כמה עתירות מינהליות הוגשו לאחרונה נגד עיריית בני-ברק וועדות ההקצאות שלה, לאחר שהעירייה הקצתה 120 קרקעות ומבנים לעמותות שונות בעיר. העתירות מעלות חשש להתנהלות בלתי תקינה, מנוגדת להוראות משרד הפנים, המונעת משיקולים פוליטיים.
את אחת העתירות הגישו העמותות "ישיבה וכולל חיי עולם" ו"קרן בוני חיי עולם", לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד משרד הפנים, עיריית בני-ברק, ועדת הקצאות בעירייה, סגן ראש העירייה מטעם סיעת ש"ס הרב אליהו דדון ו-6 עמותות, באמצעות עו"ד שרית נעמן-שאג ממשרד גורניצקי ושות'.
העמותות עותרות נגד החלטת ועדת ההקצאות בעירייה ממאי 2017 להקצות ל-6 עמותות קרקעות ומבנים לצורכי ציבור, בניגוד לדין, בניגוד לנוהל הקצאת מקרקעין במשרד הפנים, ובניגוד לקריטריונים של העירייה. הן מבקשות להורות לעירייה לקבל את התנגדותן ולהקצות להן קרקע לשם הקמת שני בתי ספר ל-400 תלמידים, האחד לבנים והשני לבנות.
לטענתן, הן הופלו לרעה על-ידי מקבלי ההחלטות בעיריית בני-ברק, שהעדיפו שיקולים פוליטיים וזרים, וחילקו קרקעות לגופים המקורבים להם. נוסף לכך טוענות העותרות כי הופלו לרעה בשל שיוכן לקהילה של חוזרים בתשובה, ש"בניה ובנותיה אינם נחשבים כלל בעיני מקבלי ההחלטות ועל כן גם אינה נמנית על הסיעות המרכיבות את הקואליציה עירונית שרק חבריהן ומקורביהן זכו בהקצאות של קרקע, רובן שלא כדין".
תשובה תוך שבוע
מהעתירה עולה כי במאי 2015 פרסמה העירייה הודעה על הקצאת קרקעות ומבני ציבור בהתאם לנוהל הקצאת קרקעות ומבנים בפטור ממכרז ללא תמורה או בתמורה סמלית, להקמת מבני ציבור ודת לשימוש הציבור. המועד האחרון להגשת בקשות נקבע ליולי 2015.
בין העמותות הרבות שהגישו בקשות להקצאת קרקע נמנו העותרות, עמותת "ישיבה וכולל חיי עולם" שהוקמה בשנת 1992, ו"קרן בוני חיי עולם" שהוקמה בשנת 2000, עמותות בהנהגת הרב עוזיהו אלכורת. מוסדות החינוך אותם מפעילות העותרות הם בעלי סמל משרד החינוך, וכיום לומדים בהם 400 תלמידים ותלמידות במבנים ארעיים שאותם שוכרות העותרות בתשלום מלא. התלמידים לומדים כיום בצפיפות של פחות מ-1 מ"ר לילד בכיתה, חלקם בכיתות עשויות פחונים. "מדובר בתת תנאים חורגים מכל קנה מידה סביר", מציינות העותרות. "בגלל התנאים הקשים נאלצות העותרות שלא לקבל עוד תלמידים המבקשים ללמוד בבתי הספר", צוין בעתירה.
עוד טוענות העותרות כי הן משרתות קהילה של 2,000 נפשות (250 משפחות), של חוזרים בתשובה, המתקשים להשתלב בקהילה החרדית, הליטאית והחסידית. לדבריהם, ילדים של חוזרים בתשובה לא מתקבלים בדרך-כלל במוסדות חינוך חרדים רגילים, ומוסדות החינוך של העותרות הם לפיכך המענה היחיד לציבור זה. על כן הגישו העותרות בקשה להקצאת קרקע.
לטענתן, ראש העיר הקודם יעקב אשר, הבין את הצורך במתן הקצאות המבוקשות לצורך הקמת מוסדות חינוך והנחה את העותרות להגיש בקשות. אלא שלאחר חילופי השלטון בעירייה, טוענות העותרות כי הובהר להן בכמה הזדמנויות כי בשל העובדה שאינן משתייכות לזרם הפוליטי המתאים הן אינן זכאיות לקבלת הקצאה, וזאת ללא כל קשר לצורכיהן.
בעתירה המינהלית טוענות העותרות כי "התנהלות העירייה לאורך כל הליך ההקצאות הייתה כשל רפובליקת בננות המתנהלת במחשכים, בחוסר שקיפות מובהק, תוך הצבת עובדות בשטח תוך התעלמות מצורכי האוכלוסייה וחלוקה של מקרקעי ציבור למקורביה ודורשי שלומה כאילו היו רכושה הפרטי" - לעמותות אשר כלל אינן עומדות בתנאי הסף שנקבעו בנוהל הקצאת קרקעות שקבע משרד הפנים ובתבחיני העירייה עצמה.
לטענת העותרות, עיון ברשימת ההקצאות שאושרו על-ידי העירייה מעלה כי העירייה הקצתה קרקעות לגורמים המקורבים לראש העיר ולסגנו אליהו דדון, ובכלל זה עמותות אשר הוקמו על-ידי בני משפחה ומקרובים אחרים, או עמותות אשר נרכשה פעילותן על-ידי גורמים המקורבים לעירייה במטרה אחת בלבד והיא קבלת הקצאת קרקעות מעיריית בני-ברק.
למשל, העירייה הקצתה קרקעות בשטח 420 מ"ר לכל אחת משלוש העמותות "תורת המשכן" שהוקמה על-ידי יהודה דדון, בן אחיו של אליהו דדון, "תפארת ישי" שהקים ישי ישראל, חתנו של אחיו של אליהו דדון, ו"חסדי ציון ובנימין" שהוקמה על-ידי מיכאל כהן שאף הוא חתנו של אחיו של אליהו דדון. שלוש העמותות נרשמו בשנת 2015 ולטענת העותרות אין להן כל פעילות מלבד מטרת קבלת ההקצאה, ואכן שלושתן קיבלו קרקע להקמת בית כנסת ברח' שלמה בן יוסף 18.
כך גם לגבי העמותה ישמח ישראל קרית הרצוג, שהוקמה על-ידי ח"כ יגאל גואטה (ש"ס), גיסו של אליהו דדון, שגם היא הוקמה למטרה אחת בלבד - קבלת שטחים מהעירייה - כפי שאף הצהירה בפני רשם העמותות. העמותה קיבלה קרקע בשטח 650 מ"ר ברחוב משולם ראט לצורך הקמת בית כנסת.
בנוסף הקצתה העירייה קרקע לעמותה "שיח ודעת" שנרשמה בשנת 2015. העמותה ניסתה לזרז את רשם העמותות ברישומה על-מנת לא לפספס את המועד להגיש את הבקשה. על אף הקמתה באיחור ובחלוף חודשיים קיבלה העמותה קרקע בשטח 500 מ"ר ברחוב אבוחצירא 18 לצורך הקמת ישיבה.
עמותת "טובו מיזם" רכשה פעילות של עמותה אחרת בשנת 2016 ועברה לניהולו של הרב שלמה קופולוביץ' שהינו מקורב לראש העיר ושל ראש מטה לשכת ראש העיר הרב ישראל דרנגר. קופולוביץ' לא טרח להקים עמותה חדשה אלא רכש עמותה קיימת שהייתה פעילה בשכונת עמידר ברמת-גן ולא בבני-ברק, כפי שנדרש בתבחיני העירייה. העמותה קיבלה הקצאת קרקע בשטח 560 מ"ר ברחוב שמעיה 34 לצורך הקמת ישיבה.
עמותה נוספת בשם "שבות יעקב וגבריאל" בראשות דדון עצמו, שבה חברים חתניו של אחיו, אבישי תורג'מן וישי ישראל, קיבלה אף היא הקצאה ברחוב זבולון המר 2 וזאת חרף היעדר אישור תקין. דדון התפטר מפעילותו בעמותה בסוף חודש יוני 2016, לאחר מועד הגשת בקשות להקצאה.
עוד טוענות העותרות כי ההחלטה התקבלה בהליך פסול מיסודו המשקף התנהלות פסולה וחמורה של העירייה לאורך כל הליך ההקצאות ובניגוד לכללי המינהל התקין.
יותר בתי כנסת מכיתות
לטענת העותרות, רק בעקבות התערבות משפטית, ובחלוף חודשיים ממועד קבלת החלטת וועדת ההקצאות, נאלצה העירייה לפרסם את פרוטוקוליה והחלטותיה בעניין ההקצאות. "אי פרסום ההחלטות בדבר ההקצאות היווה הפרה של אחת החובות הבסיסיות המוטלות על רשות מקומית והיא לפעול בשקיפות", נטען בעתירה.
עוד נטען כי העירייה עצמה קבעה בתבחינים להקצאת קרקע כי "המחסור הגדול ביותר בעיר בני-ברק הוא במבנים לצורכי חינוך. בבני-ברק 280 תלמידים ל-1,000 תושבים לעומת 130 תלמידים בשאר ערי המחוז". עוד קבעה העירייה כי תינתן עדיפות לגוף שיוכיח ניסיון רב שנים בקיום הפעילות נשוא ההקצאה במבנים יבילים או שכורים. לטענת העותרות עמותת "ישיבה וכולל חיי עולם" פועלת מזה 25 שנה ועמותת "קרן בוני חיי עולם" פועלת 17 שנים. לעומתן, העמותות שזכו להקצאת קרקע כלל אינן פעילות או פעילות באופן מזערי. למרות זאת, הן טוענות כי העירייה סטתה מכל אחד מהתבחינים היא עצמה קבעה, ולמרות ההעדפה להקצות קרקע למוסדות חינוך, בחרה להקצות למעלה ממחצית מהקרקעות 62 מתוך 120 הקצאות - עבור בתי כנסת.
מעיריית בני-ברק נמסר בתגובה: "בימים הקרובים תוגש תשובה מפורטת לבית המשפט על הטענות, ומשום כך לא ניתן לפרטן בשלב זה. בד-בבד יובהר כי בתשובות אלה יוברר כי הטענות משוללות כל בסיס, וחבל על הגשתן בלא בירור יסודי של מהותן ותוכנן".
