עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר
ב-1 בינואר השנה נכנס לתוקפו סעיף חוק שמצליח להטריד את מנוחתם של רבים מבעלי "חברות הארנק" היושבים על הר מזומנים של עשרות ומאות מיליוני שקלים. בתיקון לחוק (תיקון סעיף 77 לפקודת מס הכנסה) נקבע, כי חלק מבעלי החברות הללו יידרשו לשלם מס גבוה על הרווחים האגורים שלהם, כאילו חילקו דיבידנד, חרף העובדה שלא חולקו כספים כלל.
לפי החוק, מי שקובע איזו חברה תיאלץ לשלם את המס הכפוי, יהיה ראש רשות המסים. יישום החקיקה נדחה מעט על-מנת לאפשר לחברות לחלק את רווחיהם בשיעור מס מופחת עד סוף ספטמבר השנה, ואולם ממש בקרוב עתידות חברות רבות במשק לקבל דרישה לשלם מס על הרווחים העצומים שנצברו אצלן.
רגע לפני שזה קורה, מבקשים בנשיאות הארגונים העסקיים המייצגת אינטרסים של המעסיקים המרכזיים במשק, ורו"ח צבי פרידמן, מומחה מס מוביל המשמש כיו"ר ועדת המסים של נשיאות הארגונים העסקיים, למנוע מרשות המסים את האפשרות לדרוש מס על רווחים שנצברו בחברות הללו בעבר; ולקבוע כי החקיקה החדשה תחול אך ורק באופן פרוספקטיבי (צופה פני עתיד) לגבי רווחים שנצברו משנת 2017 ואילך.
תיקון סעיף 77 לפקודת מס הכנסה אושר במסגרת מאבק כולל של רשות המסים ב"חברות הארנק". המושג "חברות ארנק" מתייחס לתופעה הולכת ומתרחבת של עובדים שכירים, בעיקר ברמות השכר הגבוהות, המפסיקים את עבודתם כשכירים בחברה, אך ממשיכים להעניק לה ולחברות אחרות את אותם שירותים, במסגרת חברה הנמצאת בשליטתם. זאת, בשעה שבפן המהותי מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין השכיר לשעבר לבין החברה מקבלת השירות. תופעה זו אינה מתייחסת לשכירים בלבד אלא גם לנושאי משרה בחברות שנבחרו לתפקיד בשל כישוריהם האישיים ונושאים באחריות אישית, והמעניקים שירותים לחברה דרך חברות שבשליטתם ולא ישירות על-ידם.
הסיבה העיקרית לתופעת חברות הארנק היא שיעור מס החברות הנמוך יחסית למס המוטל על יחידים ברמות שכר גבוהות. החיסכון במס (מס הכנסה וביטוח לאומי) שנוצר לשכירים עם המעבר לפעולה באמצעות חברת ארנק, משמש להם לביצוע השקעות באמצעות אותה חברה. בנוסף, חברות ארנק אינן מחלקות את רווחיהן, כדי שבעלי המניות לא יישאו במס על דיבידנדים.
בעתירה שהגישו השבוע לבג"ץ נגד מנהל רשות המסים, משה אשר, מציינים ארגון העצמאיים ורו"ח פרידמן, כי הסמכות שניתנה לרשות המסים להורות לפקיד השומה לנהוג בחלק מהרווחים הצבורים של החברה הנישומה כאילו חולקו כדיבידנד לבעלי מניותיה, היא בעלת תחולה רטרואקטיבית. זאת, מאחר שבהוראות התחולה של הסעיף שתוקן (סעיף 77 לפקודת מס הכנסה), נקבע כי הסעיף יחול החל מיום 1 בינואר 2017 על רווחיה של חברה, לרבות רווחים שנצברו לפני מועד התחולה של התיקון.
אולם, נטען בעתירה, הנוסח הקודם של הסעיף שתוקן, שעמד בתוקף עד ליום 31 בדצמבר 2016, הוגבלה הסמכות של מנהל רשות המסים, להורות לפקיד השומה לנהוג בחלק מהרווחים הצבורים (היינו, לפלג את הרווחים) של החברה הנישומה כאילו חולקו כדיבידנד לבעלי מניותיה, למשך תקופה של 3 שנים לאחר חלוף 12 חודשים מתום שנת המס הרלוונטית. "במקרים בהם לא הפעיל מנהל רשות המסים את סמכותו במשך התקופה שנקבעה בסעיף, לא ניתן היה לשוב ולעשות שימוש בסמכות האמורה לגבי השנים שחלפו", נכתב בעתירה.
לפני כחודש, פנו באי-כח הארגון, עורכי הדין שלומי לזר, ד"ר אמנון רפאל ואלון יפה, ממשרד רפאל ושות', למנהל רשות המסים בבקשה לקבוע תחולה צופה פני עתיד לתיקון, כך שתתאפשר החלת הדין הקודם, לפני תיקון הסעיף, ביחס לרווחים שנצברו בשנים 2013-2016 - לגבי הרווחים בשנים אלה טרם חלפה התקופה שבמהלכה מוסמך מנהל רשות המסים להורות על פילוג רווחים, על-פי הדין הקודם; ואילו הדין החדש יחול על עודפים שנצברו החל מיום 1 בינואר 2017. במסגרת הפנייה הובהר, כי ככל שלא יתקבל מענה לפנייה, תועמד הסוגיה למבחן שיפוטי בג"ץ. נכון למועד הגשת העתירה, טרם התקבלה תשובת מנהל רשות המסים לפנייה, ומכאן העתירה.
"העיקרון לפיו אין מטילים מס באופן רטרואקטיבי, אלא במצבים נדירים, תוך עמידה במגבלות חמורות ובתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו זכה להתייחסות מפורטת בכתבי מלומדים ובפסיקה", נכתב בעתירה.
תכנון מס לא לגיטימי
באוצר רואים בחברות הארנק ניצול לרעה של שיטת המיסוי, לא רק במקרים של התקשרויות של נושאי משרה בחברה אלא גם במקרים של משקיעים שמעבירים את פעילות ההשקעה שלהם, למשל בבורסה, לחברות ארנק. חברות אלה אינן מחלקות את רווחיהן, כך שבעלי המניות לא יישאו במס על דיבידנדים.
במטרה לצמצם את תכנוני המס הלא-לגיטימיים ולהעניק לרשות המסים כלים להתמודד עם ניצול לרעה של שיטת המיסוי הדו-שלבי החלה על חברות - וזאת על-ידי הימנעות מחלוקת דיבידנד ומתשלום מס בגינו - יזמה הרשות חקיקה מקיפה שאמורה לסגור פרצות בנושא. מיסוי חברות הארנק הוא מהלך חקיקתי שעבר במסגרת חוק ההסדרים לשנים 18-2017.
החלק הראשון של החוק עוסק בחיוב במס של משיכות כספים המבצעים בעלי המניות מהחברות שבבעלותם; החלק השני דן בחברות שהוקמו על-ידי נושא משרה (דירקטורים, מנכ"לים וכד'), וכן בשכירים שהעניקו שירותים דרך חברות שבבעלותם - "חברות שכירים", המתחזות להיות חברות; והחלק השלישי נוגע לסמכות מנהל רשות המסים להורות על חלוקת רווחים שנצברו בחברה. במסגרת החלק השלישי, חודש ושונה סעיף 77 לפקודת מס הכנסה, כך שחברות מסוימות שאוגרות רווחים, מעבר לדרוש לצורך תפעול והתפתחות עסקיהן, ונמנעות מחלוקתם כדיבידנד בכדי להימנע מהמס החל בעת חלוקת דיבידנד - יכול שיחויבו במס, כאילו חילקו את רווחיהן העודפים כדיבידנד.
החקיקה עוררה סערה בשוק והתנגדויות של בעלי חברות ומייצגים בתחום המס, שטענו כי מדובר בהתערבות בוטה בהחלטות עסקיות, שאין לרשות המסים צורך להתערב בהן; אולם, לאחר מקצה שיפורים ושינויים, החקיקה עברה בחוק ההסדרים ונקבע כי התיקונים נכנסו לתוקף ב-1 בינואר השנה.
חלוקת רווחים בהתנדבות
עם אישור החקיקה, החלה רשות המסים החלה לבחון את פוטנציאל החברות המתאימות לתכולת החוק החדש, מתוך מאגרי המידע הממוחשבים שהיא חשופה להם. כמו-כן ניתנה הנחיה למשרדי השומה להציף חברות פוטנציאליות. ל"גלובס" נודע כי ברשות כבר קיים מאגר ראשוני של חברות על הכוונת. לחברות אלה ניתנת הזדמנות להשמיע את דבריהן בפני "ועדה מייעצת" שהוקמה לאחרונה על-פי חוק, ולאחר מכן הוועדה מוסרת המלצתה בעניין החברה לרשות המסים. המלצות הוועדה, ככל שיתקבלו על-ידי מנהל רשות המסים, יועברו כהנחיה לביצוע לידי פקיד השומה, וזאת על-מנת לנהוג בחלק של 50% מרווחיה של החברה לשנת מס כאילו חולקו בתור דיבידנדים, וזאת בתנאים שנקבעו בסעיף.
בין היתר, נקבע כי הסעיף יחול על חברת "מעטים", שבה המניות והשליטה נמצאים בידי קבוצה קטנה של יחידים, שלא חילקה לבעלי מניותיה דיבידנד בשיעור של 50% לפחות מתוך רווחיה לשנת מס מסוימת עד תום חמש שנים שלאחר אותה שנת המס. כן, נדרש בחוק, כי "רווחיה הנצברים" של אותה חברה עולים על 5 מיליון שקל, יש בידה אפשרות לחלק את רווחיה או חלק מהם מבלי להזיק לקיומו ולפיתוחו של עסקה, וכי תוצאת אי-החלוקה היא הימנעות ממס או הפחתת מס. ובכל מקרה, נקבע, יתרת הרווחים שתיוותר בחברה לא תהיה נמוכה מ-3 מיליון שקל.
הסערה שהחקיקה הזאת הולידה, הובילה להענקת "תקופת חסד" לאותן חברות שעלולות להיתפס ברשת המס, במסגרתה נקבע כי החברות יוכלו ליהנות משיעור מס מופחת בגין חלוקת רווחים "בהתנדבות". וכך - במסגרת חוק ההסדרים נקבעה הוראת שעה מקלה, הקובעת כי דיבידנד בידי בעל מניות מהותי שיחולק עד ל-30 לספטמבר השנה, יחויב במס סופי של 25% בלבד, וזאת לעומת מס דיבידנד של 30% ומס יסף (בהתאם לתקרות) של 3%. ההקלה במס, כתוצאה מהוראת השעה, יכולה להגיע לשיעור של 8%. בתקציב המדינה ציין משרד האוצר את כי הוא צופה הכנסות של כ-800 מיליון שק מהחברות ש"יתנדבו" לשלם את המס בשיעור המופחת בסך של 800 מיליון שקל.
רשות המסים: "התיקון לחוק נועד להבטיח שהשימוש בחברה בע"מ לא נועד להפחתת מס בלתי נאותה"
מרשות המסים נמסר בתגובה: "במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2017-2018 , הוסדר בחקיקה הטיפול ב"חברות הארנק". במסגרת זו נקבע כי משיכות של בעלי שליטה בחברות יחויבו במס בידיהם כדיבידנדים בתנאים מסוימים; נושאי משרה הפועלים באמצעות חברות בע"מ יחויבו במס כאילו ההכנסה הופקה במישרין בידיהם; ובעלי שליטה המתגוררים בדירות שרשומות על-שם חברה בשליטתם, יראו בעלות רכישת הדירה כדיבידנד בידי בעל השליטה - כל אלה נועדו להבטיח שהשימוש בחברה בע"מ לא נועד להפחתת מס בלתי נאותה.
"בנוסף, נקבע בחקיקה כי בהתקיים תנאים מסוימים בחברות, יראו בעודפים צבורים בחברות שלא נעשה בהם שימוש לפיתוח העסק ושאינם דרושים לפיתוחו - כסכומים שניתן לראותם כרווחים מחולקים כדיבידנד לצורכי מס. לצורך כך, תוקן הסעיף ונקבע כי תוקם ועדה מייעצת להפעלתו לתיקים השונים. עד כה הוקמה הוועדה המייעצת ואף החלה לפעול, כאשר מטרתה לאתר את אותן חברות שנמנעות מלחלק דיבידנדים מצד אחד ולא עושות שימוש לפיתוח עסקן מצד שני.
"יצוין כי הקריטריונים שנקבעו בחקיקה ואושרו על-ידי חברי ועדת הכספים גובשו במשותף עם רשות המיסים והלשכות המקצועיות".