אבי גבאי/ צילום: שלומי יוסף
תחת הכותרת "סוף-סוף קם אחד מאיתנו..", התארגנו בכירים לשעבר באוצר להתפקדות לבחירתו של אבי גבאי למפלגת העבודה ולבחירתו ליו"ר המפלגה. זאת במטרה ש"משם כבר יווצר המומנטום הנדרש להחלפת השלטון". וכפי שכתב במכתבו יוזם ההתארגנות, אבשלום פלבר, היום מנכ"ל ובעל מניות ב-IDE הנדסת התפלה, עד לא מכבר בשליטת כיל-עידן עופר ודלק-יצחק תשובה, המטרה היא לשים קץ ל"ממשלה הסהרורית, ההזויה והמושחתת ביותר שכיהנה פה אי-פעם".
כותרת דבר הדואר שנשלח ב-3 בינואר השנה: "חשוב!!! אבי גבאי לראשות הממשלה". בסוף המכתב, שניסח והפיץ פלבר, הוא מאיץ בחבריו להתגייס ולגייס: "רוצו לאתר... והתפקדו" למפלגת העבודה, תחת הסיסמה, משירו של ליאונרד כהן: "First We Take Manhattan, Then We Take Berlin".
רשימה של עשרות מכותבים, בכירי אוצר מוכרים יותר ופחות, בעיקר מאנשי אגף התקציבים וגם אנשי החשב הכללי, על מספרי הטלפון הניידים וכתובות הדואר האלקטרוני, הוכנה בקפידה ואפשר גם סינון (שכן לא כל בעלי התפקידים לשעבר באוצר רשומים בה), "בעזרתם האדיבה", כך כתב פלבר, של שלושה: ירום אריאב, פעם מנכ"ל האוצר והיום חבר "הוועדה לבחינת סמכויות הנהלת משרד האוצר".
אגב, לצידו ברשימה חבר נוסף בוועדה שמינה משה כחלון, שר האוצר הנוכחי, אהרון פוגל שגם הוא היה מנכ"ל אוצר. עוד בין מכיני הרשימה: דוד ברוך, סגן ממונה לשעבר באגף התקציבים שהיה מנכ"ל אקסלנס מקבוצת תשובה והוזכר מדי פעם כמועמד סדרתי לתפקיד מנכ"ל האוצר, ועידית סרגוסטי, לשעבר מזכירה ותיקה במיוחד של ראשי אגף התקציבים. חלק ניכר מאנשי הרשימה קיבלו "סידור עבודה" מחבריהם במשרד ועברו מהאוצר היישר לתפקידים ממשלתיים או סמוכי-ממשלה, ומשם לשוק הפרטי - בעיקר לחברות שאיכשהו מתקיימות בזכות החלטות ממשלה בכלל והחלטות בכירי האוצר בפרט.
פלבר עצמו היה סגן הממונה על התקציבים ואחראי על תחום הנמלים. הוא יצא מהאוצר היישר אל תפקיד סמנכ"ל כלכלה וכספים ברשות הנמלים והרכבות - תאגיד ממשלתי - ואחרי כמה שנים עבר להנדסת התפלה, שמרבית עסקי בעליו - יצחק תשובה ועידן עופר - תלויים איכשהו בהחלטות ממשלה, כל ממשלה, ופקידי האוצר בפרט.
יש לציין, כי כמה מהממוענים היו בעת כתיבת המכתב פקידים באוצר, ובכל זאת שמם נרשם ברשימה שבנה ירום אריאב (ההתפקדות עצמה מותרת על פי חוק).
עוד כמה דוגמאות בולטות מתוך רשימת הבכירים הארוכה שאליה פנתה ההתארגנות האוצרית לטובת גבאי: בין המנכ"לים לשעבר לצד אריאב ופוגל, גם אבי בן בסט (שמבקר לעתים לא נדירות אצל שר האוצר כחלון), דוד ברודט (יו"ר בקדנציה שלישית בבנק לאומי), יעל אנדורן (סיימה כסגנית ראש אגף תקציבים, ועם פרישתה מהאוצר מונתה על ידי בכירי האוצר למנהלת הראשונה של "עמיתים", קרנות הפנסיה הוותיקות שהקים האוצר; הייתה מנכ"לית האוצר בתקופת יאיר לפיד), אברהם ביגר (פעם חשב כללי, ואז יו"ר בנק כללי ובכיר באי.די.בי, יו"ר מכתשים ויו"ר שופרסל בעבר), שוקי אורן (פעם במשרד החשב הכללי, משם לבנק כללי, בנק לאומי, חזר חשב כללי ומשם לקרדן לאחר שהצינון קוצר), דוד בועז (יועץ בוועדות ובתאגידים של המדינה), רמי בלניקוב (חברת נמלי ישראל), משה בר סימן טוב (היום מנכ"ל משרד הבריאות), ניר גלעד (לשעבר יו"ר ומוציא ומביא בחברה לישראל וכימיקלים לישראל של עידן עופר), קובי הבר (היה מנהל אגף תקציבים, היום ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי), גל הרשקוביץ (ממכיני המצע של "כולנו" בהנהגת כחלון), שי טלמון (חשב כללי ומשם לבנק הפועלים, משנה למנכ"ל), אלי יונס (חשב כללי, לבנק כללי, לפועלים ולבנק המזרחי), אלי יוסף (הדובר המיתולוגי, היום במשרד הלובינג של בוריס קרסני), עופר לנצ'בסקי (מהאוצר לאגד, ואז מנהל הרכבת), עמית לנג (מנכ"ל משרד הכלכלה בממשלות האחרונות, מ-2013-2017), יעל מבורך (סגנית הממונה על התקציבים שרק באחרונה סיימה עבודתה ומונתה להיות נציגת האוצר בבנק האירופי), אמנון נויבך (יו"ר הבורסה), אריה מינטקביץ' (פעם היועץ המשפטי של האוצר, משם היישר לרשות ניירות ערך, משם היישר ליו"ר דיסקונט, משם סגן יו"ר אי.די.בי של נוחי דנקנר וגם גזית גלוב), יאיר סרוסי (בכיר באוצר, לימים יו"ר בנק הפועלים), אילן פלטו (היום מנכ"ל החברות הציבוריות) ועוד ועוד ועוד...
שיעור היענות גבוה
רשימה ארוכה ורבת השפעה ופעילות שאפשר לכנותה תמצית לב "החונטה" של האוצר, או כמו שיצחק רבין המנוח כינה אותם בזמנו "הפוגלים" (על שמו של מנכ"ל האוצר בתקופתו אהרון פוגל, שאחרי כן עשה חיל והון בנס טכנלוגיות ובחברת מגדל שלפני שלמה אליהו). הם-הם תמצית נערי האוצר, שחלקם כבר התבגר, השמין, עשה הון גדול, יצא ובא במסדרונות החברים והתלמידים לשעבר באוצר. חלקם (הגדול?) אף השתמש בקשרים ההדוקים עם האוצר, כולל בממשלות האחרונות, וגם בממשלה הנוכחית - שאותה מבקשים המארגנים לחסל באמצעות גבאי.
כפי שפלבר כותב: "רבים מאיתנו מנהלים בארגונים גדולים, לעתים ממשלתיים, ולא כל כך נהוג להזדהות פוליטית במעמד הזה..." . יש לציין ולהדגיש כי מדובר במסמך שהוא פנייה לאנשי הרשימה הפוסט-אוצרית, הנבחרת המיוחדת, שהיוזם שלה פלבר ומי שבחר את חבריה הם אריאב, ברוך וסרגוסטי. אבל - לא ברור מה היו תוצאות הפנייה המאורגנת הזו. לא ידוע באם הם אכן התפקדו החברים בהמוניהם יחד עם בני משפחותיהם, כפי שייחלו המארגנים למחנה הציוני, ואם כן - האם הם הובילו את בחירתו של "אחד מאיתנו" אבי גבאי.
תגובת היזם והמארגן אבשלום פלבר: 'אין התארגנות' ואין 'גוף'. מדובר בקבוצת אנשים שכולם מכירים את אבי וחלקם חברים שלו. פניתי אליהם כי חשבתי שכמוני רבים מהם ישמחו שאבי עושה את המהלך האמיץ הזה וירצו לעזור... מאחר שפקדתי בקרב עוד קבוצות מכרים, אני יכול לומר ששיעור ההיענות היה קצת יותר גבוה בקרב הקבוצה הזאת ביחס לקבוצות אחרות, ועדיין גם אם כולם הצביעו ביום הקובע - הם היו פחות ממחצית האחוז מ-16 אלף המצביעים שתמכו באבי".
- האם הגוף הזה מתכוון להמשיך לפעול למהפך שלטוני?
פלבר: "'גוף' כמו שכבר אמרתי אין. בקרב החברים הללו, כמו גם בקרב מצביעים אחרים, יש בוודאי כאלה שירצו לעזור אקטיבית יותר, בהתנדבות למטרות שאבי יסמן. אבל הרוב, כמו תמיד, יסתפק בביצוע חובתו האזרחית ביום הבחירות. מאחל לכולנו הנהגה שפויה יותר".