גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מ-20 יוצא אחד אחד

דונלד טראמפ חדל להנהיג את העולם החופשי (בעצם, הוא אפילו לא ניסה)

דונלד טראמפ  / צילום: רויטרס
דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

עניין לא פשוט הוא כאשר מנהיג העולם החופשי מסרב להנהיג.

אין זו הפעם הראשונה שנשיא אמריקאי מביך את עמיתיו, או גורם להם אי נוחות. הטון הצדקני של ג'ימי קרטר עשה כן בוועידת הפסגה של שבע המדינות התעשייתיות ב-1977. חוסר הידע של רונלד רייגן חזר ועשה כן בשנות ה-80. כמובן, ג'ורג' בוש הבן עשה כן, כאשר עמד על מלחמה בעיראק נגד רצונן של רוב בעלות הברית באירופה.

מנהיגותה של אמריקה אינה חקוקה בלוח אבן ואינה כתובה בשום חוקה. היא תוצאה של נסיבות היסטוריות ושל משקל יחסי, אבל היא כרוכה בהסכמה מרצון של בעלות הברית האירופיות ושל קנדה להיות מונהגות. הרצון מצריך בדיוק זאת: הסכמה. הסכמה אינה נכפית; היא מתגבשת, בהתייעצות, בהאזנה, בוויתורים תקופתיים.

בוש הבן היה הראשון שהתנער מהסכמה במלחמת עיראק. מנהיג אירופי חשוב אחד יצא מגדרו, כדי לחזור ולכונן לפחות מראית עין של הסכמה. זה היה טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה. הוא הוציא את ארצו למלחמה, לצד ארה"ב, נגד דעת רוב הבריטים.

מלחמה מיותרת רק כדי לשמור קשר

בשבוע שעבר מלאה שנה לפרסום דוח ועדת החקירה הרשמית בבריטניה על מלחמת עיראק. יושב ראשה, סיר ג'ון צ'יליקוט, העניק ראיון רחב יריעה לבי.בי.סי (chilicot-http://tinyurl.com/bbc). הוא אמר, כי בלייר "הטעים את הצורך להשפיע על תהליך גיבוש המדיניות של ארה"ב. לתכלית הזו הוא אמר בנקודה אחת, "עליי להסכים ליעדם האסטרטגי, שינוי המשטר [בעיראק], כדי שאוכל להשפיע". אבל לאיזו תכלית? כדי שישנו את מדיניותם? מובן שלא. זו הייתה על כן אסטרטגיה פסיבית. רק כדי להוסיף ולשתף פעולה".

לכאורה, לונדון יצאה למלחמה מיותרת רק כדי שתוכל לשמור ערוצי קשר פתוחים עם וושינגטון. שיקול כזה נראה כמעט מוטרף. אבל מבלי להיכנס בעובי הקורה של מלחמת עיראק, לא מוטרפת כלל הייתה ההשתדלות לשמור אמונים לברית האטלנטית, ולהפגין שותפות גורל עם ארה"ב.

סוף סוף, רק שנה וחצי חלפו בין ההתקפה על המגדלים התאומים ועל הפנטגון לבין הפלישה לעיראק. האמריקאים היו רואים בפניית עורף בריטית אקט של כפיות טובה מן המעלה הראשונה. ארה"ב נחלצה להגנת בריטניה, שלא לומר הצלתה, בשתי מלחמות עולם. היא גוננה עליה בשנים הארוכות של המלחמה הקרה.

הלוך רוח פטריוטי קנה שביתה בארה"ב בימים ההם. התנגדותן הנמרצת של צרפת ושל גרמניה למלחמה עוררה איבה קולנית. שר ההגנה האמריקאי רמספלד לגלג אז על "אירופה הישנה", הלא-נאמנה, ונקע לעימות פומבי עם שר החוץ הגרמני. שרי החוץ של צרפת ושל ארה"ב התקוטטו בשידור חי, במושב מועצת הביטחון של האו"ם.

אילו גם בריטניה (וכן איטליה, ספרד, פורטוגל, הולנד ובלגיה) היו הולכות בדרך צרפת וגרמניה, נקל לשער שהלוך הרוח הפטריוטי בארה"ב היה מקבל צביון בדלני ואנטי-אירופי. ההתרחקות מעקרונות נאט"ו ומיעדיה הייתה מתרחשת אולי 14 שנה לפני דונלד טראמפ.

בדידות מזהרת

מה לעשות בטראמפ היא שאלה קשה במיוחד, מפני שהוא פורק עול ומתכחש למסורת של הסכמה רחבה הרבה יותר מכל קודמיו. בוש היה מה שמכנים "אטלנטיציסט", זאת אומרת תומך חד-משמעי של אחדות המערב. אובמה אולי היה קצת פחות חד-משמעי, בייחוד כאשר עשה את ניסיון הסרק שלו "לאתחל" את היחסים עם רוסיה. אבל הוא למד לקח והשתפר. יתר על כן, הוא האזין לבעלי בריתו.

טראמפ, אם מחוסר סנטימנטים, אם מחוסר ידע, נוהג באירופה כספחת. היא משבשת את תוכניותיו. היא קוראת תיגר על איבתו הגלויה והידועה לסידורים רב-צדדיים. היא ליברלית מדי לטעמו, אינה מאמינה עוד באתוסים לאומיים (בין השאר מפני שהם הובילו אותה אל שתי מלחמות עולם), ודוגלת קצת יותר מדי בפלורליזם ובזכויות הפרט.

ארה"ב של טראמפ נדחקת במהירות גדולה אל בדידות בזירה הבינלאומית, ממין זו שבה הבריטים נהגו להתפאר בימי תפארתה של קיסרותם ("בדידות מזהרת"). טראמפ לא יתקשה למכור את הבדידות הזו לתומכיו בערי התעשייה המתנוונות של המערב התיכון האמריקאי ואולי גם מעבר להן. "אינטרציונליזם" מעולם לא היה מטבע עובר לבוחר בארה"ב. הוא עבר כל זמן שפוטנציאל ההתנגדות לא גובש ומומש. עכשיו הוא מתגבש ומתממש, עם תוצאות לא חזויות.

בפסגת ה-20-G בהמבורג נפל דבר: 18 הארצות הנועדות, יחד עם האיחוד האירופי (שיש לו מעמד מדינה, בוודאי למורת רוחו של טראמפ), החליטו לסמוך את ידיהן על הסכמי האקלים של פריז, שמהם הסתלק טראמפ בתחילת החודש שעבר. "בלתי הפיכים", קבעה החלטת ה-19. המשתתפת ה-20, ארה"ב, יכלה רק לחרוק שיניים. כאן אין לה וטו.

האם אירופה תציל את המערב?

רוב מדינות ה-20-G אינן שייכות לאיחוד האירופי. אפשר למצוא ביניהן את סין ואת רוסיה, שלא יזילו דמעה אם התהום בין אמריקה לבעלות בריתה תתרחב ותלך. אבל מדברת בעדה העובדה שבעלות ברית פורמליות של ארה"ב מתייצבות נגדה בפורום הבינלאומי החשוב ורב ההשפעה ביותר עלי אדמות.

זו קודם כול הבעת אי אמון נחרצת בדונלד טראמפ. איש מהם אינו חושב את טראמפ למנהיג. למען האמת, טראמפ עצמו אינו מעוניין להנהיג אותם. הוא הרי נבחר בפיטסברג, פנסילווניה, לא בפריז, צרפת, שכפי שהזכיר זה לא כבר.

הנשיא החדש והצעיר של צרפת, עמנואל מקרון, שהכניס רוח חדשה באירופה, אמר בסיכום השיחות: "העולם מעולם לא היה מפוצל יותר. כוחות צנטריפוגליים מעולם לא היו חזקים יותר. איום גדול יותר מעולם לא נשקף לטובתנו המשותפת. אני לא אסוג אף כמלוא הנימה מפני אלה הפועלים נגד רב-צדדיות. אנחנו זקוקים ליתר תיאום. אנחנו זקוקים לאותם הארגונים שקמו בעקבות מלחמת העולם השנייה [הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית, האו"ם, נאט"ו], שאם לא כן אנחנו ניסוג אל לאומנות צרת אופקים".

מקרון קרא בעצם את המצע האנטי-טראמפי של אירופה. האם יעמוד לאירופה כוחה להציל את אחדות האמצעים ואת אחדות המטרה של המערב? התוכל לעשות כן בלי ארה"ב, או לפחות בלי עזרה פעילה ולהוטה של ארה"ב? זה, לרוע המזל, כלל לא בטוח. אבל לפחות יש לאירופה סיכוי, הנובע משיתוף הפעולה המתהדק בין מקרון לקנצלרית אנגלה מרקל.

הרגע המצולם המעניין ביותר בהמבורג הראה את דונלד טראמפ סמוך בגפו אל שולחן ארוך בחדר הומה אדם. איש אינו מתקרב, איש אינו מנסה לחטוף שיחה עם נשיא ארה"ב. אילו כיווצנו את הטקסט הזה ל-140 תווים, היינו יכולים לחתום אותו במלה החביבה כל כך על טראמפ הצייצן: "עצוב".

■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה