חניון / צלם: תמר מצפי
רכב צמוד מהעבודה זה סטטוס, זה נוחות, זה כסף, אבל האם זה כדאי? לכאורה כן - נותנים אז לא ניקח, במיוחד שמדובר בערך כלכלי, אבל מסתבר שבגלל המיסוי הגבוה על רכב צמוד, עשויות להיות לכם אלטרנטיבות כלכליות יותר.
כמה מס משלמים על רכב צמוד?
שווי השימוש ברכב עבר מהפכה בשנת 2009. עד אז, הוטל על כל המכוניות שנמכרו בישראל מס קנייה אחיד ושווי השימוש על המכוניות חושב לפי קבוצות מחיר - כל קבוצת רכב ושווי השימוש שלה, אבל משנת 2009 מוטל על הרכבים מס קנייה של 83% שממנו מנוכה סכום של עד 16,500 שקלים באם הרכב ידידותי לסביבה לרבות רכב היברידי, רכב חשמלי, ובקרוב - רכב אוטונומי (להרחבה - רכב אוטונומי כל מה שצריך לדעת).
שווי השימוש של הרכב על פי הרפורמה ב-2009 נקבע על 2.48% משוויה של המכונית על פי המחירון. מה המשמעות? - נניח שקיבלתם רכב צמוד ממקום העבודה והרכב שווה 100 אלף שקל. אזי הסכום שיצטרף להכנסה ברוטו שלכם יהיה - 2,480 שקל. (2.48% מ-100 אלף שקלים). על הסכום הזה תשלמו מס לפי המדרגות מס שלכם, וזה צפוי להיות סביב חצי - 1,250 שקל.
רכב צמוד אינו אומר שהדלק על החברה. הדלק עליכם. אז נכון שאתם משתמשים בדלקן ובמקרים רבים מדובר בהנחה לעומת מילוי דלק באופן הרגיל, ועדיין - האם לא עדיף לקנות רכב בעצמכם, או לקחת רכב בליסינג ולקבל מימון מהעבודה?
אין תשובה מוחלטת בעיקר מכיוון שזה תלוי בסוג הרכב, מימון הרכב, והיקף הנסיעה מדי חודש. אבל מה בטוח שהשווי שימוש לא הוגן!
שווי שימוש גבוה - 2.48% משווי הרכב
כאמור - עובד שמקבל רכב ממקום העבודה משלם על הטבה של 2.48% משווי הרכב. חישוב המס הוא על מחיר כלי רכב חדש. והנה הדגמה - שכיר שמקבל רכב מהעבודה ויש לו שכר של 12 אלף שקל ברוטו והוא צפוי לקבל כ-9 אלף נטו. נניח שמקום העבודה מצמיד לו רכב מסחרי ששוויו כ-160 אלף שקל . במקרה כזה התוספת של השווי שימוש תהיה 4 אלף שקל. הסכום הזה יצטרף לתלוש ויפחית את השכר שלו נטו ל-7.5 אלף שקל ואפילו פחות מכך.
למה לא להפריד את הנסיעות הפרטיות ואת הנסיעות לצרכי עבודה - כך מגיעים למס אמת!
הבעיה שחישוב המס כיום על שימוש ברכב הוא לא נכון. לא מדובר בהכרח בהטבה לעובד. השאלה היא כמה הנסיעות נעשות לצורך העבודה וכמה לא. נניח שמדובר ברכב שמשמש את העובד רק לצרכי עבודה - טנדר גדול, משאית ועוד. אז למה בעצם לחייב את העובד בתוספת שכר ומס בגינה. הוא לא נהנה לצרכיו הפרטיים. מנגד, תניחו שמדובר במקרה כמעט הפוך, שרוב השימוש נועד לצרכים אישיים ולא לצרכי העבודה אז כמובן שצריך לחייב את העובד על קבלת הטבה גדולה.
את הבעיה הזו פותרים בחו"ל דרך הפעלת כרטיס חכם שיודע להגדיר איזה היקף מהנסיעות (וכמה) הם לשימוש אישי וכמה לשימוש של העבודה. זה פשוט, זה נוח, זו תוכנה שמאושרת על ידי מס הכנסה במקומות שונים בחו"ל. בארץ זה לא מוסכם (עדיין) וזה יוצר עיוות גדול אצל אלה שלא באמת משתמשים ברכב. הם פשוט משלמים יותר מדי מס הכנסה.
בעולם נהוגות 3 גישות שונות לחישוב שווי שימוש ברכב כאשר מעל 20 מדינות הכלולות ב-OECD מאמצות את השיטות האלו. בגרמניה ואוסטריה, שווי השימוש מבוסס על היחס בין נסיעה פרטית לעסקית ברכב הצמוד. לשכר החודשי נזקף שווי שימוש של 1.5% מעלות הרכב למעביד, וכאשר הנסיעות לצורכי העסק נמוכות מ-50% - הרכב נחשב כפרטי והעלויות העסקיות מופחתות משווי השימוש.
ביפן בחרו בשיטה הבאה - נזקף לשכר שווי השימוש לפי עלויות החזקת הרכב בפועל, כאשר העלויות המתועדות מחולקות על פי היחס בין הנסיעה הפרטית לנסיעה העסקית.
עיוות נוסף הוא שהמס על כלי רכב משומש הוא כמו על רכב חדש. אותם עובדים עצמאיים שנוסעים ברכב משומש, לפעמים אפילו מיושן מאוד, משלמים מס בדומה לרכב משופר, חדש, אקסקלוסיבי. מה ההיגיון? לא ברור, אלא אם רשות המיסים רוצה שיקנו רכבים חדשים על חשבון ישנים. הרי אותו עובד עצמאי עם רכב ששווה 30 אלף שקל, ושווי שימוש של 2.48 אלף שקל יגיד - אם כבר אני משלם שווי שימוש כזה, אז לפחות שאהנה מרכב חדש.
מחשבון אחזקת רכב
רכב היברידי - כל מה שצריך לדעת
רכב אוטונומי - כל מה שצריך לדעת
* המאמר נכתב על ידי הון, מדריכים פיננסים, המידע והנתונים במאמר אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור מניות, קרנות נאמנות וניירות ערך אחרים; וכן אינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.