חברת אינטואישן רובוטיקס (Intuition Robotics) הודיעה על גיוס של 14 מיליון דולר בהובלת מכון המחקר טויוטה (Toyota research Institute) ובהשתתפות המשקיעים הקודמים של החברה (ביניהם קבוצת Ourcrowd וחברת iRobot) ומשקיעים פרטיים נוספים. אינטואישן מפתחת רובוט לתמיכה בבני הגיל השלישי, במטרה לאפשר איכות חיים בביתם ואורח לחיים פעיל לאורך כמה שיותר זמן.

רובוטים לגיל השלישי הם תחום פורח בכל העולם, במיוחד ביפן - המאופיינת בשילוב בין ידע וניסיון בתחום הרובוטיקה עם מצב דמוגרפי של אוכלוסייה מתבגרת במהירות. בעולם כבר קיימים עשרות אלפי רובוטים המסייעים בתחומי הרפואה והסיעוד. אולם לאינטואישן רובוטיקס יש רעיון אחר: הרובוטית אלי-Q (Elli-Q) נועדה קודם כל לפתור את הבעיה הרגשית המובילה של הגיל השלישי - בדידות.

"אוכלוסיית העולם מזדקנת", אומר מנכ"ל החברה דור סקולר. "כמות מהאוכלוסייה שיהיו בקרוב בני 65 ומעלה גדלה לכ-30%. אם מוסיפים את העובדה שתוחלת החיים בעולם המערבי כבר מתקרבת ל-86-87 שנים וממשיכה לעלות, הרי שהתוצאה היא שנים רבות ללא מסגרת תעסוקתית וחברתית לאנשים שהם עדיין בריאים וצלולים בעיקרון. התוצאה של הבידוד הזה היא האצה של תופעות כמו דמנציה, דיכאון ומוות".

סקולר מציין כי עם הגיל, המבוגרים הופכים להיות יותר ראקטיביים ופחות פרו-אקטיביים. "אנשים נצמדים לשגרה וקשה להם לאמץ שינויים. אחד היעדים שלנו הוא להציע להם הצעות לשינוי במהלך היום, אשר תעזורנה להם להגיע ליעדים שלהם של אורח חיים פעיל ומהנה יותר".

שלשת היזמים של אינטואישן רובוטיקס עבדו יחד בחברת אלקטל לוסנט. סקולר שימש כסמנכ"ל בכיר והקים את הפעילות בארץ והיזמים הנוספים, איתי מנדלסון ורועי אמיר, היו מנהלים בחברה תחתיו. "התחלנו לחשוב על בעיות לא פתורות וזיהינו את הזיקנה כבעיה מספר 1. התחלנו לבקר בכל שבוע בבתים של אנשים מבוגרים. העובדת הראשונה שלנו הייתה גרנטולוגית (רופאה המתמחה בגיל המבוגר) , כך הבנו כי הצורך העיקרי הוא הפגת הבדידות ועידוד התבגרות פעילה".

לא אנושית, ללא פנים או גפיים

אלי-Q לא נועדה להיראות כמו דמות אדם. מדובר בדמות הנראית כמורכבת משתי כוסות הפוכות, אשר באופן מפתיע יוצרות ביחד דמות, לא אנושית ולא חייתית, אין לה פנים ואין לה גפיים, אולם תנועותיה נותנות לה תחושת חיות מסוימת. היא עומדת דרך קבע בתוך מתקן שמשמש גם כתושבת למסך מגע, כאשר אלי-Q עצמה נמצאת בתקשורת עם מסך המגע הזה, והמבוגר יכול לתקשר דרכו גם איתה וגם עם העולם.

- מדוע היא רובוטית ולא רובוט?

"בעקבות משאל שערכנו הסתבר שנשים מעדיפות רובוטיות, בעוד גברים הם אמביוולנטיים. ידענו שהיא חייבת להיות מאוד נעימה ונגישה, ועם זאת לא אנושית מידי. כאשר לוחצים על כפתור מרכזי, מנורה נדלקת בראשה של אלי-Q והיא נראית עוד יותר חיה. אם מתרחש משהו על המסך, היא יכולה להטות את ראשה כך שנראה כאילו היא מביטה בו, יחד איתנו".

- מה היא מסוגלת לעשות?

"נניח שנשלחת אלינו תמונה. אלי-Q תודיע לנו שהגיעה תמונה ותשאל אותנו אם ברצוננו להביט בה ביחד. היא מבינה חלק ממה שרואים בתמונה, ותוכל אולי לזהות את הנכדים ולומר: 'דניאל שלחה לך סלפי, רוצה לראות? היא עושה סקי'. ואז היא תשאל אם את רוצה להגיב לתמונה. ללקוחות שלנו ברור מאוד שהם לא נמצאים עם עוד אדם, אבל הם גם לא מרגישים שהם לבד".

סקולר מציין כי תקשורת היא הרבה יותר מובנת כשהיא מלווה גם במחוות גוף. "לכן אלי-Q מתכופפת מעט כשהיא מתנצלת על כך שלא הבינה אותנו, אם היא חושבת הראש יעלה מעט למעלה והאור שב'פניה' יצטמצם".

ברגע זה של השיחה אלי-Q מחליטה על דעת עצמה להשמיע לנו מוזיקה. "טוב, הממשק עוד לא מושלם עדיין", מודה סקולר.

אלי-Q נועדה לעודד מבוגרים להיות יותר פרו-אקטיביים ביציאה שלהם מן השגרה. היא לומדת את דפוסי ההתנהגות של המבוגר, ואז מתחילה להציע הצעות בזמנים שנראים לה רלוונטיים. "אולי עכשיו תרצה לצאת לטיול? אולי נשמיע מוזיקה כעת? רוצה לשמוע הרצאת טד? אם אתמול ההצעה לשמוע מוזיקה ב-10 בבוקר התקבלה, הא לומדת להציע זאת שוב, ואם אחרי המוזיקה יש יותר סיכוי שתסכימי לצאת להליכה, היא תיטה יותר לחבר ביניהם".

- כמה רחוקה המערכת מלהיות אפקטיבית בהגשמת החזון?

"אנחנו עוד לא יודעים, ולכן נמצאים בעיצומו של ניסוי בישראל ובארה"ב. כרגע היא נמצאת בהרבה בתים אבל רק שעתיים שלוש בכל פעם, ובינתיים אנחנו מייצרים את הגרסה המסחרית, שאותה נבחן לאורך זמן, כולל את המצבים שבהם היא לומדת את דפוסי הפעילות של המבוגר".

- המוצר יכול לקבל שיפוי ביטוחי?

"המטרה שלנו היא תחילה לתמחר אותו כמוצר צריכה אלקטרוני ושאנשים ירכשו אותו מהכיס. למרות שהבעיה של בדידות אצל מבוגרים קשורה למצבם הרפואי, אני לא רואה אותו כמוצר רפואי אלא כמוצר לייפסטייל".

- אילו יכולות נוספות תרצו שיהיה לרובוטית?

"הקראת ספרים, משחקים משותפים, הזמנת מונית או טרמפ שיתופי, לשוחח עם רופא".

- מה לגבי ניטור רפואי ובטיחותי?

"המערכת יכולה לשים לב לשינויים בסדר היום, למשל אם לא לקחת את התרופות שלך, או לא יצאת מהחדר. חשוב לנו מאוד לא ליצור אצל המבוגרים תחושה שעוקבים אחריהם. מוצעים להם פתרונות רבים מבוססי מצלמה אבל הם נוטים שלא להדליק אותה כי לא רוצים שהילדים או דמות אנונימית במוקד יביטו עליהם כל הזמן".

"רובוטיקה למבוגרים היא אחת משלוש המטרות המובילות שלנו"

ההשקעה של טויוטה ריסרץ' (TRI) באינטואישן רובוטיקס היא ההשקעה הראשונה של גוף השקעות זה בישראל, וגם הראשונה בתחום הרובוטים המסייעים למבוגרים. תחום זה הוא אחד משלושה שהקרן חרטה על דגלה כאשר הוקמה לפני כשנה וחצי.

ג'ים אדלר, סגן נשיא למידה ופיתוח עסקי ב-TRI מסביר: "יש לקרן שלושה יעדים: שיפור הבטיחות בשימוש בכלי רכב; שיפור הנגישות של השימוש בכלי רכב - וזה אומר גם רכב אוטונומי, בין היתר מבוגרים והמטרה השלישית היא רובוטיקה מסייעת למבוגרים. הגענו ליעד השלישי אף שהוא נראה מרוחק משני האחרים, כשהבנו שמצד אחד, רכב אוטונומי הוא בעצם רובוט גדול ומתוחכם מאוד, שעומד בתקני הבטיחות המחמירים ביותר. אם אנחנו יכולים לפתח רובוט כזה, מדוע לא רובוטים נוספים. כמו כן הבנו כי מכונית אוטונומית בעצם מנגישה את הנסיעה לקהל יעד של מבוגרים ופותחת עבור טויוטה את קהל היעד הזה ממילא".

אדלר מספר כי החברה בחרה מספר רב של חברות בתחום הרובוטיקה, וכי גם חתמה על הסכמים עם כמה מהן שילכו ויתגלו בקרוב, אולם להערכתה לאינטואישן רובוטיקס ישנה תפיסה ייחודית של התחום ושל קהל היעד: "הם מבינים בבירור מאוד מה הם צריכים לעשות, מה הם לא עושים ומה הערך שלהם עבור הלקוחות שלהם. יותר מידי רובוטים ומערכות סיוע ביתי פונים למכנה המשותף הרחב ביותר, או מציעים תכולות רבות מידי, וכך לא באמת מניבים ערך משמעותי לאף אחד ספציפי".

- נשמע שההלימה בין מה שאתם מחפשים לבין מה שלאומת הסטארט-אפ הישראלית יש להציע, היא מושלמת.

"נכון. אנחנו מאוד נלהבים מהיכולות בישראל הקשורות לראיה ממוחשבת, חישה, בינה מלאכותית, למידת מכונה ועיבוד מידע בענן, בתחום הרכב - אבל לא רק".