גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למנוע את הכלכלה הדו-קוטבית

ריכוז הלואו-טק בפריפריה - הרסני למרקם החברתי

מפעל סוגת בקריית גת / צילום: תמר מצפי
מפעל סוגת בקריית גת / צילום: תמר מצפי

סגירתם של המפעלים בדרום הארץ, "סוגת" ו"ויסוניק" בקריית-גת, היא אות מבשר רע לתעשייה הישראלית, שגם כך מתמודדת מול אתגרים וקשיים רבים. התאחדות התעשיינים צופה כי אנו עומדים בפני גל גדול של סגירת מפעלים, ותולה את האשמה בשער הדולר הנמוך. נכון, ששער הדולר מקשה מאוד על התעשיינים הישראלים להתחרות בחו"ל, אך בה בשעה שבקריית-גת מפטרים עובדים, התעשיינים בצפון הארץ משוועים לעובדים, ומזהירים כי קיים מחסור מיידי של כ-15,000 עובדים.

תעשייני הצפון זקוקים וקובלים על כך, שאין די טכנאים, מהנדסים, עובדי ייצור, עובדי מתכות, ועוד בעלי מקצועות אחרים החיוניים לתעשייה, במיוחד בתחומים כמו מסגרות, חרטות וכרסום (עיבוד מתכות). הקושי לגייס עובדים שישתלבו בתעשייה, הוא כה רב עד שכ-90% מהמשרות שהוצעו בירידי תעסוקה שנערכו לאחרונה, נותרו בלתי מאוישות.

הנתונים מעידים: התעשייה הישראלית מצויה במשבר. מדובר במשבר מערכתי שהוא תולדה של גורמים חיצוניים ופנימיים כאחד, אך הוא גם תולדה של היעדר מדיניות ממשלתית עקבית לקידום התעשייה המסורתית, והתבשמות יתרה מהצלחות ההיי-טק הישראלי.

צדקה נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, כאשר ב"כנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה" של "המכון הישראלי לדמוקרטיה" המשילה את כלכלת ישראל לרכבת שיש לה קטר חדיש ומתקדם, שמושך אחריו קרונות מיושנים ומקרטעים. בישראל פועלות שתי כלכלות: כלכלת ההיי-טק והתעשייה המסורתית, השונות לגמרי במאפייניהן. העובדה שהן גם מוטות אזורית - ההיי-טק מרוכז במרכז הארץ והתעשייה המסורתית פועלת בעיקר בפריפריה - היא הרסנית למרקם החברתי בישראל.

יתר על כן, חולשתה של התעשייה המסורתית מתבטאת גם בפריון נמוך, והיא מעצימה את אי-השוויון במשק - שתיים מהרעות החולות של הכלכלה הישראלית.

הגדלת רמת התחרותיות של התעשייה

כל זה מחייב את המדינה להתערב ברמת המאקרו - לייצר את התנאים להצלחת התעשייה ולהגברת כושר התחרות שלה. לכן, טוב תעשה הממשלה אם תגבש תוכנית אסטרטגית לאומית לקידום התעשייה, שתתפרס על פני עשור. תוכנית כזו אמורה לקדם מספר ענפי תעשייה שיוגדרו מראש, עד להשגת יתרון יחסי בהם, באמצעות הטמעת טכנולוגיות והזרקת חדשנות.

דבר זה יביא להפחתת עלויות הייצור ולהגדלת רמת התחרותיות הבינלאומית של התעשייה המקומית. הכנסת חדשנות טכנולוגית תבטיח רווחים ארוכי טווח במונחי יעילות ופריון; וגם שלא רק היזמים ובעלי ההון ייהנו מפירות החדשנות, אלא גם העובדים ששכרם הריאלי יגדל.

תוכנית כזו צריכה להיות מבוססת על מחוייבת ארוכת טווח של הממשלה, על הקצאת משאבים לתשתיות, ועל מתן תמריצים והטבות מס. בד בבד, תוכנית כזו מחייבת תיאום בין-משרדי הדוק, תוך שילוב בין פיתוח כלכלי לחברתי. המטרה הגדולה צריכה להיות, בסופו של דבר, כלכלה ישראלית מאוזנת, תחרותית ומבוססת ידע, תוך שמירה על יעדים חברתיים - חיזוק הפריפריה, פיזור האוכלוסייה וצמצום אי-השוויון והעוני.

אי-אפשר להמשיך ולבסס את כלכלת ישראל על שירותים בלבד. כדי להבטיח כלכלה בריאה, על הממשלה להציב בראש התוכנית את המטרה של הגדלת חלקה של התעשייה, והעמדתה על 20% ויותר מהתוצר, במקום 10%-15% כיום. זהו סטנדרט מקובל היום בעולם המערבי.

קפיצת מדרגה בתעשייה מחייבת מיקוד של המדיניות הממשלתית במיצוי הנכסים הייחודים של ישראל, ובמיצוי מגמות גלובליות חזקות ויציבות. לכן, תוכנית כזו צריכה לכלול נוסף למודרניזציה של התעשייה באמצעות הטמעת חדשנות טכנולוגית בתוכה, גם התאמת מוצרים לביקושים במדינות המתפתחות, כמו סין והודו.

אך מודרניזציה של התעשייה מחייבת כוח עבודה מיומן, שהוא המרכיב המרכזי בתעשיית יצוא מתקדמת - ע"ע גרמניה שבה החינוך הטכנולוגי הוא-הוא המפתח לתעשייה חזקה, ומבוסס על מסורת ארוכת שנים של חינוך טכנולוגי באמצעות חונכות ועבודה לצד לימודים. צודקים התעשיינים באומרם, כי הם "עדיין סובלים מקיצוץ התקציבים בחינוך הטכנולוגי שנעשה בעשור שעבר".

לכך מתווספת צרה נוספת - הדימוי הנמוך של התעשייה. אך נציין, שעבודה בתעשייה כיום היא לא רק נפחים ומסגרים, שכבודם במקומם. מדובר גם בתעסוקה ממוחשבת בחלקה, שנעשית בסביבת עבודה נוחה. לכן, אחת המשימות הדחופות של הממשלה היא העצמת החינוך הטכנולוגי והגדלת יוקרתו.

למנוע כלכלה דו-קוטבית

כדי להבטיח את הגשמת המשימה המורכבת של שדרוג התעשייה והכשרת כוח-אדם מתאים במקביל, יש להקים משרד-על ממשלתי אחד, שיכלול את משרדי החינוך, התעסוקה והמדע, ואשר ימוקד כולו בהכשרת הדור הצעיר לתעסוקה במאה ה-21. בין היתר, על משרד זה יוטל להעניק הכשרות טכנולוגיות בתחומים מגוונים, לצד מיומנויות תעסוקתיות, אישיות ומקצועיות, לעובדים ולעובדות מודרים, במטרה למקסם את סיכוייהם להשתלב בתעסוקה ההולמת את כישוריהם.

זאת ועד, תוכנית כזו אמורה להעצים את הדיאלוג אקדמיה-תעשייה, במטרה לחבר את המערכת האקדמית עם הצרכים הלאומיים ואלה שיהיו תוצאה של השינויים הצפויים בעולם התעסוקה ובתעשייה. כך למשל, יש לפעול לצמצום מספר הלומדים ב"מקצועות האוויר", כמו משפטים וראיית-חשבון ולהגדיל את לומדי ההנדסה והמדעaים.

עד לאחרונה, המגמה הבולטת במדינות המערב הייתה אימוץ מדיניות פוסט-תעשייתית, המקדמת את ענפי השירותים, תוך העתקת הייצור למדינות מתפתחות. למדיניות זו היו וישנן השלכות שליליות רבות על החברה והכלכלה, שכן העתקה פיזית של מפעלים מלווה בהעתקה של הון ומשאבים המניעים את מעגלי היצרנות והחדשנות, ופוגעת בכלכלה המקומית.

מנגד, הולכת ומתחזקת הקריאה לבחון מחדש את הממשק בין ייצור לפיתוח, ולהשיב את הייצור למדינות המפותחות. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ביטא זאת בעוצמה, יש יאמרו בבוטות, כאשר קרא להחזיר את הייצור לאמריקה וקבע "אמריקה תחילה". תהא דעתנו על סגולותיו האישיות אשר תהא, אך הוא צדק באמירתו זו.

כפי שחוזר וטוען התעשיין-היזם סטף ורטהיימר, מחלוצי הגנים התעשייתיים-הטכנולוגיים ואיש עתיר זכויות בקידום התעשייה הישראלית, ההתמקדות בפיתוח תעשיות יצוא מתקדמות ותחרותיות היא המפתח להבטחת הביטחון הכלכלי העתידי של המדינה כולה. יותר מזה, הדבר יביא ליצירת הזדמנויות מקצועיות לצעירים, שימצאו כאן עתיד בטוח, ולא יצטרכו לחפש את עתידם בחו"ל.

רעיון הגנים התעשייתיים של סטף ורטהיימר קורא תיגר על הגישה - שהוא מכנה "תבוסתנית ושקרית" - כי הפריפריה נחותה מן המרכז. אזכיר, כי כאשר העביר ורטהיימר את מפעלי "ישקר" לתפן לפני כ-35 שנה, טענו נגדו כי תעשייה מתקדמת ותחרותית לא יכולה לפרוח באזור כה נחשל. מאז, "ישקר" רק גדלה, התעצמה והתפתחה לממדים ששום מפעל ייצור ישראלי לא הגיע אליהם.

מעל הכול, לחיזוק התעשייה יש תפקיד קריטי במניעת היווצרותה של כלכלה דו-קוטבית בישראל, שהיא הרת-אסון מבחינה לאומית וחברתית. ומכאן הצורך הלאומי החיוני לסייע לפיתוח התעשייה ולחיזוקה.

■ הכותבת היא מנהלת-שותפה בפירמת עורכי פטנטים, מ"מ ראש מועצת עומר, חברת הוועד-המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ויו"רית עמותת "יחדיו"

עוד כתבות

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

הבורסה מטפסת בעקבות וול סטריט; קבוצת דלק קופצת ב-7%, בזן עולה ב-4%

סקטור הגז והנפט נהנה מהעליות במחירי הנפט ● המשק נפתח ● ירידות של כ-0.6% באג"ח הממשלתיות השקליות הארוכות ● כלכלני לאומי: העלייה החדה בציפיות האינפלציה הנגזרות מוגזמת ומשקפת חשש מעלייה חדה ופרמננטית בסביבת האינפלציה בישראל

אמיר ירון נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

עידן הריבית השלילית בישראל כבר כאן

האינפלציה השלילית בישראל מעמידה את הריבית הריאלית על כ-1.5%, לעומת מינוס 2% בארה"ב ובאירופה - פער שמזרים לכאן כספים של משקיעים זרים ● כעת עשוי בנק ישראל להפחית את הריבית לרמה אפסית ואף שלילית כדי להחליש את השקל ולהמריץ את הפעילות הכלכלית

דני קושמרו באולפן שישי, מציג את התחקיר של אילן לוקאץ' / צילום: משידורי קשת 12

כשתחקיר מתבסס על תחושות, גם האג’נדה האישית הופכת רלוונטית

בתחקיר "אולפן שישי" על אישורי ועדת החריגים לטיסות בנתב"ג היו טענות חריפות ומרואיינים רבים. דבר אחר לא היה שם: נתונים עובדתיים ● השתיקה של יאיר שרקי באולפן של רפי רשף כמה ימים לאחר מכן מעלה את השאלה למי שמורה הנאמנות: לקולגות או לצופים ● ביקורת תקשורת

עסקה / צילום: Shutterstock

מה מחפשים האחים זלקינד בעסקת דסק"ש?

הצעתה של קבוצת אלקו לרכוש בין 27% ל-29.8% ממניות חברת דיסקונט השקעות (דסק"ש) תמורת כ-400 מיליון שקל, מעידה כנראה על הפוטנציאל

חלל עבודה של Urban בתל אביב / צילום: יח"צ

חוזרים לעבודה בלי שולחן קבוע: איך ייראו המשרדים ביום שאחרי הקורונה

נגמר הסגר השלישי, והחזרה לעבודה מחדדת את הדילמות של החברות: כמה שטחי משרד צריך להחזיק אם חלק מהעובדים נשארים בבית, האם צריך משרד משני בערי לוויין ואיך מטפלים בעמדות עבודה חמות

סופר יודה - תל אביב / צילום: רוני שיצר

פז השלימה את רכישת רשת סופר יודה בכ-170 מיליון שקל

ניר שטרן , מנכ"ל קבוצת פז: "רכישת סופר יודה מחזקת את הזרוע הקמעונאית של פז ומבססת את מעמדה כשחקנית הנוחות המובילה בישראל. הרכישה תהווה פלטפורמת צמיחה משמעותית עבורנו"

שכר נשים בכירות / צילום: Shutterstock

"אני מנכ"לית בשוק ההון ומעולם לא ביקשתי העלאה בשכר"

"השכר היה נראה לי הגון" ● "אני לא פה בשביל הכסף" ● " אני מרגישה שמתפשרים עליי" ● מנהלות בכירות מאוד מספרות מדוע גם אחרי עשרות שנות ותק בתעשייה, הן עדיין מרוויחות לפעמים מחצית ממקביליהן הגברים

אלפי ארגנטינאים, מאנשי עסקים ועד מובטלים, מחו על המצב הכלכלי אליו הידרדרה המדינה, בואנוס איירס, ינואר 2002 / צילום: Reuters

מה הסיכוי שהאינפלציה תחזור ואיך זה קשור להיסטוריה של ארגנטינה?

תוכנית התמריצים של ביידן בהיקף 1.9 טריליון ד', תוסיף עוד מאות מיליארדים להרי המזומן עליהם יושבים האמריקאים ● עקב כך יש מי שכבר מזהים את האינפלציה באופק ● האם יש סיכוי שנראה אותה עד סוף 2021 ומה יש לאמריקה ללמוד ממלכת האינפלציה, ארגנטינה ● כתבה ראשונה בסדרה

הדיירים שמסרבים להתחדשות עירונית / צילום: Shutterstock

סחטן או קורבן? מיהם הדיירים שמסרבים להתחדשות עירונית

אין כמעט פרויקט תמ"א 38 או פינוי בינוי שאין בו דייר אחד לפחות שמסרב לחתום על החוזה עם היזם ● באילו מקרים ההתנגדות מוצדקת, ואיך אפשר למנוע מראש מצבים כאלה ● פרויקט מיוחד 

הבית ברחוב ויצמן בכפר סבא / צילום: טל ארץ קדושה

בית ישן בכפר סבא נמכר ב-2.8 מיליון שקל כנכס להשקעה

הבית, דו-משפחתי ישן בן 3 חדרים שעבר למוכרים בירושה, נמצא ברחוב הראשי של העיר ● שטחו 100 מ"ר והוא בנוי על מגרש של 375 מ"ר

ניתוח בהרדמה מלאה / צילום: Shutterstock

"כשתתעורר לא תזכור כלום": מיתוס ההרדמה המלאה פשוט לא נכון

מרבית הניתוחים הרפואיים מתחילים בהרדמה עמוקה, במטרה שלא נחוש כאב או נזכור משהו משולחן הניתוחים • אבל האם התודעה מפסיקה באמת לעבוד בזמן הרדמה, ומה הסיכוי שיישאר אצלנו זיכרון לא מודע מהניתוח? מחקרים שמטרתם למנוע תקלות בהרדמה מצאו חורים במיתוס ● האזינו לפודקאסט

משרדי סלברייט. "משרדי המנהלים הפכו לחדרי דיונים בימים שהם לא נמצאים" / צילום: סלברייט

יומיים במשרד, שלושה בבית: כך נראים סידורי העבודה החדשים של חברות ההייטק

שנה אחרי תחילת הניסוי הגדול של עבודה מרחוק, המשק מתחיל לחזור לפעילות וחברות רבות מנסות לפצח את המודל ההיברידי, המשלב עבודה מרחוק ומהמשרד • 4 חברות הייטק מספקות הצצה לתהליך שעשו ולשגרת העבודה החדשה, שבה עובד אחד צריך לתחזק שני משרדים • כך זה נראה בשטח

ג'ק דורסי, מנכ"ל טוויטר / צילום: Reuters, Anushree Fadnavis

יזם קריפטו סיני מציע 2 מיליון דולר תמורת ציוץ של ג'ק דורסי

הציוץ הראשון של מייסד טוויטר, מ-2006, מוצע למכירה פומבית בפלטפורמת הבלוקצ'יין Valuables, שבה נמכרים מטבעות דיגיטליים מסוג NFT, המעידים על החזקה בציוצי טוויטר

הפגנת פעילי סביבה בכיכר הבימה בת"א / צילום: שני אשכנזי

פעילי סביבה הפגינו בכיכר הבימה במחאה על מחדל אסון הזפת

המפגינים התכנסו הכיכר הבימה לאחר שלדבריהם שורה של מחדלים הובילה לאסון הזפת שהכה ברצועת חוף של כ-170 ק"מ מצפון לדרום, ומתברר כאחד האסונות האקולוגיים החמורים בתולדות ישראל

נתב"ג / צילום: צביקי אברמוביץ

לקראת הבחירות: הממשלה תאשר מתווה שיגדיל את הפעילות בנתב"ג

הבשורה החשובה שהממשלה צפויה לאשר היא ביטול ועדת החריגים השנויה במחלוקת, כך שישראלים שירצו לשוב לארצם לא יידרשו לקבל אישור מיוחד ● החובה לבידוד במלוניות תבוטל גם כן

מפעל פלנטקס טבע שנסגר / צילום: תמר מצפי

מפעל של טבע נסגר, התושבים נותרו עם הזיהום הרב שהוא יצר

במשך שנים נהנתה חברת טבע מחוק עידוד השקעות הון, בזמן שמפעל התרופות פלנטקס שבבעלותה גרם לזיהום קרקע ומים ● הרשויות גוררות רגליים בטיפול בעניין יותר מעשור; בינתיים המקום נסגר, אך הסביבה נותרה מזוהמת ● כעת בולם היועמ"ש תביעה ייצוגית שהוגשה בנושא

חזית משרדי גוגל בבייג'ינג / צילום: Reuters, Thomas Peter

איזה ניצחון חשוב רשמה הפרטיות ואיך סטארט-אפ עושה פיבוט מוצלח?

גוגל הודיעה שלא תפתח טכנולוגיה חדש לניטור גולשים לאורך האינטרנט • וגם למה פייבר נסוגה מהנפקת המניות הגדולה שתכננה? • השבוע שהיה בהייטק ובטכנולוגיה

שיחת ועידה בווידיאו / צילום: Shutterstock

הטרנד החדש באמריקה: חברות גדולות חושפות נתוני מגדר וגזע בכוח העבודה שלהן

לאחר ההפגנות של הקיץ שעבר בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד, ולאור דרישת רגולטורים ומשקיעים, בכירים רבים וחברי מנהלים מפרסמים נתונים על המגוון בקרב העובדים

זיו אבירם, בעלי מדיקיין (משמאל), וד"ר יוסי בן עמרם, מנכ"ל החברה / צילום: איל יצהר

"אין היום חברת תרופות גנרית שלא מחפשת להיכנס לקנאביס"

חברת מדיקיין של מייסד מובילאיי זיו אבירם כבר מעסיקה מעל 100 עובדים בארבע מדינות, ומאמינה שתפצח את האתגר – פיתוח של קנאביס רפואי לתרופה בעלויות מופחתות ● אבירם: "יש שחקנים שלא יודעים מה הם עושים, ואנחנו יודעים"

נפתלי בנט, יאיר לפיד וגדעון סער / צילום: מארק ניימן-לע"מ, כדיה לוי, רפי קוץ

מה המפלגות מספרות לכם על כלכלה, ועד כמה זה קרוב למציאות?

תקווה חדשה, יש עתיד וימינה הציגו במצע המפלגתי נתונים כלכליים ותוכניות שיוציאו את ישראל מהבוץ, אם רק יבחרו בהן • יצאנו לבדוק עד כמה הנתונים שהן השתמשו בהם קרובים לאמת • על הדרך גילינו כי למרות המצב במשק, הליכוד ומפלגת העבודה לא התפנו לפרט לבוחרים שום תוכנית כלכלית ● המשרוקית של גלובס