משה כחלון / צילום: יוסי אלוני
ההצצה ליומנו של שר האוצר משה כחלון יכולה להסביר לפחות במידת מה את החיבוק היחסי לו הוא זוכה בציבוריות הישראלית ובעיקר בתקשורת. למרות שהוא מחזיק בתיק שבאופן מסורתי נחשב כפוי טובה ולא כזה שמקבלים בו ליטופים, בלשון המעטה.
נתח לא מבוטל מסדר היום של כחלון שמור לפגישות רקע עם עורכי עיתונים ומנהליהם, ראשי חברות החדשות בטלוויזיה, פרשנים כלכליים, פוליטיים ואפילו מדיניים, כמו גם בעלי טורים מובילים. כחלון נפגש אפילו עם מגיש תכנית "הצינור" בערוץ 10, גיא לרר. פגישה משותפת ולא שגרתית הוא קיים בלשכתו בת"א עם מנכ"ל "גלובס" באותם ימים איתן מדמון, יחד עם מנכ"ל אתר החדשות "וואלה", אילן ישועה. על פי הערכות, לשלושה יחסים קרובים וחבריים.
כחלון, שהצהיר יותר מפעם אחת כי פוליטיקאי צריך להתנהל כאילו בכל יום המדינה עשויה ללכת לבחירות, מקפיד לעשות בדיוק את זה. הוא עובד באופן צמוד עם ראש המטה שלו נדב שיינברגר, מתחזק את היחסים עם אנשי סיעתו ועם פעילים פוליטיים. בתוך סיעת כולנו שרר מתח רב במהלך השנה שעברה, על רקע משחק הכיסאות הפוטנציאלי שנוצר לאחר התפטרותו של השר דאז אבי גבאי, מי שנמנה עם מייסדי המפלגה שנבחר לאחרונה לראשות העבודה. עיקר המתח הורגש בציר שבין שר השיכון יואב גלנט, שעל פי הערכות פוזל לליכוד, לבין ח"כ רחל עזריה וח"כ אלי כהן, שמונה בסוף על ידי כחלון לשר הכלכלה.
לצד גיחות לחתונות, ניחומי אבלים ואירועים שונים (כולל הדלקת נרות עם פלוגה ג' של מג"ב), כחלון הקפיד לתחזק קשרים טובים עם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, כאשר בהמשך צירף את סיעת כולנו אל רשימת "עוגנים", באמצעותה התמודד ניסנקורן על כהונה נוספת בראשות הארגון. מלבד שורה של מפגשי עבודה עם ניסנקורן, הגיע כחלון למספר טקסים חגיגיים יחד עם יו"ר ההסתדרות. אם לשפוט על פי העובדה שאבי גבאי זכה לנקודות בציבור דווקא בשל התרחקותו מההסתדרות וההתייצבות של הארגון לטובת יריבו עמיר פרץ, ייתכן כי ההימור על ניסנקורן והכניסה לזירה הזאת הייתה טעות מצדו של כחלון.
כחלון כבר מזמן לא משמש אמנם כשר התקשורת, אבל נראה שהוא ממשיך לשמש כתובת מרכזית עבור מנהלים ובעלים של חברות טלקום.
כך, בין היתר, הוא נפגש מספר פעמים עם הבעלים של גולן טלקום, מיכאל גולן, שהופיע ביומן כ"מייקל גולן". כחלון נפגש גם עם יו"ר פרטנר אדם צ'זנוף ומנכ"ל החברה איציק בנבנישתי, אבל מעניינות יותר שתי הפגישות שניהל עם מנכ"ל בזק בינלאומי, מוטי אלמליח. האחרון נחשב מקורב במיוחד לכחלון, אבל בעיקר לאדם נוסף: בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ'.
על פי הערכות, אלוביץ' ביקש "לרכך" את העמדות הרגולטוריות של משרד האוצר, בעזרת היחסים האלה. בפועל, אם זו הייתה בכלל המטרה, כחלון לא היה זה שסיפק את הסחורה.
אפשר רק לנחש כי אילו הייתה מתאפשרת הצצה אל יומן הפגישות של החודשים האחרונים, היה ניתן למצוא בו יותר פוליטיקה מכלכלה. מאז "משבר התאגיד", שכבר נפתר, כחלון נמצא בקמפיין בחירות של ממש בלי לנסות להסתיר את זה. ביומן הזה, אם בכלל יגיע אלינו, אפשר יהיה לראות יותר שמות של פעילים ועד כמה שזה אפשרי - גם עיתונאים.