גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות השילוח גבו מכם אגרות גבוהות בגין הזמנת פריטים מחו"ל? ייתכן שתהיו זכאים להחזר מרשות המסים

המחוזי קבע כי רשות המסים גבתה סכומים העולים עשרות מונים על סכומי אגרת "מחשב" ואגרת "ביטחון שחרור מהיר" שהייתה רשאית לגבות לפי תקנות המכס. זאת, על משלוחים מחו"ל באמצעות חברות בלדרות f ביהמ"ש שיגר גם מסר לרשות כי עליה לשקול פשרה בייצוגית: "קיימת אפשרות סבירה ביותר שייקבע כי הגבייה אינה חוקית"

דורון קילשטיין הזמין פריט מחו"ל, שערכו לצורך המכס היה כ-372 שקל. הפריט נשלח לישראל באמצעות חברת הבלדרות הבינלאומית FedEx, הגיע ושוחרר מהמכס לידי קילשטיין. כשקילשטיין בחן את חשבונית החיוב שהפיקה לו FedEx, הוא הבחין כי הוא חויב ב"אגרת מחשב" בסך כשני שקלים ו"אגרת ביטחון שחרור מהיר" בסך כ-20.5 שקל. סכומי האגרה נראו לקילשטיין גבוהים, אז הוא החליט לבדוק את הנושא.

הבדיקה שערך העלתה, כי המדינה גובה מחברות הבלדרות אגרות ביטחון ומחשב בשיעור גבוה במאות אחוזים משיעור האגרות המקסימלי הנקוב בתקנות המכס - והחיוב מגולגל ללקוחות. הנזק שנגרם לו מכך היה זניח אמנם - כ-22.5 שקל בלבד - אבל הוא החליט לא לעבור על כך בשתיקה. הוא גם הבין שהוא לא היחיד ששילם את האגרות הגבוהות הללו, אשר - לתפיסתו - היו-בלתי חוקיות. אז הוא עשה מעשה: הגיש תביעה, ובקשה לאישורה כייצוגית בהיקף 21 מיליון שקל, נגד רשות המסים, בטענה לגביית אגרות שלא כדין במשלוחי בלדרות מחו"ל.

אתמול (ג'), אישר ביהמ"ש המחוזי מרכז את ניהול התביעה של קילשטיין כייצוגית, לאחר שמצא כי שיעורי האגרות אכן היו גבוהים מהמותר לגבייה. רשות המסים, נקבע, גבתה "סכומים העולים עשרות מונים על סכומי האגרות שהייתה רשאית לגבות", ובכך התעשרה על חשבון הציבור.

השופט יחזקל קינר קבע בהחלטתו כי "רשות המסים נהגה בדרך שאינה תקינה, והנוגדת את עיקרון החוקיות, שעה שגבתה אגרות מחשב וביטחון על רשימוני יבוא, אותה כינתה "רשימונים קולקטייבים", בשיעורים שונים מאלה שהוסמכה לגבותם לפי תקנות המכס שהותקנו מכוחה של פקודת המכס". עוד ציין השופט, כי רשות המסים אף נמנעה מלהביא לאישורה של ועדת הכספים של הכנסת את אגרות המחשב והביטחון שגבתה, הגם שהייתה מודעת לצורך הכללי בקבלת אישורה של ועדת הכספים לגביית אגרות אלה. "בפועל", נקבע, "סכומי האגרות שנגבו על-ידי רשות המסים על הרשימונים הנ"ל היו גבוהים בהרבה מסכומי האגרות שהותר לה לגבות".

אם הזמנתם פריט מחו"ל בין אוקטובר 2011 לאוקטובר 2013 התביעה הזו נוגעת אליכם. קילשטיין קבל בתביעתו על גבייה בלתי-חוקית של אגרות מחשב וביטחון במשלוחי יבוא שהגיעו באמצעות חברות בלדרות בינלאומיות בבית המכס בנתב"ג במשך השנתיים הללו - וזו גם קבוצת הלקוחות אותה הוא מייצג, לפי החלטת ביהמ"ש. הקבוצה הייצוגית כוללת את כל הלקוחות של כלל חברות הבלדרות, שמשלוחיהן שוחררו באמצעות "רשימונים קולקטיביים" בבית המכס נתב"ג, בתקופה המתחילה שנתיים קודם להגשת בקשת אישור התביעה כייצוגית (שהוגשה באוקטובר 2013).

רשימון קולקטיבי

בבקשה לאישור תביעתו הייצוגית טען קילשטיין - באמצעות עוה"ד אהוד קרונפלד ואליס אברמוביץ ממשרד איתן-מהולל ושדות - כי בעת שחרור משלוחי בלדרות, מפיקות חברות הבלדרות רשימון הכולל מטענים של לקוחות רבים שהגיעו מחו"ל באותה טיסה לנתב"ג - "רשימון קולקטיבי". כל יבואן המייבא טובין לארץ צריך לרשום אותם ברשימון יבוא, בו מרוכזים הפרטים הנדרשים לצורך שחרור הסחורה מפיקוח המכס. לאחר שיגור הרשימון על-ידי היבואן למערכת המחשוב של המכס, המכס מבצע בקרות בתחומים שונים, לרבות בידוק בטחוני, בדיקות חוקיות היבוא, הלבנת הון וכיוצ"ב, וכן מסווג את הסחורה וקובע את ערכה לצרכי מיסי היבוא.

בתקנות המכס, נקבעו הוראות רלבנטיות בנוגע לחובת תשלום אגרות המחשב והביטחון עבור הפעולות הללו של המכס. בעת שחרור משלוחי בלדרות שהגיעו מחו"ל לישראל, מפיקות חברות הבלדרות "רשימון קולקטיבי" הכולל מטענים של לקוחות רבים. זאת, בשונה מרשימונים פרטניים הכוללים, כל-אחד, מטען או מטענים של לקוחו אחד. מטרתו של "הרשימון הקולקטיבי" לשחרר את הסחורה באופן מהיר יותר. לכל אחד מבעלי המטענים ברשימון הקולקטיבי, מפיקה חברת הבלדרות חשבונית מס הכוללת חיובים כספיים שונים, לרבות חיובים בגין האגרות.

לטענת קילשטיין, המדינה גובה מחברות הבלדרות אגרות בגובה של 176 שקל (אגרת מחשב) ו-205 שקל (אגרת ביטחון), למרות שעל-פי תקנות המכס ניתן לגבות רק 36 שקל בגין אגרת מחשב ו-41 שקל בגין אגרת ביטחון. רשות המסים אמנם פרסמה את השיעורים הגבוהים יותר של האגרות בגין הרשימונים הקולקטיביים בחוזר שפרסמה. אולם, קילשטיין טען כי אין מקום להבחין בין רשימון קולקטיבי לרשימון "רגיל". לדבריו, האגרות הגבוהות מגולגלות אל הלקוחות, כיוון שחברות הבלדרות מחייבות את לקוחותיהן בתשלום האגרות הבלתי-חוקיות.

שיעורי האגרות הקבועים בתקנות המכס, טען קילשטיין, אושרו על-ידי ועדת הכספים של הכנסת, ואין בתקנות או באישור הוועדה כל אזכור לגביית אגרות גבוהות יותר במשלוחי בלדרות. לפיכך, נטען, כי הגבייה שנעשתה בפועל אינה כדין. לדברי התובע הייצוגי, כך גבתה המדינה מאזרחים שהזמינו משלוחים מחו"ל באמצעות חברות בלדרות כ-21 מיליון שקל ביתר בתקופה של שנתיים.

היעדר יריבות

רשות המסים טענה בתגובה כי אין בינה לבין קילשטיין כל יריבות, שכן האגרות מוטלות על חברות הבלדרות ולא עליו. עוד טענה הרשות כי אין בסיס לטענה בדבר גביית סכומים ביתר, כיוון שהשירותים בגינם נגבות האגרות, ניתנים לכל אחת ואחת מהרשומות ברשימון הקולקטיבי, ואם חברות הבלדרות היו נדרשות לשלם עבור כל יבואן ורשימון יבוא הכלול ברשימון זה, הן היו נדרשות לשלם בפועל סכומים גבוהים מאלה ששילמו בפועל.

עוד טענה רשות המסים כי גביית האגרות מחברות הבלדרות באמצעות רשימון קולקטיבי מבוססת על הסכמה בין הרשות לחברות הבלדרות, המיושמת במשך שנים.

טענה לא ראויה

השופט קינר דחה את כל טענות רשות המסים ואף מתח ביקורת על חלק מהטענות שהעלתה. כך ציין, כי "באשר לטענה כי תשלום האגרות נעשה לפי הסכמה בין ציבור הצרכנים לבין המכס, הרי ראוי היה לטענה זו שלא תיטען - ברור כי אין מדובר בהסכמה עם ציבור הצרכנים".

כמו-כן, נדחתה טענת רשות המסים, לפיה מי שגובה את האגרות מהיבואן היא חברת הבלדרות, ולכן תביעת ההשבה של הכספים שנגבו לכאורה ביתר, צריכה הייתה להיות מופנית כלפי החברה ולא נגד המדינה. השופט קבע, כי ברור שחברות הבלדרות פועלות כשלוחותיהן של היבואנים, ואף נזף ברשות המסים על עצם העלאת הטענה, בשעה שבמסגרת הדיונים שנערכו בפני ועדת הכספים בעניין האגרות, טענו אנשי המכס במפורש כי החב בתשלום האגרות הוא היבואן. עוד נדחתה טענת רשות המסים, לפיה רשימון קולקטיבי הוא רשימון מיוחד, שחלים עליו כללים אחרים.

"קיימת אפשרות סבירה ביותר, שייקבע במסגרת תובענה זו כי גביית האגרות על-ידי רשות המסים בגין רישומונים קולקטיביים - אינה חוקית", קבע השופט ושיגר מסר לרשות כי עליה להתפשר בעניין. ובינתיים, חויבה רשות המסים לשלם לקילשטיין הוצאות משפט בסך של 30 אלף שקל.

עוד כתבות

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

ח'ליל אל-חיה, בכיר בזרוע המדינית של חמאס שלקח חלק במשא ומתן לעסקה, במהלך ראיון לסוכנות הידיעות AP / צילום: Associated Press, Khalil Hamra

בכיר חמאס ל-AP: חמאס תניח את נשקה אם תקום מדינה פלסטינית

חבר הזרוע המדינית של חמאס, ח'ליל אל-חיה, קרא להקים מדינה פלסטינית בגבולות 67 • דיווח: צה"ל תקף בעומק השטח הלבנוני בבעלבכ • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • אחרי פרסום הסרטון: מחאה בירושלים להחזרת החטופים • עדכונים בולטים

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

מנכ''ל מקורות, עמית לנג / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בבורסה המקומית; מניית בית זיקוק אשדוד קופצת בכ-6%

מדד ת"א 35 יורד ב-0.5% ות"א 90 מאבד מערכו 0.8% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים