חייו של אסיר אינם פשוטים, על כך אין חולק, אך על-פי הדוח השנתי של הסנגוריה הציבורית שפורסם הבוקר (א'), נדמה כי חייו של אסיר בישראל קשים במיוחד. הזנחה קשה, צפיפות רבה, תנאי היגיינה ירודים ופגיעה חמורה בזכויותיהם ובכבודם של האסירים - אלה הם רק חלק מהממצאים הבולטים שעולים מהדוח החמור.
מנתוני הדוח, שנאספו במהלך ביקורים רשמיים שנערכו ב-2016, מצטיירת בחלק מבתי הסוהר תמונה של עזובה פיזית ותנאי מגורים קשים; תנאי הצפיפות מגיעים לכדי 2 עד 3 מ"ר לאסיר בלבד, ולעתים אף פחות מכך; החזקת כלואים בתנאי הפרדה, בידוד או שמירה קשים ביותר; שימוש לא מידתי בכבילה של אסירים ועצורים למיטה; תנאי מזג-אוויר קשים (חום וקור) ותחושת מחנק בתאים; מחסור בציוד בסיסי לאסירים; תנאי היגיינה ותברואה ירודים; קשיים במתן טיפול רפואי הולם לאסירים ועוד.
ליקויים מדאיגים נוספים שנמצאו במתקני שב"ס בהם ביקרו אנשי הסנגוריה הציבורית קשורים לתשתית הטיפולית-שיקומית בשב"ס, והם מתבטאים, בין היתר, במחסור בעובדים סוציאליים בחלק מבתי הסוהר, במחסור בקבוצות טיפול ושיקום לכלואים שאינם דוברי עברית ובליקויים הנוגעים למסגרות החינוך, התעסוקה והפנאי.
נכה נאלץ להשתמש בשירותי "בול פגיעה"
במתקני כליאה רבים הצפיפות בה שוהים האסירים היא בלתי נסבלת: בבית הסוהר עופר, שטח המחיה לכלוא עומד על 2.1 מ"ר, בעוד בבית המעצר אילת שטח המחיה לכלוא עומד על 0.77 מ"ר בלבד.
נתונים קשים אלה מגיעים על רקע פסיקת בג"ץ מהחודש שעבר, הקובעת כי על הרשויות לדאוג שכל האסירים והעצורים יזכו לשטח מחיה של 3 מ"ר לפחות - ובתוך 3 שנים יגדל השטח לכ-4 מטרים רבועים. בפסק דינו של השופט אליקים רובינשטיין נמתחה ביקורת חריפה על תנאי הכליאה, שנתמכת כעת גם בדוח של הסנגוריה.
"רובם המוחלט של האסירים והעצורים 'זוכה' לשטח מחיה הנמוך בכל קנה-מידה מן הנהוג במדינות מתוקנות", כתב השופט שפרש בחודש האחרון מתפקידו בבית המשפט העליון.
גם רמת ההיגיינה, שנבדקה ב-18 מתקני כליאה בהם ביקרו אנשי הסנגוריה הציבורית, נמצאה כירודה וטעונת שיפור. בחלק מבתי המאסר ישנה מגיפה של פשפשי מיטה וטפילים נוספים, כשגם התנאים במתקני השירותים והמקלחות ירודים. כך למשל, אסיר נכה נאלץ להשתמש בשירותי כריעה (שירותי "בול פגיעה") למרות הקושי הפיזי לעשות זאת.
אך הליקויים שנמצאו לא בהם לידי ביטוי רק בתנאים הפיזיים של האסירים: ב-4 מתקני כליאה בהם ביקרו אנשי הסנגוריה הציבורית, התגלה מחסור בכוח-אדם ובמסגרות טיפול ושיקום לכלואים.
טענות לענישה קיצונית - לצד שיפור בחלק מהמתקנים
בבית מעצר הדרים ישנם 10 תקנים של עובדים סוציאליים (לא כולם מאוישים) אשר אמונים על טיפול ב-782 אסירים.
בכל הנוגע לתנאים של אסירים ביטחוניים, הדוח קובע כי ב-5 מתקנים קיימת מדיניות של אי-מתן שירותי חינוך, שיקום ואף לא טיפול סוציאלי.
גם טענות בנוגע לטיב השירותים הרפואיים שניתנים בבתי הכלא, עלו בדוח. למשל, אסיר צעיר שניסה לשים קץ לחייו בבית הסוהר אופק, נאלץ המתין שבועיים עד לפגישה עם פסיכיאטר. עד פגישתו עם הגורם הרפואי הוחזק הצעיר בתא מבודד על-מנת שלא יפגע בעצמו.
מהדוח עצמו עולים עוד ליקויים רבים בתחומים שונים כמו ליווי והובלת אסירים, ענישה משמעתית קיצונית, כמות ואיכות האוכל ומחסור בציוד בסיסי.
עם זאת, הסנגוריה הציבורית מציינת כי ניכר שיפור מסוים בתנאי המחיה בחלק מהמתקנים, בעקבות הדוחות שפורסמו בשנים האחרונות.