1. עם כל הכבוד לסכסוך העבודה שהכריזו היום ועדי העובדים בבנק אגוד, המכשול המרכזי שעלול להעיב על עסקת המיזוג בין בנק מזרחי טפחות לבנק אגוד עלול להגיע דווקא מצד הרגולטורים וגם הפוליטיקאים.

כל עסקה כפופה לאישור רגולטורי, אבל הפעם תהליך האישור עשוי להיות רגיש למדי. בתקופה שבה שר האוצר משה כחלון והכנסת חרטו על דגלם להגביר את התחרות ולהגדיל את מספר השחקנים, עסקה כזו עשויה דווקא להוציא החוצה שחקן קטן מהשוק. מנגד, היא גם אמורה לחזק את מזרחי טפחות ולהגדיל את כוחו אל מול שני הבנקים הגדולים.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, צפויה לראות בחיוב עסקה שכזו. במסמך שהוציא בשנה שעברה בנק ישראל בסוגיית הכנסת שחקנים חדשים לתחום הבנקאות, הוא כתב במפורש כי יראה בחיוב סיטואציות שבהן בנקים בינוניים יתמזגו עם שחקנים קטנים יותר. בר מבינה שהסיכוי שיקום שחקן חדש וגדול בישראל בתחום הבנקאות הוא קלוש, ולכן לטעמה הדרך הנכונה יותר לשפר את התחרות היא לחזק את הבנקים הבינוניים אל מול הגדולים.

אולם אישור העסקה אינו רק של בר. מי שעוד יצטרך לאשר עסקת מיזוג כזו היא רשות ההגבלים העסקיים בראשות מיכל הלפרין, כאשר מבחינת הרשות לא מדובר באישור טריוויאלי, בוודאי לאור הריכוזיות של המערכת הבנקאית.

לא רק הרגולטורים הפורמליים יכריעו. הכנסת הנוכחית עוסקת רבות בענף הבנקאות והיא מנגחת ומבקרת לא אחת את הבנקים. ענף הבנקאות גם קרוב לליבו של כחלון ושל מקורבו שר הכלכלה אלי כהן, שייתנו גם הם את דעתם בנושא. שר האוצר והכנסת נמצאים בגישה של הגדלת מספר השחקנים במערכת הבנקאית. עסקת מיזוג כזו, שתקטין את מספר השחקנים, עלולה שלא להתקבל בעין יפה ובלחצים שלא לאשרה. ועדי העובדים שכבר נלחצים מאישור העסקה, יוכלו בוודאי לרתום בקלות את הכנסת להגנתם, ובאווירה האנטי-בנקאית - אף יוכלו לסכל את העסקה.

2. השאלה המרכזית היא האם תרחיש בו מזרחי טפחות יבלע את בנק אגוד אכן יקטין את התחרות במערכת הבנקאית. לכאורה, התשובה האינסטינקטיבית היא כן, מכיוון שיוצא שחקן מהשוק. אלא שבפועל התשובה מורכבת יותר: בנק אגוד במצבו הנוכחי כמעט ואינו תורם לתחרות במערכת הבנקאית. הבנק אמנם מציע הצעות בנקאיות אטרקטיביות דוגמת "חשבון הפוך", אבל למרות זאת הוא לא הצליח להגדיל את נתח השוק שלו, שכן היתרון לגודל במערכת הבנקאית הוא קריטי. בנוסף, הוא סובל מחולשות דוגמת יחס יעילות חלש ורווחיות נמוכה, שמקשים עליו להתרומם.

לעומת זאת, מזרחי טפחות כבר היום נותן פייט לא רע לשני הבנקים הגדולים. רכישת בנק אגוד תהווה עוד קפיצת מדרגה לבנק, ובמקום להתחרות עם דיסקונט על תואר המקום השלישי, הוא יתחיל להתקרב ולהוות צלע שלישית לבנק הפועלים ולבנק לאומי.

ראוי להדגיש כי אמנם נתח השוק של בנק אגוד אינו דרמטי ועומד על פחות מ-3%, אבל למזרחי טפחות יש את היכולות למנף את הפיקדונות ותיק האשראי שיקבל מאגוד ולצמוח עוד יותר. מזרחי טפחות נחשב לשחקן אגרסיבי באשראי שמבצע היום גיוסי אג"ח רבים בשוק בכדי לממן את הצמיחה הזו. קבלת תיק פקדונות של מעל 30 מיליארד שקל מבנק אגוד תהווה מקור נוח לצמיחה באשראי.

כמו כן, בנק אגוד מהווה סוג של השלמה וגיוון לתיק האשראי מוטה המשכנתאות של מזרחי טפחות. בנק אגוד פעיל יותר במגזר העסקי - תחום פעילות קטן יחסית של מזרחי טפחות. בנוסף, במזרחי טפחות רואים פוטנציאל לרווחי הון לא מבוטלים בעסקה שכזו, ובבנק יידעו כיצד למנף את אותם רווחים לצמיחה.

לצד זאת יש לזכור שתהליך מיזוג והטמעת בנק אגוד לתוך מזרחי טפחות לא יהיה פשוט ועלול בטווח הקצר-בינוני דווקא להחליש את הבנק ואת יכולתו להתחרות במערכת הבנקאית. אולם אם הוא יושלם כראוי, הוא יכול לתת למזרחי טפחות גב להמשך העלייה בנתחי השוק על חשבון הבנקים הגדולים.