גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אל תאגרו מידע, תזרימו אותו

העולם מתקדם היום בקצב כל כך מהיר, שאפילו הטווח הקצר נראה קצת ארוך. בעבר היה למערכות הכלכליות והחברתיות זמן להתייצב אחרי שינויים משמעותיים - ארגונים ואנשים למדו איך להשתמש בטכנולוגיות חדשות ולהתאים את הפעילות שלהם אליהן. מנועי קיטור, חשמל, טלפון, תעופה - כל אלה שינו פני תעשיות וילדו חדשות, והמערכות הכלכליות והחברתיות ידעו לחזור לשיווי משקל. היום, לעומת זאת, השינויים בעולמות המחשוב, הענן, התקשורת, אינם נותנים לנו זמן להתייצב שוב והטכנולוגיות ממשיכות לשנות את העולם בקצב הולך וגובר. כתוצאה מכך, גם התהליכים החברתיים והעסקיים אינם יציבים וכולנו חיים בתחושה שאנחנו מנסים להשיג את היכולות החדשות. אחת התופעות המעניינות שנובעות מהתהליך הזה היא השינוי באופן שבו אנחנו מתייחסים למידע ולידע.

בעולם הישן, היציב יחסית, אם ידעת משהו בעל ערך שאחרים לא יכלו לדעת או להגיע אליו, כל מה שהיית צריך זה להגן על הידע הזה ולספק מוצרים או שירותים המבוססים עליו. חישבו למשל על הנוסחה של קוקה קולה או על פטנטים של תרופות. בעולם הזה כולנו היינו מכוונים לאגור ולהגן על המידע ולהוציא ממנו כמה שיותר ערך. זה היה נכון לארגונים, אבל לא פחות לאנשים ולקריירות. נסו להיזכר במסלול החינוך וההכשרה שלכם. מה לימדו אותנו? חומר, תוכן, ידע. בבית הספר, ואפילו באקדמיה, היה תפקידו של המורה להקנות לנו ידע, לפתוח לנו שערים אל תוך עולמות. היינו בטוחים שעם כניסתנו אל עולם העבודה נעשה שימוש ביכולות ובידע שלמדנו, האמנו שרכשנו מקצוע או לפחות התמחות, יכולת, משהו בעל ערך.

ואז השתנה העולם שמסביב וגילינו שחלקים הולכים וגדלים במאגרי הידע שלנו כבר לא רלוונטיים, מוחלפים בטכנולוגיה שעושה אותם טוב יותר או פשוט אינם מותאמים לעולם החדש. על פי ג'ון הייגל, אנחנו במרכזה של תזוזה גדולה, שהוא קורא לה The Big Shift. בעולם שאין בו שיווי משקל וכל הזמן נמצא בתנועה, הערך עובר ממאגרי ידע לזרימת ידע. זה די פשוט. אם השינויים מהירים, הרי שגם ערך מצבורי הידע יורד. הסתכלו על מה שקרה למחזור חיי מוצרים, שירותים, אפילו חדשנות. איך עברנו למשל מתקליטים לדיסקים, להורדת שירים והיום אנחנו פשוט מזרימים אותם ישירות מהרשת על פי דרישה; איך עברנו מאנציקלופדיות כבדות שהוציאו מדי עשור כרך עדכונים לחיפוש ערכים בוויקיפדיה, שמתעדכנת כל הזמן. אנחנו מגלים שהמודל הזה, של בניית מאגרי ידע שיתנו לנו ערך, הן במישור האישי והן במישור הארגוני - המודל הזה כבר לא תמיד תקף, הידע שלנו מתיישן במהירות ומקור הערך משתנה. כדי להצליח היום, אנחנו צריכים כל הזמן לעדכן את מצבורי הידע שלנו וזה דורש מאיתנו להתחבר באופן רציף לזרימת הידע החדשה. בעולם החדש, הערך שלכם לאורך זמן נובע מהחיבור למה שצריך לדעת עכשיו.

בספרו Thank You for Being Late, משווה תומס פרידמן את השינוי הזה לתפקיד הנהרות של פעם. אם בעבר בנה האדם את הערים ואת המפעלים על נהרות כמו האמזונס, שסיפקו ניידות, מזון, גישה, מיקום אסטרטגי, היום אנחנו רוצים להושיב את הפעילות שלנו על נהרות המידע, כמו הענן של אמזון, המחבר בינינו לבין זרימת המידע האינסופי.

ההשלכות הן מרחיקות לכת - על מערכת החינוך, על ההכשרה, על ניהול הקריירה ולא פחות מכך על ניהול הערך בארגונים והאופן שבו הם פועלים. במישור האישי, בעולם כזה אנחנו צריכים לדעת היכן נמצא הידע, איך מחפשים אותו, איך בוררים עיקר מטפל, עובדות מדעות, ואיך מתעדכנים באופן שוטף במקומות שצריך. זה לא כלכך פשוט, מכמה סיבות. קודם כול, ידע בעל ערך ייחודי אינו זורם בקלות רבה כל כך. במיוחד ידע מהסוג שהייגל מגדיר tacit knowledge, שהוא יותר מרומז והוא קשור ליכולות, לכלים. זה כמו ההבדל בין לקרוא על ניתוח מוח לבין היכולת לבצע אותו. בספר יש הידע, הפירוט, המהלכים, אבל זה לא דומה לידע שיש בידי מי שצבר ניסיון דרך תצפיות, התנסות, למידה מכישלון. ידע מסוג זה דורש לרוב יותר מגישה לידע הגולמי, הוא דורש רשת, יחסים, אמון. ובתקופות של שינויים מהירים, ידע מהסוג הזה הופך להיות בעל ערך במיוחד שכן הוא יהיה הכי חדש, הכי מתאים לסביבה המשתנה. זה מוביל אותנו לאתגר נוסף והוא העובדה שאי-אפשר רק לקחת ידע. כדי לקבל ידע צריך גם לתרום, כי מי שמשתף בידע מצפה לנהל מערכת יחסי גומלין עם מי שמקבל אותו ויחד ליצור ערך על ידי זרימת ידע משמעותית. בעולם החדש, מידע זורם בין אלה שמשתפים זה את זה, ואם אתה אוגר ולא משתף, לא ישתפו אותך. ב"ידע", אגב, הכוונה אינה לשיתוף ברשתות של מידע ממישהו אחר, אלא להוסיף ערך משלך, נקודת מבט, זווית חדשה, משהו שמישהו אחר יכול לעשות בו שימוש.

גם בארגונים אי-אפשר לחמוק מהשינוי הזה. בארגון הישן התייחסנו לידע כאל מטבע או כאל מקור כוח שנשמר בקפידה ותוקשר רק לשכבות המתאימות. בספרם של אריק שמידט ויונתן רוזנברג, How Google Works, יש פסקה משעשעת שמתארת היטב את האופן שבו מתנהלת היום זרימת המידע בארגון. דמיינו בניין בן 20 קומות, ואתם נניח בקומה העשירית, עומדים במרפסת. מספר האנשים בכל קומה יורד ככל שהקומה גבוהה יותר. האדם בקומה שמעליכם הוא מי שאתם מכנים "בוס" והוא קורא לכם מלמעלה וזורק אליכם כמה מסמכים. אתם קוראים אותם, בוחרים מהם כמה דפים וזורקים אותם מהמרפסת אל מי שנמצא בקומה התשיעית מתחתיכם. והם בתורם מסמנים כמה פסקאות בדפים שקיבלו ומורידים לקומה שלמטה. כך מתוארת זרימת המידע בעולם הישן, שבו מידע היה מטבע הנאגר בראש הפירמידה ומחולק במשורה, רק במידה ההכרחית לביצוע העבודה. היום, טוב יעשה ארגון אם יעמיד לרשות עובדיו את כל המידע ויוודא שהם יודעים מה הוא מנסה להשיג, ואז רק ייתן להם לעשות את מה שהם יודעים.

כל זה לא אומר שאין דבר כזה מידע שאינו חופשי. ברור שחייבים להבין היכן מתחברים, עם מי וכמה. בספר The Power of Pull: How Small Moves, Smartly Made, Set Big Things in Motion, הייגל ושותפיו ג'ון בראון ולנג דייווידסון מציגים כמה אפשרויות לניהול זרימת המידע בעולם של היום. לראשונה הם קוראים "מדרגות האמון" - שם אנחנו מתחילים, באמצעות שיתוף במידע בעל ערך קטן יחסית כדי ללמוד מי מספק מידע בעל ערך בתמורה. ככל שמתפתחת תחלופת המידע, אנחנו בונים ביטחון ואמון מול שותפים מסוימים ואנחנו כבר משתפים במידע בעל ערך גבוה יותר. חישבו על הפעילות שמתרחשת בקבוצות ברשתות החברתיות: אנחנו קודם כול בודקים את ערך המידע שמועבר ואם מרגישים שהוא עונה על הצרכים, מצטרפים לשיח ומוסיפים לו. אם אין בו ערך, סביר להניח שנפרוש.

דרך אחרת ליצירה של זרימת מידע היא חבירה לרשתות שחברים בהן אנשים בעלי מוניטין, כך שהפוטנציאל הנובע משיתוף גדול יותר. אלה יכולים להיות פורומים מקצועיים או ערוצי מידע המנוהלים בידי אנשים בעלי שם בתחומם. ואי-אפשר להתעלם מהחשיבות של נוכחות פיזית בזרימת המידע. מרכזי חדשנות כמו אלה שיש בארץ, בעמק הסיליקון, בבנגלור שבהודו, בשנזן שבסין - כל אלה מרמזים על הערך שנוצר מזרימת מידע במפגש פנים אל פנים ובקשרים בין-אישיים, בכנסים מקצועיים וכדומה.

בלי קשר למה שאתם יודעים היום, חשוב שתשאלו את עצמכם היכן יהיה ערך הידע מחר. בעידן הזה אנחנו חייבים לדעת לזהות היכן להיות, במה להחזיק, מה לשחרר ואיפה הידע שלנו ממוקם בתוך העולם המשתנה.

הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "על עבודה וקריירה באמצע החיים", www.niritcohen.com

עוד כתבות

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

אופטימיות על סטרואידים: 13 חברות נדל"ן חדשות הגיעו לבורסה מאז ינואר

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

מארבעה נשאר אחד: מאבקי הכוחות והכסף הגדול שטלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: דירה בב"ש נמכרה ב־1.62 מיליון שקל

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתכנית חסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב