גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מטען חריג

במשפט אחד הגדירה המדינה את ישראל 2017: הומופובית, שמרנית, מפחדת מהשונה

מטען חריג / איור: תמיר שפר
מטען חריג / איור: תמיר שפר

א. "הניסוח שהוגש לבג"ץ נגד אימוץ בידי להט"בים", אמר השבוע שר הרווחה חיים כץ, "היה כושל וראוי היה שלא ייאמר". קצת מצחיק, לא? כי מאיפה שאני יושב, הניסוח של תשובת המדינה היה מדויק כמו חיתוך לייזר והצליח להביע את צורת המחשבה של ישראל 2017 בצורה כמעט מושלמת. בואו נבחן יחד את תשובת המדינה: "הילד הנמסר לאימוץ נושא תחושת חריגות ורצוי להימנע מהעמסת מטען נוסף בדמות השמתו בתא משפחתי שנתפס בחברה הישראלית עדיין כתופעה חדשה ושונה" (כמה מילים בשביל להגיד הומופוביה, הא?).

מה היה לנו: חריגות זה רע; מטען זה מיותר; חדש זה חשוד, ושונה - הו, זה כבר ממש נורא ואיום, שלא נדע מצרות; וכמובן, "החברה הישראלית": קולקטיב כל-יודע ורגיש עד מאוד, שחושיו המחודדים יכולים לקלוט במהירות כל סטייה מהנורמה ולכן לא טוב לאתגר אותו, שלא יתפוצץ לו הראש חלילה. כי הכול צריך להיות רגיל ומוכר וישן ופשוט וקל לתפיסה. כל מה שלא עומד בתו התקן, הרי ש"רצוי להימנע" ממנו. וזה בכלל לא קשור רק לאימוץ, האימוץ הוא רק הביטוי האחרון לשמרנות הישראלית החדשה שלפיה שונות היא סכנה, גיוון הוא סטייה, מיעוט הוא הפרעה וביקורת היא בגידה.

הרי ממה נפשך, יכולה הייתה המדינה להמשיך עם תהליכי האימוץ כמות שהם, קשים וארוכים, שבמסגרתם גם ככה מעטים ונדירים מאוד הם הזוגות החד-מיניים שמקבלים ילד לאימוץ, אבל לא - היה להם חשוב לנסח את ההצהרה הכי מעליבה ואז להתנער ממנה בחצי קריצה, שהרי הבעיה היא אך ורק בניסוח שהיה "כושל" ו"ראוי היה שלא ייאמר" - ותו לא. זה כמו האלה שההתנצלות שלהם היא "לא הבנתם אותי נכון".

הניסוח הוא הש"ג החדש. פוליטיקאים אומרים מה שבא להם ואז מאשימים את הניסוח.

ב. כדאי לשים לב לעוד דעה קדומה הנחבאת בהודעת המדינה. כולנו שמנו לב לחלק האומר שהמשפחה החד-מינית נתפסת כתופעה חדשה ושונה - ואגב, היא אכן כזאת, אבל העניין הוא שזה ממש על הכיפק.

אבל, כבר בראשית ההודעה, עוד לפני שהגיעו למנה העיקרית, נאמר ש"ילד הנמסר לאימוץ נושא תחושת חריגות". אתה לא צריך להיות חלק ממשפחת הומואים או לסביות, עצם העובדה שאיתרע מזלך (או התמזל מזלך, תלוי מאיזה צד מסתכלים) להיות מאומץ, אתה כבר חריג מדי בשבילנו, מדינת האחדות המזויפת ואלופת ההפריות, שבה ילד נולד באושר לאמא אישה ואבא גבר שנישאו לפי דת משה וישראל - כאן, אגב, חרגה המדינה והכירה בתופעת הידועים בציבור כשהתירה גם להם לאמץ. מי זוכר שגם התופעה של ידועים בציבור נתפסה עד לפני רגע כ"חריגה, חדשה ושונה"? חיים בחטא, ככה קראו לאנשים האלה.

ידוע בציבור, יש לומר, זו ההגדרה החברתית שלי ואני עוד לא יודע מה בדיוק אני מרגיש בנוגע למעבר מאחד כזה שחי בחטא לאחד כזה שידוע בציבור. חי בחטא זה מיק ג'אגר, ידוע בציבור זה אבי טולדנו.

אבל בואו נחזור לנושא: תחושת החריגות. מאיפה למדינה לדעת שילד מאומץ "נושא תחושת חריגות"? הרי אתם לא נכנסים לעמקי נפשו של הילד המאומץ, נכון? וגם אם זה נכון, זה הרי לא באמת מעניין אתכם, נכון? כל מה שאתם עושים זה להצביע עליו ולומר: הוא חריג. כי ככה, כשמישהו חריג, כולנו הופכים באחת להיות קצת יותר רגילים. אנחת רווחה נפלטת. אנחנו בסדר. אפשר להירגע.

ג. אני שותף מלא לזעם של הקהילה הלהט"בית: המדינה משפילה אותם, וביד אחרת משווקת את ישראל כיעד מוביל לתיירות גאה. איזו צביעות. אני לא טוען שהם בהכרח הורים טובים יותר מאחרים, אבל הם לבטח לא יותר גרועים. מההיכרות שלי עם לא מעט משפחות כאלה אני יכול לומר שהם הורים כמו כל הורים, כולנו נעים על אותו הספקטרום.

אבל כבנאדם, עליי להודות שקצת נתקעתי במשפט הראשון. בואו נלמד אותו. הוא מתחיל כך: "ילד הנמסר לאימוץ נושא תחושת חריגות". ישר נזכרתי בילדות.

תגידו ת'אמת, נכון שגם אתם שאלתם את עצמכם מתישהו בילדות אולי אתם מאומצים? נכון שגם הרגשתם שאתם נושאים תחושת חריגות? מה אני עושה פה? מי האנשים האלה?

וזה בדיוק העניין: כולנו חריגים, אלא שאנחנו לא "נושאים תחושת חריגות", כמו שכתבה המדינה - לפעמים זו תחושת החריגות שנושאת אותנו. היא אולי החוויה האנושית הכי בסיסית. מאומץ או לא מאומץ, במשפחה כזו או במשפחה אחרת, בסוף זה אתה, ואתה שונה מכולם.

כבד הוא משא החריגות. יצרנו מבנים חברתיים מסובכים ורחוקים משלמות רק בשביל להיות חלק ממשהו. ועדיין, זה לא מספיק, אנחנו פורקים אותו איפה ואיך שאנחנו יכולים, בעיקר על אנשים אחרים. מפחיד להיות חריג, הפחד מוביל לשנאה והשנאה, כידוע, מובילה אל הצד האפל. אל הדארק סייד.

ד. המשך המשפט בתגובת המדינה הותיר אותי נפעם, כמעט חסר נשימה: "רצוי להימנע מהעמסת מטען נוסף (של חריגות על הילד)". העמסת מטען נוסף - אני חושב שזו ההגדרה הקולעת ביותר לחיים שאי פעם נתקלתי בה. זה הרי בדיוק, אבל בדיוק, מה שאנחנו עושים, בעיקר בילדות: מעמיסים צלקות וליטופים על המשאית של האני.

הדרך היחידה להימנע מהעמסת מטען על ילד היא אמצעי מניעה, אבל מהרגע שנולדנו, אנחנו מעמיסים. עוד, אנחנו מסמנים לעצמנו, יש לך עוד, תעמיס! אנחנו משתדלים לקחת את הסיבובים של החיים בזווית רחבה (לא תמיד זה מצליח, לפעמים הם חדים) ומצפצפים בקול גדול כשאנחנו מעבירים להילוך אחורי. יש לנו מטען חריג, המטען החריג הוא אנחנו. אלה, חברות וחברים, הם החיים - וממש לא רצוי להימנע מהם.

ולא סתם נמשלו החיים למשאית, שהרי החיים הם נסיעה. להיות במקום שלך, להרגיש בבית בעולם - זה הדבר החריג. בשביל ההארה הזו ישב הבודהא מתחת לעץ, בשביל התחושה הזו אנחנו עושים את כל מה שאנחנו עושים, התחושה של לרדת כבה מהקבינה של המשאית ולמתוח את האיברים מול נוף מדברי.

ה. אז אם החלק הראשון של תגובת המדינה זרק אותי לילדות והחלק השני של תגובתה הותיר אותי נפעם, הרי שהחלק האחרון עשה אותי עצוב. את ההתנגדות שלה היא מנמקת בכך שהתא המשפחתי החד-מיני "נתפס בחברה הישראלית עדיין כתופעה חדשה ושונה". מה עצוב בו? שרואים שהוא נכתב בידי אנשים שאין להם טיפה חזון ואומץ. יש בו פחד מהחדש ומהשונה ואף שהוא עוסק בתפיסה, הרי שלו עצמו אין אחת כזאת. משפט שמשקף ותו לא.

הרי ההוויה אמורה ליצור את ההכרה, לא להיפך - הדבר היחיד שישנה את התפיסה של החברה הישראלית בנוגע לאימוץ זה פשוט לא לשלול אימוץ מסוג אחד של משפחות. המדינה לא רוצה לשנות את התפיסה הזו? המדינה חושבת שזוגות חד מיניים שווים פחות, אז לפחות שתגיד את זה בבירור ולא תתחבא מאחורי תיאור מעורפל של החברה הישראלית.

עוד כתבות

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

החוקר שמגלה: 80% מהמשקיעים בשוק הזה מפסידים בשנה הראשונה

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר