גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הבחינה בחשבונאות הייתה ארוכה באופן מוגזם ובלתי סביר"

בחינת ההסמכה בחשבונאות פיננסית גררה תגובות נזעמות ■ רו"ח שלומי שוב, החבר בוועדה הבודקת את איכות הבחינה, מודה כי הייתה עליית מדרגה ברמה - אך מבהיר: "לא שינוי חד-פעמי"

בית לשכת רואו חשבון בישראל / צילום: איל יצהר
בית לשכת רואו חשבון בישראל / צילום: איל יצהר

"מבחן שנבע מנקמה בסגל האקדמאי על-חשבון הסטודנטים"; "המרצים אמרו לנו ללכת הביתה בתחילת המבחן, כי הם עצמם לא יודעים לפתור אותו"; "קטסטרופה אחת גדולה"; "זלזול חמור בסטודנטים". התגובות הזועמות/מיואשות הללו הן חלק מהתלונות שהגיעו אל "גלובס", הופצו ברחבי הרשת ובקבוצות ווטסאפ שונות, מאז נערכה בחינת ההסמכה בחשבונאות פיננסית של מועצת רואי-החשבון בשבוע שעבר.

מבחני ההסמכה בראיית-חשבון נחשבים למתישים במיוחד. במשך חודשים ארוכים הנבחנים משננים חומר לימוד מקיף ביותר הכולל סעיפי חוק ונוסחאות מורכבות, שבהם הם נדרשים לשלוט ברמה גבוהה. בסיום התקופה המייגעת, הסטודנטים נבחנים בבחינות הסמכה סופיות.בחינת ההסמכה בחשבונאות פיננסית המתקדמת, נחשבת לקשה מבין שתי הבחינות (השנייה היא בנושא "ביקורת חשבונות"), וככלל, אחוז המעבר בה נמוך יותר. אולם, נראה שלמה שקרה ביום שני שעבר הסטודנטים לא ציפו; מאז הבחינה רבים מהם מתלוננים על עוול גדול, לאחר שלטענתם הוצבה בפניהם משימה בלתי-אפשרית - מבחן בלתי פתיר.

טענות דומות נשמעות זה שנים בזירה של עורכי-הדין. אולם, בקרב הסטודנטים לחשבונאות מדובר במחאה נדירה. הפעם, גל הזעם של הסטודנטים לחשבונאות, הוליד קבוצת פייסבוק רבת משתתפים ואיום בפנייה לבג"ץ נגד מועצת רו"ח. האם הטענות מוצדקות? מרצים לחשבונאות אומרים שייתכן שכן; האם זה יעזור לסטודנטים? לא בטוח.

רו"ח שלומי שוב - ראש התוכנית בחשבונאות וסגן דיקן בית-ספר אריסון למינהל עסקים וחבר ועדת הביקורת של איכות הבחינה, הבודקת את איכות הבחינה לאחר סיומה - טוען כי הבחינה הייתה ארוכה מדי, קשה יותר מבחינות קודמות ונכנסה ל"פינות". אולם, הוא מציין כי בסך-הכול מדובר בחלק מ"מהפכה חיובית" המתרחשת במקצוע, ומטרתה להכשיר את דור העתיד של רואי-החשבון.

לדברי שוב, "לא ניתן להשוות את הבחינה האחרונה לקודמות. אין ספק שיש כאן עליית מדרגה ברמה". שוב מסביר כי מאחורי זה עומד מהלך - "חשוב", כלשונו - שבוצע לאחרונה על-ידי משרד המשפטים של החלפת כותבי הבחינה, מתוך שאיפה להפוך את הבחינה מבחינה טכנית במהותה שדורשת בעיקר שינון של נוסחאות והכרות עם התקנים החשבונאיים, לבחינה שדורשת הבנה וחשיבה.

- לא נעשתה עליית מדרגה גבוהה מדי? הבחינה הייתה הוגנת ופתירה לדעתך?

רו"ח שוב: "כחבר ועדת בקרת האיכות של הבחינה, אני מנוע להיכנס לפרטי הבחינה. אוכל להגיד רק באופן כללי שהבחינה הייתה ארוכה מדי - היה ניתן להגיע לאותו אפקט עם בחינה קצרה בחצי. בחינה של כמעט 40 עמודים זה משהו מוגזם ולא סביר, לדעתי, ראוי שבחינה מסוג זה תכלול עד 20 עמודים.

"דווקא בחינה קצרה מאפשרת את החשיבה אליה אנחנו מכוונים. אני גם הייתי מוותר על 'פינה' אחת או שתיים אליהן נכנסה הבחינה, אבל זה מסוג הדברים שקורים; מצד שני, חשוב להדגיש כי הכוונה הייתה טובה ונעשתה עבודה מאד איכותית - אין לי ספק שהלקחים יופקו בבחינות הבאות. לא ניתן לעשות שינוי דרמטי בבת אחת ויש חבלי לידה, אבל הכיוון הוא בהחלט חיובי ונכון".

- מה דעתך על התגובות הנזעמות, ומה יהיה עם הסטודנטים שניגשו?

"אני מבין את הסטודנטים. כל מי שמעורב, ידאג לכך שהסטודנטים לא יפגעו. עם זאת, כולם צריכים להפנים את השינוי, כי הוא כאן בשביל להישאר. לא מדובר במשהו חד-פעמי. זאת, כמובן לאחר הפקת הלקחים שתהיה - והיא תהיה. מהפכות לא מתרחשות בבת אחת והפנמתן לוקחת זמן. הנטל נופל על 'דור הביניים' ואי-אפשר לחמוק מזה. אין לי ספק שבעוד כמה שנים יהיה קשה להאמין שכך למדו פעם חשבונאות".

אינטרסים כלכליים

התגובות השליליות לבחינה לא הגיעו רק מהסטודנטים שניגשו אליה. גם חלק מהמרצים והמוסדות התבטאו בחומרה בנוגע לניסוח השאלות ולאורך הבחינה, וחלקם אף אמרו לסטודנטים כי הם עצמם היו נכשלים בה. רו"ח שוב לא מתרגש. "צריך להיזהר כאן מגורמים אינטרסנטיים שקשה להם להתמודד עם השינוי ומלמדים, לצערי, חשבונאות בצורה של הצבה בנוסחאות כמו שלימדו בשנות ה-80 - ממש 'פס ייצור' של פקידים אפורים", אומר רו"ח שוב. "יש אינטרסים כלכליים גדולים סביב הבחינה. העולם השתנה - אי-אפשר להמשיך ולגדל מנהלי חשבונאות בכירים שאותם בכל מקרה מחליף המחשב".

לדבריו, "צריך להסתכל על הדברים באופן שקול ולא פופוליסטי באופן ש'שופך את התינוק עם המים'. הבחינות עד כה היו ברמה נמוכה וטכנית - אין למה להתגעגע. אגב, בבחינת המועצה שהתקיימה בדיוק לפני שנה, עם צוות הכותבים הקודם, נכללה בבחינה שאלה חישובית גדולה שהופיעה בבחינת המועצה חצי שנה קודם לכן. לאחר המקרה הזה, לא ראיתי שמישהו מהמוסדות שניגשו, פצה את פיו".

- ומה ההשלכות על מי שלומד או רוצה ללמוד ראיית חשבון?

"צריך להבין שלבחינת המועצה יש משמעות אדירה על אופן הלימוד של החשבונאות, ואין לי ספק שבימים אלה כל מוסדות הלימוד מבצעים התאמות משמעותיות של תוכניות הלימודים. זה לא תהליך פשוט, ואני לא בטוח שלכולם יש את הכלים לעשות זאת. השינוי לא צריך להיות רק בבחינה בפיננסית אלא גם להגיע בהדרגתיות גם לבחינה בביקורת, שגם שם הוחלפו הכותבים - פחות דקלום של משפטים גנריים ויבשים ויותר התמודדות עם בעיות ואתגרים פרקטיים, תוך חיבור אמיתי למציאות העסקית ולהתפתחויות הטכנולוגיות האדירות שחלות".

להערכת רו"ח שוב, יהיו לשינויים השלכות חיוביות אדירות על המקצוע, "החל מה-DNA של סטודנטים שמגיעים אליו". לדבריו, "זה לא צריך להיות מקצוע טכני ואפור. הוא דווקא מתאים לאנשים עם אישיות ורסטילית ומעניינת, בעלי חשיבה יצירתית ודינמית ואוריינטציה טכנולוגית; וכן - גם עם רוח הוליסטית וצבעונית. התפקיד שלנו הוא לחזק אצלם את החשיבה המקורית והביקורתית - וזה אתגר גדול מבחינת האקדמיה".

- אחת הטענות היא כי השינוי מגיע מתוך רצון של הקליקה להקטין את מספר רוה"ח?

"זאת טענה פופוליסטית המבלבלת בין העיקר לטפל. גם אם יש קשיים בטווח קצר, בטווח הארוך אני רואה בשינוי בחינות ההסמכה, מזור לבעיות האקוטיות של המקצוע שדווקא תוביל למשיכת מוחות חזקים רבים למקצוע. החשבונאות היא הכלי החזק ביותר שיש כיום ליזמים, למנהלים ולאנשי עסקים. שם אנו צריכים להיות.

"המהלך של שינוי הבחינות יהפוך תוך מספר שנים את המקצוע על פניו וייתן לו את היוקרה שכה חסרה לו לאחרונה - דבר שמקבל ביטוי בשכר-הטרחה העלוב אותו משלמות היום החברות הציבוריות עבור הביקורת. ולבסוף, וחשוב לא פחות, יהיה לכך השלכות כלל-משקיות - כמו לגבי איכות המידע בשוק ההון, שנכון להיום אני מודאג ממנה מאוד".

עוד כתבות

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך