גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרופאים מתנהלים כמו ועד כוחני

זווית אחרת על משבר הרופאים בהדסה

דיון בבג"ץ, משבר הדסה / צילום: ליאור מזרחי
דיון בבג"ץ, משבר הדסה / צילום: ליאור מזרחי

כשאתה מסתכל וחושב על הילדים חולי הסרטן, שהגורל התאכזר אליהם, אתה מגיע למסקנות פשוטות וברורות. כאזרח אתה מבקש שהמדינה תספק להם את השירות הרפואי הטוב, המהיר והזמין ביותר, כדי שיקבלו את הטיפול המיטבי להחלמתם במהרה. זהו שיקול מוסרי ממדרגה ראשונה, שמקפל בתוכו גם שיקול ציבורי - אחריותה של המדינה לבריאות אזרחיה. יישומה של אחריות זו - כלפי הילדים, ההורים וכל תושב - מבטיח את אמון הציבור במערכת הפוליטית ובממסד. בהיעדרו, נוצרות תחושות של חוסר אונים, הפקרות, אי-אמון במערכת, דברים שמחלישים את המדינה ואת מוסדותיה.

בסאגה האיומה הזו, של פרישת הרופאים מהמחלקה ההמטו-אונקולוגית בבי"ח "הדסה עין-כרם", כולם התנהלו בחוסר אחריות משווע. בדרך נשכחו הילדים וטובתם, והאינטרס הציבורי נדחק מפני אינטרסים אישיים, קבוצות-לחץ, עיתונות - שכולם תפסו צד בוויכוח - ודעת-קהל שלא מוצאת את ידיה ורגליה בוויכוח. נוצר מצב שבו כל אחד העמיד את האינטרס העצמי לפני הילדים החולים, והמערכת מתקשה לייצר איזונים ובלמים.

הרופאים גילו בפרשה הזאת חוסר אחריות, עקשנות ונסיגה מכללי האתיקה. זה לא חריג שרופא מומחה מתפטר או מסיים את תפקידו כמנהל מחלקה חשובה ויוקרתית. המערכת יכולה להתמודד עם זה ולספוג זאת, אבל התפטרות קולקטיבית, מתואמת, לרוחב כל המחלקה, כולל אחיות וכוח עזר, היא מעשה קיצוני. כמוהו כשימוש "בנשק יום-הדין", שהוא בעל השלכות רוחביות רחבות על מערכת הבריאות הציבורית.

יותר מזה, כאשר חבורת רופאים שכירים מנהלת מו"מ פרטי על הקמת מחלקה חדשה בבי"ח מתחרה, ללא מנדט ממשרד הבריאות, אתה חש, כאזרח, שחל פה שיבוש מערכות. אפשר להתווכח מקצועית אם דרושה מחלקה נוספת בירושלים אם לאו, אבל מכאן ועד ניהול פרטי של עניינים ציבוריים, כשאגו ויוקרה מעורבים בתהליך, המרחק רב.

מקצוע הרפואה אינו מקצוע רגיל. אלה הנכנסים בשעריו יודעים זאת מראש. זו עבודה תובענית ומפרכת, שמחייבת התמסרות מוחלטת. כן, יש כאלה שעושים בה קריירה, צוברים כסף ומציעים שירותי רפואה פרטית. אדרבא. אם אפשר לשלב שליחות וקריירה, מה טוב. הבעיה נוצרת כששני התחומים האלה מתנגשים זה בזה.

בעיה זו מחריפה בשל העובדה שבין הרפואה הציבורית לפרטית קיימים שטחים אפורים רבים. מקורם באי-בהירות ובאי-וודאות שיצר הרגולטור, שלא הצליח לגמור אומר כיצד אמורה מערכת הבריאות לתפקד ולעבוד.

בעניין "פרשת הדסה", בכל מקרה, אסור היה לרופאים - גם בשל מחלוקת ניהולית חריפה עם מנהל בית-החולים - לנטוש את עמדותיהם בחזית הרפואה מצילת החיים. התנהלות כוחנית זו, יהיו סיבותיה אשר יהיו וחרף ההצדקות הפורמליות שבתי-דין לעבודה יכולים לספק, מזכירה התנהלות האופיינית לוועדי עובדים כוחניים בנמלים ובחברות התשתית, ולא לאלה האמונים של שבועת הרופאים.

יתר על כן, התבצרות הרופאים בעמדותיהם חרף ניסיונות הפשרה והגישור, ובהם של נשיא המדינה והשופט עליון לשעבר אליקים רובינשטיין, מעידה כי שיקולים של אגו ויוקרה מכתיבים את התנהלותם. אי אפשר להפוך ילדים חסרי ישע ובסכנת חיים לבני-ערובה, ולנהל מו"מ כמו במשחק פוקר.

שר הבריאות כשל בניהול המשבר מלכתחילה. למרות כוונותיו הטובות, היה עליו לטפל במשבר בחוכמה עוד בשלבי ההתהוות שלו. כאשר הוא הציע תהליך גישור, היה עליו לבחור מגשר אמין, בעל סמכות, יוקרה וניסיון, ולא פקיד. וכך, אף שהשר יעקב ליצמן הכי פחות נגוע בשיקולי יוקרה, הוא נגרר שלא בטובתו לוויכוח פרסונלי, תוך שהוא תופס צד בסכסוך ולא מתנהל באופן ממלכתי.

גם ההורים, בלהטם להגן על ילדיהם וברדיפתם אחר צדק מוחלט, נקטו דרך לא שגרתית. סירובם לכל הצעת פשרה, היעזרותם ביועצי-תקשורת ממולחים, שהמליצו להם לשבות רעב ולהקים מאהל מחאה, והשתלחות אלימה כמעט מול מנהל ביה"ח, מעיבות על עניינם הצודק. נכון, אפשר לחוש את טענות ההורים ש"בישראל בלי להפוך שולחן ולעשות רעש, שום דבר לא זז", אבל גם מאבק תקשורתי צריך לנהל בחוכמה.

יש נטייה להפנות את האצבע המאשימה למנהל ביה"ח פרופ' זאב רוטשטיין, שהוא מנהל חריג בנוף הניהול הרפואי. אך למרות סגנון הניהול הבעייתי, יש לו קבלות והוא נקרא אל הדגל "להציל את הדסה". בעניין הזה נזכיר: מי שנושא באחריות העליונה לארגון, חייב שתהיה לו גם סמכות ההחלטה.

למנהל יש את הראייה הכוללת והוא מכיר את מכלול השיקולים, שלא בהכרח הרופאים מכירים ומבינים. ערעור על סמכות המנהל להחליט, תביא למשבר בשירות הציבורי, שהרי בסקטור הפרטי מתנהלים הדברים בדרך ברורה - ומי שאינו שבע-רצון יכול ללכת.

נכון שרצוי שמנהל ייהנה מאמון הכפופים לו, וישתדל להגיע להסכמות קונצנזואליות בהחלטות מרכזיות, אך לא תמיד הדבר אפשרי, ונדרשת ממנו יכולת הכרעה גם בעניינים לא פופולריים. תמיד יהיו כמה בלתי מרוצים, אך הצלחה או כישלון הם בסוף עניינו של המנהל, שראשו מונח על השולחן.

אחרי כל זאת, יש לבחון אם רוטשטיין פעל - מכוח הלחצים להבראת הדסה בשל שיקולים תקציביים - להעדפת רפואה פרטית על זו הציבורית. גם כאן יש לשר הבריאות תפקיד מכריע. היה עליו לקבוע, כי טובת החולים תעמוד לנגד עיני המערכת, ולא שום שיקול אחר. טיפול בגירעון הוא משני לבריאות הציבור.

הכול מתנקז לרשות השופטת

מעל הסכסוך המורכב בולטת עובדה בעייתית - הפכנו לחברה שאינה יודעת לפתור קונפליקטים בתוכה. במצב כזה, הכול מתנקז לרשות השופטת, שגם ככה חורגת מגבולות הגזרה שלה. קשה להאשים את הרשות השופטת כאשר כולם משחרים לפתחה, ומבקשים את עזרתה, כאשר רוצים להימנע מהחלטות קשות.

זאת, כולל הפוליטיקאים שתפקידם לפתור סכסוכים ולפשר בין קבוצות לחץ. הפוליטיקאים יורים לעצמם ברגל כשהם מגלגלים כל תפוח-אדמה לוהט לבג"ץ. הם מחלישים את המערכת הפוליטית ופוגעים בהפרדת הרשויות. פרשת הרופאים בהדסה לא הייתה צריכה להגיע לבג"ץ. היא הייתה צריכה להיעצר בתחנות אחרות בדרך.

כחברה הגענו למצב מסוכן שמאיים על היכולת שלנו לתפקד יחד כקולקטיב; כאשר ההידברות בין הקבוצות בחברה הישראלית ממילא הולכת ונחלשת. על הממשלה מוטלת האחריות למסד ולפתח מנגנונים לפתרון קונפליקטים בשירות הציבורי, שם אחריותה וסמכויותיה הן מיידיות. יש מגוון דרכים, כמו גישור, פישור, בוררות ודרכים חלופיות לפתרון סכסוכים, שיכולות לספק פתרון משביע רצון.

■ הכותבת היא מנהלת-שותפה בפירמת עורכי פטנטים, מ"מ ראש מועצת עומר, חברת הוועד-המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויו"רית עמותת "יחדיו". 

עוד כתבות

שטפון בטקסס / צילום: ap, Eric Gay

יותר מ-20 הרוגים בשיטפונות בטקסס, עשרות ילדות נעדרות

כ-20 ילדות ממחנה קיץ על גדות נהר הגוואדלופה נעדרות בשל הצפה של הנהר • הרשויות במדינה ציינו כי "אנחנו לא יודעים מתי הגשם ייפסק" • מושל טקסס פרסם סרטון של חילוץ באמצעות מסוק: "מחלצים מסביב לשעון"

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: דירה בב"ש נמכרה ב־1.62 מיליון שקל

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביה"ד קבע: רכיב לא מוצדק יכול להפוך תלוש שכר לפיקטיבי

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

לשכת רה"מ: "השינויים שמבקש חמאס - לא מקובלים על ישראל"

למרות חילוקי הדעות, צוות המו"מ ימריא מחר לקטאר ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

אופטימיות על סטרואידים: 13 חברות נדל"ן חדשות הגיעו לבורסה מאז ינואר

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו