גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות השילוח גבו מכם אגרות גבוהות בגין הזמנת פריטים מחו"ל? ייתכן שתהיו זכאים להחזר מרשות המסים

המחוזי קבע כי רשות המסים גבתה סכומים העולים עשרות מונים על סכומי אגרת "מחשב" ואגרת "ביטחון שחרור מהיר" שהייתה רשאית לגבות לפי תקנות המכס. זאת, על משלוחים מחו"ל באמצעות חברות בלדרות f ביהמ"ש שיגר גם מסר לרשות כי עליה לשקול פשרה בייצוגית: "קיימת אפשרות סבירה ביותר שייקבע כי הגבייה אינה חוקית"

דורון קילשטיין הזמין פריט מחו"ל, שערכו לצורך המכס היה כ-372 שקל. הפריט נשלח לישראל באמצעות חברת הבלדרות הבינלאומית FedEx, הגיע ושוחרר מהמכס לידי קילשטיין. כשקילשטיין בחן את חשבונית החיוב שהפיקה לו FedEx, הוא הבחין כי הוא חויב ב"אגרת מחשב" בסך כשני שקלים ו"אגרת ביטחון שחרור מהיר" בסך כ-20.5 שקל. סכומי האגרה נראו לקילשטיין גבוהים, אז הוא החליט לבדוק את הנושא.

הבדיקה שערך העלתה, כי המדינה גובה מחברות הבלדרות אגרות ביטחון ומחשב בשיעור גבוה במאות אחוזים משיעור האגרות המקסימלי הנקוב בתקנות המכס - והחיוב מגולגל ללקוחות. הנזק שנגרם לו מכך היה זניח אמנם - כ-22.5 שקל בלבד - אבל הוא החליט לא לעבור על כך בשתיקה. הוא גם הבין שהוא לא היחיד ששילם את האגרות הגבוהות הללו, אשר - לתפיסתו - היו-בלתי חוקיות. אז הוא עשה מעשה: הגיש תביעה, ובקשה לאישורה כייצוגית בהיקף 21 מיליון שקל, נגד רשות המסים, בטענה לגביית אגרות שלא כדין במשלוחי בלדרות מחו"ל.

אתמול (ג'), אישר ביהמ"ש המחוזי מרכז את ניהול התביעה של קילשטיין כייצוגית, לאחר שמצא כי שיעורי האגרות אכן היו גבוהים מהמותר לגבייה. רשות המסים, נקבע, גבתה "סכומים העולים עשרות מונים על סכומי האגרות שהייתה רשאית לגבות", ובכך התעשרה על חשבון הציבור.

השופט יחזקל קינר קבע בהחלטתו כי "רשות המסים נהגה בדרך שאינה תקינה, והנוגדת את עיקרון החוקיות, שעה שגבתה אגרות מחשב וביטחון על רשימוני יבוא, אותה כינתה "רשימונים קולקטייבים", בשיעורים שונים מאלה שהוסמכה לגבותם לפי תקנות המכס שהותקנו מכוחה של פקודת המכס". עוד ציין השופט, כי רשות המסים אף נמנעה מלהביא לאישורה של ועדת הכספים של הכנסת את אגרות המחשב והביטחון שגבתה, הגם שהייתה מודעת לצורך הכללי בקבלת אישורה של ועדת הכספים לגביית אגרות אלה. "בפועל", נקבע, "סכומי האגרות שנגבו על-ידי רשות המסים על הרשימונים הנ"ל היו גבוהים בהרבה מסכומי האגרות שהותר לה לגבות".

אם הזמנתם פריט מחו"ל בין אוקטובר 2011 לאוקטובר 2013 התביעה הזו נוגעת אליכם. קילשטיין קבל בתביעתו על גבייה בלתי-חוקית של אגרות מחשב וביטחון במשלוחי יבוא שהגיעו באמצעות חברות בלדרות בינלאומיות בבית המכס בנתב"ג במשך השנתיים הללו - וזו גם קבוצת הלקוחות אותה הוא מייצג, לפי החלטת ביהמ"ש. הקבוצה הייצוגית כוללת את כל הלקוחות של כלל חברות הבלדרות, שמשלוחיהן שוחררו באמצעות "רשימונים קולקטיביים" בבית המכס נתב"ג, בתקופה המתחילה שנתיים קודם להגשת בקשת אישור התביעה כייצוגית (שהוגשה באוקטובר 2013).

רשימון קולקטיבי

בבקשה לאישור תביעתו הייצוגית טען קילשטיין - באמצעות עוה"ד אהוד קרונפלד ואליס אברמוביץ ממשרד איתן-מהולל ושדות - כי בעת שחרור משלוחי בלדרות, מפיקות חברות הבלדרות רשימון הכולל מטענים של לקוחות רבים שהגיעו מחו"ל באותה טיסה לנתב"ג - "רשימון קולקטיבי". כל יבואן המייבא טובין לארץ צריך לרשום אותם ברשימון יבוא, בו מרוכזים הפרטים הנדרשים לצורך שחרור הסחורה מפיקוח המכס. לאחר שיגור הרשימון על-ידי היבואן למערכת המחשוב של המכס, המכס מבצע בקרות בתחומים שונים, לרבות בידוק בטחוני, בדיקות חוקיות היבוא, הלבנת הון וכיוצ"ב, וכן מסווג את הסחורה וקובע את ערכה לצרכי מיסי היבוא.

בתקנות המכס, נקבעו הוראות רלבנטיות בנוגע לחובת תשלום אגרות המחשב והביטחון עבור הפעולות הללו של המכס. בעת שחרור משלוחי בלדרות שהגיעו מחו"ל לישראל, מפיקות חברות הבלדרות "רשימון קולקטיבי" הכולל מטענים של לקוחות רבים. זאת, בשונה מרשימונים פרטניים הכוללים, כל-אחד, מטען או מטענים של לקוחו אחד. מטרתו של "הרשימון הקולקטיבי" לשחרר את הסחורה באופן מהיר יותר. לכל אחד מבעלי המטענים ברשימון הקולקטיבי, מפיקה חברת הבלדרות חשבונית מס הכוללת חיובים כספיים שונים, לרבות חיובים בגין האגרות.

לטענת קילשטיין, המדינה גובה מחברות הבלדרות אגרות בגובה של 176 שקל (אגרת מחשב) ו-205 שקל (אגרת ביטחון), למרות שעל-פי תקנות המכס ניתן לגבות רק 36 שקל בגין אגרת מחשב ו-41 שקל בגין אגרת ביטחון. רשות המסים אמנם פרסמה את השיעורים הגבוהים יותר של האגרות בגין הרשימונים הקולקטיביים בחוזר שפרסמה. אולם, קילשטיין טען כי אין מקום להבחין בין רשימון קולקטיבי לרשימון "רגיל". לדבריו, האגרות הגבוהות מגולגלות אל הלקוחות, כיוון שחברות הבלדרות מחייבות את לקוחותיהן בתשלום האגרות הבלתי-חוקיות.

שיעורי האגרות הקבועים בתקנות המכס, טען קילשטיין, אושרו על-ידי ועדת הכספים של הכנסת, ואין בתקנות או באישור הוועדה כל אזכור לגביית אגרות גבוהות יותר במשלוחי בלדרות. לפיכך, נטען, כי הגבייה שנעשתה בפועל אינה כדין. לדברי התובע הייצוגי, כך גבתה המדינה מאזרחים שהזמינו משלוחים מחו"ל באמצעות חברות בלדרות כ-21 מיליון שקל ביתר בתקופה של שנתיים.

היעדר יריבות

רשות המסים טענה בתגובה כי אין בינה לבין קילשטיין כל יריבות, שכן האגרות מוטלות על חברות הבלדרות ולא עליו. עוד טענה הרשות כי אין בסיס לטענה בדבר גביית סכומים ביתר, כיוון שהשירותים בגינם נגבות האגרות, ניתנים לכל אחת ואחת מהרשומות ברשימון הקולקטיבי, ואם חברות הבלדרות היו נדרשות לשלם עבור כל יבואן ורשימון יבוא הכלול ברשימון זה, הן היו נדרשות לשלם בפועל סכומים גבוהים מאלה ששילמו בפועל.

עוד טענה רשות המסים כי גביית האגרות מחברות הבלדרות באמצעות רשימון קולקטיבי מבוססת על הסכמה בין הרשות לחברות הבלדרות, המיושמת במשך שנים.

טענה לא ראויה

השופט קינר דחה את כל טענות רשות המסים ואף מתח ביקורת על חלק מהטענות שהעלתה. כך ציין, כי "באשר לטענה כי תשלום האגרות נעשה לפי הסכמה בין ציבור הצרכנים לבין המכס, הרי ראוי היה לטענה זו שלא תיטען - ברור כי אין מדובר בהסכמה עם ציבור הצרכנים".

כמו-כן, נדחתה טענת רשות המסים, לפיה מי שגובה את האגרות מהיבואן היא חברת הבלדרות, ולכן תביעת ההשבה של הכספים שנגבו לכאורה ביתר, צריכה הייתה להיות מופנית כלפי החברה ולא נגד המדינה. השופט קבע, כי ברור שחברות הבלדרות פועלות כשלוחותיהן של היבואנים, ואף נזף ברשות המסים על עצם העלאת הטענה, בשעה שבמסגרת הדיונים שנערכו בפני ועדת הכספים בעניין האגרות, טענו אנשי המכס במפורש כי החב בתשלום האגרות הוא היבואן. עוד נדחתה טענת רשות המסים, לפיה רשימון קולקטיבי הוא רשימון מיוחד, שחלים עליו כללים אחרים.

"קיימת אפשרות סבירה ביותר, שייקבע במסגרת תובענה זו כי גביית האגרות על-ידי רשות המסים בגין רישומונים קולקטיביים - אינה חוקית", קבע השופט ושיגר מסר לרשות כי עליה להתפשר בעניין. ובינתיים, חויבה רשות המסים לשלם לקילשטיין הוצאות משפט בסך של 30 אלף שקל.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי נערך לחיסולו - והדיח בפועל את הנשיא פזשכיאן

מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים, פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה ע"י בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת שבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

כותרות העיתונים בעולם

"מטוסי חמקן, טילי טומהוק ונושאות מטוסים": תוכנית הקרב מול איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם