אחת המניות שנמצאות "מתחת לרדאר" של המשקיעים והאנליסטים, ושבלטו לחיוב בתקופה האחרונה, היא זו של חברת ההנדסה לודן . בשנה וחצי האחרונה קפצה המניה בכ-200% ושווי השוק של החברה הגיע לכ-100 מיליון שקל.
לודן הוקמה ב-1977, וכעבור 20 שנה הפכה לציבורית. ב-2005 נכנסה לפעילות במערב אירופה, ואשתקד התרחבה לפעילות בסין. החברה פועלת בארבעה מגזרי פעילות: שירותי הנדסה, IT תעשייתי ותחבורה ציבורית, אקולוגיה ואיכות הסביבה ומסחר (החברה מייצגת יצרנים סיניים ומייבאת ציוד עבור פרויקטים שלה ועבור אחרים). את החברה מנהלים שני מנכ"לים משותפים: ארנון אהרון, המחזיק בכ-11% ממניות החברה, ויהודה שריד, המחזיק בכ-10% מההון.
אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של לודן הוא תחום האנרגיה המתחדשת ואיכות הסביבה. לחברה פעילות בתחום הביוגז בספרד ובהולנד. המתקנים של לודן קולטים, מצד אחד, חומר גלם (פסולת חקלאית ותעשייתית - למשל, פסולת שמייצרות רפתות), ומצד שני, מייצרים אנרגיה ודשנים. לכן, הם מורכבים יותר להקמה ותפעול בהשוואה לתעשיית האנרגיה הסולארית או הרוח, שם הקלט פשוט יותר (קרני שמש או רוח).
בהולנד הקימה החברה שני מתקנים יחד עם חברות מקומיות, ובימים אלה היא מקימה עוד שני מתקנים בשיתוף פעולה עם החברה הציבורית אלומיי קפיטל (ללודן החזקה של 49% במיזם). בסך הכל מתכננת החברה המשותפת של לודן ואלומיי להקים עד 12 מתקנים בתחום הביוגז בהולנד, בהשקעה כוללת המוערכת ב-200 מיליון אירו - כ-60% באמצעות מימון בנקאי, והיתרה באמצעות הון עצמי.
"הצמיחה מגיעה בעיקר מהולנד"
ב-2016 הציגה לודן צמיחה של 12% בהכנסות, שהסתכמו בכ-587 מיליון שקל, כשההכנסות בתחום האקולוגיה ואיכות הסביבה קפצו ב-153% לרמה של כ-38 מיליון שקל. את הפעילות הזאת של לודן מנהל טדי גולן. בראיון ל"גלובס" מספר גולן על ההתפתחויות המרכזיות בתחום הפעילות שבאחריותו, בישראל ובאירופה, ועל התוכניות של לודן בתחום בשנים הקרובות.
"בישראל אנחנו מתמקדים בפתרונות הקשורים לרגולציה של איכות סביבה, כמו למשל, טיפול בקרקע מזוהמת או פתרונות למפעלי תעשייה מזהמים", אומר גולן. "במערב אירופה אנחנו פועלים בתחום של הפיכת פסולת חקלאית או תעשייתית לחשמל. התחלנו בפעילות לפני כשבע שנים בספרד, כקבלן הקמה למתקנים שלוקחים פסולת חקלאית והופכים אותה לחשמל. כיום, עיקר הצמיחה שלנו מגיעה מהשוק ההולנדי, ששם הפעילות נעשית בהיקפים הרבה יותר משמעותיים".
- מה אופי הפעילות שלכם בהולנד?
"בהולנד אנחנו, למעשה, גם יזם, גם קבלן הקמה וגם מפעיל המתקן לשנים ארוכות. אנחנו לוקחים פסולת חקלאית ותעשייתית והופכים אותה לגז ירוק. הרגולציה בהולנד תומכת ומעודדת את הפעילות הזאת. בדרך אנחנו מוכרים גז, חום, דשנים ופחמן דו-חמצני נוזלי.
"אנחנו פועלים בקצב הנחשב מהיר יחסית, של הקמת 1-2 מתקנים בשנה. אלה מתקנים שמוקמים עם מימון מאסיבי של חוב, וזה מאפשר להקים מתקנים גדולים מאוד. כיום אנחנו נמצאים לקראת קפיצת המדרגה הבאה בטכנולוגיה. בדור הבא של המתקנים יהיו פתרונות גזיפיקציה, שבהם הפירוק נעשה בחום גבוה מאוד. בשיטה הזאת הפסולת מתאדה ומייצרת גז מתאן, שיימכר לרשת. אם כיום עלות ההקמה היא 10-15 מיליון אירו למתקן, הדור הבא יעלה בסביבות 30-40 מיליון אירו למתקן".
- כמה זמן לוקח לכם להקים פרויקט?
"שנה עד שנה וחצי עבור הפרויקטים שאנחנו מקימים כיום, של כ-5 מגוואט. לאחר מכן, אנחנו מתפעלים אותם ונהנים מהכנסות במשך 12 שנים. את מתקני הדור הבא, להערכתי, ייקח שנתיים ויותר להקים".
- כמה מגוואט חשמל אתם מייצרים?
"הגענו לכ-30 מגוואט. יש כל הזמן עלייה בהיקף של מתקנים בהקמה, והאחרונים הם בגודל של 5 מגוואט, שזה הרבה בתחום של הביוגז. צריך להבין שמתקני ביוגז מייצרים אנרגיה כל הזמן, אין להם בעיה של רוח או שמש. עוד יתרון הוא שהם מבוזרים ולא גדולים, כך שהם קרובים מאוד לצרכנים. לרשת אין בעיה לקלוט אותם".
- למה דווקא הולנד?
"ההולנדים פרסו רשת גז שמגיעה לכל הבתים, לפני הרבה מאוד שנים, והרגולטור שם מעודד למכור גז לרשת, ולא חשמל. הרגולציה בהולנד נוחה ויציבה, ויש מחויבות עמוקה לכלכלה ירוקה ואנרגיה מתחדשת לטווח ארוך. לא משנה מי נמצא שם בממשלה, הם מגדילים משנה לשנה את הסובסידיות לתחום הזה. אנחנו מוכרים גז ירוק, כי לשם הסובסידיה מובילה אותנו".
"הזדמנויות אדירות בסין ובהודו"
לדברי גולן, תקציבי הסובסידיות לכלכלה ירוקה ונקייה בהולנד מכפילים את עצמם מדי שנה, "כי יש שם מודעות ומחויבות עמוקה לאיכות הסביבה והפחתת זיהום האוויר. לכן, הסיכון בשוק הזה נמוך מאוד יחסית. אנחנו גדלים שם מהר מאוד, כי זיהינו הזדמנות ברמת סיכון נמוכה יחסית. אנחנו מסתכלים על הולנד כבסיס להתרחבות בכל אירופה, ובעיקר שווקים שכנים, כמו צרפת, בלגיה ובריטניה, ובטווח הארוך יותר סין והודו, שבהן יש הזדמנויות אדירות - צורך עצום באנרגיה מבוזרת ובהפחתת זיהום".
גולן הצטרף ללודן בתפקיד מנכ"ל חטיבת האקולוגיה ואיכות הסביבה לפני כשלוש שנים, לאחר שכיהן בתפקידי ניהול בחברת תה"ל ובחברת IDE טכנולוגיות, שהקימה מתקני התפלה גדולים בישראל ובעולם. השנה צפוי מגזר האקולוגיה להוות כ-10% מהכנסותיה של לודן, ובשנים הבאות הוא צפוי לגדול, ככל הנראה, ל-20% ויותר מהכנסות החברה.
- מי המתחרים העיקריים שלכם?
"החברות סואז ו-ויולה הצרפתיות. היתרון שלנו הוא שאנחנו מספקים פתרון מלא, החל בשלב הייזום, דרך ההקמה ועד לתפעול השוטף".
"הפוטנציאל בתחום הזה בלתי מוגבל", מסביר גולן. "העולם הולך לשם, פשוט אין ברירה. בעיות איכות הסביבה במדינות כמו סין, הודו ואחרות הן עצומות, בלתי נתפסות בגודלן, ורמת הרווחיות בתחום הזה הרבה יותר גבוהה מתחומי פעילות אחרים כמו ההנדסה. נוסף על כך, יש לנו כאן נכסים שמייצרים הכנסה ורווחיות יציבה במשך 12 שנים, בניגוד לתחום של הקמת פרויקטים בלבד, שם התנודתיות גבוהה מאוד משנה לשנה".
