הברירה לא טבעית
לקראת סוף השנה שעברה התחוללה רפורמה גדולה בשוק הפנסיה, עם השקתן של קרנות פנסיה ברירת מחדל שמנהלות את הכסף שלנו בדמי ניהול מאוד נמוכים. היוזמה הברוכה הזו של משרד האוצר והפיקוח על שוק ההון אמורה לחסוך לכם הרבה מאוד כסף - עשרות אלפים ואפילו מאות אלפי שקלים. איך? פשוט מאוד - דמי ניהול נמוכים מאוד ביחס לממוצע בקרנות הפנסיה.
לקרנות ברירת מחדל יכולים לעבור כולם, אם כי יש כאלו שמראש יש להם תנאים טובים - עובדים שמאורגנים תחת ועדים חזקים משלמים דמי ניהול נמוכים.
בקרן פנסיה יש דמי ניהול משני סוגים: דמי ניהול על ההפקדות השוטפות (מקסימום 6%) ודמי ניהול על הצבירה (מקסימום של 0.5%). בפועל, אם תבדקו את התשלום של עובדים בחברות כמו בזק, טבע, חברת החשמל, תעשייה אווירית, אל על ועוד, תגלו שהם משלמים דמי ניהול על צבירה בסדר גודל של 0.1%-0.2%, וגם בדמי הניהול על ההפקדות הם משלמים משמעותית פחות מהמקסימום. אבל לעובדים הלא מאוגדים במשק אין את הכוח של הוועדים האלו, הם לא מגיעים כגוף אחד לקרן הפנסיה ומקבלים הנחה גדולה. מכאן הרעיון של קרן ברירית מחדל - קרן שתאפשר לכל מי שרוצה לנהל את החיסכון הפנסיוני דרכה, בעלויות ניהול נמוכות.
זה כמובן דורש לא מעט מהחוסך - העובד צריך להיות מודע לנושא, להבין את היתרון הגדול (פחות דמי ניהול, זה פנסיה גדולה יותר בעתיד) ולבקש לעבור לקרן (ואי אפשר להגיד לו לא). אך מסתבר שבינתיים אין נהירה לקרנות הפנסיה ברירת מחדל.
הציבור לא נוהר בהמוניו
שתי חברות זכו בניהול הפנסיה ברירת מחדל - מיטב דש והלמן אלדובי. הקרנות הזוכות החלו לצרף עמיתים מ-1 בנובמבר 2016, כשקרן הפנסיה של מיטב דש גובה דמי ניהול בשיעור של 1.31% מההפקדות החודשיות ושל 0.01% מהצבירה; קרן הפנסיה של הלמן אלדובי גובה 1.49% מההפקדה ודמי ניהול של 0.001% מהצבירה.
שתי החברות האלו נסחרות בבורסה. מיטב דש לא מתייחסת בדיווחיה (עדיין) לפעילות בתחום קרן הפנסיה ברירת מחדל, מכיוון שהיא פשוט קטנה ביחס להיקף פעילותה - רק בתחום הפנסיה והגמל החברה מנהלת (נכון לסוף הרבעון הראשון) קרוב ל-50 מיליארד שקל.
בית ההשקעות הלמן אלדובי עם מכלול הפעילות (פנסיה, ניהול תיקים, קרנות ועוד) נכנס לאחרונה לבורסה בדלת האחורית (מיזוג הפוך עם חברת הנדל"ן סוהו), אבל החברה הבת, הלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה, היא חברה ציבורית (שמפרסמת כבר שנים דוחות רבעוניים) לאחר שגייסה איגרות חוב מציבור המשקיעים.
מהדוחות הכספיים של הלמן אלדובי פנסיה עולה כי הציבור לא ממש מסתער על קרנות הפנסיה עם דמי הניהול הנמוכים. הסיבה לא ברורה - אולי תקלה שיווקית, אולי חשש שדמי הניהול זה לא הכול. ויש גם את עניין ניהול הקרן, אבל בעידן של ריבית אפסית אין לטענה הזו בסיס - החיסכון בדמי הניהול עולה על התשואה העודפת שיכול לייצר מנהל קרן. ומי בכלל מבטיח שיש הבדל בין קרנות הפנסיה? בסופו של דבר הרי כולם מתכנסים לממוצע מסוים, אין כוכבים שעושים לכם תשואה באמת מרשימה.
יתרה מכך, התשואה שלהן יחסית טובה מסיבה אחת - איגרות החוב הייעודיות. המדינה מקצה למנהלי הקרנות איגרות חוב ייעודיות בגובה של 30% מערך הנכסים בקרן, ואג"ח אלו מניבות תשואה של 4.86% - טוב הרבה יותר מכל אפיק סולידי, והתשואה הזו "מסדרת" את התשואה של הקרן כולה. איגרות החוב הייעודיות הן מתנה של המדינה לציבור - כשהמדינה בעצם מפתה את הציבור לחסוך לפנסיה. אבל ההטבה הזו בהדרגה תופחת (הצעירים ייהנו פחות ופחות).
על כל פנים, התשואה של קרן הפנסיה ברירת מחדל לא אמורה להיות שונה משמעותית מיתר הקרנות, כך שזו לא סיבה חזקה שלא להיות חבר בקרן הזו. סיבה אפשרית אחרת היא מכלול החוסכים בקרן הפנסיה. מעבר לעניין החיסכון יש עניין ביטוחי (ביטוח חיים, אובדן כושר עבודה ועוד), כשבקרן הפנסיה כולם ערבים זה לזה - הביטוח הוא מעין פנימי. כלומר, ככל שהקרן תהיה עם אנשים צעירים יותר ובריאים יותר, "ההפסד" של החוסך כתוצאה מהביטוח יהיה נמוך יותר. אולי קיים חשש שהמבוטחים בקרנות ברירת המחדל הם בפרופיל ביטוחי מסוכן יותר,כך שלא ממהרים לעבור אליהן, לפחות לפי שעה.
הפעילות גדלה, ההוצאות בהתאם
כל זה מתבטא כאמור בדוחות של הלמן אלדובי (וגם בדוחות של מיטב - רק ששם זה נבלע בתוך היקף הכספים הגדול).
הלמן אלדובי בדוחותיו לרבעון הראשון 'מפרק' בעצם את תחום הפנסיה ואת תחום קופות הגמל. בתחום קופות הגמל ההכנסות הסתכמו ב-21.8 מיליון שקל, בדומה להיקף ההכנסות ברבעון המקביל בשנת 2016, והרווח בגמל הסתכם ב-1.9 מיליון שקל, לעומת הפסד של 700 אלף שקל ברבעון המקביל. לכאורה שיפור, למרות הקיפאון בהכנסות.
בפנסיה, ההכנסות עלו ל-2.3 מיליון שקל לעומת 2.2 מיליון שקל - כלומר, לא ממש מרגישים את הזכייה בקרן הפנסיה ברירת מחדל (למרות שבעתיד נראה שצפויה השפעה חיובית). מנגד, ההוצאות גדלו והתחום עבר להפסד של 645 אלף שקל, לעומת רווח של 800 אלף שקל ברבעון המקביל.
בסך הכול החברה (הגמל והפנסיה) רווחית, אבל הפנסיה שמהווה חלק קטן מהפעילות (נכון לרבעון הראשון מתחת ל-10%) מפסידה, ויחסית הרבה. איך זה קרה? איך תחום הפנסיה עבר מרווח יחסית גבוה (כמעט 40% מההכנסות) ברבעון המקביל ב-2016 להפסד יחסית ניכר (כמעט 30% מההכנסות) ברבעון הנוכחי? התשובה פשוטה - הקצאת העלויות של החברה לשני התחומים השתנתה. הפעילות החדשה בתחום קרן הפנסיה ברירת מחדל חייבה את החברה להגדיל את ההוצאות בתחום הזה. מעבר לכך, היקף הפעילות בפנסיה גדל (למרות שעדיין לא התבטא בהכנסות) - יש יותר שיווק, יותר פרסום, יותר תפעול וכדומה.
מהסיבה הזו הנהלת החברה החליטה להקצות את ההוצאות בין התחומים באופן שונה מהעבר - ולהקצות יותר לתחום הפנסיה. הכוונה היא שאת ההוצאות שלא ניתן לייחסן, למשל שכר מנכ"ל, מקצים מהרבעון הראשון של 2017 ביחס אחר - עם משקל גדול יותר (מבעבר) לפנסיה. המשמעות היא כמובן - יותר הוצאות לתחום הפנסיה, וזה מסביר את המעבר להפסד.
יש ברירה
קרן הפנסיה של מיטב דש
שיעור דמי הניהול מההפקדות החודשיות - 1.31%
שיעור דמי הניהול מהצבירה - 0.01%
קרן הפנסיה של הלמן אלדובי
דמי הניהול מההפקדות - 1.49%
דמי ניהול מהצבירה - 0.001%
משקל האג"ח הייעודיות מערך הנכסים בקרן - 30%
התשואה שמניבות האג"ח הייעודיות - 4.86%
*** הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו
