סיומה המרגש של שנת לימודים נוספת הוא זמן ראוי להתבונן לאחור בתהליכים המשמעותיים שעברו השנה על ילדינו. זהו גם זמן ראוי לעצור ולשאול: מה בעצם השיגו הילדים השנה? מה הן המטרות של "תהליך החינוך" במערכות השונות? האם השאיפה המתמשכת היא פשוט להכין את התלמידים לחיים הבוגרים על-ידי הענקת ידע ועמידה ברף ציונים המאפשר עלייה ל"שלב הבא" או שמא לחינוך יש מטרות רבות נוספות?
מערכת החינוך רואה בתפקידה - בעיקר לספק לילדים ידע וכישורי למידה, לעיתים גם מיומנויות חברתיות. אך מדוע אינו רואים שתפקיד מערכת החינוך הוא גם להוות גורם מרכזי בתהליך פיתוח העתיד התעסוקתי של ילדינו.
בעניין זה מעניין לדעת - מתי בעצם מתחילה להיבנות התפתחות תעסוקתית; מתי שואלים "מה ארצה להיות כשאהיה גדול"; מתי חולמים ומתכננים את העתיד וחושבים על קריירה. ובכן, אולי מפתיע, אך המחקרים מראים כי התהוות תפיסת הקריירה בחיינו מתפתחת כבר מגילאי הילדות המוקדמים, ולא בגיל הבגרות כפי שנוטים לחשוב. במסגרתה, האדם מגבש כבר מהילדות את השאיפות, הרצונות והצרכים באופן המותאם לגילו. במקביל, מתפתחות גם אבחנה ריאלית ובחירה מציאותית.
רבים מילדינו זוכים לעבור תהליכים אלו במשפחה ובסביבה הקרובה. אך לצידם, רבים אינם זוכים לכך - מדובר בילדים הגדלים בסביבה סוציו-אקונומית נמוכה, שבה אין די מודלים לחיקוי של בוגרים, שבה ההורים עסוקים בהישרדות יום-יומית, שבה צריכת שירותי החינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי מוגבלת. וכך, גדלים לפנינו הדורות הבאים ללא "תפיסת עתיד" תעסוקתית שאפתנית, וללא המיומנויות והכישורים הנדרשים כדי להשתלב כראוי בעולם התעסוקה בבגרותם.
מדינת ישראל עוסקת באופן תדיר, ובאמצעות משאבים רבים, בקידום מיזמים לשילוב אזרחיה הבוגרים בעבודה. המיזמים המצליחים מגיעים עד לכ-70% שילוב בתעסוקה בקרב לא-מועסקים. זהו נתון מרשים, אך חשוב שנתבונן בו גם מצידו השני - 30% הנותרים: אפילו לאחר השקעה משמעותית, עדיין עשרות-אלפי אנשים מנסים להשתלב בתעסוקה, ולא מצליחים בכך במשך זמן רב, אם בכלל. ייתכן מאוד, שעבורם "התוכנית להשתלבות התעסוקתית" הגיעה כבר בשלב מאוחר מדי!
עלינו לשאוף ולחתור לקיומם של תשתית שווה, חינוך והזדמנויות שוות לכלל אוכלוסיית ישראל, כבר מגילאי הילדות. מערכת החינוך, האמונה על התפתחות הילדים במכלול היבטים, צריכה לשמש תשתית להתפתחות הילדים והנערים גם בהיבט התעסוקתי. ללא מעורבותה בליווי ובקידום הילדים לעבר עתידם התעסוקתי, מאות-אלפי ילדים (כן, מאות-אלפים) יגיעו לגיל הבוגר כשהם מנותקים משוק העבודה, נטולי יכולת לבחור ולנוע לעבר מטרה, חסרי יכולת לזהות ולבנות את כישוריהם, ולבסוף - מנותקים תעסוקתית, כלכלית, אישית וחברתית.
הכותבת היא סמנכ"לית ארגון 'בעצמי', הפועל לשילוב ולקידום של אוכלוסיות מעוטות-הזדמנויות בתעסוקה