רשות החדשנות פותחת מסלול חדש במסגרתו תתמוך במיזמי מחקר ופיתוח (מו"פ) עתירי סיכון, שיובילו חברות היי-טק גדולות (מחזור של יותר מ-100 מיליון דולר בשנה).
במסגרת המסלול, הרשות מתכוונת להעמיד 70 מיליון שקל כדי לתמוך במיזמים ארוכי טווח לפיתוח של טכנולוגיות גנריות חדשניות, שעל בסיסן ניתן יהיה לבסס בעתיד קווי מוצרים בתחומים השונים.
הרשות מייעדת את המסלול ל-20 חברות העילית בהיי-טק הישראלי שכאמור מקיימות מחזור מכירות של יותר מ-100 מיליון דולר ומשקיעות מדי שנה לפחות 20 מיליון דולר במו"פ, או לחלופין מעסיקות לפחות 200 עובדים ישירים במחקר ופיתוח.
חברות שעומדות בדרישות שקבעה הרשות יוכלו להגיש בקשה למימון, ולקבל עד 50% מהוצאות המיזם שהציעו. ברשות החדשנות הבהירו כי חברה שתקבל תמיכה כזאת, לא תהיה מחויבת לשלם למדינה תמלוגים על טכנולוגיה חדשה שפותחה במסגרת התכנית ותאפשר לקיים מסביבה מוצר. עם זאת, מתוקף החוק - הידע שיושג במסגרת תוכנית זו יירשם בישראל, וכך עתידה המדינה להרוויח בטווח הארוך בזכות ההכנסות ממסים.
מנהל זירת הצמיחה ברשות החדשנות, שגיא דגן, אמר ל"גלובס" כי התוכנית החדשה מבטאת את רצון הרשות להשפיע על המשך הצמיחה של חברות ההיי-טק הישראליות: "בשונה ממסלולי הסיוע שמעניקה רשות החדשנות לחברות היי-טק קטנות יותר או לסטארט-אפים, התוכנית הזאת ממוקדת למיזמים קטנים יותר אך בעלי סיכון גבוה מאוד - ואנו יודעים שלמרות המימון חלק גדול יכשלו. אם מדובר במיזמים שאין בהם אפשרות לכישלון, הרי שאותן חברות לא צריכות אותנו. לכן סוג המו"פ הזה מכונה 'מו"פ משוגע'. גם במקרה של כישלון במיזם כזה או אחר - בדרך נצבר ידע והוא יישאר בתוך החברה וישמש אותה בעתיד".
לדברי מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, "התבגרות התעשייה והשאיפה המוגברת לצמיחה עצמאית - מעלים את הצורך בשינוי הפרדיגמה בכל הנוגע לאופן המימון של פעילות היי-טק בישראל. כעת אנו מעמידים כלי מימון חדשים שנועדו לזמן טכנולוגיות שעשויות להביא אלינו את מוצרי המחר. שיתוף הפעולה בין הממשלה לתעשיית ההיי-טק בשלב זה הוא הכרחי, כדי למצות את הנכסים שהתעשייה צברה, להאיץ את מגמות ההתבגרות שלה ולמנף את התועלות שגלומות בהן לטובת המשק הישראלי".
אהרון סבור כי תכנית הסיוע למו"פ גנרי עתיר סיכון תעמיד לחברות יתרון טכנולוגי-תחרותי עתידי, שיקל עליהן את החדירה לשווקים חדשים.
לפי נתוני הרשות, בישראל כ-20 חברות היי-טק שמקיימות מחזור מכירות של לפחות 100 מיליון דולר בשנה ולפחות עוד כ-50 חברות שמקיימות מחזור שהיקפו כ-50 מיליון דולר. המסלול החדש של הרשות פונה לחברות בסדר גודל של ורינט, מובילאיי, וויקס, סולאראדג', טאבולה, אואטבריין, סלנו ועוד. "שורת הרווח של חברות כאלה לא תשתנה בזכות המענק שהן יקבלו מרשות החדשנות", אומר ראש זירת הצמיחה ברשות, דגן: "עם זאת, אנחנו מאפשרים לחברות לקחת סיכון גבוה במעבדה ספציפית עם קבוצת חוקרים מובחרת וממוקדת כדי להעמיד טכנולוגיות עתידיות שיבשילו אפילו בעוד כעשור. זה יקל על חברות ההיי-טק להסתכל רחוק ובאופן אסטרטגי".
מנכ"ל איגוד תעשיות עתירות הידע והחדשנות של התאחדות התעשיינים, דורון קורץ, אמר בשיחה עם "גלובס": "השימור של ישראל כמדינת היי-טק אמיתית יעשה רק תוך שימת דגש על החדשנות, ואת החדשנות הזאת אפשר להביא רק באמצעות מחקרים אקדמיים ומחקרים שיעשו בחברות עצמן - לטווח ארוך".