גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הברירה לא טבעית

איך קרנות פנסיה ברירת מחדל משפיעות על דוחות הלמן אלדובי

הלמן אלדובי / צילום: תמר מצפי
הלמן אלדובי / צילום: תמר מצפי

לקראת סוף השנה שעברה התחוללה רפורמה גדולה בשוק הפנסיה, עם השקתן של קרנות פנסיה ברירת מחדל שמנהלות את הכסף שלנו בדמי ניהול מאוד נמוכים. היוזמה הברוכה הזו של משרד האוצר והפיקוח על שוק ההון אמורה לחסוך לכם הרבה מאוד כסף - עשרות אלפים ואפילו מאות אלפי שקלים. איך? פשוט מאוד - דמי ניהול נמוכים מאוד ביחס לממוצע בקרנות הפנסיה.

לקרנות ברירת מחדל יכולים לעבור כולם, אם כי יש כאלו שמראש יש להם תנאים טובים - עובדים שמאורגנים תחת ועדים חזקים משלמים דמי ניהול נמוכים.

בקרן פנסיה יש דמי ניהול משני סוגים: דמי ניהול על ההפקדות השוטפות (מקסימום 6%) ודמי ניהול על הצבירה (מקסימום של 0.5%). בפועל, אם תבדקו את התשלום של עובדים בחברות כמו בזק, טבע, חברת החשמל, תעשייה אווירית, אל על ועוד, תגלו שהם משלמים דמי ניהול על צבירה בסדר גודל של 0.1%-0.2%, וגם בדמי הניהול על ההפקדות הם משלמים משמעותית פחות מהמקסימום. אבל לעובדים הלא מאוגדים במשק אין את הכוח של הוועדים האלו, הם לא מגיעים כגוף אחד לקרן הפנסיה ומקבלים הנחה גדולה. מכאן הרעיון של קרן ברירית מחדל - קרן שתאפשר לכל מי שרוצה לנהל את החיסכון הפנסיוני דרכה, בעלויות ניהול נמוכות.

זה כמובן דורש לא מעט מהחוסך - העובד צריך להיות מודע לנושא, להבין את היתרון הגדול (פחות דמי ניהול, זה פנסיה גדולה יותר בעתיד) ולבקש לעבור לקרן (ואי אפשר להגיד לו לא). אך מסתבר שבינתיים אין נהירה לקרנות הפנסיה ברירת מחדל.

הציבור לא נוהר בהמוניו

שתי חברות זכו בניהול הפנסיה ברירת מחדל - מיטב דש והלמן אלדובי. הקרנות הזוכות החלו לצרף עמיתים מ-1 בנובמבר 2016, כשקרן הפנסיה של מיטב דש גובה דמי ניהול בשיעור של 1.31% מההפקדות החודשיות ושל 0.01% מהצבירה; קרן הפנסיה של הלמן אלדובי גובה 1.49% מההפקדה ודמי ניהול של 0.001% מהצבירה.

שתי החברות האלו נסחרות בבורסה. מיטב דש לא מתייחסת בדיווחיה (עדיין) לפעילות בתחום קרן הפנסיה ברירת מחדל, מכיוון שהיא פשוט קטנה ביחס להיקף פעילותה - רק בתחום הפנסיה והגמל החברה מנהלת (נכון לסוף הרבעון הראשון) קרוב ל-50 מיליארד שקל.

בית ההשקעות הלמן אלדובי עם מכלול הפעילות (פנסיה, ניהול תיקים, קרנות ועוד) נכנס לאחרונה לבורסה בדלת האחורית (מיזוג הפוך עם חברת הנדל"ן סוהו), אבל החברה הבת, הלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה, היא חברה ציבורית (שמפרסמת כבר שנים דוחות רבעוניים) לאחר שגייסה איגרות חוב מציבור המשקיעים.

מהדוחות הכספיים של הלמן אלדובי פנסיה עולה כי הציבור לא ממש מסתער על קרנות הפנסיה עם דמי הניהול הנמוכים. הסיבה לא ברורה - אולי תקלה שיווקית, אולי חשש שדמי הניהול זה לא הכול. ויש גם את עניין ניהול הקרן, אבל בעידן של ריבית אפסית אין לטענה הזו בסיס - החיסכון בדמי הניהול עולה על התשואה העודפת שיכול לייצר מנהל קרן. ומי בכלל מבטיח שיש הבדל בין קרנות הפנסיה? בסופו של דבר הרי כולם מתכנסים לממוצע מסוים, אין כוכבים שעושים לכם תשואה באמת מרשימה.

יתרה מכך, התשואה שלהן יחסית טובה מסיבה אחת - איגרות החוב הייעודיות. המדינה מקצה למנהלי הקרנות איגרות חוב ייעודיות בגובה של 30% מערך הנכסים בקרן, ואג"ח אלו מניבות תשואה של 4.86% - טוב הרבה יותר מכל אפיק סולידי, והתשואה הזו "מסדרת" את התשואה של הקרן כולה. איגרות החוב הייעודיות הן מתנה של המדינה לציבור - כשהמדינה בעצם מפתה את הציבור לחסוך לפנסיה. אבל ההטבה הזו בהדרגה תופחת (הצעירים ייהנו פחות ופחות).

על כל פנים, התשואה של קרן הפנסיה ברירת מחדל לא אמורה להיות שונה משמעותית מיתר הקרנות, כך שזו לא סיבה חזקה שלא להיות חבר בקרן הזו. סיבה אפשרית אחרת היא מכלול החוסכים בקרן הפנסיה. מעבר לעניין החיסכון יש עניין ביטוחי (ביטוח חיים, אובדן כושר עבודה ועוד), כשבקרן הפנסיה כולם ערבים זה לזה - הביטוח הוא מעין פנימי. כלומר, ככל שהקרן תהיה עם אנשים צעירים יותר ובריאים יותר, "ההפסד" של החוסך כתוצאה מהביטוח יהיה נמוך יותר. אולי קיים חשש שהמבוטחים בקרנות ברירת המחדל הם בפרופיל ביטוחי מסוכן יותר,כך שלא ממהרים לעבור אליהן, לפחות לפי שעה.

הפעילות גדלה, ההוצאות בהתאם

כל זה מתבטא כאמור בדוחות של הלמן אלדובי (וגם בדוחות של מיטב - רק ששם זה נבלע בתוך היקף הכספים הגדול).

הלמן אלדובי בדוחותיו לרבעון הראשון 'מפרק' בעצם את תחום הפנסיה ואת תחום קופות הגמל. בתחום קופות הגמל ההכנסות הסתכמו ב-21.8 מיליון שקל, בדומה להיקף ההכנסות ברבעון המקביל בשנת 2016, והרווח בגמל הסתכם ב-1.9 מיליון שקל, לעומת הפסד של 700 אלף שקל ברבעון המקביל. לכאורה שיפור, למרות הקיפאון בהכנסות.

בפנסיה, ההכנסות עלו ל-2.3 מיליון שקל לעומת 2.2 מיליון שקל - כלומר, לא ממש מרגישים את הזכייה בקרן הפנסיה ברירת מחדל (למרות שבעתיד נראה שצפויה השפעה חיובית). מנגד, ההוצאות גדלו והתחום עבר להפסד של 645 אלף שקל, לעומת רווח של 800 אלף שקל ברבעון המקביל.

בסך הכול החברה (הגמל והפנסיה) רווחית, אבל הפנסיה שמהווה חלק קטן מהפעילות (נכון לרבעון הראשון מתחת ל-10%) מפסידה, ויחסית הרבה. איך זה קרה? איך תחום הפנסיה עבר מרווח יחסית גבוה (כמעט 40% מההכנסות) ברבעון המקביל ב-2016 להפסד יחסית ניכר (כמעט 30% מההכנסות) ברבעון הנוכחי? התשובה פשוטה - הקצאת העלויות של החברה לשני התחומים השתנתה. הפעילות החדשה בתחום קרן הפנסיה ברירת מחדל חייבה את החברה להגדיל את ההוצאות בתחום הזה. מעבר לכך, היקף הפעילות בפנסיה גדל (למרות שעדיין לא התבטא בהכנסות) - יש יותר שיווק, יותר פרסום, יותר תפעול וכדומה.

מהסיבה הזו הנהלת החברה החליטה להקצות את ההוצאות בין התחומים באופן שונה מהעבר - ולהקצות יותר לתחום הפנסיה. הכוונה היא שאת ההוצאות שלא ניתן לייחסן, למשל שכר מנכ"ל, מקצים מהרבעון הראשון של 2017 ביחס אחר - עם משקל גדול יותר (מבעבר) לפנסיה. המשמעות היא כמובן - יותר הוצאות לתחום הפנסיה, וזה מסביר את המעבר להפסד.

יש ברירה

קרן הפנסיה של מיטב דש

שיעור דמי הניהול מההפקדות החודשיות - 1.31%

שיעור דמי הניהול מהצבירה - 0.01%

קרן הפנסיה של הלמן אלדובי

דמי הניהול מההפקדות - 1.49%

דמי ניהול מהצבירה - 0.001%

משקל האג"ח הייעודיות מערך הנכסים בקרן - 30%

התשואה שמניבות האג"ח הייעודיות - 4.86%

*** הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו

הלמן אלדובי

עוד כתבות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר