בנימין נתניהו / צילום:אבישג שאר יישוב
כמובן שהייתה התקפלות בהר הבית. ויותר מכול הייתה שם פשלה שלטונית שהיא העיקר. זו הייתה דוגמה איך ממשלה, והעומד בראשה, לא צריכים לפעול. אבל זו טעות להתמקד יותר מדי באקורד הסיום של פרשת הר הבית, כלומר ההחלטה להוציא מהר הבית את כל מה שהממשלה התקינה שם, ולהחזיר המצב לקדמותו. אין טעם לייסר את ביבי בקוצים האלה. כי דווקא ההחלטה הזאת היא הדבר הנכון היחיד שביבי וממשלתו עשו בפרשה.
לא תמיד התקפלות היא מעשה שלילי. זו מילה שנועדה להשפיל. אבל בפועל, ביטול החלטה קודמה יכול להיות מהלך נבון ונכון, כמו בפרשת המגנומטרים.
חתול של נייר
מה שחשוב זו ההחלטה הראשונית על הצבת המגנומטרים, ההחלטה שגרמה לכל הבלגן ועשתה לישראל נזק מביך. זה לא רק בושת הפנים, אפילו לא בעיקר הצגתה של ממשלת ישראל כמדינת חלם. הנזק הוא בכך שקבל עולם הוכחה ישראל כחתול של נייר, וראש הממשלה כאדם שמקבל החלטות לא מושכלות, ולא נכונות, הפועלות לטובת האויב. עכשיו יודעים כולם שצריך רק "לחמם" את ביבי, והוא עף על עצמו, ועל כל העולם, וממעוף המנהיג הוא לא רואה את העובדות.
מהלך ושמו זיו
אבל לא ביבי ירכין את ראשו בענווה, אולי אפילו יודה בטעות, ויבקש את סליחת העם. לו כבר יש מהלך חדש, שימתן את השפעת המחדל הגדול. שם המהלך הוא זיו. בחור צעיר וחמוד, שחזר מירדן לאחר שהרג מחבל בתפקידו כמאבטח. הירדנים רצו להשאירו, לחוקרו או אפילו לשופטו. אבל הצלחנו להגיע להסכם שלאחר שאמצעי האבטחה יוסרו מהר הבית, זיו יצעד מיידית חזרה לביתו.
מכונת הסימום
ואז נכנסה המכונה לפעולה. לא, לא מכונה מדינית או צבאית או דיפלומטית. הכוונה למכונה החשובה והמשומנת מכולם שקיימת כדי לפאר ולרומם את ראש הממשלה, ובמקביל לסמא את עיני הציבור ולסמם אותו במידע שעושה טוב לראש הממשלה - גם כאשר זה עושה רע לנו.
פגישה לבבית
לא לקח לביבי הרבה זמן להביא אליו את המאבטח זיו. וברור שהוא לא היה שם לבד. לא, לא שרה, אלא צלמים ומיקרופונים. פגישה לבבית עם השגרירה, ועם האב הנפעם מהנוכחות הממלכתית, וכמובן עם המאבטח שידע לדקלם שהרגיש כל הזמן שיש מי שתומכים בו, כלומר: ביבי. וסרטון הביקור הזה הופץ לכל כנפי הארץ והעולם, לכל רמקול ומסך.
לאחר שמתפזר העשן נותרת שאלה אחת: הייתה התקפלות? איפה? מתי? וביבי הוא - שוב - מלך ישראל.