האייפון הגיע לעולם לפני עשר שנים וחולל שינוי בלתי הפיך באופן שבו אנשים מתקשרים וצורכים תוכן. בני נוער וילדים "נולדים" היום עם סמארטפון. בגילאים צעירים מדובר בטלפון של ההורים, אולם הגיל הממוצע שבו ילדים מקבלים את הטלפון הראשון שלהם נמצא במגמת ירידה.
השינוי הטכנולוגי אחראי למהפכה תרבותית שמציפה גם שאלות אתיות. האם ההורים צריכים לעקוב אחרי הפעילות של ילדיהם בטלפון החכמים? כיצד ניתן למנוע מקרים של התעללות ושיימינג שחלקם מבוצעים - גם ואולי בעיקר - באמצעים דיגיטליים?
הסטארט-אפ הישראלי בוסקו (Bosco) שהוקם לפני כשנה וחצי על ידי אסתר ליברזון נמר (המנכ"לית) וינון לנדנברג מנסה להציע פיתרון שיאפשר ליהנות משני העולמות - לאותת להורים במקרה שבו הילד נקלע למצוקה ועם זאת לא לפגוע בפרטיות של המשתמשים הצעירים.
"אני אמא לשלושה ילדים", אומרת ליברזון נמר בראיון ל"גלובס", "ויוצאת 8200. בעבר עבדתי במיקרוסופט ובטלדור ובשנים האחרונות אני מפתחת פתרונות טכנולוגיים שמטרתם לסייע בפתרון בעיתיות חברתיות. הסטארט-אפ הראשון שהקמתי, SessMe, אפליקציה שמאפשרת למחוק הודעות אלקטרוניות שהן נשלחו, נמכר".
"בעולם של היום", אומרת ליברזון נמר, "ילדים משתמשים בטלפון הנייד במשך ארבע עד תשע שעות ואנחנו רואים שהמספרים רק עולים. בעבר הורים היו קונים לילדים שלהם את הטלפון הראשון באזור גיל 12 או 13, אבל הנתון בישראל צנח לאזור של גיל שש. באסיה אנחנו רואים ילדים בני שלוש שכבר יש להם טלפון. ביפן ובסין אפשר לראות ילדים בני שלוש או ארבע עם שעון חכם.
"הטלפונים החכמים", היא מוסיפה, "יוצרים חשיפה מאוד קלה ומאוד מהירה לתכנים שלא כולם חיוביים. ילדים יכולים לעשות היום שיימינג (ביוש) בצורה מהירה ואינטנסיבית. התכנים הפוגעניים מופצים בקצב מהיר ובצורה אינטנסיבית ובמקרים מסוימים ההורים אפילו לא מודעים לזה".
"שימוש חריג"
חברת בוסקו, אשר קרויה על שמו של כומר קתולי שחי במאה ה-18 ופיתח שיטת חינוך שנחשבה למהפכנית בשעתה, נעזרת בשירותיהם של פרופ' ג'יימס בארנס וד"ר אמה שורט אשר חוקרים את ההתנהגות הדיגיטלית באוניברסיטת ברדפורד הבריטית.
"יש פרמטרים שונים של שימוש בטלפון", אומרת ליברזון נמר, "אשר יכולים להורות על מצוקה. אנחנו מודאגים למשל מדיכאון, הפרעות אכילה ותופעות נוספות שלא זוכות לטיפול ראוי. אנחנו רואים שמשרדי חינוך בעולם, עמותות, חברות ביטוח וגורמים בתחום הבריאות מגלים עניין בנושא".
- איך האפליקציה עובדת?
"הפלטפורמה שלנו, שמבוססת על למידת מכונה (Machine Learning) אוגרת נתונים על הילד. לא מדובר בנתונים אישיים כמו הכתובת או השם. אנחנו בודקים למשל תוך כמה זמן הסוללה מתרוקנת, נתון שיכול להצביע על שימוש חריג. פרמטר נוסף שאנחנו בודקים הוא איפה הילד נמצא - בעזרת GPS. אנחנו בוחנים גם את הפעילות החברתית תוך שימת דגש על מונחים מסוימים, בין השאר כאלה שמצביעים על אלימות או על תמונות פוגעניות".
בוסקו עוסקת גם בניתוח קול של הילדים. "בעזרת חברה נוספת אנחנו משווים בין הקול של הילד במצבי שגרה לבין מצבים שבהם הוא עשוי להיות במצוקה. אנחנו לא מאזינים לשיחות אלא בודקים את הטון ופרמטרים נוספים של הקול. אנחנו בודקים גם את האינטרקציות שלו ברשתות חברתיות - האם הסירו אותו מקבוצות בפייסבוק או ווטסאפ - מהלך שעשוי לבשר על חרם. במקרים כאלה אנחנו מפעילים פטנט שאנחנו קוראים לו 'רד אלרט'. אנחנו משגרים להורה הודעה - שים לב, משהו קורה".
- את לא חושבת שמדובר בפגיעה בפרטיות של הילדים?
"האפליקציה לא פוגעת בפרטיות. יש אפליקציות נוספות בתחום שפועלות בשני פורמטים - ההורה הופך או לשוטר או למרגל שעוקב אחרי הילד בלי ידיעתו. לדעתי מדובר ברעיון גרוע שפוגע ביחסי האמון בין ההורים לילד. אנחנו עושים את זה אחרת ומעדכנים את ההורים רק במקרים חריגים. אם הילד איחר לבית הספר ברבע שעה או קיבל תמונת עירום - יש סבירות גבוהה שהוא סובל ממצוקה נפשית ופוחד לשתף את ההורים.
"אנחנו נפגשים עם הורים והם אומרים לנו: 'אני מכיר את הילד, יש לנו תקשורת מעולה', אבל זה לא תמיד נכון. יש מקרים שבהם ילדים מפחדים לבטא את עצמם ולפנות להורה, מורה או יועץ ולהגיד לו 'אני עובר שיימינג ואני צריך עזרה'. ילדים מפחדים להיות שטינקרים וחלקם חוששים להצטייר כחלשים. זה רלוונטי במיוחד בקבוצה של בני 6 עד 14.
"בישראל לא כל כך מדברים על הנושא של אובדנות בקרב בני נוער, אבל בעולם כן. הנתונים מדברים על כך שאחד מתוך שלושים בני נוער ינסה להתאבד ואחד מכל מאה מבין אלה שמנסים - יצליח. קראתי שמארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק, התייחס לנושא ואמר שחייבים להילחם בתופעה הזאת. המטרה שלנו בבוסקו היא לספק התראה להורים על כך שמשהו בהרגלים של הילד שונה, בלי לראות את התוכן עצמו. אנחנו לא נגיד להם באיזה אפליקציה ובאיזה שעה התקבל המסר הפוגעני אבל נציע לו לגשת לילד או לילדה ולברר מה קורה".
"תגובות חיוביות"
ליברזון נמר מציינת כי האפליקציה מותקנת בטלפון של הילדים בידיעתם. "הבת הגדולה שלי אמרה לי - אמא, יש לי רעיון שיעזור לך להסביר מה האפליקציה עושה. אם אני יורדת לרכב על אופניים את מבקשת ממני לשים קסדה. זה לא בגלל שאת לא סומכת עליי. את מוטרדת התוואי הכביש, מנהגים מטורפים או מהאפשרות שאני אכנע ללחץ חברתי. מבחינתי בוסקו היא קסדה לטלפון הנייד".
- איזה עוד תגובות קיבלתם?
"הופתענו לשמוע מהילדים תגובות חיוביות. הם אמרו לנו שזה מרגיע אותם לדעת שאם אמא תדע שקורה משהו חמור היא תבוא לחדר ותשאל אותו לא פעם, אלא פעמיים. הילדים מבינים שזה עובד גם לטובתם".
בוסקו גייסה מאז ההקמה סכום של כ-1.5 מיליון דולר וקיבלה בנוסף מענק של מיליון דולר מ-SIIRD (Singapore-Israel Industrial R&D Foundation). בתקופה הקרובה תצא החברה לגייס סכום של שלושה מיליון דולר. האפליקציה של החברה זמינה בחנויות האפליקציות של גוגל (אנדרואיד) ואפל (iOS) והחברה מציינת כי עד כה האפליקציה זכתה ליותר מ-15 אלף הורדות. בוסקו זמינה באנגלית, עברית, איטלקית ושפות נוספות.
אחד הגופים שהשקיעו בחברה הוא Founders Group. עמרי לביא, שותף בקרן ההשקעותFounders Group התייחס להשקעה ואמר כי "בוסקו הופכת את הטכנולוגיה מכלי שעלול לגרום לסכנות עבור ילדים לכלי שמגן על ילדים ומאפשר להורים לשמור על הגבול הנכון והדק בין עירנות ומודעות לכל מה שעובר על הילד, לבין חדירה לפרטיות של הילד. אלמנט זיהוי המצוקה הקולי מהווה פריצת דרך יוצאת דופן שתאפשר רובד נוסף של אבחנה במצבי מצוקה ולא מן הנמנע שתאומץ בעתיד גם ליישומים אחרים". Founders Group היא קבוצה פרטית של שלושה משקיעים אשר מנהלים עשרות מיליוני דולרים. הקבוצה השקיעה עד כה ב-30 חברות שפעילות בתחומי שונים לרבות פינטק, סייבר סקיוריטי, eCommerce, IoT ו-Enterprise.
ינון לנדנברג, המייסד השותף של בוסקו הוסיף כי "לאחר מקרים מדאיגים שחווינו עם ילדינו, מצאנו כי כל האפליקציות הקיימות בשוק היו פולשניות מדי וחדרו לפרטיות הילדים. לפיכך, פיתחנו חלופה שתעזור לנו לשמור על הילדים שלנו ללא הפרה של עצמאותם - כך בעצם נולדה בוסקו".
Bosco
שנת הקמה: 2016
תחום פעילות: אפליקציה להורים
מייסדים: אסתר ליברזון נמר (מנכ"לית) וינון לנדנברג
גיוסי הון: 2.5 מיליון דולר
משקיעים: השקעה מקרן Founders Group ומענק מ-SIIRD