שיעור ההחזר הצפוי לבעלי חוב במסגרת הסדר חוב בחברה המנפיקה עומד בממוצע על 53% מהחוב - כך עולה ממחקר שנערך בחטיבת המחקר בבנק ישראל. המחקר נערך על מדגם של 106 חברות מתוך קבוצת החברות הציבוריות בישראל, שנקלעו בין השנים 2008 עד 2015 לחדלות פירעון, ונכנסו להסדר חוב (חלקן גם הגיעו לפירוק בהמשך). הנתון החציוני לשיעור ההחזר עומד על 50%. נוסף לכך מעלה המחקר כי בתקופה הנבדקת, ישראל לא הייתה חריגה בעולם מבחינת שיעורי ההחזר הצפויים ושיעורי חדלות הפירעון הממוצעים.
המחקר שערכה אנה ססי-ברודסקי מחטיבת המחקר בבנק ישראל בחן כיצד משפיעים מאפייני החברה שנכנסה להסדר חוב על שיעורי ההחזר הצפויים לבעלי האג"ח. האומדן לשיעורים אלה התבסס על מחירי השוק של האג"ח בתחילת תהליך ההסדר, ולא על השיעורים שהתקבלו בפועל בסיומו (בעת החתימה על הסדר נושים או בסיום תהליך פירוק).
בבנק ישראל מציינים, כי על רקע צמיחתו המהירה של שוק האג"ח בישראל, ניכרה בו החל מסוף 2008 עלייה משמעותית בשיעור חדלות הפירעון. בין 2008 ל-2015 הגיע השיעור השנתי הממוצע של חדלות הפירעון ל-2% ממספר החברות הציבוריות ול-4% מסך הערך הנקוב של החוב הציבורי. רוב אירועי חדלות הפירעון התרחשו בחברות ממגזרי הנדל"ן, הבנייה וחברות ההחזקה - מגזרים שצברו חוב ניכר תוך זמן קצר יחסית לפני המשבר, והציגו עלייה חדה ביחס המינוף.
המחקר מעלה כי במרוצת התקופה הנבדקת התקיים מתאם הפוך בין שיעור הכשלים החדשים לבין שיעורי ההחזר: ככל שירד מספר החברות שנקלעו לקשיים כך עלה שיעורו החציוני של ההחזר הצפוי בחברות אלו (ראו טבלה). שיעור ההחזר הצפוי הושפע במידה זניחה ממאפייני החברה שנכנסה להסדר, ובמידה רבה ממצבן הפיננסי של החברות הציבוריות שלא נקלעו למצוקה באותה עת: הוא הצטמצם ככל שעלה המינוף של כלל החברות הציבוריות וככל שפחתה הנזילות (שיעור נמוך של מזומנים מתוך סך הנכסים). ממצאים אלה מעידים כי הפעילים פירשו את המצב ששרר בשוק האג"ח כמשבר פיננסי ולא כמשבר כלכלי: הם הניחו כי חדלויות הפירעון נובעות בעיקר ממחסור בנזילות ולא מתחזית שלילית לגבי פעילותן של החברות.
