עובדי חברת החשמל / צילום:: יוסי וייס
בתום 5 שעות שלושת שופטי בג"ץ סיימו היום (ה') את הדיון בעתירה שהגישה המדינה נגד שביתת עובדי חברת החשמל לאחר שהמדינה נענתה להצעת הוועד לפסק זמן של 60 יום בעיצומים שבמהלכו יתנהלו שיחות בניסיון להגיע להסכמה על מתווה לרפורמה בחברה ובמשק החשמל. הרכב השופטים יפרסם ביום ראשון את נוסח ההחלטה ואז יובהר מה יקרה בתום תקופת פסק הזמן.
הצעת ועד העובדים באה על-רקע הצעה לא נוחה מבחינתם שהציעו השופטים בסוף דיון ארוך והפכפך. על פי נוסח ההצעה שהציעו השופטים תתקיים הידברות בין הצדדים עד ל-28 לספטמבר ובסיום התקופה תודיע המדינה מהו מתווה הרפורמה שבו היא מעוניינת. הבעיה בהצעת השופטים הייתה שהיא מאפשרת למדינה להמשיך ולקדם רפורמה במשק החשמל באופן חד-צדדי כשהצעד המרכזי שנמצא כרגע על השולחן הוא קבלת החלטת ממשלה על העברת שתי תחנות כוח חדשות שיוקמו במקום תחנת הכוח הפחמית הישנה בחדרה - להפעלת יצרני חשמל פרטיים.
נציגת ועד עובדי חברת החשמל, עו"ד אורנה לין, ציינה כי "אנחנו עושים את זה כמהלך חד-צדדי. אנחנו מבקשים שתוך 60 ימים ינהלו איתנו היוועצות ומשא-ומתן. אנחנו שמים את מבטחנו בבית המשפט הזה", לין הוסיפה כי גורלם של 6,000 עובדים נמצא על פרק.
ההצעה האחרונה של השופטים שלא עלתה לדיון כללה הימנעות של המדינה משינויים מבניים בחברת החשמל ולא במשק החשמל, מה שככל הנראה גרם לעובדים לסגת מהעיצומים - "בתקופה שהוקצתה לקיום המגעים לא תנקוט המדינה כל צעדים מהותיים לשינויים מבניים בחברת החשמל".
לאחר סיום הדיון הנהלת חברת החשמל מסרה בתגובה: "עמדת חברת החשמל הייתה מלכתחילה שיש לנהל משא-ומתן בין הצדדים, ושהעיצומים לא צריכים להתקיים. אנחנו מברכים על הצעד האחראי של העובדים שהפסיקו חד-צדדית את העיצומים, ומקווים לניהול של משא-ומתן מהיר ויעיל עד יישום רפורמה מוסכמת במשק החשמל".
הצעה ראשונה של השופטים
בגרסה מוקדמת יותר שהציעו השופטים בעל-פה לצדדים נאמר כי גם המדינה לא תוכל לשנות את הסטטוס קוו במשק החשמל במהלך תקופת פסק הזמן של 100 ימים - ובעקבות כך הודיעו נציגי המדינה כי הם מתנגדים להצעה, ואילו העובדים הסכימו לה. השופטת אסתר חיות ציינה כי "ב-100 הימים האלה 'הסטטוס-קוו נשמר', והסבירה כי 'תתבצע עבודה כרגיל, אך יצרנים חדשים לא יקבלו רישיונות ולא ייכנסו'".
מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידור, הסביר לשופטים כי הסיבה העיקרית למחלוקת בין הצדדים היא הבקשה להקפיא את חלוקת רישיונות החשמל במשק במשך תקופת ההידברות.
לטענת עו"ד מיכל לייסר, המייצגת את המדינה: "המדינה לא מוכנה להסכים לעצירת צעדים במשק החשמל. אנחנו מוכנים לקיים עוד פגישה או שתיים עם העובדים כדי לקיים חובת ההיוועצות".
השופטת חיות הופתעה לשמוע את הדברים: "על איזה עצירת צעדים אתם מדברים? שמירת הסטטוס-קוו אומרת שלא תכניסו יצרנים פרטיים חדשים במשך 100 ימים. נורא בוער לכם לתת למישהו את הרישיון? אתם צריכים עוד זמן להידברות עם עובדי החברה, הרי גם 15 שנים לא הספיקו לכם".
חיות ציינה כי על המדינה לשאוף להחזיר את משק החשמל לפעילות מלאה: "כרגע אין גביית חשבונות, אין סקרי היתכנות, אין תשלום לספקים, שמענו שהולכים להוריד את דירוג האשראי של החברה".
"זכותו של הריבון לערוך שינוי מבני במשק החשמל"
קודם לכן, במהלך הדיון בבג"ץ בעתירת המדינה להפסקת השביתה בחברת החשמל, אמרה השופטת חיות כי "יש להכיר בזכותו של הריבון לערוך שינוי מבני במשק החשמל". האמירה הדרמטית, שהתפרשה כקבלת עמדת המדינה בעתירה, עוררה תגובות סוערות מצד נציגי העובדים, הטוענים כי יש להם זכות לשבות נגד השינוי המבני המתבצע ללא הסכמתם.
הדיון המשפטי בבג"ץ התמקד בשאלה האם המדינה קיימה את חובתה להיוועץ בעובדים כחלק מהליך השינוי המבני. עו"ד לין המייצגת את הוועד טענה כי "חובת ההיוועצות עמנו לא באמת קוימה. המדינה אומרת לנו שנים שאין השלכות על העובדים. המדינה לא באמת שומעת איזה השלכות יש. אז יש השלכות מאוד קשות. מסתבר כי התוכנית החדשה של המדינה אתם לא תהיו פרטנר, ו-6,000 עובדים ילכו הביתה". לטענת המדינה, מדובר במספר קטן משמעותית - "פרישה מרצון של 2900 עובדים".
מנגד, עו"ד מיכל לייסר מטעם פרקליטות המדינה טענה כי המדינה אכן קיימה את חובת היוועצות והידברות עם חברת החשמל בכל הנוגע לקידום הרפורמה, ואף פורטו בפני הרכב השופטים את המועדים של הישיבות. אך לטענת הפרקליטות, הבעיה המרכזית היא התנגדות העובדים לרפורמה.
"במסגרת הדיונים על מתווה הרפורמה נדונה כל התוכנית, למשל באיזה קצב יימכרו תחנות, איך תראה ההשקעה של החברה בהיבט הפיננסי. מתנהלת היוועצות מאוד משמעותית, מתוך הבנה שזה מה שצירך לעשות", טענה לייסר.
לייסר הוסיפה כי "לנהל משא-ומתן על השינוי המבני בארגון זה לא נועד כדי לבטל את השינוי. משא-ומתן מיועד לקבוע מה יקבלו העובדים לאחר יישום הרפורמה".
עו"ד לין אמרה כי "בחלומות הכי גרועים שלנו לא חלמנו שהדיון יתנהל כך". לין טענה כי על בג"ץ להתערב ולהפסיק את השביתה, משום שיש לאפשר לבית הדין לעבודה לעשות את עבודתו. היא ציינה כי בבית הדין מתנהלים דיונים רצופים בין הצדדים, וכי שופטי בג"ץ אינם מודעים לכל הטענות שעלו בדיונים אלה.
עו"ד איריס ורדי מטעם העובדים טענה כי קבלת עתירת המדינה משמעותה כי "אין משמעות לזכות השביתה כי 6000 עובדים ילכו הביתה. אם על זה אי-אפשר לשבות על מה אפשר לשבות?". בעקבות טענותיהן של עורכות הדין החליטו שופטי בג"ץ, אסתר חיות, נעם סולברג ודוד מינץ, לצאת להתייעצות ובסיומה הודיעו על הצעת הפשרה שלהם.
בא-כוח הנהלת חברת החשמל, עו"ד חגי ורד, אמר כי "החמצן של חברת החשמל הוא בכסף שהיא גובה מהלקוחות. כרגע החברה לא גובה כספים ומתקיימת מההלוואות שהיא לוקחת על-ידי ניצול קווי האשראי של הבנקים. חברת הדירוג S&P הודיעה כי ככל העיצומים יימשכו הדירוג של החברה יכול לרדת, אפילו בכמה דרגות. הטעות של בית הדין הארצי היא שלא הייתה התייחסות כלל למעמד החברה כמונופול. הבקשה שלנו היא לקיים משא-ומתן ולקיים את חובת היוועצות".
עו"ד אהרן מיכאלי, המייצג את יזמי תחנת הכוח הפרטית דליה אנרגיות ויצרני חשמל פרטיים שהצטרפו לעתירת המדינה, אמר כי "אסור להעניק את המפתחות לתחרות למי שלא מעוניין בה. לוקח בין 8-10 שנים להקים תחנת כוח. השביתה גורמת לנו לנזקים של מיליונים, למוות קליני מיידי. לא צריך להסכים עם מי שמחזיק את המפתחות לכספת, רק בגלל שהוא לא מסכים לאיזושהי רפורמה. זה טבעי שמי שעובד בגוף מונופוליסטי לא ירצה להיפתח לתחרות. בית הדין היה צריך לסווג את השביתה הזאת כפוליטית".
מחלוקת בין הצדדים מאז 1996
ברקע המחלוקת עומד הכישלון המתמשך בהגעה להסכם על רפורמה בחברת החשמל. חוק משק החשמל מ-1996 קבע כי רישיון חברת החשמל יפקע בתוך 10 שנים, בהנחה שעד אז תגיע המדינה להסכם עם עובדי החברה וההסתדרות על שינוי מבני בחברת ובמשק החשמל כולו. אלא השיחות על הרפורמה לא הניבו עד היום הסכם כזה, והרישיון של חברת החשמל שפקע ב-2006 מוארך בכל פעם בשנה נוספת.
עם השנים גברה מורת-הרוח של בית הדין לעבודה נוכח מה שהצטייר בעיניו כגרירת רגליים של המדינה בקידום הרפורמה. לאחר שמספר שרים, ובראשם שר האוצר יאיר לפיד, נרתעו מלאשר הצעות לרפורמה בגלל העלות הגבוהה של ההטבות שהובטחו לעובדים, הגבירה המדינה את פעולותיה לקידום ייצור החשמל הפרטי באופן חד-צדדי.
טענת העובדים התקבלה לראשונה בפסק דין תקדימי של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה ב-16 לספטמבר 2014. בתחילת מאי השנה, כאמור, דחה בית הדין הארצי לעבודה, בראשות נשיא בית הדין השופט יגאל פליטמן, את הערעור שהגישה המדינה, ובעקבות כך עתרה פרקליטות המדינה לבג"ץ, עתירה שאליה הצטרפו גם יצרני החשמל הפרטיים.
הטריגר לעיצומים האחרונים, שהחלו ב-12 ביוני, הייתה החלטת שר האנרגיה יובל שטייניץ למסור הקמת תחנת כוח של כ-700 מגה-ואט שתאפשר לסגור בהדרגה את היחידות המזהמות 1-4 בחדרה ליצרנים הפרטיים. העיצומים כוללים הימנעות מגביית כספים, עיכוב 10% מהתשלומים לספקים שמומש בסוף השבוע שעבר, השעיית הפעילות מול יצרני החשמל הפרטיים, אי-ניתוק חשמל לחייבים וניתוק מגע עם משרד האנרגיה.
כדי להמשיך בפעילות התקינה, חברת החשמל לקחה הלוואות בסך 1.3 מיליארד שקל על-ידי ניצול קווי האשראי שלה בבנקים, כאשר נזקי אי-הגבייה בחברת החשמל מסתכמים בכ-2 מיליארד שקל בחודש.