גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך טרפד משרד התקשורת (שוב) את הרפורמה בטלפוניה

האם משרד התקשורת תפר מהלך במסגרתו ייאלצו החברות המתחרות להפסיד כסף כדי להציע ללקוחות לעבור לשורותיהן?

שאול אלוביץ / צילום: איל יצהר
שאול אלוביץ / צילום: איל יצהר

חקירות הרשות לניירות ערך את עסקאות בעלי העניין בבזק, באופן טבעי מיקדה את תשומת הלב בפרשה, והיא תרכז עניין עוד חודשים ארוכים. בינתיים, עניינים אחרים, אולי פחות דרמטיים - אבל לא פחות חשובים - מתרחשים בשימועים שעורך משרד התקשורת לבזק בנושא שירותי הטלפוניה שלה במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי.

נזכיר, מודל "השוק הסיטונאי" יאפשר למתחרותיה של בזק להשתמש בטלפוניה שלה במחיר מפוקח, כפי שעשה המשרד בנוגע לשירותי האינטרנט. אלא שהאינטרנט של בזק מהווה אלמנט מרכזי ברפורמה, ואילו הטלפוניה שהייתה אמורה להיות גם כן חלק מהשוק הסיטונאי - עוכבה עד לאחרונה בגלל מחדליו של משרד התקשורת.

לאחרונה החליט משרד התקשורת להכניס את הטלפוניה של בזק לרפורמה - אבל לא במסגרת השוק הסיטונאי (הולסייל) אלא במסגרת של מכירה חוזרת (ריסייל). הסבר: טלפוניה בשוק הסיטונאי מחייב את המפעילים המתחרים להתחבר פיזית לרשת של בזק ומשם לנתב את השיחות של לקוחותיהם; טלפוניה במכירה חוזרת היא פשוטה בהרבה, ולמעשה דורשת מבזק להעביר את חשבון הלקוח בלבד למתחרה שמחייב את הלקוח, בעצם פיתרון בילינג פשוט. במלים אחרות: עניין פיזי לעומת עניין של ניירת.

במקור קבע משרד התקשורת מחירים מאוד זולים לשירות הטלפוניה בהולסייל. במודל הזה, מחירי הטלפוניה היו חלק מבאנדל של אינטרנט וטלפוניה. במאי 2015 בזק הייתה אמורה לספק את שירות הטלפוניה שלה למתחרות כשירות סיטונאי - צעד שהיה יכול להביא לירידת מחירים ולהפסיק את תשלומי היתר הגבוהים של בזק. אלא שבזק פשוט סירבה לספק את השירות למרות הנחיה מפורשת של משרד התקשורת. בזק הגישה בג"ץ נגד המשרד והפסידה, ולמרות זאת היא אינה מספקת את שירות הטלפוניה הסיטונאי, ומשרד התקשורת מצדו לא אוכף את החלטותיו עליה.

מאז נכנס מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר לתפקידו, הוא פועל לביטול שירות הטלפוניה הסיטונאי ומנסה להחליפו בשירות מכירה חוזרת (ריסייל), שבו כאמור המתחרות של בזק משווקות את השירות של בזק בתעריף גבוה משמעותית מהתעריפים שנקבעו לשירות הסיטונאי. במקביל, המשרד פטר את בזק מלספק את השירות הסיטונאי לאחר שבמשך שנתיים שלמות הפרה החברה את הנחיות המשרד.

מהתגובות למחירים עולה תמונה ברורה של חוסר כדאיות כלכלית לשיטת הריסייל. חברות שהגיבו לשימוע טוענות, כי אפילו לשיטת משרד התקשורת המחירים אינם כלכליים: "התעריפים המרביים של בזק עבור סינגל טלפוניה (טלפוניה כמוצר עצמאי ולא בחבילה עם שירות אינטרנט) הנשקלים בשימוע זה נמוכים מאלו שהספקיות המתחרות יוכלו ככל הנראה להציע" (הערת שוליים 13 לנייר השימוע). כלומר המשרד יודע כי בתעריפי המכירה החוזרת המתחרים של בזק לא יוכלו להציע ללקוחות מחירים נמוכים ממנה.

כיצד המשרד מתכוון להביא להפחתת מחירים וצמצום הרווח העודף של בזק באמצעות הרפורמה, כשבפועל המתחרות של בזק לא יכולות להציע מחיר נמוך יותר מבזק? למשרד התקשורת פיתרונים.

לדוגמה, מחיר חבילת 300 דקות בבזק עומד על 42.60 שקל. מפעיל מתחרה שרוצה להציע אותה חבילה ללקוח שלו יידרש לשלם עבורה 60 שקל. אופן החישוב מראה שעל פי המחירים שקבע המשרד בשימוע - שהם 16 שקל לחודש ו-1 אג' לדקה - עבור אותה חבילה, בתוספת עלויות נוספות (תשלום עבור תא קולי, שיחה מזוהה, קישור גומלין וכו') - כל אלו מביאים את מחיר החבילה ל-60 שקל לחודש.

מסתבר שהמשרד החליט באופן לא ברור לחייב את המתחרים בתשלום של 20 שקל נוספים לבזק במידה והם רוצים לספק חבילת סינגל. התוספת הזאת מעקרת למעשה את הניסיון לתחרות בטלפוניה של בזק.

לדברי גורם בכיר בשוק מדובר באחד המחדלים הכי גדולים של המשרד. "הרי במודל הראשון של המשרד (הכוונה במודלים החלופיים של המנכ"ל פילבר) הוא ניסה לסגת מהפתרון של הטלפוניה במסגרת השוק הסיטונאי, אז הוא בא עם רעיון של חבילות לפי דקות ופרסם אותו לשימוע לפני שנה וחצי לערך. המשרד פרסם שימוע על המכירה החוזרת (ריסייל) ואמר שזה יהיה פתרון זמני לשנה. כרגע בזק לא מסוגלים טכנית לבצע, ולכן הם יספקו פתרון זמני לשנה שיהיה מבוסס על חבילות ריסייל.

"בשימוע הנוכחי - הוא חזר לדבר במונחי דאבל, כלומר אין למכור טלפוניה כמוצר סינגל. אם אתה רוצה למכור סינגל אז תשלם על התשתית עוד 20 שקלים". כלומר? "זה נראה כאילו עשו כאן קומבינה - גם לא עשית את זה בהולסייל, וגם לא אפשרת את זה בסינגל. ככה נהנית בזק מכל העולמות רק במחירים הרבה יותר גבוהים".

לדברי אותו גורם "בזק מאוד חששו מהסינגל, ומשרד התקשורת פשוט תפר להם את המהלך. כך הם יצרו את המנגנון שצריך לשלם עוד 20 שקל - מה שיוצא זה שהמפעיל המתחרה צריך לשלם לבזק על חבילת טלפון 40 שקל לפני מע"מ. עם המע"מ זה יוצא יותר יקר ממה שבזק מוכרת".

לדברי גורם אחר, גם חבילת הדאבל (טלפון ואינטרנט) צולעת. "בעוד שהמשרד מעריך שבזק תוכל להציע את החבילה ב-107 שקל, עלות ספקי השירות לאותה חבילה (ללא רווח והוצאות עקיפות) נעה סביב 140 שקל. כלומר לשיטת משרד התקשורת - ספקי השירות יצטרכו להפסיד כסף כדי להוריד את מחירי בזק. זה האופן שבו בזק מקבלת הגנה ממשרד התקשורת".

תגובת משרד התקשורת: "תגובותיהם של המפעילים השונים נבחנות במסגרת השימוע, המתנהל בלב פתוח ובנפש חפצה. המשרד נוהג, עם פרסום החלטותיו השונות, להציג עמדה מנומקת, בין היתר, לאור בחינת התגובות השונות - ובמסגרת זו יפרסם גם את עיקרי הטענות שהועלו בשימוע והמענה המקצועי שניתן להן לאחר בחינתן".

עוד כתבות

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים