בוול סטריט/ צילום: רויטרס
המצב בשווקים עדין מאוד כיום, כששוק המניות האמריקאי מתומחר על פי מכפיל שילר (שווי שוק המניות/תמ"ג) בשיאים היסטוריים שנראו רק לפני המשבר הגדול ב-2008 ומשבר בועת הדוט-קום. יש הטוענים שהתמחור היום מוצדק והוא אינו גבוה, היות ושיעור הריבית נמוך מהרמות שלהן התרגלנו בעבר. לפני שנה ושנתיים הטיעון הזה עוד החזיק מים, אך כיום כשתוואי הריבית נמצא בעלייה והפד מדבר על הקטנת המאזן ומעבר לצמצום כמותי - השוק כמכלול נראה יקר או לפחות "מתומחר באופן מלא" כדברי נשיא הבנק הפדראלי של סן פרנסיסקו ג'והן וויליאמס.
לדברי רן שמואלי, מנהל השקעות בבית ההשקעות אלומות, "המצב הנוכחי אינו חדש. גם בשנה שעברה מצאנו את עצמנו בדילמה דומה, ולמרות העלאות הריבית של הפד שוק המניות המשיך לעלות ותשואות איגרות החוב הארוכות לא פרצו את הטווח שבו הן נסחרות בשנים האחרונות".
בחירתו הבלתי צפויה של טראמפ לנשיא הפיחה "רוח חייתית" בשווקים וגרמה לתמחור מחדש של ציפיות האינפלציה לכל אורך העקום, בשוק המניות הרוח הזאת התבטאה בביצועי יתר של סקטורים שצפו שייהנו מהמדיניות הרגולטורית המקלה ומההוצאות הציבוריות שהבטיח הנשיא החדש.
"עברה כחצי שנה מכניסתו לתפקיד של טראמפ ולאט לאט מחלחלת במשקיעים ההבנה שפרמיית טראמפ, שאותה הם הכניסו לחישובי התוצר והאינפלציה שלהם, תהיה כנראה נמוכה מהצפי וייקח עוד זמן ממושך עד שהנשיא החדש יוכל ליישם את האג'נדה הפוליטית שלו, אם בכלל. למרות שעל פניו לנשיא יש רוב בשני בתי הנבחרים, אין לו רוב מיוחס של 60 חברים בסנאט הדרוש לביטול חקיקות קודמות. לכן ציפיות האינפלציה לאורך העקום חזרו לרמתן ערב הבחירות", אומר שמואלי.
למרות העליות - סקטורי הפיננסים והבריאות עדיין זולים יחסית
"בשוק המניות ישנם סקטורים שעדיין נהנים מהפרמיה, לדוגמא סקטור הפיננסים שעלה בחדות בשלושת החודשים שלאחר הבחירות. מניות הבנקים נהנו לא רק מאפקט טראמפ, אלא גם מהציפיות שהעלאות הריבית של הפד ירחיבו את מרווח ריבית הבסיס ( NIM- Net Interest Margin , המרווח בין ריבית טווח קצר שמשלמים על פיקדונות לריבית לטווח ארוך שמקבלים מהלווים) שנמצא ברמות נמוכות היסטורית ומעיב על יכולת ייצור הרווח של הסקטור. בנוסף, הבנקים נהנו מרוח גבית בדמות פרסום מבחני הלחץ של הפד, שלא מצא פגמים ברמות ההון שלהם ולכן הם חופשיים לחלק דיבידנדים. להערכתנו, למרות רצף העליות החדות - סקטור הפיננסים עדיין מתומחר בזול ביחס לשוק הכללי".
שמואלי מציין סקטור נוסף כמעניין לבחינת השקעה ואומר, "ישנם סקטורים שבהם המשקיעים הפנימו שאצל טראמפ דיבורים לחוד ומעשים לחוד. לדוגמא סקטור הבריאות, שסבל בשנתיים שלפני הבחירות מהצהרות של פוליטיקאים מכל קצות הקשת הפוליטית על כל שמחירי התרופות גבוהים ושדרושה רפורמה נוספת במערכת הבריאות - ולכן הציג תשואת חסר ביחס לשוק בתקופה זאת. אולם מאז כניסתו של טראמפ לבית הלבן בינואר מניות החברות בסקטור הבריאות החלו להדביק את פערי התמחור מול השוק הכללי והן עלו כבר כ-20% בממוצע, ועדיין הסקטור כולו זול יחסית לשוק כאשר תעשיית הביוטכנולוגיה בולטת בתמחור החסר כאשר כיום היא מתומחרת ביחס לשוק ברמות שנראו לאחרונה בשנת 2011".
הסקטור הטכנולוגי רגיש למאזני הבנקים המרכזיים
שמואלי מסביר עוד כי כששוכחים לרגע מטראמפ, חוזרים לכוח האמיתי שמניע את השווקים בשנים האחרונות והוא מאזני הבנקים המרכזיים. "שוק המניות העולמי מפגין קורלציה גבוהה להיקף המאזן של שלושת הבנקים המרכזיים הגדולים ( FED , ECB , BOJ ) וכל גידול או קיטון בקצב שבו מזרימים הבנקים נזילות לשוק משפיע על מחירי המניות. אפקט זה חזק במיוחד בסקטור הטכנולוגיה, שבו חלק ניכר מהחברות הן חברות צמיחה שמתומחרות על סמך הציפיות וללא קשר למצב הכלכלי הנוכחי שלהן".
לסיום, שמואלי מזהיר מחשיפת יתר לסקטור הטכנולוגיה ואומר, "השחקנים בשוק הפנימו שהפד הולך לצמצם את המאזן והשוק מסמן לנו שמהלך זה כבר תומחר, אך כאשר ישנו חשש שאחד משני הבנקים המרכזיים הגדולים האחרים יצמצם את הרכישות שלו (במשותף ה- ECB וה- BOJ עדיין מספקים נזילות לשוק ברמה של 100-200 מיליארד דולר בחודש) - סקטור הטכנולוגיה מגיב בחדות, כמו שראינו בחודשים מאי ויוני כאשר נגיד הבנק המרכזי האירופאי רק רמז על מחשבה של לדון על סיום ההרחבה".