גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עובדי חברת החשמל הודיעו לבג"ץ: אנו מפסיקים את העיצומים

(עדכון) - זאת לאחר ששופטי בג"ץ רמזו כי יתערבו בהחלטת ביה"ד לאפשר לעובדי חח"י לנקוט עיצומים עקב הרפורמה במשק החשמל, ולאחר שהציעו פסק זמן של 60 ימים בעיצומים

עובדי חברת החשמל / צילום:: יוסי וייס
עובדי חברת החשמל / צילום:: יוסי וייס

בתום 5 שעות שלושת שופטי בג"ץ סיימו היום (ה') את הדיון בעתירה שהגישה המדינה נגד שביתת עובדי חברת החשמל לאחר שהמדינה נענתה להצעת הוועד לפסק זמן של 60 יום בעיצומים שבמהלכו יתנהלו שיחות בניסיון להגיע להסכמה על מתווה לרפורמה בחברה ובמשק החשמל. הרכב השופטים יפרסם ביום ראשון את נוסח ההחלטה ואז יובהר מה יקרה בתום תקופת פסק הזמן.

הצעת ועד העובדים באה על-רקע הצעה לא נוחה מבחינתם שהציעו השופטים בסוף דיון ארוך והפכפך. על פי נוסח ההצעה שהציעו השופטים תתקיים הידברות בין הצדדים עד ל-28 לספטמבר ובסיום התקופה תודיע המדינה מהו מתווה הרפורמה שבו היא מעוניינת. הבעיה בהצעת השופטים הייתה שהיא מאפשרת למדינה להמשיך ולקדם רפורמה במשק החשמל באופן חד-צדדי כשהצעד המרכזי שנמצא כרגע על השולחן הוא קבלת החלטת ממשלה על העברת שתי תחנות כוח חדשות שיוקמו במקום תחנת הכוח הפחמית הישנה בחדרה - להפעלת יצרני חשמל פרטיים.

נציגת ועד עובדי חברת החשמל, עו"ד אורנה לין, ציינה כי "אנחנו עושים את זה כמהלך חד-צדדי. אנחנו מבקשים שתוך 60 ימים ינהלו איתנו היוועצות ומשא-ומתן. אנחנו שמים את מבטחנו בבית המשפט הזה", לין הוסיפה כי גורלם של 6,000 עובדים נמצא על פרק.

ההצעה האחרונה של השופטים שלא עלתה לדיון כללה הימנעות של המדינה משינויים מבניים בחברת החשמל ולא במשק החשמל, מה שככל הנראה גרם לעובדים לסגת מהעיצומים - "בתקופה שהוקצתה לקיום המגעים לא תנקוט המדינה כל צעדים מהותיים לשינויים מבניים בחברת החשמל".

לאחר סיום הדיון הנהלת חברת החשמל מסרה בתגובה: "עמדת חברת החשמל הייתה מלכתחילה שיש לנהל משא-ומתן בין הצדדים, ושהעיצומים לא צריכים להתקיים. אנחנו מברכים על הצעד האחראי של העובדים שהפסיקו חד-צדדית את העיצומים, ומקווים לניהול של משא-ומתן מהיר ויעיל עד יישום רפורמה מוסכמת במשק החשמל".

הצעה ראשונה של השופטים

בגרסה מוקדמת יותר שהציעו השופטים בעל-פה לצדדים נאמר כי גם המדינה לא תוכל לשנות את הסטטוס קוו במשק החשמל במהלך תקופת פסק הזמן של 100 ימים - ובעקבות כך הודיעו נציגי המדינה כי הם מתנגדים להצעה, ואילו העובדים הסכימו לה. השופטת אסתר חיות ציינה כי "ב-100 הימים האלה 'הסטטוס-קוו נשמר', והסבירה כי 'תתבצע עבודה כרגיל, אך יצרנים חדשים לא יקבלו רישיונות ולא ייכנסו'".

מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידור, הסביר לשופטים כי הסיבה העיקרית למחלוקת בין הצדדים היא הבקשה להקפיא את חלוקת רישיונות החשמל במשק במשך תקופת ההידברות.

לטענת עו"ד מיכל לייסר, המייצגת את המדינה: "המדינה לא מוכנה להסכים לעצירת צעדים במשק החשמל. אנחנו מוכנים לקיים עוד פגישה או שתיים עם העובדים כדי לקיים חובת ההיוועצות".

השופטת חיות הופתעה לשמוע את הדברים: "על איזה עצירת צעדים אתם מדברים? שמירת הסטטוס-קוו אומרת שלא תכניסו יצרנים פרטיים חדשים במשך 100 ימים. נורא בוער לכם לתת למישהו את הרישיון? אתם צריכים עוד זמן להידברות עם עובדי החברה, הרי גם 15 שנים לא הספיקו לכם".

חיות ציינה כי על המדינה לשאוף להחזיר את משק החשמל לפעילות מלאה: "כרגע אין גביית חשבונות, אין סקרי היתכנות, אין תשלום לספקים, שמענו שהולכים להוריד את דירוג האשראי של החברה".

"זכותו של הריבון לערוך שינוי מבני במשק החשמל"

קודם לכן, במהלך הדיון בבג"ץ בעתירת המדינה להפסקת השביתה בחברת החשמל, אמרה השופטת חיות כי "יש להכיר בזכותו של הריבון לערוך שינוי מבני במשק החשמל". האמירה הדרמטית, שהתפרשה כקבלת עמדת המדינה בעתירה, עוררה תגובות סוערות מצד נציגי העובדים, הטוענים כי יש להם זכות לשבות נגד השינוי המבני המתבצע ללא הסכמתם.

הדיון המשפטי בבג"ץ התמקד בשאלה האם המדינה קיימה את חובתה להיוועץ בעובדים כחלק מהליך השינוי המבני. עו"ד לין המייצגת את הוועד טענה כי "חובת ההיוועצות עמנו לא באמת קוימה. המדינה אומרת לנו שנים שאין השלכות על העובדים. המדינה לא באמת שומעת איזה השלכות יש. אז יש השלכות מאוד קשות. מסתבר כי התוכנית החדשה של המדינה אתם לא תהיו פרטנר, ו-6,000 עובדים ילכו הביתה". לטענת המדינה, מדובר במספר קטן משמעותית - "פרישה מרצון של 2900 עובדים".

מנגד, עו"ד מיכל לייסר מטעם פרקליטות המדינה טענה כי המדינה אכן קיימה את חובת היוועצות והידברות עם חברת החשמל בכל הנוגע לקידום הרפורמה, ואף פורטו בפני הרכב השופטים את המועדים של הישיבות. אך לטענת הפרקליטות, הבעיה המרכזית היא התנגדות העובדים לרפורמה.

"במסגרת הדיונים על מתווה הרפורמה נדונה כל התוכנית, למשל באיזה קצב יימכרו תחנות, איך תראה ההשקעה של החברה בהיבט הפיננסי. מתנהלת היוועצות מאוד משמעותית, מתוך הבנה שזה מה שצירך לעשות", טענה לייסר.

לייסר הוסיפה כי "לנהל משא-ומתן על השינוי המבני בארגון זה לא נועד כדי לבטל את השינוי. משא-ומתן מיועד לקבוע מה יקבלו העובדים לאחר יישום הרפורמה".

עו"ד לין אמרה כי "בחלומות הכי גרועים שלנו לא חלמנו שהדיון יתנהל כך". לין טענה כי על בג"ץ להתערב ולהפסיק את השביתה, משום שיש לאפשר לבית הדין לעבודה לעשות את עבודתו. היא ציינה כי בבית הדין מתנהלים דיונים רצופים בין הצדדים, וכי שופטי בג"ץ אינם מודעים לכל הטענות שעלו בדיונים אלה.

עו"ד איריס ורדי מטעם העובדים טענה כי קבלת עתירת המדינה משמעותה כי "אין משמעות לזכות השביתה כי 6000 עובדים ילכו הביתה. אם על זה אי-אפשר לשבות על מה אפשר לשבות?". בעקבות טענותיהן של עורכות הדין החליטו שופטי בג"ץ, אסתר חיות, נעם סולברג ודוד מינץ, לצאת להתייעצות ובסיומה הודיעו על הצעת הפשרה שלהם.

בא-כוח הנהלת חברת החשמל, עו"ד חגי ורד, אמר כי "החמצן של חברת החשמל הוא בכסף שהיא גובה מהלקוחות. כרגע החברה לא גובה כספים ומתקיימת מההלוואות שהיא לוקחת על-ידי ניצול קווי האשראי של הבנקים. חברת הדירוג S&P הודיעה כי ככל העיצומים יימשכו הדירוג של החברה יכול לרדת, אפילו בכמה דרגות. הטעות של בית הדין הארצי היא שלא הייתה התייחסות כלל למעמד החברה כמונופול. הבקשה שלנו היא לקיים משא-ומתן ולקיים את חובת היוועצות".

עו"ד אהרן מיכאלי, המייצג את יזמי תחנת הכוח הפרטית דליה אנרגיות ויצרני חשמל פרטיים שהצטרפו לעתירת המדינה, אמר כי "אסור להעניק את המפתחות לתחרות למי שלא מעוניין בה. לוקח בין 8-10 שנים להקים תחנת כוח. השביתה גורמת לנו לנזקים של מיליונים, למוות קליני מיידי. לא צריך להסכים עם מי שמחזיק את המפתחות לכספת, רק בגלל שהוא לא מסכים לאיזושהי רפורמה. זה טבעי שמי שעובד בגוף מונופוליסטי לא ירצה להיפתח לתחרות. בית הדין היה צריך לסווג את השביתה הזאת כפוליטית".

מחלוקת בין הצדדים מאז 1996

ברקע המחלוקת עומד הכישלון המתמשך בהגעה להסכם על רפורמה בחברת החשמל. חוק משק החשמל מ-1996 קבע כי רישיון חברת החשמל יפקע בתוך 10 שנים, בהנחה שעד אז תגיע המדינה להסכם עם עובדי החברה וההסתדרות על שינוי מבני בחברת ובמשק החשמל כולו. אלא השיחות על הרפורמה לא הניבו עד היום הסכם כזה, והרישיון של חברת החשמל שפקע ב-2006 מוארך בכל פעם בשנה נוספת.

עם השנים גברה מורת-הרוח של בית הדין לעבודה נוכח מה שהצטייר בעיניו כגרירת רגליים של המדינה בקידום הרפורמה. לאחר שמספר שרים, ובראשם שר האוצר יאיר לפיד, נרתעו מלאשר הצעות לרפורמה בגלל העלות הגבוהה של ההטבות שהובטחו לעובדים, הגבירה המדינה את פעולותיה לקידום ייצור החשמל הפרטי באופן חד-צדדי.

טענת העובדים התקבלה לראשונה בפסק דין תקדימי של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה ב-16 לספטמבר 2014. בתחילת מאי השנה, כאמור, דחה בית הדין הארצי לעבודה, בראשות נשיא בית הדין השופט יגאל פליטמן, את הערעור שהגישה המדינה, ובעקבות כך עתרה פרקליטות המדינה לבג"ץ, עתירה שאליה הצטרפו גם יצרני החשמל הפרטיים.

הטריגר לעיצומים האחרונים, שהחלו ב-12 ביוני, הייתה החלטת שר האנרגיה יובל שטייניץ למסור הקמת תחנת כוח של כ-700 מגה-ואט שתאפשר לסגור בהדרגה את היחידות המזהמות 1-4 בחדרה ליצרנים הפרטיים. העיצומים כוללים הימנעות מגביית כספים, עיכוב 10% מהתשלומים לספקים שמומש בסוף השבוע שעבר, השעיית הפעילות מול יצרני החשמל הפרטיים, אי-ניתוק חשמל לחייבים וניתוק מגע עם משרד האנרגיה.

כדי להמשיך בפעילות התקינה, חברת החשמל לקחה הלוואות בסך 1.3 מיליארד שקל על-ידי ניצול קווי האשראי שלה בבנקים, כאשר נזקי אי-הגבייה בחברת החשמל מסתכמים בכ-2 מיליארד שקל בחודש.

עוד כתבות

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארביב לתוך ישראל קנדה

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות