קריירה / צילום: Shutterstock
פעמים רבות קורה שעובד מקבל את אותו פידבק ביקורתי שוב ושוב, עד שמגיע הרגע שבו הוא חושש לעתידו בעבודה. ואין זה משנה אם הפידבק מגיע מהמנהל, מחבר לעבודה או ממכר אישי.
מה הם רוצים מכם?
אלה יכולות להיות ציפיות מוגזמות ובלתי ריאליות של המנהל שגורמות לפידבק השלילי להישנות, אך זו יכולה להיות גם הזדמנות לעובד להשלים עם כך שעליו לשפר דבר מה בהתנהלותו. ולמרות הנטייה להתנגד, לכעוס או לנסות להתרחק ולברוח ("אולי במקום עבודה אחר יעריכו אותי סוף כל סוף, ויפסיקו לנסות לשנות אותי?!") - כדאי לערוך מחקר קטן, בן ארבעה שלבים.
- איסוף מידע: איך ההתנהגות המתוארת באה לידי ביטוי בחיי? האם הפידבק נוגע להתנהגות או לתכונת אופי שהיא חלק ממני? האם הוא מתייחס לדבר מה באחריותי, או שאינו תלוי בי? האם מדובר באי-הבנה? האם זה קורה רק במפגש עם המנהל הספציפי הזה, או ששמעתי ביקורת דומה גם מאנשים אחרים בחיי?
- עלות-תועלת: מה אני מרוויח מההתנהגות או מהתכונה הזו שלי? ומנגד, מהם המחירים שלה? האם אני מוכן לוותר על הרווחים הללו, או למצוא חלופה שתמלא את אותו צורך?
- מוטיבציה לשינוי: כמה מאמץ אני מוכן להשקיע כדי לשנות אותה?
- כלים לשינוי: אילו כלים דרושים לי כדי להשתפר ולשנות?
הפידבק: תקשורת קלוקלת
"אתה קצת מסוגר", "אתה לא כל כך מובן", "אני חושב שאתה משדר משהו אחר ממה שאתה באמת חושב או מרגיש", "אתה צריך לתקשר קצת יותר עם אחרים בעבודה".
איסוף מידע: שוחחתי עם המנהל והוא הסביר שזה קורה לי כל הזמן, ובעיקר בסיטואציות חברתיות - אז אני משתתק ומסתגר, וכשמישהו יוזם שיחה אני מגיב בחוסר סבלנות. לטענתו, אפילו שפת הגוף שלי מביעה ריחוק, עד כדי הימנעות מקשר עין.
עלות-תועלת: מצד אחד, זו ההתנהגות הטבעית שלי. זה מי שאני. שינוי יגרום לי להרגיש מלאכותי, ידרוש מאמץ מצידי, ובסופו של דבר, תקשורת עם הסביבה בזמן העבודה עלולה לפגוע בריכוז שלי. מצד שני, כבר פיטרו אותי בעבר בגלל אותן הסיבות. לא הייתי רוצה שזה יחזור על עצמו.
מוטיבציה לשינוי: אני מוכן להשתדל לשנות, כדי שלא יפטרו אותי שוב, אבל אני לא מוכן להגיע למצב שאני לא מרגיש נוח בתוך עורי. יש גבול לכמה שאני מוכן לעשות בשביל מקום עבודה.
כלים לשינוי: אני לא מוכן ללכת לייעוץ, להדרכה או לאימון אישי. אני כן מוכן לקרוא ספרות בנושא שפת גוף ותקשורת בין-אישית ואתייעץ עם כמה חברים קרובים - אבקש שיסבירו לי איך ההתנהגויות הללו נראות אצלי, ומה היו מציעים לי לעשות כדי לשפרן.
הפידבק: בעיה בתפוקה
"הקצב שלך לא מספק", "אתה לא מבחין בפרטים קטנים", "אתה מעגל פינות", "התוצאות לא משביעות רצון", "אפילו הסבלנות שלך כבר לא מה שהייתה פעם".
איסוף מידע: המנהלת שלי לא מרוצה מהעבודה שלי לאחרונה, וזו לא הפעם הראשונה שהיא אומרת את זה. אני מודה שלא התאמצתי יותר מדי בשנה האחרונה. אני מרגיש שחוק, עובד על אוטומט. עד לפני שנה דווקא נחשבתי לדייקן ולזריז בעבודתי, אבל נמאס לי לעשות שוב ושוב את אותו הדבר. לא מפליא שהיא מעירה הערות.
עלות-תועלת: אין לי ספק שאם אני ממשיך באותו מצב, אני לא מרוויח כלום. אני אמשיך להשתעמם, והמנהלת תמאס בחוסר המקצועיות שלי. ברור לי שאני בעמדת סכנה בעבודה.
מוטיבציה לשינוי: אני מוכן לנסות לשנות את המצב, אבל חייב להיות כרוך בזה גם שינוי כלשהו בעבודה עצמה - משהו שיפחית את תחושת השחיקה שלי ויעורר בי עניין והתלהבות. רק ככה אני מביא את עצמי במלוא הכוח. לשם כך, אני זקוק לשיתוף פעולה גם מצד המערכת.
כלים לשינוי: אני יכול לבקש מהמנהלת שלי לעזור לי לרענן את התפקיד שלי ולהפוך אותו ליותר מעניין ולפחות רוטיני ושוחק, ולהכניס בו עוד אלמנטים שחשובים לי כאדם: יצירה, אתגר. אעשה זאת לאחר שאבהיר לה שאני מתכוון להשתפר, ואוכיח לה שאני מתאמץ לשם כך ומשיג תוצאות בהתאם. אעבוד גם על שיפור הסבלנות שלי באמצעות תרגול מדיטציה, או יוגה, משהו שירגיע אותי. במקביל לכך אחשוב על דרכים ספציפיות להעשרת תפקידי, ואבדוק אם מקובל עליה שאפעל בכיוונים אלו. איערך גם לאפשרות שאי אפשר לשנות את המצב - אבדוק במחלקת משאבי האנוש אם יש אופציות לניוד פנימי.
דרושה: סבלנות
שינוי לא מתרחש ביום אחד. זהו תהליך בשלבים, מעגלי, המייצר התנגדות, כעס, חשש, לעתים האשמה ("הבעיה אצלם, לא אצלי") וחזרות לאחור.
אם השינוי נעשה רק בגלל דרישה חיצונית, איום או חשש - לא סביר שיצלח. חשוב לבחור מטרות ריאליות, לא מהפכניות, ולנסות לשנות אותן בצעדים קטנים ובהדרגה. והכי חשוב: לא לעשות את זה למענם אלא למען עצמכם. אם תעשו את זה מפני שהסביבה דורשת, בלי להסכים עם הצורך בשינוי, זה יהיה מתסכל.
■ יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר " המועמד הנבחר". המאמר מיועד להעשרה , אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליו ככזה. אפשר ליצור קשר עם יעל בפייסבוק או באתר.