גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הבחינה בחשבונאות הייתה ארוכה באופן מוגזם ובלתי סביר"

בחינת ההסמכה בחשבונאות פיננסית גררה תגובות נזעמות ■ רו"ח שלומי שוב, החבר בוועדה הבודקת את איכות הבחינה, מודה כי הייתה עליית מדרגה ברמה - אך מבהיר: "לא שינוי חד-פעמי"

בית לשכת רואו חשבון בישראל / צילום: איל יצהר
בית לשכת רואו חשבון בישראל / צילום: איל יצהר

"מבחן שנבע מנקמה בסגל האקדמאי על-חשבון הסטודנטים"; "המרצים אמרו לנו ללכת הביתה בתחילת המבחן, כי הם עצמם לא יודעים לפתור אותו"; "קטסטרופה אחת גדולה"; "זלזול חמור בסטודנטים". התגובות הזועמות/מיואשות הללו הן חלק מהתלונות שהגיעו אל "גלובס", הופצו ברחבי הרשת ובקבוצות ווטסאפ שונות, מאז נערכה בחינת ההסמכה בחשבונאות פיננסית של מועצת רואי-החשבון בשבוע שעבר.

מבחני ההסמכה בראיית-חשבון נחשבים למתישים במיוחד. במשך חודשים ארוכים הנבחנים משננים חומר לימוד מקיף ביותר הכולל סעיפי חוק ונוסחאות מורכבות, שבהם הם נדרשים לשלוט ברמה גבוהה. בסיום התקופה המייגעת, הסטודנטים נבחנים בבחינות הסמכה סופיות.בחינת ההסמכה בחשבונאות פיננסית המתקדמת, נחשבת לקשה מבין שתי הבחינות (השנייה היא בנושא "ביקורת חשבונות"), וככלל, אחוז המעבר בה נמוך יותר. אולם, נראה שלמה שקרה ביום שני שעבר הסטודנטים לא ציפו; מאז הבחינה רבים מהם מתלוננים על עוול גדול, לאחר שלטענתם הוצבה בפניהם משימה בלתי-אפשרית - מבחן בלתי פתיר.

טענות דומות נשמעות זה שנים בזירה של עורכי-הדין. אולם, בקרב הסטודנטים לחשבונאות מדובר במחאה נדירה. הפעם, גל הזעם של הסטודנטים לחשבונאות, הוליד קבוצת פייסבוק רבת משתתפים ואיום בפנייה לבג"ץ נגד מועצת רו"ח. האם הטענות מוצדקות? מרצים לחשבונאות אומרים שייתכן שכן; האם זה יעזור לסטודנטים? לא בטוח.

רו"ח שלומי שוב - ראש התוכנית בחשבונאות וסגן דיקן בית-ספר אריסון למינהל עסקים וחבר ועדת הביקורת של איכות הבחינה, הבודקת את איכות הבחינה לאחר סיומה - טוען כי הבחינה הייתה ארוכה מדי, קשה יותר מבחינות קודמות ונכנסה ל"פינות". אולם, הוא מציין כי בסך-הכול מדובר בחלק מ"מהפכה חיובית" המתרחשת במקצוע, ומטרתה להכשיר את דור העתיד של רואי-החשבון.

לדברי שוב, "לא ניתן להשוות את הבחינה האחרונה לקודמות. אין ספק שיש כאן עליית מדרגה ברמה". שוב מסביר כי מאחורי זה עומד מהלך - "חשוב", כלשונו - שבוצע לאחרונה על-ידי משרד המשפטים של החלפת כותבי הבחינה, מתוך שאיפה להפוך את הבחינה מבחינה טכנית במהותה שדורשת בעיקר שינון של נוסחאות והכרות עם התקנים החשבונאיים, לבחינה שדורשת הבנה וחשיבה.

- לא נעשתה עליית מדרגה גבוהה מדי? הבחינה הייתה הוגנת ופתירה לדעתך?

רו"ח שוב: "כחבר ועדת בקרת האיכות של הבחינה, אני מנוע להיכנס לפרטי הבחינה. אוכל להגיד רק באופן כללי שהבחינה הייתה ארוכה מדי - היה ניתן להגיע לאותו אפקט עם בחינה קצרה בחצי. בחינה של כמעט 40 עמודים זה משהו מוגזם ולא סביר, לדעתי, ראוי שבחינה מסוג זה תכלול עד 20 עמודים.

"דווקא בחינה קצרה מאפשרת את החשיבה אליה אנחנו מכוונים. אני גם הייתי מוותר על 'פינה' אחת או שתיים אליהן נכנסה הבחינה, אבל זה מסוג הדברים שקורים; מצד שני, חשוב להדגיש כי הכוונה הייתה טובה ונעשתה עבודה מאד איכותית - אין לי ספק שהלקחים יופקו בבחינות הבאות. לא ניתן לעשות שינוי דרמטי בבת אחת ויש חבלי לידה, אבל הכיוון הוא בהחלט חיובי ונכון".

- מה דעתך על התגובות הנזעמות, ומה יהיה עם הסטודנטים שניגשו?

"אני מבין את הסטודנטים. כל מי שמעורב, ידאג לכך שהסטודנטים לא יפגעו. עם זאת, כולם צריכים להפנים את השינוי, כי הוא כאן בשביל להישאר. לא מדובר במשהו חד-פעמי. זאת, כמובן לאחר הפקת הלקחים שתהיה - והיא תהיה. מהפכות לא מתרחשות בבת אחת והפנמתן לוקחת זמן. הנטל נופל על 'דור הביניים' ואי-אפשר לחמוק מזה. אין לי ספק שבעוד כמה שנים יהיה קשה להאמין שכך למדו פעם חשבונאות".

אינטרסים כלכליים

התגובות השליליות לבחינה לא הגיעו רק מהסטודנטים שניגשו אליה. גם חלק מהמרצים והמוסדות התבטאו בחומרה בנוגע לניסוח השאלות ולאורך הבחינה, וחלקם אף אמרו לסטודנטים כי הם עצמם היו נכשלים בה. רו"ח שוב לא מתרגש. "צריך להיזהר כאן מגורמים אינטרסנטיים שקשה להם להתמודד עם השינוי ומלמדים, לצערי, חשבונאות בצורה של הצבה בנוסחאות כמו שלימדו בשנות ה-80 - ממש 'פס ייצור' של פקידים אפורים", אומר רו"ח שוב. "יש אינטרסים כלכליים גדולים סביב הבחינה. העולם השתנה - אי-אפשר להמשיך ולגדל מנהלי חשבונאות בכירים שאותם בכל מקרה מחליף המחשב".

לדבריו, "צריך להסתכל על הדברים באופן שקול ולא פופוליסטי באופן ש'שופך את התינוק עם המים'. הבחינות עד כה היו ברמה נמוכה וטכנית - אין למה להתגעגע. אגב, בבחינת המועצה שהתקיימה בדיוק לפני שנה, עם צוות הכותבים הקודם, נכללה בבחינה שאלה חישובית גדולה שהופיעה בבחינת המועצה חצי שנה קודם לכן. לאחר המקרה הזה, לא ראיתי שמישהו מהמוסדות שניגשו, פצה את פיו".

- ומה ההשלכות על מי שלומד או רוצה ללמוד ראיית חשבון?

"צריך להבין שלבחינת המועצה יש משמעות אדירה על אופן הלימוד של החשבונאות, ואין לי ספק שבימים אלה כל מוסדות הלימוד מבצעים התאמות משמעותיות של תוכניות הלימודים. זה לא תהליך פשוט, ואני לא בטוח שלכולם יש את הכלים לעשות זאת. השינוי לא צריך להיות רק בבחינה בפיננסית אלא גם להגיע בהדרגתיות גם לבחינה בביקורת, שגם שם הוחלפו הכותבים - פחות דקלום של משפטים גנריים ויבשים ויותר התמודדות עם בעיות ואתגרים פרקטיים, תוך חיבור אמיתי למציאות העסקית ולהתפתחויות הטכנולוגיות האדירות שחלות".

להערכת רו"ח שוב, יהיו לשינויים השלכות חיוביות אדירות על המקצוע, "החל מה-DNA של סטודנטים שמגיעים אליו". לדבריו, "זה לא צריך להיות מקצוע טכני ואפור. הוא דווקא מתאים לאנשים עם אישיות ורסטילית ומעניינת, בעלי חשיבה יצירתית ודינמית ואוריינטציה טכנולוגית; וכן - גם עם רוח הוליסטית וצבעונית. התפקיד שלנו הוא לחזק אצלם את החשיבה המקורית והביקורתית - וזה אתגר גדול מבחינת האקדמיה".

- אחת הטענות היא כי השינוי מגיע מתוך רצון של הקליקה להקטין את מספר רוה"ח?

"זאת טענה פופוליסטית המבלבלת בין העיקר לטפל. גם אם יש קשיים בטווח קצר, בטווח הארוך אני רואה בשינוי בחינות ההסמכה, מזור לבעיות האקוטיות של המקצוע שדווקא תוביל למשיכת מוחות חזקים רבים למקצוע. החשבונאות היא הכלי החזק ביותר שיש כיום ליזמים, למנהלים ולאנשי עסקים. שם אנו צריכים להיות.

"המהלך של שינוי הבחינות יהפוך תוך מספר שנים את המקצוע על פניו וייתן לו את היוקרה שכה חסרה לו לאחרונה - דבר שמקבל ביטוי בשכר-הטרחה העלוב אותו משלמות היום החברות הציבוריות עבור הביקורת. ולבסוף, וחשוב לא פחות, יהיה לכך השלכות כלל-משקיות - כמו לגבי איכות המידע בשוק ההון, שנכון להיום אני מודאג ממנה מאוד".

עוד כתבות

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

הדגם שחוגג חמש שנים על הכביש וממשיך להיות רלוונטי

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

CNN: תקיפה של ארה"ב באיראן אינה צפויה בקרוב

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר