גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אקלים ים-תיכוני: מסע בין יישובים יהודיים וערביים בגליל

הביאנלה הים-תיכונית היא הזמנה למסע לא שגרתי. בבר נרגילות, במסגד, בחנות דגים ובמוסך מוצגות עבודות אמנות עכשווית של אמנים יהודים, ערבים וזרים, בהם גם שמות ידועים כמו דמיאן הרסט, משה גרשוני, סיגלית לנדאו ואחרים

"נשים ללא חת" / צילום: צאלה קוטלר הררי
"נשים ללא חת" / צילום: צאלה קוטלר הררי

הביאנלה הים-תיכונית השלישית היא הזמנה למסע, שעובר בחדרים האחוריים של הדו-קיום. קצבייה, בר נרגילות, חנות דגים, מסגד ומוסך פחחות הם רק אחדים מהחללים שבהם מוצבות עבודות אמנות עכשווית של 60 אמנים ישראלים וערבים, חלקם ממדינות שאין להן קשרים דיפלומטיים עם ישראל כמו אפגניסטן, איראן ולבנון.

נושא הביאנלה הוא "Out of Place", והוא מגדיר גם את המהות של האירוע - שהחל בחיפה, נדד לסחנין והתפרס ליישובים סמוכים - וגם את תוכן העבודות המוצגות בביאנלה. אלה עוסקות בפליטות, תלישות, זעקה לשקט וחיפוש אחר עיר מקלט.

החיפוש אחר עיר מקלט עובר בין 15 נקודות. הוא מתחיל ביישוב היהודי יודפת, מתנקז לסחנין ונגמר בחאן בדיר חנא ובתצפית אל הנוף הגלילי הפתוח. בכל נקודה מוצבות עבודות מגוונות, בדגש על עבודות וידיאו וצילומים שמכווצים את הבטן. אלה לא עבודות קלות לעיכול ולא מתחנפות, והן מוצבות בחללים שגם הם אלטרנטיביים ומחוספסים, מה שהופך את הביאנלה כולה למיצב שלם בפני עצמו.

שת"פ עם בחריין

כך, למשל, מוצגת במשגב העבודה "צעקה קצרה" ("Un cri court") של האמן האלג'יראי עדל עבדסמד. זוהי עבודת וידיאו שבה נראית דמותו של מנצח תזמורת אלג'יראית צורח צעקות קצרות באופן רפטטיבי, בפסקול שהופך ממטריד למעורר הזדהות. מה מקומו בביאנלה? עבדסמד עזב בשנת 1994 את אלג'יריה בעקבות אירועי טרור ואלימות והגיע לצרפת. באמנותו הוא מבקש לבטא את כאבו בקול רם, כשהוא משתחרר מכל מעצור, כמו אותו מנצח תזמורת שצועק. בהסבר ליצירה מצטט האמן את פרויד שאמר: "הזר הוא הלא מודע שלנו".

כמו האמן האלג'יראי, גם בלו-סימיון פיינרו ואביטל בר-שי, אוצרי התערוכה ויוזמיה (וכן היוזמים ומנהלי המוזיאון הערבי לאמנות עכשווית בסחנין), רוצים שנתיידד עם הזר. בתהליך האוצרותי הם שידכו בין עבודות של ישראלים, פלסטינים וערבים ובין בני הקהילה המקומית.

כך, למשל, הצליחו להציב עבודות של משה גרשוני על קיר של מוסך לצד ברכה מסורתית בערבית. או, למשל, לתלות את עבודותיו של משה קופפרמן בתוך מסגד מוסלמי בלב דיר חנא. החיבור שנוצר הוא לא מתאמץ, לא מאדיר ולא מנמיך, ומציג את גרשוני לצד מסורת אסלאמית ארוכת שנים, בניסיון ליצור שוויון אגבי, אידילי.

אבל האידיליה נסדקה שבוע לפני פתיחת התערוכה, כשהמסך הוחשך מעל עבודתה של האמנית ממרוקו בושרה חלילי, שבעבודת הווידיאו "פרויקט מיפוי המסע" היא מתעדת מסעות של פליטים ומהגרים שחצו גבולות באופן לא חוקי, כשהם מסמנים על מפת העולם את מסלול הבריחה. שבוע לפני פתיחת הביאנלה הודיעה חלילי, ביחד עם עוד ארבעה אמנים מוסלמים, שהם מסרבים להשתתף בתערוכה ותומכים ב-BDS, מתוך חוסר רצון להזדהות עם הממסד הישראלי.

פיינרו התאכזב, אך לא הופתע: "כשאתה עובד עם אמנים מהעולם הערבי וברקע פועלים המתחים והסכסוך הקיים, כמעט שום דבר לא יכול להפתיע. אומנם התאכזבתי, אבל אני שמח שאלה רק חמישה אמנים ויש עוד אמנים רבים ממוצא מוסלמי מחוץ לישראל שמציגים. בין העבודות ישנה גם עבודה של אמן מבחריין שהגיעה לישראל, וזאת הפעם הראשונה שיש שיתוף פעולה מסוג כזה. האמן ואנשיו גם יפיקו את קטלוג התערוכה".

בין המסגד לאיטליז

את רוחות השינוי שמקווה הביאנלה לנשוף אפשר לראות במחוות קטנות, כמו הסכמתה של עיריית סחנין לתת לרחובות העיר שמות, דבר שלא היה בעבר, וזאת על מנת למקם את נקודות התצוגה באפליקציית ווייז, כדי שהקהל יוכל לנווט בקלות. אנשי סחנין מקווים שבאמצעות הביאנלה תהיה תנועה של תיירות לאזור, והם יוכלו לארח את הקהל במסעדות, במקומות לינה ועוד.

"צריך זמן כדי ליהנות מכל העבודות בביאנלה", מסביר פיינרו, "המטרה העיקרית שלנו הייתה ליצור חוויה אמנותית אסתטית חזקה. אני הולך להרבה תערוכות, ולא פעם אני יוצא מאוכזב מבחינה חווייתית. לדעתי, אחד הדברים החשובים באמנות או באדריכלות זאת החוויה של הצופה ושימוש בכל החושים. ניסינו בצורה מודעת לשים דגש על חוויה חזקה במרקם העירוני".

אפשר לזהות את הרצון הזה בקצביית טבעוני, שפרט לשם האנומלי שלה, הסכימו בני המשפחה שהם בעלי המקום להציב בה סדרה של צילומי דיוקן ובהם פוטין, קדאפי וערפאת עוצמים עיניים, ובכך יצרו חיבור בין המנהיגים העיוורים ובין נתחי הבשר המדממים. עוד הוצבו בקצבייה גם פסלי ראש יצוק של האמן יגאל תומרקין. הראשים תלויים על ווים שמיועדים במקור לנתחי בשר. כשהמנהיגים מסתכלים עליהם בעיניים עצומות אפשר להגיד הרבה, ובעצם לא צריך להסביר כלום.

על-פי פיינרו, העבודות הללו הגיעו לקצבייה כי בעלי המקום היו היחידים שהסכימו להציג אותם. "גם האנשים המקומיים, בעלי המקומות, הם אוצרים משניים בביאנלה", מסביר פיינרו, "אנחנו הצענו להם עבודות, והם היו מסכימים או לא. במקרה הזה לא היה עניין בצילומים של המנהיגים, לא במגזר הערבי ולא במגזר היהודי. הפתיע אותנו ששני המגזרים לא רצו להיות מקושרים לא לפוטין ולא לערפאת".

ואכן, אי אפשר לנתק את הכוחות הפוליטיים מתוך האמנות המוצגת בביאנלה, ואולי לא צריך. על-פי פיינרו, "להציג בפריפריה תערוכה עם כל-כך הרבה אמנים טובים זה מעשה פוליטי בפני עצמו. מעבר לזה יש כמובן אמירה פוליטית, בניסיון למפגש עם אנשים ממגזרים שונים וממקומות שונים וליצירת סוג של הידברות ואולי שיתוף פעולה. הביאנלה מציגה הבנה שמשבר הפליטים העולמי מתגלגל באופן כזה שגם אנחנו חלק מהבעיה, ואולי חלק מהפתרון. זאת תפיסה פוליטית כוללת, שמציעה דיון שבו אין מנצחים ואין מפסידים.

ישנה עבודת וידיאו חזקה שבה רואים איש לבן טובע בים וספינה של מבקשי מקלט שחורים אוספים ומצילים אותו. בעידן הגלובלי אפשר בקלות להיות גם בצד השני. גם המסגד הוא מקום שמחריף את השוני. האימאם מזמין את הקהל להתארח ולראות עבודות של אמנים ישראלים שתלויות שם. יש לזה השלכה פוליטית, ברור, ולכן היה לא מעט קושי לשכנע את האנשים, היה פחד וחשש, אבל לשמחתי היו גם כוונות טובות".

עוד כתבות

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה ירדה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?