הובלת עגלים אוסטרליים / צילום: עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים
אין רחמים - שיא נוסף במספר בעלי החיים שעושים את דרכם לישראל ב"משלוחים החיים": במחצית הראשונה של שנת 2017 חלה עלייה של יותר מ-20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כאשר לפי נתוני משרד החקלאות, במחצית הראשונה של שנת 2017 יובאו לישראל 268,172 עגלים וטלאים ב"משלוחים החיים" מאוסטרליה ומאירופה לצורך שחיטתם בישראל.
"העלייה במספר בעלי החיים במשלוחים היא חרף הצהרתו של החקלאות אורי אריאל במליאת הכנסת בשנה שעברה כי יפעל להגבלת 'המשלוחים החיים', ובקשתו מח"כ תמר זנדברג להקפיא את קידומה של הצעת החוק שהגישה במטרה לאסור את המשלוחים החיים", כך אומרים בעמותות אנונימוס לזכויות בעלי חיים ותנו לחיות לחיות.
לטענת העמותות, "הנתונים חושפים, בין היתר, כי בין המדינות האירופיות מהן מגיעים 'המשלוחים החיים', פורטוגל מובילה במספר בעלי החיים המיובאים ממנה, וזאת כאשר המסע הימי מפורטוגל לישראל הוא הארוך ביותר מבין מדינות אירופה".
עוד עולה מהנתונים כי בנוסף לעשרות אלפי עגלים וטלאים, יובאו מרומניה 200 עזים. "חרף המחאה הציבורית הגוברת וחרף הצהרתו של שר החקלאות כי יפעל להגבלת 'המשלוחים החיים' - הפס הנע של העמסת בעלי חיים למשאיות בארצות מוצאם, משם למסע ארוך ומייגע באוניות מיטלטלות ומטונפות, ושוב למשאיות בישראל, ממשיך לפעול באין-מפריע. אין שום הצדקה להוביל בעלי חיים במסעות מייסרים, חולים, פצועים ומתבוססים בהפרשותיהם, רק כדי לפטם ולשחוט אותם בישראל. יותר ויותר ישראלים בוחרים להוציא את הבשר מהצלחת כדי לא לתת יד להתעללות בבעלי חיים. אפילו מי שעדיין אוכלים בשר, מתנגדים לתופת 'המשלוחים החיים' ודורשים את הפסקתם המוחלטת".
יודגש כי האינטרס לייבא בעלי חיים המיועדים לשחיטה כשהם חיים במסעות הארוכים נובע משני שיקולים: ראשית שחיטה כשרה (למרות שכזו ניתן גם לבצע בחו"ל ולייבא את הבשר כמצונן); והשיקול השני נובע מהדרישה הקולינרית הגוברת לבשר טרי - אל מול אלה ניצבת כמות מוגבלת של בשר טרי של בעלי חיים הגדלים בישראל מול הביקוש.
לשנות את מדיניות המכס
אם לא מכיוון החמלה, אולי מכיוון הכיס: במקביל למחאת העמותות מול שר החקלאות, הן פועלות מול משרד האוצר בקריאה לשינוי מדיניות המכס. העמותות טוענות כי יבואני "המשלוחים החיים" זוכים להטבות מכס נרחבות, כשלפי חוק קיים פטור גורף ממכס על יבוא עגלים ושיעור מכס נמוך על יבוא טלאים, המהווה, לטענת העמותות, תמריץ כלכלי להתעללות.
עוד מציינים בעמותות כי לפי נתוני משרד הכלכלה, יש חלופה זולה יותר ל"משלוחים החיים": בשר המיובא בקירור מבתי מטבחיים בחו"ל והנמכר במחיר זול יותר. אלא שיבוא בשר בקירור כרוך במכס גבוה, למעט מכסה מוגבלת פטורה ממכס.
משרד האוצר אישר באוקטובר 2016 תוכנית לפיה תוקצה מכסת יבוא בשר בקירור בפטור ממכס, שתגיע עד 2020 להיקף של 17.5 אלף טון לשנה. הצריכה השנתית של בשר בקר טרי מוערכת ב-20 אלף טון, כולל בשר שמקורו בבעלי חיים שנולדו וגודלו בישראל.
בפברואר השנה התקיים דיון ראשון בעתירה שהגישו העמותות בדרישה לאסור על "המשלוחים החיים". בדיון הורו השופטים למדינה "לקדם באופן מואץ את צמצום הסבל ככל הניתן", שכן "הרצון העולה מהעתירה אינו שנוי במחלוקת הן במובן המשפטי והן במובן המעשי. אין מי שאינו חפץ שבעלי החיים לא יסבלו". האם משהו יזוז בנושא?
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "משרד החקלאות פועל להגדלת היקפי היבוא של בשר מצונן לישראל, ומקדם לשם כך שתי רפורמות. האחת - פתיחת יבוא בשר מצונן בכמויות גדולות ממדינות באירופה לישראל, כדוגמת פולין ואירלנד, הנמצא כבר כיום ברשתות השיווק. הרפורמה השנייה היא הארכת חיי המדף של הבשר השחוט המיובא מדרום אמריקה. אנו מאמינים שצעדים אלה יפחיתו בשנים הקרובות את 'המשלוחים החיים' לישראל בצורה ניכרת, לצד הגדלת הכמויות של בשר מצונן שיענו על הביקוש המקומי".