גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות השילוח גבו מכם אגרות גבוהות בגין הזמנת פריטים מחו"ל? ייתכן שתהיו זכאים להחזר מרשות המסים

המחוזי קבע כי רשות המסים גבתה סכומים העולים עשרות מונים על סכומי אגרת "מחשב" ואגרת "ביטחון שחרור מהיר" שהייתה רשאית לגבות לפי תקנות המכס. זאת, על משלוחים מחו"ל באמצעות חברות בלדרות f ביהמ"ש שיגר גם מסר לרשות כי עליה לשקול פשרה בייצוגית: "קיימת אפשרות סבירה ביותר שייקבע כי הגבייה אינה חוקית"

דורון קילשטיין הזמין פריט מחו"ל, שערכו לצורך המכס היה כ-372 שקל. הפריט נשלח לישראל באמצעות חברת הבלדרות הבינלאומית FedEx, הגיע ושוחרר מהמכס לידי קילשטיין. כשקילשטיין בחן את חשבונית החיוב שהפיקה לו FedEx, הוא הבחין כי הוא חויב ב"אגרת מחשב" בסך כשני שקלים ו"אגרת ביטחון שחרור מהיר" בסך כ-20.5 שקל. סכומי האגרה נראו לקילשטיין גבוהים, אז הוא החליט לבדוק את הנושא.

הבדיקה שערך העלתה, כי המדינה גובה מחברות הבלדרות אגרות ביטחון ומחשב בשיעור גבוה במאות אחוזים משיעור האגרות המקסימלי הנקוב בתקנות המכס - והחיוב מגולגל ללקוחות. הנזק שנגרם לו מכך היה זניח אמנם - כ-22.5 שקל בלבד - אבל הוא החליט לא לעבור על כך בשתיקה. הוא גם הבין שהוא לא היחיד ששילם את האגרות הגבוהות הללו, אשר - לתפיסתו - היו-בלתי חוקיות. אז הוא עשה מעשה: הגיש תביעה, ובקשה לאישורה כייצוגית בהיקף 21 מיליון שקל, נגד רשות המסים, בטענה לגביית אגרות שלא כדין במשלוחי בלדרות מחו"ל.

אתמול (ג'), אישר ביהמ"ש המחוזי מרכז את ניהול התביעה של קילשטיין כייצוגית, לאחר שמצא כי שיעורי האגרות אכן היו גבוהים מהמותר לגבייה. רשות המסים, נקבע, גבתה "סכומים העולים עשרות מונים על סכומי האגרות שהייתה רשאית לגבות", ובכך התעשרה על חשבון הציבור.

השופט יחזקל קינר קבע בהחלטתו כי "רשות המסים נהגה בדרך שאינה תקינה, והנוגדת את עיקרון החוקיות, שעה שגבתה אגרות מחשב וביטחון על רשימוני יבוא, אותה כינתה "רשימונים קולקטייבים", בשיעורים שונים מאלה שהוסמכה לגבותם לפי תקנות המכס שהותקנו מכוחה של פקודת המכס". עוד ציין השופט, כי רשות המסים אף נמנעה מלהביא לאישורה של ועדת הכספים של הכנסת את אגרות המחשב והביטחון שגבתה, הגם שהייתה מודעת לצורך הכללי בקבלת אישורה של ועדת הכספים לגביית אגרות אלה. "בפועל", נקבע, "סכומי האגרות שנגבו על-ידי רשות המסים על הרשימונים הנ"ל היו גבוהים בהרבה מסכומי האגרות שהותר לה לגבות".

אם הזמנתם פריט מחו"ל בין אוקטובר 2011 לאוקטובר 2013 התביעה הזו נוגעת אליכם. קילשטיין קבל בתביעתו על גבייה בלתי-חוקית של אגרות מחשב וביטחון במשלוחי יבוא שהגיעו באמצעות חברות בלדרות בינלאומיות בבית המכס בנתב"ג במשך השנתיים הללו - וזו גם קבוצת הלקוחות אותה הוא מייצג, לפי החלטת ביהמ"ש. הקבוצה הייצוגית כוללת את כל הלקוחות של כלל חברות הבלדרות, שמשלוחיהן שוחררו באמצעות "רשימונים קולקטיביים" בבית המכס נתב"ג, בתקופה המתחילה שנתיים קודם להגשת בקשת אישור התביעה כייצוגית (שהוגשה באוקטובר 2013).

רשימון קולקטיבי

בבקשה לאישור תביעתו הייצוגית טען קילשטיין - באמצעות עוה"ד אהוד קרונפלד ואליס אברמוביץ ממשרד איתן-מהולל ושדות - כי בעת שחרור משלוחי בלדרות, מפיקות חברות הבלדרות רשימון הכולל מטענים של לקוחות רבים שהגיעו מחו"ל באותה טיסה לנתב"ג - "רשימון קולקטיבי". כל יבואן המייבא טובין לארץ צריך לרשום אותם ברשימון יבוא, בו מרוכזים הפרטים הנדרשים לצורך שחרור הסחורה מפיקוח המכס. לאחר שיגור הרשימון על-ידי היבואן למערכת המחשוב של המכס, המכס מבצע בקרות בתחומים שונים, לרבות בידוק בטחוני, בדיקות חוקיות היבוא, הלבנת הון וכיוצ"ב, וכן מסווג את הסחורה וקובע את ערכה לצרכי מיסי היבוא.

בתקנות המכס, נקבעו הוראות רלבנטיות בנוגע לחובת תשלום אגרות המחשב והביטחון עבור הפעולות הללו של המכס. בעת שחרור משלוחי בלדרות שהגיעו מחו"ל לישראל, מפיקות חברות הבלדרות "רשימון קולקטיבי" הכולל מטענים של לקוחות רבים. זאת, בשונה מרשימונים פרטניים הכוללים, כל-אחד, מטען או מטענים של לקוחו אחד. מטרתו של "הרשימון הקולקטיבי" לשחרר את הסחורה באופן מהיר יותר. לכל אחד מבעלי המטענים ברשימון הקולקטיבי, מפיקה חברת הבלדרות חשבונית מס הכוללת חיובים כספיים שונים, לרבות חיובים בגין האגרות.

לטענת קילשטיין, המדינה גובה מחברות הבלדרות אגרות בגובה של 176 שקל (אגרת מחשב) ו-205 שקל (אגרת ביטחון), למרות שעל-פי תקנות המכס ניתן לגבות רק 36 שקל בגין אגרת מחשב ו-41 שקל בגין אגרת ביטחון. רשות המסים אמנם פרסמה את השיעורים הגבוהים יותר של האגרות בגין הרשימונים הקולקטיביים בחוזר שפרסמה. אולם, קילשטיין טען כי אין מקום להבחין בין רשימון קולקטיבי לרשימון "רגיל". לדבריו, האגרות הגבוהות מגולגלות אל הלקוחות, כיוון שחברות הבלדרות מחייבות את לקוחותיהן בתשלום האגרות הבלתי-חוקיות.

שיעורי האגרות הקבועים בתקנות המכס, טען קילשטיין, אושרו על-ידי ועדת הכספים של הכנסת, ואין בתקנות או באישור הוועדה כל אזכור לגביית אגרות גבוהות יותר במשלוחי בלדרות. לפיכך, נטען, כי הגבייה שנעשתה בפועל אינה כדין. לדברי התובע הייצוגי, כך גבתה המדינה מאזרחים שהזמינו משלוחים מחו"ל באמצעות חברות בלדרות כ-21 מיליון שקל ביתר בתקופה של שנתיים.

היעדר יריבות

רשות המסים טענה בתגובה כי אין בינה לבין קילשטיין כל יריבות, שכן האגרות מוטלות על חברות הבלדרות ולא עליו. עוד טענה הרשות כי אין בסיס לטענה בדבר גביית סכומים ביתר, כיוון שהשירותים בגינם נגבות האגרות, ניתנים לכל אחת ואחת מהרשומות ברשימון הקולקטיבי, ואם חברות הבלדרות היו נדרשות לשלם עבור כל יבואן ורשימון יבוא הכלול ברשימון זה, הן היו נדרשות לשלם בפועל סכומים גבוהים מאלה ששילמו בפועל.

עוד טענה רשות המסים כי גביית האגרות מחברות הבלדרות באמצעות רשימון קולקטיבי מבוססת על הסכמה בין הרשות לחברות הבלדרות, המיושמת במשך שנים.

טענה לא ראויה

השופט קינר דחה את כל טענות רשות המסים ואף מתח ביקורת על חלק מהטענות שהעלתה. כך ציין, כי "באשר לטענה כי תשלום האגרות נעשה לפי הסכמה בין ציבור הצרכנים לבין המכס, הרי ראוי היה לטענה זו שלא תיטען - ברור כי אין מדובר בהסכמה עם ציבור הצרכנים".

כמו-כן, נדחתה טענת רשות המסים, לפיה מי שגובה את האגרות מהיבואן היא חברת הבלדרות, ולכן תביעת ההשבה של הכספים שנגבו לכאורה ביתר, צריכה הייתה להיות מופנית כלפי החברה ולא נגד המדינה. השופט קבע, כי ברור שחברות הבלדרות פועלות כשלוחותיהן של היבואנים, ואף נזף ברשות המסים על עצם העלאת הטענה, בשעה שבמסגרת הדיונים שנערכו בפני ועדת הכספים בעניין האגרות, טענו אנשי המכס במפורש כי החב בתשלום האגרות הוא היבואן. עוד נדחתה טענת רשות המסים, לפיה רשימון קולקטיבי הוא רשימון מיוחד, שחלים עליו כללים אחרים.

"קיימת אפשרות סבירה ביותר, שייקבע במסגרת תובענה זו כי גביית האגרות על-ידי רשות המסים בגין רישומונים קולקטיביים - אינה חוקית", קבע השופט ושיגר מסר לרשות כי עליה להתפשר בעניין. ובינתיים, חויבה רשות המסים לשלם לקילשטיין הוצאות משפט בסך של 30 אלף שקל.

עוד כתבות

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם