גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המגזינים של גלובס

האיש שנחוש לפצח "הגביע הקדוש" של האנרגיות המתחדשות

אבי ברנמילר לקח את החלק שלו באקזיט מסולל ועשה הון-סיכון לעצמו עם פתרון אגירה חדשני ■ השבוע הוא צלח את מבחן הבורסה בת"א

על יזם האנרגיה אבי ברנמילר, אי אפשר לומר שהוא לא שם את הכסף שלו איפה שהפה והלב שלו מונחים. 130 מיליון שקל - רוב החלק שלו מהאקזיט הענק (418 מיליון דולר), שבו נמכרה לפני שמונה שנים חברת סולל לסימנס - מושקע עמוק במערכות האגירה של ברנמילר אנרגיה. השקעה שאותה עשה בידיעה צלולה, שאם העולם לא יאמין בפתרון האגירה שלו, גם הכסף שאגר יתפזר ברוח. השבוע הוא העמיד את זה למבחן שוק ההון, ועל אף שנאלץ להוריד את שווי החברה בהנפקה, מ-200-250 מיליון שקל לכ-150 מיליון, הצליח לעבור את השלב המוסדי ולגייס 44 מיליון שקל.

- איך התרשמת, בזמן התהליך, מהשיחות עם המוסדיים?

"הופתעתי לטובה, למרות שלא קיבלו אותי בכתבות מחמיאות במיוחד (בין היתר, נטען בהן כי ברנמילר רוצה לשתף את הציבור בהפסדים). חששתי שבשוק ההון יגידו לי, זה לא אנחנו, תחזור כשיהיו לך מכירות".

- ולא אמרו לך את זה?

"היו גם תגובות כאלה, והיו תגובות של התלהבות ונכונות להתקדם. כמובן שקראתי את זה כמהנדס שהולך לשוק ההון בפעם ראשונה בחיים, ולא ידעתי אם התגובות האלה משמעותן שההנפקה תהיה מוצלחת. אבל תחושת הבטן שלי הייתה שהמהלך הזה יסתיים כמו שצריך".

- אם ההנפקה לא הייתה צולחת, מה אז?

"אז הייתי ממשיך בצורה יותר מצומצמת. במקום להזניק את החברה בשיפוע חד, היא הייתה מזנקת בשיפוע מתון. וזה חבל, כי ברגע שהטכנולוגיה שלי בחוץ, מתחיל לדפוק השעון עד שיתחילו להעתיק אותי".

- ועכשיו אתה מרוצה?

"אני מרוצה, למרות שקיוויתי וצפיתי שזה (שווי החברה בהנפקה) יעבור, זה ממש לא היה מובן מאליו. זה גם מתחבר לחזון שלי, רציתי שותפים משוק ההון כאן כדי לפתוח אפשרות לפיתוח כלכלי במדינה. יותר קל אולי לגייס משקיעים זרים, אבל זה פוטנציאל להרבה בעייתיות אחר כך".

- אבל זה "עלה לך" בשווי החברה.

"אני פחות מתייחס לזה. אחד הקשיים הכי גדולים שעמדו בפני כולם היה בכמה להעריך מה החברה יודעת לעשות, לפני שהיא מגיעה בכלל לשלב המכירות. קשה במצב כזה לשפוט מה המספר הנכון. מובן שהייתי שמח אם היה נקבע שווי גבוה יותר, אבל אני מרוצה גם ממה שנקבע, וכשנתחיל למכור, השוק יידע לתת לנו ערך נכון".

אתה יודע מה אומרים בשוק, שאתה אדם רב זכויות בתחום האנרגיה ובעל חזון, אבל קשה להאמין שמצאת את מה שכל העולם מחפש, ואם כן, אז איך זה שבמשך חמש שנים לא עמדו אצלך בתור שורה של משקיעים נלהבים ליד הדלת?

"מה לעשות שתמיד פורצי הדרך עושים את העבודה הכי קשה, וקשה להאמין בזה, אבל ברגע שתגיע התקנה אחרי התקנה, ואני מאמין שהן יגיעו, יראו שפותח דבר גדול. ונכון שקשה להאמין שמשהו כזה יוצא מפה, אז נשים כמה הוכחות בשטח, וזה ייקח עוד שנה-שנתיים, שיהיו עשר תחנות כאלה שעובדות. זה יקרה יותר מהר משחושבים".

- ובינתיים, הימרת פה על רוב הכסף שלך.

"אפשר להגיד את זה גם ככה, אבל אני מנסח את זה אחרת. אחרי מכירת סולל (ברנמילר החזיק בסולל כ-10% וקיבל בעת המכירה כ-42 מיליון דולר), ואחרי שכולנו היינו מסודרים כלכלית, התחלנו להסתובב, הבנים שלי ואנוכי, ולשאול את עצמנו מה עושים עם הכסף. היו הצעות נדל"ן, אמרנו 'בואו נלך לראות סטארט-אפים', נשקיע באחרים. אבל אז גיליתי עסקים שאני לא מבין מה הם עושים ואיך זה אמור להצליח. אז אמרתי, אם אני כבר הולך להשקיע ולשים כסף בסיכון, אז בואו נשקיע במה שאני חושב שאני מבין. נעשה הון-סיכון לעצמנו, וכמובן נעשה מה שצריך עבור הקהילה ונתרום".

- 130 מיליון שקל לא הולכים ברגל.

"אני לא יכול להגיד שכבר אז החלטנו ש-80%-90% מהכסף ילך להרפתקה הזאת, זה קרה בשלבים. לא ידעתי שזה ייקח חמש שנים, אבל בהחלט ידעתי שזה ייקח לא מעט שנים. לא ראיתי אז ואני לא רואה היום איזו חובה להעביר את הכסף לדורות הבאים, להוריש את ההון".

בעקבות הגביע הקדוש

כשברנמילר אנרגיה יצאה לדרך, היה ברור שהיא מנסה למצוא, לצד עיסוקים אחרים שהיו אז, פתרון לאגירת אנרגיה יעילה. מדובר ב"גביע הקדוש" של תחום האנרגיה, וכמו בכל גביע קדוש, רבים - גדולים וחזקים - רודפים אחריו. הבעיה החמורה של ייצור האנרגיה, בעיקר זה הנובע מאנרגיות מתחדשות, אבל גם זה המסורתי, הוא הצורך בעקביות באספקה למרות התנאים המשתנים - השמש שכוסתה בענן, הרוח שהפסיקה לנשוב וכן הלאה.

בעולם קיימים אי-אלו פתרונות של אגירת אנרגיה, לרבות אגירה שאובה, שמשמשת בעיקר לייצוב מערכות בתנאים מסוימים, מלח מותך וסוללות, הדורשות החלפה מדי כמה שנים; אבל לדברי ברנמילר, הם יקרים, מזהמים או בעלי השפעה ניכרת על הסביבה והיעילות שלהם נמוכה יותר. מכל מקום, אף אחד מהם לא מהווה פתרון כולל, וברנמילר טוען כעת שהמהפכה בידו.

ותיקי הענף עוד זוכרים שבימי סולל גם דיברת על כך שיהיה לך פתרון לאגירת אנרגיה, ובסוף זה לא התרומם.

"בסולל התחלתי בגישה אחרת, אמרתי, מי אני שאמציא דבר חדש. הלכנו לאוניברסיטאות הכי מובילות בעולם במחקר, השקענו די הרבה כסף ולא הגענו לתוצאות כי חוקרים תמיד מחפשים חומר חדש שלא קיים, נוסחה סודית, עירוב מלחים. אבל כשיצאתי מסולל ויכולתי לשבת לנוח ולנתח, הבנתי שהדבר היחיד שיש לו סיכוי לחדור לתעשייה השמרנית והזהירה כל-כך של האנרגיה זה פתרון פשוט שקל להסביר אותו למהנדסים שעובדים בתחום.

"התחלנו במחקר של נאס"א שהיה תיאורטי לחלוטין, ומשם יצאנו לדרך. החשיבה הראשונה שלי הייתה שאני לא רוצה לאגור חשמל, אלא לאגור חום. אגירת חשמל תמיד קשורה לחומרים כימיים, שלא תמיד ניתן למחזר אותם, בטח כאשר מדובר במתכת ליתיום (המשמשת לייצור סוללות), ואילו חום אפשר לאגור באמצעים פיזיקליים קיימים. אז אני עכשיו אוגר חום בסלע מרוסק, פשוט מחמם אותו באמצעות גזים שיוצאים ממבער או מפלט של גנרטור או כל דבר אחר. החום שנאגר בסלע המרוסק יוצא בצורת מים חמים או קיטור ויכול לשמש או לייצור חשמל או לתעשייה".

