אופנוע / צילום: רויטרס
לפני שנים, פד פאצ'קו רכב על הסוזוקי בולוורד של דודו בטקסס, זמן קצר אחרי שהוא היגר לארה"ב מוונצואלה. כמה שנים אחר כך הוא החליט להוציא רישיון לאופנוע, אבל לא מימש אותו. כשהונדה חשפה את דגם "רבל Rebel) 500)" האחרון שלה בנובמבר, פאצ'קו בן ה-27 כבר לא יכול היה להתאפק.
"זה כבר התפתח אצלי לאובססיה", הוא אמר. "עונת הרכיבה התקרבה, וחשבתי לעצמי, 'אולי אני לא כזה משוגע?' ". הוא גילה שההונדות הראשונות מהדגם הזה נמכרות על ידי דילר בניו ג'רזי, נכנס ושילם בו במקום 6,800 דולר. האופנוע היה עדיין בתיבת המשלוח שלו.
הרבל של הונדה הוא האחרון בסדרה ארוכה של אופנועים חדשים שמיועדים לאלו שרוכבים לראשונה בחייהם. כמעט כל יצרנית בתעשייה הזו מתאמצת לפתח דגם כזה. הם קלים, קטנים וכמובן זולים יותר בהשוואה לדגמים הרגילים. הם מחזירים אותנו לשנות השישים של המאה שעברה, כשהתחביב היה הרכיבה, לא אחזקת אופנוע מפוצץ. הדגמים החדשים גם נועדו לפתות את בני דור המילניום לסגנון חיים של "איזי-ריידר". יצרנית היוקרה הארלי דיווידסון תיראה לידם כמו בת 50.
"אלו אופנועים חדשים, אבל זו גם חשיבה חדשה", אמר מארק הויר, העורך הראשי של המגזין "סייקל וורלד", ומוסיף: "הם מוכרים את תפיסת החיים הזו. זו תנועה תרבותית וזהו מיתוג מחודש של כל תעשיית האופנועים".
זהו גם משבר אמצע החיים של התעשייה הזו. מכירות האופנועים בארה"ב הגיעו לשיא ב-2006, עם 716,268 יחידות, ומאז הן בירידה. כאשר המיתון הגיע, השוק צנח במהירות. המכירות קרסו ב-41% ב-2009 ובעוד 14% שנה לאחר מכן, לפי מועצת תעשיית האופנועים. זה לא מפתיע בהתחשב בכלכלה באותה עת: אופנוע היה התגלמות ההוצאה על מותרות, וקשה לממן אותו גם בשוק אשראי בריא. אפילו היום, כששוק המניות בריצה שורית היסטורית ואחרי שנת שיא לתעשיית הרכב האמריקנית, התנועה של מכירת האופנועים איטית יותר. ב-2016, הצרכנים האמריקנים הוציאו החוצה מהסוכנויות 371,403 אופנועים חדשים, בערך מחצית בהשוואה לעשור לפני כן.
ויש פצצת זמן דורית. ב-2003, רק כרבע מהאופנוענים בארה"ב היו בני 50 ויותר. ב-2014 הנתון הזה התקרב לחצי. השוק רוכב על דמוגרפיה שתהיה מסוגלת לקנות אולי עוד אופנוע אחד וזהו. במילים אחרות, היצרנים זקוקים נואשות לרוכבים חדשים, ובני דור המילניום, ילידי סוף שנות השמונים ואילך, הם התקווה הגדלה ביותר. לא רק שיש מהם יותר מאשר בני הדור הקודם, אלא שערך החיים הצפוי להם גבוה יותר, ובשפה פשוטה - הם רחוקים עדיין מהחלפת אגן ירכיים וכיוצא באלו.
אופנועים "לייט"
בשנת 2010 עשו יצרני האופנועים את המפנה האסטרטגי: ראלי האופנועים השנתי המסורתי בסטרג'יס, דרום דקוטה - אאוט; פסטיבל המוזיקה קואצ'לה בקליפורניה - אין. הרעיון היה להשיק אופנועים שיתאימו לסצנת המוזיקה ההיפסטרית-למחצה, שיהיו רחוקים מאופנועי הכרום הענקיים של דרום דקוטה. "כולם מנסים לעשות אותו דבר", אמר לי אדמונדס, מנהל השיווק של אופנועי הונדה. "כולם מבינים שהם זקוקים ליותר לקוחות ברמת הכניסה לשוק הזה".
הארלי-דיווידסון הובילה את ההסתערות, כנראה מפני שהיא היצרנית הדומיננטית בשוק האופנועים הגדולים, וככזו יש לה הכי הרבה מה להפסיד. בשנים 2006-2010, מספר אופנועי הארלי עם מנועים גדולים שקיבלו רישוי בארה"ב צנח בכמעט חצי. החברה ארגנה אקדמיות רכיבה לרוכבים חדשים מאז שנת 2000, אבל היא הורתה למהנדסים שלה לתכנן אופנוע למתחילים.
ב-2013 נחשף הדגם "סטריט 500", שמזכיר הארלי קונבנציונלי כמו ששחקן פוטבול מאוניברסיטה מזכיר שחקן מהליגה המקצוענית. המנוע, קצת פחות מ-500 סמ"ק, לא יסובב ראשים בדייטונה ביץ' או יעיר מישהו בפרברים משינה עמוקה. המושב נמוך יחסית, וכל החבילה עולה פחות מ-7,000 דולר. סטריט 500 הפך במהירות לאופנוע הרכיבה באקדמיות של הארלי, שמעניקות תעודות רוכב ל-65,000 אמריקאים בשנה.
"הייתה דרישה להיות יותר רלבנטים לסביבה אורבנית", אמר אנופ פראקש, מנהל השיווק של הארלי בארה"ב. "לפני הסטריט, חשבנו שרוכבים רבים יתחילו את הקריירה שלהם על מותג אחר".
בערך באתו הזמן השיקה קווסאקי את "נינג'ה 300", גרסה מרוככת של אופנוע הספורט המהולל שלה. היה לו אותו עיצוב של צרעה תוקפנית, אבל תג המחיר היה נמוך בהרבה - 5,000 דולר. תמורת סכום פעוט של עוד 300 דולר אפשר היה לקבל בלמים לא ננעלים.
ב-2014 הצטרפה דוקאטי לקלחת האופנועים למתחילים עם הדגם "סקרמבלר", המשך מותג שייצרה כבר ב-1974. הגרסה החדשה היא עם מנוע של 803 סמ"ק בשש גרסאות, מ"קלאסיק" בלי פינוקים עד "קפה רייסר". דוקאטי מעודדת את לקוחותיה לבצע שינויים ותוספות לסקרמבלר, שהעיצוב שלו גמיש. "אנחנו קוראים לזה 'אופנוע עירום' ", אמר ג'ייסון צ'ינוק, מנכ"ל דוקאטי צפון אמריקה. "זה היה ניסיון להביא משהו נוסטלגי לשוק, יחד עם הגישה הפשוטה יותר של שנות השבעים".
שנה לאחר מכן הסירה ב.מ.וו. את הלוט מעל G 310 R שלה, גרסה במשקל 110 ק"ג של אופנוע הטיול המפורסם שלה. במחיר קטלוגי של 4,750 דולר הדגם הזה פחות יקר מהוספת עור מרינו לבן לאחד הדגמים מסדרת מכוניות 7 של ב.מ.וו.
לבסוף, הונדה גלגלה החוצה את רבל, שפאצ'קו לא עמד בפיתוי לקנותו. פאצ'קו הוא אחד ממייסדי משרד שיווק ממנהטן שנקרא "סטודיו רעב" - הוא יודע מה מותג מייצג ומה מוצר מקרין. בסופו של יום, הונדה נראה לו יותר נכון מאשר ההארלי שהוא למד לרכוב עליו. "מבחינתי זה היה עניין של טעם טוב. ויכולתי לראות שהם מפרסמים לאנשים כמוני", הוא אמר.
שיהיה ברור, האופנועים החדשים רחוקים מלהיות משתלמים ליצרנים כמו אופנועי הדור הקודם. שולי הרווח על אופנוע כמו Honda Gold Wing F6B, במשקל 320 ק"ג, שמתחיל במחיר של 20,500 דולר גדולים הרבה יותר. אבל האופנוע הענק הזה כבר לא מעורר הערצה ברחובות מנהטן שבהם חונה פאצ'קו. הסיבה היא שדור הרוכבים שלו כבר מבלה יותר במגרשי גולף מאשר ברחובות.