב של תרופות, שעלולות להתנגש זו בזו".
גם ללא הקנאביס, המודל האינטגרטיבי של ניאמדיק הוא ייחודי. הטיפול במבוגרים (ובחולים בכלל) תחת קורת גג אחת, עונה לאחת הבעיות הבוערות ביותר של מערכת הבריאות היום, בעיני החולים - חוסר האונים בניסיון לנווט את דרכך במערכת מורכבת.
בלאט: "אנחנו רואים שינוי במטופלים שמגיעים אלינו, עוד לפני שבכלל הזכרנו קנאביס. הם מגיעים מהמערכת הציבורית כשהם חסרי תקווה, והעובדה שאנחנו מתעקשים לחפש להם איכות חיים בתוך הסבל, גורמת להם מיד להקלה, גם למשפחות".
- איך נראה הטיפול מהרגע שהקשיש מגיע אליכם?
דרור: "הטיפול מתחיל בהערכה מקיפה בטלפון וכאשר המטופל מגיע אנחנו יודעים עליו לא מעט פרטים. לאחר מכן מבוצעת הערכה בעל פה, שלא על ידי רופא. בשלב הבא, תתקיים בדיקת רופא, שיכול לתת גם תעודות לאפוטרופוס, ובנוסף יש מרפאה בעיסוק שבאה הביתה".
סירוקין: "אנחנו לא מרפאה רגילה. אנחנו זמינים 24/7 ולא נותנים לך רק הפניה, אלא תשובה. אנחנו עורכים ביקורי בית, רואים את הבעיות בחיים האמיתיים ונותנים מענה.
"הטיפול התרופתי בעיני הוא רק 5% מהטיפול בחולה הגריאטרי. עוד לפני הפגישה עם הרופא אני מנסה להבין את ההקשר הטיפולי - האם המטופל עייף? האם יש לו בעיות סוציאליות? מה מצב התזונה שלו? האם יש שם מטפל מסור או בני זוג שלא יכולים לשאת אחד את השני? אלה דברים שחשובים לסוג הטיפול שאנחנו יכולים לתת, ואולי צריך טיפול רגשי - אחת המטופלות שלנו כל-כך בודדה, שאני מוצאת את עצמי מתקשרת אליה כל יום שישי".
בלאט: "בתחום הטיפול במבוגרים יש אינסוף כסף שממש מתגלגל ברחובות. אנחנו צריכים כל הזמן לדחות רעיונות שונים ולהגביל את כמויות המטופלים, כדי שנוכל לתת את השירות המלא כמו שענבל מתארת, גם אם זה אומר שנרוויח פחות. לכולנו יש אותו החזון".
סירוקין: "לאחר התשאול הראשוני ובדיקת הרופא, אני מגדירה את בדיקות האבחון שצריך לעשות, ואז בודקת אם יש אופציה לקנאביס".
- אתם עורכים את הבדיקות האבחנתיות במרפאה כדי לחסוך למטופלים זמן ותיזוז?
דרור: "הכוונה היא להכניס כמה שיותר מהפעילות הרפואית לתוך הקליניקה. כרגע אנחנו לא מבצעים את רוב הבדיקות האבחוניות אבל השתפשפנו ויודעים לכוון את החולים בדיוק לאן להתקשר ומה לעשות כדי להשיג את התור תוך פרק זמן סביר, ובאיזה סדר כדאי לעשות את הבדיקות".
- איך הקנאביס נכנס לתמונה?
דרור: "אם הרופא וענבל החליטו שקנאביס רפואי יכול להשתלב בטיפול, אנחנו מוציאים המלצה למשרד הבריאות והם מחליטים האם לאשר אותה. כיוון שאנחנו מגישים בצורה מקצועית, רוב המטופלים שלנו מקבלים את האישור, תוך זמן קצר יחסית".
בלאט: "לשמחתנו במשרד הבריאות מבינים שלקשיש אין עכשיו שנה לחכות לטיפול".
- כל קשיש צריך קנאביס?
בלאט: "בהחלט לא, ואנחנו חייבים לדעת לא רק איפה הקנאביס יכול להועיל אלא גם מתי הוא עלול להזיק".
דרור: "כי יש הייפ כאילו זה פתרון קסם לכל בעיות החיים וגם יעשה שלום עולמי".
סירוקין: "כשזה כן עובד, השינוי מתרחש תוך מספר ימים, ולכן זו חוויה של 'וואו'. אבל זה לא קסם".
בלאט: "כשאומרים את המילה 'קסם', זה סימן למשהו שאי-אפשר להסביר אותו, ואנחנו כן שואפים להסביר. ככל שאנחנו לומדים יותר אנחנו מבינים כמה אנחנו עוד צריכים ללמוד. חייבים לקחת בחשבון לא רק איזה זן קנאביס נוטלים אלא איך לוקחים, אילו תרופות נוספות לוקחים, מה המינון ומה בדיוק האבחנה. אותו קנאביס יכול לגרום לתגובות הפוכות במקרים שונים".
סירוקין: "אחת הסיבות שמתקשרים אלינו בגללן, היא שהנכד קנה לסבתא קנאביס ברחוב, כי רצה לעשות לה טוב, אבל זה ניתן בצורה לא נכונה, הסבתא התעלפה ועכשיו היא לעולם לא תרצה לגעת בזה".
בלאט: "אנשים מגיעים לשימוש מתוך רצון בתועלת רפואית. אם אתה מבין שאתה מתעסק עם מוצר רפואי, אז תתייחס אליו בכבוד. אי-אפשר סתם לקחת".
מחקר בקנאביס
כאן אנחנו מגיעים לרכיב השלישי של פעילות החברה - המחקר בקנאביס. סירוקין: "חשוב לזכור שצמח הקנאביס בנוי מ-144 סוגי קנאבינואידים (חומרים שדומים לרכיבים הממסטלים של הצמח), ועוד חומרים נוספים. כל שינוי בקומבינציה שלהם בצמח ייתן השפעה קצת אחרת, ובכל צמח השילוב שונה, אפילו בחלקים שונים של אותו הצמח.
הקמנו פלטפורמת מחקר במסגרתה אנחנו שולחים את כל הצמחים שמקבלים המטופלים שלנו למעבדה בטכניון שבוחנת בדיוק את הרכבם, משלבים במידע על צורת המתן (שאיפה, בליעה, טיפות וכו') ובוחנים את ההשפעה. אנחנו חוקרים כדי לספק את הצרכים של המרפאה שלנו וגם מספקים שירותי מחקר לחברות שרוצות לבחון את הזנים שלהן, את המכשירים שלהן. הכול כמובן מבוצע בהסכמת המטופלים ובני משפחתם, על פי כל כללי הניסוי של משרד הבריאות. כיום אנחנו מפרסמים בכתבי עת מדעיים דו"חות מקרה של חולים ספציפיים ובהמשך הכוונה היא להוציא מאמרים שמסכמים ניסויים מבוקרים".
ניאמדיק עומדת להתרחב לארה"ב ב-2018. בינתיים המחקר בתחום הקנאביס בארה"ב אסור, אולם הטיפול על בסיס הידע שנאסף בארץ ומחקר עבור חברות אמריקאיות שייערך בישראל, מותר. "גם אם המחקר אסור, מותר לבצע 'רפואה מבוססת עובדות' כלומר ניסוי וטעיה לשם התאמת הטיפול לאדם ספציפי", אומר בלאט, שינהל את הזרוע האמריקאית של הקליניקה.
- מה היקף הפעילות שלכם?
דרור: "הרצנו מודעה בפייסבוק שיצרה תנועה ראשונית ומשם הגיעו הרבה המלצות פה לאוזן. בשלב הנוכחי יש לנו שני חדרי רופאים, אבל הכוונה היא להתרחב".
- תיארתם טיפול מסור וקשוב. זה משפיע גם על התמחור?
דרור: "התמחור דומה לרפואה פרטית, הן עבור הפגישה עם הרופא והן עבור הפגישה עם הצוות הפרה-רפואי. השירות הנוסף הוא משהו שאנחנו נשאבים אליו בגלל החזון שלנו".
- איך תדאגו לשמור על שירות אישי ומסור כשתתרחבו?
סירוקין: "תמיד יהיה למטופלים שלנו קשר אישי עם אחות שתרכז לגביהם את כל המידע. מי שיקבל את הטלפון הראשון יהיה בעל סמכות שיוכל לתת מענה ואנחנו לא נוותר על אחיות שיגיעו לבתים".
בלאט: "אם לא נביא שינוי אמיתי לתחום הרפואה הגריאטרית, לא תהיה לנו זכות קיום".
Niamedic
שנת הקמה: 2015.
תחום פעילות: מרפאה אינטגרטיבית לגיל השלישי עם דגש על מחקר וטיפול בתחום הקאנביס.
מנכ"ל: ניר דרור.
משקיעים: ניר דרור ואלון בלאט.