- לקח לך לא מעט זמן.

"כשיצאנו לדרך והבנים שלי שאלו אותי, יש לך מושג איך עושים את זה? עניתי, אין לי שום מושג. אם היה לי, כבר הייתי עושה את זה. אפילו טכנולוגיה קונבנציונלית בתחום האנרגיה זה מחזור פיתוח של לפחות שמונה שנים והמון מהנדסים שעובדים כדי לייצר לטורבינה הבאה עוד שבריר של יעילות".

- ואיפה אתה עומד בתחום הפיתוח?

"יש לנו טכנולוגיה שעובדת, מקבלת חום ומייצרת קיטור. ב-2014 הגענו לדגם ראשון לתחנות כוח גדולות שעובד, ויש לנו תחנת כוח גדולה ראשונה, רותם 1, שצריכה לקום בדרום הארץ על הבסיס הזה. ועכשיו אני עובד על הדגם התעשייתי, הקטן יותר, שאפשר לשים במפעל, בבית חולים או במלון וכדומה. מאז אוקטובר 2016 הוא עובד רצוף, כי אני מאוד מאמין שעתיד תעשיית האנרגיה הוא לא בתחנות כוח גדולות אלא בתחנות יחסית קטנות שנמצאות או בשכונה או בבית מגורים".

- מה תאמר למקטרגים שטוענים שאתה קצת חולם והוזה אם אתה חושב שיש ביכולתך להגיע לפתרון שגם יהיה יעיל כלכלית ויתפוס את השוק?

"יכול להיות, אבל מי שהיה בודק עליי היה מוצא שכשהגעתי ללוז, מכונת הציפוי לא עבדה והיצרן ברח וכל חברת לוז הייתה בסכנה, כי התחייבה לספק קולטנים ולא יכלה. וכמה חודשים אחרי שהגעתי לשם, המכונה עבדה וייצרה עוד עשרות שנים אחר כך. ומשם בסולל, עם פיתוח הקולטן שהגדיל את התפוקה ב-30% ואחוז השבר (של הקולטנים העשויים מצינורות זכוכית) הרב-השנתי שלו ירד מ-8% לשנה ל-0.2%. ומשם פיתוח הדור השישי של הקולטים שאני הובלתי ושעדיין עובדים בהצלחה בספרד. אז מי שמכיר את זה ובודק את הטרק רקורד המקצועי שלי, יודע שאני לא בדיוק חולם והוזה. אבל את הדברים האלה לא מכירים, כולם מכירים רק את האקזיט".

"היינו בטוחים שיש ביזנס"

עד ההנפקה השבוע, ברנמילר, שעם השותפים-מייסדים שלה נמנים גם בניו של אבי, ניר (38) ודורון (34), פעלה מאז הקמתה ב-2012 ממקורות עצמיים בלבד, וכיוון שהייתה עסוקה בפיתוח, לא רשמה שקל של הכנסות לצד ההוצאות - מה שהופך אותה, לפחות על הנייר, לחברה מפסידה ("הוצאות על פיתוח הן הוצאות, לא הפסדים", מתקוממים הברנמילרים).

עד כה הסתפקו השלושה בשכר נמוך בעלות שנתית כוללת של 233 אלף שקל, מה שהיתרגם לשכר חודשי של כ-5,000 שקל בממוצע לכל אחד מהם. עכשיו, על-פי מדיניות התגמול שמציע התשקיף, עלות שכרו השנתית של האב תגיע עד תקרה של 2.5 מיליון שקל - רכיב קבוע של מיליון שקל, והשאר תגמול מבוסס ביצועים. הבנים, ניר ודורון, על-פי אותה מדיניות, ייהנו מרכיב קבוע של 600 אלף שקל בשנה, ומענק תלוי ביצועים עד תקרה של מיליון שקל כל אחד. שדרוג יפה, אבל מהצד השני ראוי לציין כי בניגוד להרבה הנפקות אחרות, הברנמילרים לא לוקחים חזרה את הלוואת הבעלים שהכניסו לחברה, וזו נמחקת.

"לא העזתי לקחת כסף עד שלא ראיתי טכנולוגיה שעובדת", אומר ברנמילר. "וגם לא באמת חיפשתי - כלומר חיפשתי, אבל לא ברצינות. העסק יכול להצליח או לא להצליח, כמו כל עסק. אבל הטכנולוגיה עובדת. זה משהו אמיתי שיעבור כל מבחן של ביצועים. עכשיו אני שואל למה שהציבור לא ישתתף".

- ואתם, הבנים, באתם לחיות את החלום של אבא?

"למה לא את החלום שלנו?", עונה ניר, ודורון מוסיף: "כל אחד מאיתנו היה בעיסוקים ובקריירה שלו, אבל מבחינה מסוימת אנחנו עם אבא מגיל אפס, כי תמיד התעניינו והיינו מבקרים בלוז ובסולל. אחרי שאבא יצא מסימנס, נוצרה הזדמנות לעשות משהו ביחד, לא 'עסק משפחתי' שנמצא ארבעה דורות ועובר מאב לבן, אלא עסק שנוצר אצל שלושתנו, כשישבנו ביחד בחדר והחלטנו לעשות משהו ביחד".

"השקעה של 130 מיליון שקל לא נעשית רק בהחלטה של איש אחד", אומר ניר. "אצלנו במשפחה זה תמיד היה גם סוג של קיבוץ".

- אז אתם מהמרים יחד איתו על הכסף המשפחתי?

"כן, אבל היינו בטוחים שיש ביזנס מהיום הראשון. לא כזה מהפכני כמו שהתברר אחר כך, אבל בר קיום. אנחנו הבנים לוקחים המון עומס ניהולי יומיומי ומאפשרים למי שהוא המהנדס היצירתי להתרכז ביצירתיות".

- כלומר מאפשרים לאבא להמשיך להיות ילד מבחינת דאגות היומיום.

"גם אני מאוד מעשי", מתקומם האב, "אבל כדי להמציא, אתה צריך מאוד להתרכז, להיות רגוע. אי אפשר להמציא בלחץ, כי לצאת מהקופסה בעולם האנרגיה זה הרבה יותר קשה מאשר בתוכנה למשל. זה אולי הכי קשה בכל העולמות. היום הבנים הם ההרחבה שלי, ורק בזכותם אני יכול לתפקד ולהתרכז בהמצאה".

- למה מיועד הכסף שגויס בהנפקה?

"הדבר הראשון הוא לצאת לדרך עם רותם 1, שתצליח באמצעות אנרגיית שמש שזורחת בממוצע שש שעות ביממה (ממוצע שנתי שכולל חורף, לילה, עננות וכו'), לספק חשמל ל-20 שעות ביממה (דרישות משרד האנרגיה מדברות על 20 שעות ולא 24). יש נכונות של בנק השקעות גדול (EIB) לממן כמחצית מהפרויקט, והשאר אמור להגיע מההנפקה.

"הדבר השני הוא לשדרג את מפעל הייצור ולספק פרויקטים שמגיעים לביצוע ב-2018ולהגיע למצב שברבעון הראשון או השני של 2019 תהיה לנו תחנת כוח שלמה שעובדת וארבעה-חמישה מתקני הדגמה שמוכיחים את הקונספט".

- אתה מרוצה מהמקום שבו החברה נמצאת?

"בדיעבד, אני חושב שעשינו דבר מאוד גדול, בתקופה קצרה ובלא הרבה כסף".

- קצת מוקדם להגיד בדיעבד, אתה לא חושב?

"המהנדס מבסוט. עכשיו הדברים עוברים לאיש העסקים, ואיש העסקים עוד לא יכול להיות מבסוט. אבל אני יכול להגיד שיש שלוש חברות חשמל בעולם שנמצאות בשלבים של הכנסת פיילוט שלנו אצלם".

המדובר בחברת אנל (ENEL) האיטלקית, שרוצה לנסות את הטכנולוגיה בשתי תחנות. האחת פחמית, באיטליה ליד ונציה, שתוכל במקום לעבוד רצוף - לעבוד לסירוגין, ואז אפשר יהיה לשלב בה אנרגיה מתחדשת; השנייה עובדת בסולר באיים הקנריים. החברה השנייה היא חברת החשמל של מדינת ניו יורק, נייפה, ושם הכוונה להתקין מערכת קו-גנרציה קטנה בקולג', "ואז הם יעזרו לנו להפיץ את המוצר הזה הלאה", משוכנע ברנמילר.

עוד חברת חשמל היא של העיר ניו יורק, קונדיסון, שחושבת לשלב את המערכת של ברנמילר בתחנת כוח שתייצר חשמל בלילה ותספק אותו ביום. בשלושת המקרים מדובר בפיילוטים, הנמצאים בתהליך השמה, שאם יקומו ויהיו, יניבו מיליונים בודדים של דולרים בשלב הראשון. אם לאחר מכן תגיע התקנה, יהיה מדובר כבר בעשרות מיליונים. "אני מניח שעד סוף 2018 או הרבעון הראשון של 2019 כל הפיילוטים יהיו מותקנים", הוא אומר, "ומהר מאוד מאותה נקודה יראו אם זה עובד".

- אז אתה אומר, ה-V האחרון על ההיתכנות של המוצר יהיה בעצם רק אז, לכל המוקדם מתישהו ב-2019.

"אפשר להגיד ככה, אבל זה יהיה V אחרון של השוק, לא של המוצר. עצם הנכונות שלהם לשתול כבר עכשיו את הפיילוטים בתחנות הכוח שלהם זה אישור".

- יש אפשרות שהפיילוט לא יעבוד?

"אין מצב כזה. אני לא באתי לשוק הזה עד ינואר, כי רציתי שאם אני אומר שזה עובד, זה עובד. באו לפה אנשים וראו את הקיטור יוצא מהמתקן שלנו".

 - למה חברת החשמל הישראלית לא במשחק?

"ניסיתי כמה פעמים, אבל נראה שהם עסוקים בדברים אחרים. ניסיתי ללכת ברמת הדרג המקצועי וגם ברמת היו"ר. מכירים אותי ואני חושב שדי מעריכים אותי, אבל משרד האוצר די מגביל את היכולת שלהם לעסוק בדברים אופרטיביים. הם די משותקים".

אבא אמר, "עסקים תעשה רק עם הגויים"

בין הילדות במפעל המיצים הטבעיים של אביו לאקזיט בסולל שנמכרה לסימנס

כמו בניו, שהסתובבו בילדותם בין צינורות הזכוכית הארוכים והמראות הקעורות עבור תחנות כוח סולריות תרמיות, גם ברנמילר הסתובב בילדותו במפעל המיצים הטבעיים של אביו. האב, ניצול שואה שהיה יזם, תעשיין ויצואן, היה נוסע "למכור מיץ תפוזים טבעי לפינים כבר בשנות ה-50. הוא טבע אז את האמרה, תחייה עם יהודים, אבל עסקים תעשה רק עם הגויים, ועוד לא הצלחתי להוכיח שהוא טעה בזה".

האב, יצואן מצטיין של שנת 65', עסק במיצים ובמוצרים טבעיים הרבה לפני הטרנד. ברנמילר עצמו, שלמד באורט גבעתיים להיות הנדסאי מכונות, התגייס לחיל האוויר, שירת בתל נוף והשלים את לימודי הנדסת המכונות באוהיו סטייט בארצות הברית. אחר כך חזר לארץ ועזר לאביו להקים מפעל חדש. "עשר שנים עבדתי במפעל המשפחתי, ובסוף הוא נסגר, כי הקדמנו את זמננו: אף אחד לא היה מוכן אז לשלם עשירית סנט יותר על משהו שלא מכיל צבעי מאכל".

לאחר מכן, ואף שהתגורר בתל אביב, החליט לנסוע יום-יום לירושלים לעבוד בחברת האנרגיה הסולרית לוז, שקמה בשנות ה-70, בתקופה שבה מחירי הדלק האמירו והעולם חיפש תחליפים לדלק. לקראת סוף שנות ה-80, לוז הקימה תשע תחנות כוח באזור קליפורניה. אלה עובדות עד היום, אבל לוז מזמן איננה: גל השדות הסולריים אז ניזון מהקלות מס מפליגות של הסנאט האמריקאי ושל המדינות השונות, וכאשר מחירי הדלק צנחו והגז הטבעי הגיע למשחק, בוטלו ההטבות, ולוז פשטה את הרגל בשנת 1990.

ב-1992 משקיע בלגי בשם לואי בגו ("צדיק, איש יקר", אומר ברנמילר) החליט לקנות מכונס הנכסים את הטכנולוגיות של לוז ולהקים את סולל, יחד עם ברנמילר ואחרים. ב-1997 ברנמילר הפך למנכ"ל סולל. "אלה היו שנים קשות", הוא משחזר. "כל מי שהאמין שייצא מזה משהו היו מר בגו ואבי ברנמילר. הוא אמר, בוא תישאר, אני מאמין ואמשיך לתמוך". בתקופה ההיא לא קמו שדות סולריים חדשים, וסולל התקיימה מאספקת חלקי חילוף לשדות הקיימים. בשנים הללו התרכזו סולל וברנמילר בדורות חדשים של קולטנים, שמייצרים יותר אנרגיה. עם הפריצה המחודשת של הסולרי בספרד בשנות ה-2000 קיבלה סולל את בנייתם של ארבעה שדות חדשים בספרד. ב-2008 מכר בגו את השליטה בחברה (60%) לקרן האנגלית אקופין המתמחה בהשקעות בתחום אנרגיה מתחדשת, והמילה "אקזיט" כבר נרשמה בספר הגורל של החברה. כאשר סולל נסקה ממכירות של 2 מיליון דולר ב-2006 ל-200 מיליון דולר ב-2009, היא נמכרה לסימנס.

ברנמילר נשאר עוד שנתיים בסולל, "כי הייתה הבטחה של סימנס לגדל את העסק", הוא משחזר. "אולי האנשים שדיברו איתי האמינו בזה, אבל קרו דברים אחרים, והדברים החלו להידרדר. כשראיתי שזה לא הולך לשום מקום, אמרנו תודה רבה אחד לשני ועזבתי".

ודברים אחרים אכן קרו: התחום הסולרי התרמי לא התפתח כפי שציפתה סימנס, שהחליטה לצאת מכל העניין. החלו גלי פיטורים בסולל-סימנס, ב-2013 נסגרה החברה, העובדים פוטרו (השדות בספרד נשארו בידי סימנס), והשער ננעל. בסוף אותה שנה המפעל והציוד נקנו על-ידי ריוגלס הספרדית שפתחה אותו מחדש, וכיום המפעל עובד בבית שמש ומייצר ציוד עבור שדות תרמו-סולריים.

- אתה כבר היית בדרך חדשה יחד עם חלק מהמהנדסים שעבדו איתך בסולל. זה כאב לך?

"אין מצב שלא אכפת לי. אני לא כזה איש עסקים קשוח. זו לא החוזקה שלי".

עוד כתבות

יעקב אטרקצ'י, בעלי ומנכ''ל אאורה / צילום: תמיר לוי

הכנסות אאורה מזנקות לשיא ברבעון, אז למה הרווח נחתך ב-41%?

הכנסות אאורה זינקו בכ-68% ליותר ממיליארד שקל, אבל הרווח הנקי צנח ● כמעט שני שלישים מהרווח הגולמי הגיעו משירותי בנייה, שההכרה בהם אינה תלויה במכירת הדירות לציבור • מתחילת השנה נמכרו 900 דירות

אפליקציית גלובס המחודשת

גלובס מתחדש: מתיחת פנים באפליקציה, חוויית קריאה משופרת ומהדורה יומית מיוחדת

אפליקציית גלובס עוברת מתיחת פנים עם עיצוב עדכני, ניווט פשוט יותר וגישה נוחה לחדשות ולמידע פיננסי ● בין החידושים: "הסלסלה" - אזור תוכן חדש שיציע מדי יום חמישה סיפורים שנבחרו ע"י עורכי גלובס

חניון 'חנה וסע', שפיים / הדמיה: טוטם הדמיות

רון חולדאי בטור מיוחד: פרויקט הנתיבים המהירים רק מחריף את הפקקים

במקום להשקיע בפתרון אמיתי של הסעת המונים, המדינה שופכת כספי ציבור על חניוני ענק שהופכים לפיל לבן ועל שאטלים ריקים כמעט שחונקים את התחבורה הציבורית בתל אביב ● ראש עיריית תל אביב יפו בפנייה לשרת התחבורה הבאה: הגיע הזמן לעצור את הבזבוז ● טור אורח

נתב''ג. האוצר יחייב ישראלים שיוצאים מהארץ לשלם מס / צילום: טלי בוגדנובסקי

שוקלים לעזוב את הארץ? תתכוננו לשלם על זה. היוזמה החדשה של רשות המסים

מהלך חדש של האוצר ורשות המסים יחייב ישראלים העוזבים את הארץ לשלם מס על רווחים שטרם מומשו ● במקביל, ניתוק תושבות ייקבע אך ורק לפי מספר ימי השהייה בישראל

שי ג'ינפינג, ולדימיר פוטין, דונלד טראמפ / צילום: ap, Vladimir Voronin, Pavel Bednyakov, Alex Brandon

​איראן, אוקראינה וברקע פרשת אנבידיה: מנהיגי המעצמות הגדולות בעולם נפגשים בסין

נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא רוסיה פוטין יגיעו ביום חמישי לסין לפגישה משולשת עם המארח, שי ג'ינפינג ● פוטין יתמקד במלחמה באוקראינה, טראמפ במלחמה עם איראן ושי בנושאים כלכליים ● וכיצד תשפיע עננת פרשת אנבידיה והריגול?

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

דיווח: איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע

דיווח ב"ניו יורק טיימס": איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע - תוצאות שבטהרן רואים כהבעת אי-אמון במלחמה שמנהל טראמפ ● צה"ל השמיד תוואי תת-קרקעי ששימש את חיזבאללה בהר דב ● צבא כווית הודיע כי מערכות ההגנה האווירית פועלות ליירוט כטב"מים עוינים ● עדכונים שוטפים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה היוצא / צילום: ap, Lee Jin-man

דוחות אנבידיה מגלים: החגיגה הסינית בדרך לסיום

הדוחות לרבעון השלישי היו מפגן של עוצמה, ומי שציפה לראות את נתוני החברה מתרסקים כשבוע לאחר עזיבת המנכ"ל ג'נסן הואנג - התבדה ● אנבידיה מוכרת את תוצרתה לשנתיים מראש, וגם היום - ארבע שנים לאחר מהפכת הבינה המלאכותית - אין לה מתחרים משמעותיים בשוק מעבדי הקצה לעיבוד AI ● ולמה החברה צופיה ירידה משמעותית בסין ברבעון הבא?

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

האם הודעת וואטסאפ מהווה חוזה מחייב? כך קבע ביהמ"ש העליון

לאורך שנים הכירו בתי משפט בישראל במסמכים שונים, כולל בהודעות מייל ובהודעות וואטסאפ, כבעלי מעמד חוזי מחייב ● לא אחת ויתרו בתי המשפט על דרישת החתימה והכשירו זיכרונות דברים כחוזים ● החלטה בביהמ"ש העליון מעידה על מגמה חדשה המשנה עמדה זו

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן צריכה כל כך הרבה סכרים? כדי לספק אנרגיה לערי טילים

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

חנוך מילביצקי, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

170 אלף שקל: חברת הייעוץ התקשורתי בן-חורין אלכסנדרוביץ בתביעת לשון הרע נגד הח"כ לשעבר חנוך מילביצקי

חברת הייעוץ התקשורתי בן-חורין אלכסנדרוביץ הגישה תביעת לשון הרע בסך 170 אלף שקל נגד חנוך מילביצקי, בעקבות טענותיו על מעורבות המשרד בלחצים שהפעילו הבנקים על ועדת הכספים ● במשרד טוענים כי מדובר בהאשמות שקריות שנועדו לפגוע בשמם הטוב, ומכחישים כל מעורבות בנושא ● התביעה הוגשה לאחר שמילביצקי לא נענה לדרישה להתנצל ולשלם פיצוי

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

חוקרים מצאו דרך חדשה להכריח את המוח להירדם

המדבקה שמקדימה את "שנת החלום" ומאריכה אותה ● המחקר שמגלה איך משפיעים פערי היקיצה בין ימי חול לסופ"ש על הבריאות של ילדים ● למה ענקית התרופות פייזר חיפשה מממן חיצוני לתרופה שלה להשמנה ● והתוצאות החיוביות של אלפא תאו הישראלית בטיפול בסרטן מוח ● השבוע בביומד 

עו''ד יעקב וינרוט ז''ל / צילום: יוסי זמיר

העליון הכריע: עיזבון וינרוט ישלם מאות מיליונים, והיורשים לא ישלמו דבר

לאחר סכסוך ארוך-שנים, ביהמ"ש העליון אישר את פסק הדין של המחוזי בירושלים, שאישר את פסק הבוררות ממאי 2025 וחייב את העיזבון של יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ז"ל לשלם לאחים משה ומנדי גרטנר מאות מיליוני שקלים ● עם זאת, נקבע כי יורשי וינרוט לא יחויבו חיוב אישי במסגרת הליך בוררות משלים

משה לארי, מזרחי טפחות; חנן פרידמן, לאומי; ידין ענתבי, הפועלים; אלי כהן, הבינלאומי / צילום: מזרחי טפחות, אורן דאי, יונתן בלום, אייל טואג

דוחות הבנקים חושפים: מכונת הרווחים האטה, ורק לאומי ממשיך לזנק

מכונת הרווחים הבנקאית האטה מעט, אבל עדיין מייצרת רווחי עתק ● לאומי היה היחיד שהגדיל את הרווח והתשואה להון, לא בהכרח מבנקאות "קלאסית" ● לידר שוקי הון: "מדהים ששוק הדיור כל-כך חלש, וגם הבנקים וגם המפקח מרגישים כל-כך בטוחים לבצע מעט מאוד הפרשות"

רונן גינצבורג, מנכל דניה סיבוס / צילום: ענבל מרמרי

הכנסות דניה סיבוס זינקו לשיא, אך הרווחיות בבנייה למגורים נחתכה

הכנסות חברת הבנייה והתשתיות גדלו בכ-15% ברבעון השלישי, אך הרווחיות נפגעה בשני תחומי הבנייה המרכזיים שלה ● מנגד, תחום התשתיות הציג שיפור, וצבר ההזמנות הגיע ל-24 מיליארד שקל ● המניה צונחת בחדות במסחר בת"א

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock, Natee Photo

עם הפנים לבלאק פריידיי: בענף האופנה חוזרים לחייך, וגם מוצרי החשמל בעלייה

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי מבצעי נובמבר הובילו לעליות כמעט בכל ענפי הצריכה הבולטים

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

רק שתיים מתוך "7 המופלאות" מצליחות להכות את S&P 500

מתחילת 2025, אלפאבית ואפל הן היחידות מבין ענקיות הטכנולוגיה שהניבו תשואה גבוהה מזו של מדד S&P 500 ● בעוד אלפאבית נהנית מההתחזקות במעמדה במרוץ ה-AI, אפל דווקא מתבלטת בזכות החשיפה המצומצמת שלה להשקעות הענק בתחום

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

כריסטיאן סווינג, מנכ''ל דויטשה בנק ודונלד טראמפ  צילומים: AP- Jacquelyn Martin, Michael Probst

דונלד טראמפ ודויטשה בנק: היחסים עם "הלקוח מספר 1" נחשפים

בהדלפת הענק של מסמכים פנימיים מדויטשה בנק שנחשפה הבוקר כלולות גם עדויות על היחס המיוחד לו זוכה נשיא ארה"ב מהבנק הגרמני ● מהחוב בשווי מאות מיליוני דולרים ועד ההוראה של מי שכיום מכהן כמנכ"ל הבנק לגמד בפני הרשויות את החשיפה בטעות של החזרי המס של יותר מ־1,000 לקוחות הבנק, ביניהם טראמפ עצמו

חיסכון / צילום: Shutterstock

כלל ומיטב בראש טבלת המגייסות; אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לאבד מיליארדים

כלל ביטוח מובילה את גיוסי אוקטובר עם 1.84 מיליארד שקל, ואחריה מיטב ומור ● מנגד, אלטשולר שחם איבד 2.7 מיליארד שקל, וילין לפידות איבד 2.15 מיליארד ● מתחילת השנה מוביל מיטב את הגיוסים בפער, בעוד שאלטשולר שחם איבד כבר מעל ל-28 מיליארד שקל