כעשור לאחר ההשקעה הספקולטיבית של אליעזר פישמן בלירה הטורקית שהסבה הפסד הנאמד ב-2 מיליארד שקל, מפרסם היום (ג') בנק ישראל הנחיות בתחום מתן האשראי בתחום הנגזרים וההשקעות הספקולטיביות.
הבנק פרסם טיוטת הוראה בנוגע לניהול הסיכונים והאשראי של לקוחות בתחום המסחר והנגזרים. בבנק ישראל מציינים כי מאז אותו אירוע של פישמן ניתנו הנחיות פרטניות לבנקים כיצד להתנהל בתחום האשראי הספקולטיבי, אולם המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, החליטה להוציא הוראה רשמית ומרוכזת בנושא.
מטיוטת ההנחיות עולה כי הדירקטוריונים של הבנקים יצטרכו להחליט האם בכלל להיכנס לפעילות שכזו אצל לווים בעלי פעילות ריאלית, וגם אם כן - הדבר יצטרך להתבצע תוך הפרדה בין מי שמטפלים בתיק האשראי הרגיל של הלקוח ותוך דרישת ביטחונות נזילים וניטור יומיומי של מצב התיק. מדובר בהוראות המתבססות על הנחיות דומות שיצאו במסגרת כללי באזל.
במסגרת ראיון שהעניקה בר בוועידת שוק ההון של "גלובס" בחודש שעבר, היא אמרה כי היא מתכננת להוציא הוראה בנושא כחלק מלקחי האירוע של פישמן. "בבדיקות שנעשו על ידי הפיקוח על הבנקים, ראינו שחלק מההפסד של הלווה היה בגין פעילות בנגזרים. נלקחו ע"י הלווה סיכונים מאוד גבוהים בפעילות ספקולטיבית. בדיעבד, ברור לנו שהפרקטיקות לניהול הסיכונים לא הלמו את גובה הסיכון. לא נדרשו ביטחונות נזילים, לא בוצע STOP LOSS ברגע שהתחיל השינוי", אמרה אז בר והוסיפה: "מתוך מחשבה על מה שאפשר לשפר בניהול הסיכונים, אנחנו חושבים להוציא הוראה שמחדדת חלק מהדגשים שהועברו בפורום פרטני".
ואכן, חודש לאחר אותם הדברים, מוציאה היום בר את ההוראה, שלמעשה בפעם הראשונה מתייחסת לאופן ניהול האשראי והסיכונים בסוג כזו של פעילות. "פעילות של לקוחות בשוק ההון, לרבות בנגזרים, חושפת את הבנקים להפסדים כאשר היא ממומנת באשראי של הבנק, או כאשר הבנק לא וידא שללקוח תהיה יכולת התכסות כנדרש", כותבים היום בבנק ישראל. "המשבר הפיננסי העולמי חשף חולשות של בנקים בעולם ניהול הסיכון הטמון במסחר בשוק ההון", הם מוסיפים.
ההנחיה שמה דגש על לקוחות עסקיים שמבצעים את אותה פעילות ספקולטיבית במקביל לפעילות האשראי הריאלי בבנק (דוגמת פישמן). במקרה שכזה דורש בנק ישראל כי דירקטוריון הבנק יקבע מדיניות לפיה האם הוא רוצה להעניק אשראי שכזה לאותם שחקנים ובאילו היקפים. גם במידה והוא מחליט להיות פעיל בתחום זה, בנק ישראל דורש כי תתבצע הפרדה מוחלטת בין מי שמנהל את האשראי הרגיל של הלקוח (לרוב החטיבה העסקית), לבין מי שמנהל את האשראי הספקולטיבי (לרוב חטיבת שוקי הון). ככל הנראה, במקרה של פישמן כלל האשראי נוהל ע"י החטיבה העסקית שאינה מתמחה באשראי ספקולטיבי, ואשר ניהלה אותו כאילו מדובר באשראי רגיל ותוך הסתכלות על מכלול הצרכים והאשראי של פישמן.
"הבנק נדרש לנהל במקביל ובנפרד גם את הסיכון העסקי וגם את הסיכון הנובע מתנודות השוק, תוך הפרדה של הבקרה והסמכויות בניהול הסיכונים בין החטיבות השונות", נכתב. אותם לקוחות גם יידרשו להעמיד ביטחונות נזילים וזמינים דוגמת ני"ע אל מול האשראי, וזאת בעוד שבמקרה של פישמן בו הסתפקו לפחות חלק מהבנקים באשראי בדמות נדל"ן ונכסים אחרים אל מול האשראי הספקולטיבי.
בנק ישראל דורש כי לאור החשיפה לסיכון של התנודות בשווקים, האשראי מסוג זה ינוטר ברמה יומיומית, תוך וידוא שיש ביטחונות נזילים מול האשראי, בעיקר במקרה של הפסד.
נדגיש, כי ההוראה מתייחסת לכלל השחקנים הפעילים בשוק הנגזרים וההשקעות בשוק ההון. הקבוצה הראשונה היא השחקנים המתמחים בתחום זה שנקראים לרוב גם שחקני המעו"ף. לגביהם ההוראה פחות רלבנטית, שכן בפועל כיום לכל הבנקים יש נהלים ברורים לטיפול באשראי זה.
הקבוצה השנייה היא כאמור לקוחות ריאליים הפעילים גם בתחום ההשקעות בנגזרים. לפי הערכות, כבר אין היום כמעט לקוחות כאלה שכן הבנקים הפנימו את לקחי אירוע פישמן. בכל אופן, הוראה זו קובעת באופן רשמי כיצד להתנהל מול אותם גורמים. לקוח מסוג נוסף הם "הגופים המפוקחים". הכוונה היא בעיקר לבנקים זרים ולמוסדיים שגם הם נוטלים מהבנקים אשראי לפעילות שכזו. בנק ישראל כרגע מחריג אותם מההנחיות, אולם ההחרגה היא זמנית ובסופו של דבר ייקבע תאריך בו יצטרכו הבנקים לדרוש גם מהם ביטחונות נזילים אל מול האשראי - מה שלא קורה היום בחלק מהמקרים.
נראה כי בבנק ישראל עוד רוצים לתת לשוק להיערך למגבלה הזו ולהפנים את משמעותה, ולכן לא קובעים מתי היא תיכנס לתוקף באשר לשחקנים אלה.
עיקרי הדרישות של בנק ישראל
הדירקטוריון יקבע אם להעניק אשראי להשקעות ספקולטיביות לאיזה סוג של לקוחות, ובאיזה היקף
בנק בעל חשיפה גבוהה בתחום יבצע מדי רבעון מבחן קיצון וידון בתוצאות
אם ללקוח יש גם פעילות ריאלית תבוצע הפרדה בין ניהול האשראי הרגיל לניהול האשראי בשוק ההון
הלקוח יצטרך להעמיד ביטחונות נזילים, ובתרחישי הפסד יידרש להגדיל ביטחונות
מצב הלקוח ינוטר ברמה היומיומית
לקוחות בדמות בנקים וגופים מוסדיים יהיו כפופים לדרישות אלה בעתיד