גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זה המס שתשלם מדינול בגין הפיצוי מבוסטון סיינטיפיק

קובי ויהודית ריכטר היו חלוקים מול רשות המסים בסוגיית גובה המס בגין הפיצוי שמדינול קיבלה מבוסטון סיינטיפיק האמריקאית ■ הסאגה ארוכת-השנים הסתיימה בפשרה

סוף לסכסוך המשפטי ארוך-השנים בין חברת מדינול שבבעלות קובי ויהודית ריכטר לבין רשות המסים. ל"גלובס" נודע כי לאחרונה נמחק הערעור שהגישה מדינול לבית המשפט המחוזי בתל-אביב על השומה שהוציאה לה רשות המסים. מדובר בעניין גובה המס שמדינול הייתה צריכה לשלם למדינה (לפי דרישת רשות המסים) בגין הפיצוי בסך 750 מיליון דולר שמדינול קיבלה מחברת בוסטון סיינטיפיק האמריקאית.

עוד נודע ל"גלובס" כי מחיקת הערעור וסיום ההליך המשפטי שהתנהל אצל השופט מגן אלטוביה, התאפשרו לאחר שמדינול ורשות המסים הגיעו לפשרה לסיום הסכסוך. פרטי הפשרה אמנם לא ידועים במלואם, והצדדים מנסים להשאיר אותם חסויים, אך כפי שכבר חשפנו בעבר על מה שעומד לקרות, מדינול תשלם למדינה מס של עשרות מיליוני דולרים בגין הפיצוי שקיבלה.

תחילתה של הפרשה באמצע העשור הקודם (ביוני 2005), אז כבשה מדינול - אחת מהחברות הישראליות המצליחות ביותר בהיסטוריה - את כותרות העיתונים, בעקבות משפט מתוקשר שהיא ניהלה בארה"ב נגד חברת בוסטון סיינטיפיק האמריקאית. מדינול טענה כי בוסטון סיינטיפיק, שהייתה שותפתה לשיווק תומכנים (סטנטים) ללב, החליטה על דעת עצמה להתחיל לייצר ולשווק תומכנים משל עצמה, תוך הפרת ההסכם בין הצדדים.

מדינול תבעה מבוסטון פיצוי של 2-4 מיליארד דולר; ואילו בוסטון סיינטיפיק הגישה תביעת-נגד משלה. הסכסוך הסתיים בסתיו 2005 לאחר התדיינות משפטית מתישה בבית משפט בניו-יורק עם פיצוי של 750 מיליון דולר למדינול - הסכום הגבוה ביותר שבית משפט הורה אי-פעם לשלם לחברה ישראלית.

אולם, כפי שנחשף בעבר ב"גלובס", המאבק של חברת מדינול על הזכות לקבל את כספי הפיצויים המלאים לא הסתיים באותו פסק דין בניו-יורק - ועבר להתנהל בחזית אחרת, מול רשות המסים בארץ. בין הרשות לבין מדינול התקיים זה כ-6 שנים ויכוח סביב גובה המס שהחברה צריכה לשלם בגין הפיצוי שהיא קיבלה מבוסטון סיינטיפיק.

המחלוקת שהתעוררה בין רשות המסים לבין מדינול נגעה בעיקר לשאלה, האם - כטענת רשות המסים - הפיצוי בסך 750 מיליון דולר צריך להיחשב לפיצוי הוני ששולם לחברה בגין פגיעה בעסקיה, ולכן הוא לא יכול להיחשב כהכנסה של החברה ממפעל מאושר שפטורה ממס (ולכן על מדינול לשלם מס הכנסה על הפיצויים שקיבלה); או שמא - כטענת מדינול - מדובר בפיצוי שצריך להיחשב להכנסות שהחברה השיגה ממפעל מאושר, שמגיע לה לקבל עליהן פטור לפי חוק עידוד השקעות הון.

מדינול ביססה את טענתה על הסכם הפיצוי שנכרת בינה לבין בוסטון סיינטיפיק, שבו לדבריה נקבע באופן מפורש כי הפיצוי בסך 750 מיליון דולר הוא עבור רווחים מסחריים שמדינול הייתה מפיקה מייצור של סטנטים (תומכנים לפתיחת כלי דם חסומים) ומכירתם לבוסטון סיינטיפיק, לו קוימו ההסכמים בין הצדדים.

מדינול סברה כי היא זכאית לפטור ממס לפי חוק עידוד השקעות הון במקרה זה, גם מכיוון שלאורך השנים היא פעלה בתום-לב ותוך מילוי כל החובות והקריטריונים שמאפשרים לקבל הטבות לפי החוק. זאת כאשר, לדבריה, בוסטון סיינטיפיק פעלה נגדה בחוסר תום-לב ובמזיד והפרה את ההסכמים עימה.

מדינול דרשה פטור

מדינול הלינה על כך, שלאחר שהיא ניצחה את בוסטון סיינטיפיק וקיבלה את הפיצוי המגיע לה, התברר לה כי רשות המסים מבקשת לנצל את המצב ולגזול ממנה את ההטבות שמגיעות לה מהמדינה, מכוח חוק עידוד השקעות הון.

מנגד, רשות המסים סברה כי הפיצוי שקיבלה מדינול מבוסטון לא יכול להיכנס לגדר חוק עידוד השקעות הון. לפי עמדת המדינה, הפטורים ממס למפעלים מאושרים ניתנים למפעלים שפועלים בארץ, כאשר תכלית החוק היא לעודד השקעות ותעסוקה בארץ. אולם במקרה של מדינול מדובר בפיצוי שניתן ללא קשר לרווחי החברה בארץ, אלא על הפרת פטנט שבוסטון סיינטיפיק השתמשה בו בחו"ל. כך לטענת רשות המסים.

בינואר 2014, פורסם ב"גלובס" כי נכשל המו"מ בין מדינול לבין רשות המסים, בניסיון להגיע להסכמה באשר לשיעור המס שיחול על הפיצוי שקיבלה החברה, וכי התיק צפוי להגיע לאולמו של השופט אלטוביה ולהידון בפניו. מאז, נעשו מאמצים נוספים מצד שני הצדדים להגיע להסכמות, ואף הועברו הצעות פשרה ביניהם. אולם ההצעות הללו לא הניחו את דעת הצדדים.

רשות המסים הייתה נחושה לגבות מחברת מדינול מס רווח הון של בין 20%-30% מהפיצוי שקיבלה. כלומר בין 150-225 מיליון דולר.

לפני יותר משנתיים, באפריל 2015, החל שלב ההוכחות בתיק האזרחי בין רשות המסים למדינול בפני שופט המחוזי בתל-אביב, מגן אלטוביה, המתמחה בסוגיות מיסוי. לפי החוק, סכסוכים משפטיים בענייני מסים מתנהלים מאחורי דלתיים סגורות, ולכן לא ניתן היה לפרסם את תוכן דיוני ההוכחות בתיק המסקרן.

בינואר השנה "גלובס" חשף כי הצדדים עומדים להגיע לפשרה לסיום הסכסוך. היום מתברר כי אכן סופסוף הושגה פשרה, ההליך המשפטי הסתיים, והערעור של מדינול נמחק.

עוד כתבות

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"לא בוטחות בארה"ב לטווח ארוך": המומחית שמסבירה למה מדינות המפרץ לא מגיבות לתוקפנות האיראנית

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר