גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרס או קנס?

מתי נכון כלכלית לחלק דיבידנדים - והאם החלוקה אכן תורמת משהו למשקיע?

רווח, תשואה/ קרדיט: שאטרסטוק
רווח, תשואה/ קרדיט: שאטרסטוק

בשנים האחרונות יותר ויותר חברות מדווחות על מדיניות חלוקת דיבידנדים. הנהלת החברה מצהירה מראש כמה דיבידנד היא תחלק מרווחיה (לרוב כשיעור מסך הרווחים, ולפעמים גם כסכום אבסולוטי). שוק ההון אוהב את התופעה - הגופים המוסדיים בפרט והמשקיעים בשוק ההון בכלל אוהבים דיבידנדים: לטענתם מדובר בסוג של זרימת כספים שוטפת; שיתוף ברווחים, הוכחה ליכולתה של החברה, עמידותה והביטחון בהשקעה בה. הם אולי מרגישים שיש להם סוג של אג"ח ביד שכביכול מחלקת ריבית, אבל האמת שזו פשוט סתם אופנה.

אז נכון, חברות שמחלקות באופן קבוע - וכיום חברות רבות מחלקות באופן קבוע חלק מרווחיהן השוטפים (על פי מדיניות דיבידנד שנקבעת מראש) - זוכות לנקודות זכות רבות. אבל זה יותר כמו טריק של החברות להתחבב על המשקיעים. אחרי הכול, האם חלוקת דיבידנד באמת משנה משהו? ובכלל, האם היא אכן תורמת משהו למשקיע?

התשובה לא מובהקת, אין כאן שחור או לבן, אבל מה שברור הוא שדיבידנדים זה לא כזה 'גליק' (ברוב המקרים, אלא אם מדובר על דיבידנד מאוד גדול). חלוקת הדיבידנדים היא אמנם סוג של החזר השקעה, אבל בפועל גם החברות הדומיננטיות בחלוקות (עם מדיניות חלוקת דיבידנד ברורה שמהווה חלק מהרווחים השוטפים) מחלקות בסופו של דבר כמה אחוזים בודדים מההשקעה השוטפת. לא ביג דיל.

מעבר לכך, החלוקה הזו מתורגמת מיד במחיר המניה - המשקיעים מקבלים דיבידנד ובמקביל הערך של המניה יורד בהתאמה, כך שמיד אחרי החלוקה הם מאוזנים מבחינת רווח והפסד. אם כי, הציפייה היא שהמניות של חברות מרוויחות יניבו תשואה שוטפת (כלומר שהמחיר יעלה), אבל במקרים רבים -ציפיות לחוד ומציאות לחוד.

ויש גם עניין עקרוני - חלוקת דיבידנד, כלומר החזר השקעה למשקיעים במניות, נכונה כלכלית רק כאשר החברה סבורה שהיא לא תייצר תשואה טובה על ההשקעה הזו. כלומר, אם החברה מרוויחה ומייצרת תשואה על ההון והנכסים שלה, אז למה לא להמשיך ולהשקיע בחברה עצמה, בנכסים שלה, כדי לייצר תשואה נוספת? מה עדיף - לחלק 10 מיליון שקל למשקיעים או להקים קו ייצור שייצר רווחים ותשואה גבוהה? יש כאן דילמה בסיסית לא פשוטה - משקיעים שמקבלים את הכסף לא ייהנו מהיכולת של החברה למנף את ההשקעה - האם זה מה שהם רוצים?

זה אחרת כמובן אם הכסף של החברה שוכב בפיקדון. אז משקיעים יכולים להגיד, ובצדק מסוים - אתם (החברה) לא מייצרים תשואה על ההשקעה, תחלקו את הכסף (על ידי דיבידנדים למשקיעים). אבל ברוב המקרים החברות האלה יודעות לייצר רווחים, כשחלקן אגב שומרות על קופה לא קטנה, גם כדי לבצע רכישות של נכסים/חברות ופעילויות.

מנגנון שמתדלק ומצדיק את עצמו

למרות הגישה שדיבידנדים נהדרים למשקיעים, בפועל זה לא ממש משנה (אלא אם מדובר על חלוקה בתשואת דיבידנד משמעותית מאוד) - החלוקה היא פשוט העברת כספים ממקום למקום, כשהחשבון הכולל לא אמור להשתנות. והנה הדגמה - נניח שחברה שמנייתה במחיר של 200 אגורות מחלקת דיבידנד של 4 אגורות לכל מניה (החברות מדווחות על סכום החלוקה הכולל ועל החלוקה לכל מניה). במקביל לתהליך החלוקה (בפועל, ביום האקס - לפיו נקבע מי מקבל דיבידנד) מחיר המניה יורד ב-4 אגורות ל-196 אגורות, ולמשקיע יש 4 אגורות בחשבון (ברוטו, על זה יש גם לשלם מס - אם מדובר בפרטי; דיבידנד בין חברות הוא פטור). לכאורה (אם נתעלם מעניין המס) הוא נשאר עם אותו ערך - הייתה לו מניה שערכה 200 ועכשיו יש לו מניה ב-196 אגורות ועוד 4 אגורות בחשבון.

אז מה היתרון כאן? בפועל אין יתרון, אפילו ההפך - המשקיע הפרטי משלם כאמור מס.

אלא שהצפי הוא, כפי שציינו, שהחברה תמשיך להרוויח ובהתאמה מחירה יעלה. כמו כן, כאמור בשל האהדה לחברות שמחלקות, ולחלוקות עצמן, מניות של חברות כאלה נוטות לעלות (לקראת החלוקה), כך שיש כאן תדלוק עצמי של מנגנון הדיבידנדים שכאילו מצדיק את עצמו. בפועל - לא באמת קורה משהו.

יש אפילו "נזק" לחברה בחלוקה - אם החברה משקיעה את אותן 4 אגורות למניה (הסכום הכולל מסתכם במיליונים) שהתכוונה לחלק, ברכישה של חברות, ברכישת מכונות ועוד, צפוי שהיא תדע לייצר תשואה טובה יותר מאשר המשקיע. אחרי הכול, התשואה האמיתית למשקיע לא מגיעה דרך תשואת דיבידנד אלא דרך עליית ערך המניה. תשואת הדיבידנד ברוב הגדול של המקרים מבטאת חלק קטן מעליית ערך המניה. חוץ מזה - אם המשקיע רוצה להיפגש עם מזומנים, אז פשוט שימכור חלק מההחזקה שלו.

דיבידנדים מחולקים מהרווחים של הפירמה. אבל, דיבידנדים יכולים להיות מחולקים גם אם לחברה יש כרית של רווחים צבורים לחלוקה (יתרת עודפים) או שיש לה רווח מצרפי בשנתיים האחרונות. לדוגמה - אם החברה מפסידה 10 מיליון שקל ב-2017, אבל יש לה יתרת רווחים מהעבר בסך של 40 מיליון שקל, היא כמובן יכולה לחלק את יתרת העודפים.

חלוקה בעייתית יותר היא חלוקה במצב שנגמרו הרווחים הצבורים/ הרווחים הראויים לחלוקה, ואז מטעמים שונים (במקרים רבים בשל הצורך לשרת את החוב של בעל השליטה) מחלקים את ההון של החברה או מפחיתים את ההון העצמי. במקרה כזה, צריך לבקש אישור מבית המשפט ולקבל את הסכמת הנושים, ולרוב זה מצליח.

פחות חשוב הסכום, יותר חשובה התשואה

דיבידנד מתבטא לרוב בשני אופנים: הסכום שהחברה מחלקת ותשואת הדיבידנד. כשחברה מחליטה לחלק דיבידנד היא מחליטה על הסכום הכולל שיחולק לבעלי מניותיה, וכל בעל מניות זכאי לחלקו היחסי. לדוגמה - אם חברה מתכוונת לחלק 10 מיליון שקל ולחברה יש 20 מיליון מניות, אזי סכום החלוקה לכל מניה הוא 0.5 שקל (10 מיליון שקל חלקי 20 מיליון מניות).

אבל, לסכום החלוקה ולסכום פר מניה אין משמעות כנתון בודד - אז מה אם מחלקים 0.5 שקל למניה? השאלה היא מה החלוקה ביחס למחיר המניה? אם המניה במחיר של 1 שקל, אז הדיבידנד מהווה 50% ממחירה (משולם 0.5 שקל למניה של 1 שקל) וזה כבר מאוד משמעותי, אבל אם מחיר המניה הוא 100 שקל, אז מדובר על חלוקה יחסית קטנה שמהווה 0.5% ממחיר המניה (0.5 שקל חלקי 100 שקל).

חלוקת דיבידנד:

דיבידנדים הם החזר השקעה למשקיעים במניות הפירמה ומחולקים מרווחיה. במצב של הפסד, הם יכולים להיות מחולקים אם לחברה יש כרית של רווחים צבורים לחלוקה (יתרת עודפים), או שיש לה רווח מצרפי בשנתיים האחרונות.

חלוקה בעייתית יותר היא במצב שנגמרו הרווחים הצבורים או הרווחים הראויים לחלוקה. אז במקרים של צורך לשרת את החוב של בעל השליטה, מחלקים את ההון של החברה או מפחיתים את הונה העצמי. במקרה כזה צריך לבקש אישור מבית המשפט, ולקבל את הסכמת הנושים לחלוקת דיבידנד. 

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ניירות ערך. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו. 

עוד כתבות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בבורסה המקומית; אלקטריאון מזנקת ב-13%, אופקו ב-8%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.1% ות"א 90 יורד ב-0.7% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

פיגוע ירי בבקעת הירדן: מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן, גרנות הגליל וראש הנקרה • דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה ובמקביל פועל באיו"ש • עדכונים שוטפים

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית