גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אל תאגרו מידע, תזרימו אותו

העולם מתקדם היום בקצב כל כך מהיר, שאפילו הטווח הקצר נראה קצת ארוך. בעבר היה למערכות הכלכליות והחברתיות זמן להתייצב אחרי שינויים משמעותיים - ארגונים ואנשים למדו איך להשתמש בטכנולוגיות חדשות ולהתאים את הפעילות שלהם אליהן. מנועי קיטור, חשמל, טלפון, תעופה - כל אלה שינו פני תעשיות וילדו חדשות, והמערכות הכלכליות והחברתיות ידעו לחזור לשיווי משקל. היום, לעומת זאת, השינויים בעולמות המחשוב, הענן, התקשורת, אינם נותנים לנו זמן להתייצב שוב והטכנולוגיות ממשיכות לשנות את העולם בקצב הולך וגובר. כתוצאה מכך, גם התהליכים החברתיים והעסקיים אינם יציבים וכולנו חיים בתחושה שאנחנו מנסים להשיג את היכולות החדשות. אחת התופעות המעניינות שנובעות מהתהליך הזה היא השינוי באופן שבו אנחנו מתייחסים למידע ולידע.

בעולם הישן, היציב יחסית, אם ידעת משהו בעל ערך שאחרים לא יכלו לדעת או להגיע אליו, כל מה שהיית צריך זה להגן על הידע הזה ולספק מוצרים או שירותים המבוססים עליו. חישבו למשל על הנוסחה של קוקה קולה או על פטנטים של תרופות. בעולם הזה כולנו היינו מכוונים לאגור ולהגן על המידע ולהוציא ממנו כמה שיותר ערך. זה היה נכון לארגונים, אבל לא פחות לאנשים ולקריירות. נסו להיזכר במסלול החינוך וההכשרה שלכם. מה לימדו אותנו? חומר, תוכן, ידע. בבית הספר, ואפילו באקדמיה, היה תפקידו של המורה להקנות לנו ידע, לפתוח לנו שערים אל תוך עולמות. היינו בטוחים שעם כניסתנו אל עולם העבודה נעשה שימוש ביכולות ובידע שלמדנו, האמנו שרכשנו מקצוע או לפחות התמחות, יכולת, משהו בעל ערך.

ואז השתנה העולם שמסביב וגילינו שחלקים הולכים וגדלים במאגרי הידע שלנו כבר לא רלוונטיים, מוחלפים בטכנולוגיה שעושה אותם טוב יותר או פשוט אינם מותאמים לעולם החדש. על פי ג'ון הייגל, אנחנו במרכזה של תזוזה גדולה, שהוא קורא לה The Big Shift. בעולם שאין בו שיווי משקל וכל הזמן נמצא בתנועה, הערך עובר ממאגרי ידע לזרימת ידע. זה די פשוט. אם השינויים מהירים, הרי שגם ערך מצבורי הידע יורד. הסתכלו על מה שקרה למחזור חיי מוצרים, שירותים, אפילו חדשנות. איך עברנו למשל מתקליטים לדיסקים, להורדת שירים והיום אנחנו פשוט מזרימים אותם ישירות מהרשת על פי דרישה; איך עברנו מאנציקלופדיות כבדות שהוציאו מדי עשור כרך עדכונים לחיפוש ערכים בוויקיפדיה, שמתעדכנת כל הזמן. אנחנו מגלים שהמודל הזה, של בניית מאגרי ידע שיתנו לנו ערך, הן במישור האישי והן במישור הארגוני - המודל הזה כבר לא תמיד תקף, הידע שלנו מתיישן במהירות ומקור הערך משתנה. כדי להצליח היום, אנחנו צריכים כל הזמן לעדכן את מצבורי הידע שלנו וזה דורש מאיתנו להתחבר באופן רציף לזרימת הידע החדשה. בעולם החדש, הערך שלכם לאורך זמן נובע מהחיבור למה שצריך לדעת עכשיו.

בספרו Thank You for Being Late, משווה תומס פרידמן את השינוי הזה לתפקיד הנהרות של פעם. אם בעבר בנה האדם את הערים ואת המפעלים על נהרות כמו האמזונס, שסיפקו ניידות, מזון, גישה, מיקום אסטרטגי, היום אנחנו רוצים להושיב את הפעילות שלנו על נהרות המידע, כמו הענן של אמזון, המחבר בינינו לבין זרימת המידע האינסופי.

ההשלכות הן מרחיקות לכת - על מערכת החינוך, על ההכשרה, על ניהול הקריירה ולא פחות מכך על ניהול הערך בארגונים והאופן שבו הם פועלים. במישור האישי, בעולם כזה אנחנו צריכים לדעת היכן נמצא הידע, איך מחפשים אותו, איך בוררים עיקר מטפל, עובדות מדעות, ואיך מתעדכנים באופן שוטף במקומות שצריך. זה לא כלכך פשוט, מכמה סיבות. קודם כול, ידע בעל ערך ייחודי אינו זורם בקלות רבה כל כך. במיוחד ידע מהסוג שהייגל מגדיר tacit knowledge, שהוא יותר מרומז והוא קשור ליכולות, לכלים. זה כמו ההבדל בין לקרוא על ניתוח מוח לבין היכולת לבצע אותו. בספר יש הידע, הפירוט, המהלכים, אבל זה לא דומה לידע שיש בידי מי שצבר ניסיון דרך תצפיות, התנסות, למידה מכישלון. ידע מסוג זה דורש לרוב יותר מגישה לידע הגולמי, הוא דורש רשת, יחסים, אמון. ובתקופות של שינויים מהירים, ידע מהסוג הזה הופך להיות בעל ערך במיוחד שכן הוא יהיה הכי חדש, הכי מתאים לסביבה המשתנה. זה מוביל אותנו לאתגר נוסף והוא העובדה שאי-אפשר רק לקחת ידע. כדי לקבל ידע צריך גם לתרום, כי מי שמשתף בידע מצפה לנהל מערכת יחסי גומלין עם מי שמקבל אותו ויחד ליצור ערך על ידי זרימת ידע משמעותית. בעולם החדש, מידע זורם בין אלה שמשתפים זה את זה, ואם אתה אוגר ולא משתף, לא ישתפו אותך. ב"ידע", אגב, הכוונה אינה לשיתוף ברשתות של מידע ממישהו אחר, אלא להוסיף ערך משלך, נקודת מבט, זווית חדשה, משהו שמישהו אחר יכול לעשות בו שימוש.

גם בארגונים אי-אפשר לחמוק מהשינוי הזה. בארגון הישן התייחסנו לידע כאל מטבע או כאל מקור כוח שנשמר בקפידה ותוקשר רק לשכבות המתאימות. בספרם של אריק שמידט ויונתן רוזנברג, How Google Works, יש פסקה משעשעת שמתארת היטב את האופן שבו מתנהלת היום זרימת המידע בארגון. דמיינו בניין בן 20 קומות, ואתם נניח בקומה העשירית, עומדים במרפסת. מספר האנשים בכל קומה יורד ככל שהקומה גבוהה יותר. האדם בקומה שמעליכם הוא מי שאתם מכנים "בוס" והוא קורא לכם מלמעלה וזורק אליכם כמה מסמכים. אתם קוראים אותם, בוחרים מהם כמה דפים וזורקים אותם מהמרפסת אל מי שנמצא בקומה התשיעית מתחתיכם. והם בתורם מסמנים כמה פסקאות בדפים שקיבלו ומורידים לקומה שלמטה. כך מתוארת זרימת המידע בעולם הישן, שבו מידע היה מטבע הנאגר בראש הפירמידה ומחולק במשורה, רק במידה ההכרחית לביצוע העבודה. היום, טוב יעשה ארגון אם יעמיד לרשות עובדיו את כל המידע ויוודא שהם יודעים מה הוא מנסה להשיג, ואז רק ייתן להם לעשות את מה שהם יודעים.

כל זה לא אומר שאין דבר כזה מידע שאינו חופשי. ברור שחייבים להבין היכן מתחברים, עם מי וכמה. בספר The Power of Pull: How Small Moves, Smartly Made, Set Big Things in Motion, הייגל ושותפיו ג'ון בראון ולנג דייווידסון מציגים כמה אפשרויות לניהול זרימת המידע בעולם של היום. לראשונה הם קוראים "מדרגות האמון" - שם אנחנו מתחילים, באמצעות שיתוף במידע בעל ערך קטן יחסית כדי ללמוד מי מספק מידע בעל ערך בתמורה. ככל שמתפתחת תחלופת המידע, אנחנו בונים ביטחון ואמון מול שותפים מסוימים ואנחנו כבר משתפים במידע בעל ערך גבוה יותר. חישבו על הפעילות שמתרחשת בקבוצות ברשתות החברתיות: אנחנו קודם כול בודקים את ערך המידע שמועבר ואם מרגישים שהוא עונה על הצרכים, מצטרפים לשיח ומוסיפים לו. אם אין בו ערך, סביר להניח שנפרוש.

דרך אחרת ליצירה של זרימת מידע היא חבירה לרשתות שחברים בהן אנשים בעלי מוניטין, כך שהפוטנציאל הנובע משיתוף גדול יותר. אלה יכולים להיות פורומים מקצועיים או ערוצי מידע המנוהלים בידי אנשים בעלי שם בתחומם. ואי-אפשר להתעלם מהחשיבות של נוכחות פיזית בזרימת המידע. מרכזי חדשנות כמו אלה שיש בארץ, בעמק הסיליקון, בבנגלור שבהודו, בשנזן שבסין - כל אלה מרמזים על הערך שנוצר מזרימת מידע במפגש פנים אל פנים ובקשרים בין-אישיים, בכנסים מקצועיים וכדומה.

בלי קשר למה שאתם יודעים היום, חשוב שתשאלו את עצמכם היכן יהיה ערך הידע מחר. בעידן הזה אנחנו חייבים לדעת לזהות היכן להיות, במה להחזיק, מה לשחרר ואיפה הידע שלנו ממוקם בתוך העולם המשתנה.

הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "על עבודה וקריירה באמצע החיים", www.niritcohen.com

עוד כתבות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביה"ד קבע: רכיב לא מוצדק יכול להפוך תלוש שכר לפיקטיבי

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

ליז טראס מתפטרת מראשות ממשלת בריטניה / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali

ראש ממשלת בריטניה לשעבר: "הניסוי של עצמאות הבנקים המרכזיים נכשל"

45 יום בלבד כיהנה ליז טראס כראש ממשלת בריטניה, אך היא מתעקשת שלא מדובר בכישלון ● בראיון מיוחד לגלובס היא מתארת כיצד התנגדות הממסד הכלכלי ותגובת השווקים לתקציב שהובילה הביאו להדחתה ● היא תוקפת את הבנק המרכזי, מתייצבת מאחורי ישראל והמבצע באיראן, ויש לה גם אזהרה: "אם לא נשמור על ערכי המערב, נגיע לנקודת אל־חזור"

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

אנה וינטור בשבוע האופנה בפריז. תובענית / צילום: Reuters, Benoit Tessier

על המלכה הבלתי מעורערת של עולם האופנה שפרשה השבוע מווג

אחרי יותר משלושה עשורים הכוהנת הגדולה של עולם האופנה פורשת מעריכת ווג ● אבל לא צריך להספיד כל כך מהר את האישה שעל פיה יישק דבר, אנה וינטור מקבלת קידום ותמשיך להיות האורים והתומים של המסלול ● עכשיו נותרת השאלה מי יצליח להכנס לנעלי המנולו שלה?

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

בלי פוזה ובמחיר משתלם: מסעדה איטלקית תל אביבית ששווה ביקור

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים